יו"ר חברת האנרגיה הסולארית ברייטסורס הקשורה בישראל יתמנה לתפקיד שר המסחר הפדראלי על ידי הנשיא אובמה. John Bryson מכהן כיו"ר מועצת המנהלים של ברייטסורס מספר שנים.כך מדווח הוול סטריט ז'ורנאל. ברייטסורס מתמחה במיתקני ענק לאנרגיה תרמו סולארית והיא מקימה עתה מיתקן שיפיק 2.6 גיגהואט בקליפורניה. הפרוייקט קיבל ערבות פדראלית לרוב ההשקעה.מייסדה והרוח החיה בה הוא ארנולד גולדמן שהקים לפני עשרות שנים את חברת לוז הישראלית שהקימה מיתקני ענק תרמוסולאריים בנבאדה הפועלים עד היום.

"מדינת ישראל היא מהמדינות היחידות במערב שמפסיקה לסבסד מערכות סולריות פוטו-וולטאיות (P.V) על גגות, ומתעדפת הקמה על קרקע - כי מושחתים ונערי חצר מנהלים את המדינה", כך הגיב אתמול בבוטות מנכ"ל חברת ההתקנות הסולאריות SBY, תמיר קפלינסקי, להחלטת הפשרה שפירסמה המועצה הלאומית לכלכלה בדיון סביב המשך סבסוד ייצור החשמל הסולרי. "אנו שמחים שהממשלה הבינה את חשיבות הטכנולוגיה התרמו-סולארית", אמר מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה מתחדשת, אמיר לוי, בהתייחס להחלטה להפשיר 460 מגה-ואט שדות סולאריים, ולשריין 200 מהם לשדות תרמו-סולאריים. ואולם הוא הוסיף כי "אנו חושבים שאין בכך די, כי ישראל צריכה להיות מובילה עולמית בתרמו-סולאר".

לפי המסמך שגיבשה המועצה, תופשר מרבית המכסה (92%) שהקפיא משרד האוצר לתמרוץ הקמת שדות סולאריים גדולים. אבל יתרתה, בהיקף של 40 מגה-ואט, וכן מכסה נוספת של 60 מגה-ואט שתפורסם בעוד כשנה - ישוריינו עד סוף 2014 עבור הקמת מתקנים סולאריים קטנים ובינוניים, למרות שאלה כבר מיצו את המכסות המתמרצות ששוריינו עבורם לשנים אלה. לפי התמהיל של משרד התשתיות, ושאומץ בידי קנדל, כ-35% מייצור החשמל ממקורות מתחדשים יופק ממתקני ייצור חשמל סולאריים המחוברים לרשת ההולכה, כ-30% מטורבינות רוח, כ-15% ממתקני ייצור חשמל סולאריים המחוברים לרשת החלוקה (מתח נמוך וגבוה) ו-20% לערך ממתקני ביו-מסה וביו-גז. בגלל שהמכסות שכבר פורסמו לתמרוץ התקנות מערכות פוטו-וולטאיות קטנות ובינוניות - בהיקף כולל של 540 מגה-ואט - קרובות למיצוי וכורעות תחת ביקושים עודפים, מותירה ההצעה פתח להגדלה של המכסה הסולארית למתקני .P.V קטנים ובינוניים - מעבר ליעד הקבוע עד 2020, ואף על חשבון המכסות לשדות המחוברים לרשת ההולכה. כך, ממליץ קנדל להפשיר את המכסה שהוקפאה בהוראת משרד האוצר להקמת תחנות כוח סולאריות גדולות בהיקף של 500 מגה-ואט. מהם 200 מגה-ואט שישוריינו עבור תחנות בטכנולוגיה תרמו-סולארית. יזמי השדות הסולאריים יחוייבו להשלים את הסגירה הפיננסית עד 1 ביולי 2013.

הגידול הנמשך בצריכת החשמל במשק הביא את חברת החשמל לרשום זינוק של 35% בהכנסותיה, ולסיים את הרבעון הראשון של 2011 ברווח נקי של 145 מיליון שקל. ואולם קפיצה דרמטית במחיר הפחם תרמה לזינוק של 42% בהוצאות הדלק של החברה, ועלולה לגרור בקרוב את ייקור תעריף החשמל לציבור. הכנסות חברת החשמל ברבעון הראשון של 2011 זינקו ב-35% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והסתכמו ב-5.1 מיליארד שקל. הסיבה לכך נעוצה בגידול ריאלי של 23.3% בהכנסה הממוצעת לקווט"ש, לעומת קיטון של 28.5% ברבעון המקביל - אשר תרמה תוספת של 875 מיליון שקל להכנסות החברה. זאת, לצד תוספת של 427 מיליון שקל כתוצאה מזינוק של 11.4% בצריכת החשמל במשק לעומת אשתקד.

משרד להגנת הסביבה פותח נגד מפעלים מזהמים חזית חדשה ומנסה לסגור להם את צינור הכספים: מחר (ה') יחשוף המשרד שורה של הנחיות חדשות לניהול סיכונים סביבתיים למשקיעים מוסדיים שאמורות להם לחשוב פעמיים אם לבצע השקעה רחבת היקף במפעל מזהם שעתיד להיות חשוף לסנקציות כלכליות קשות או להליכים משפטיים. בשלוש השנים האחרונות התרחבה מלאכת החקיקה הסביבתית, שנועדה לצמצם באופן משמעותי את היקף פליטת המזהמים לאוויר, למקורות מים או לקרקע של מפעלי תעשייה. המשרד להגנת הסביבה מגיש מדי שנה עשרות כתבי אישום נגד מפעלים שלא עומדים בחוק.

בהצעה המעודכנת פוצלה המכסה לייצור 500 מגה־ואט מאנרגיית שמש באמצעות מתקנים קרקעיים גדולים: 200 מגה־ואט הוקצו למתקנים תרמו־סולאריים, 200 מגה־ואט הוקצו עבור מתקנים סולאריים רגילים, 60 מגה־ואט הוקצו למתקנים בינוניים, ו־40 מגה־ואט הוקצו למתקנים סולאריים קטנים. המכסות יחולקו בשיטת כל הקודם זוכה, למי שיגיע ראשון לסגירה פיננסית. במתווה הקודם, שלא כלל פירוט של טכניקת הייצור, היה יתרון למתקנים של חברות בתחום התרמו־סולארי, משום שמתקנים אלה דורשים שטח קטן משמעותית ממתקנים סולאריים רגילים. יתרון נוסף נעוץ ביכולתם להמשיך לייצר חשמל גם בשעות החושך, באמצעות חיבור לתשתית גז טבעי. תוצאה נוספת של השינוי היא פגיעה בענף הסולארי המקומי, משום שהציוד להקמת מתקנים סולאריים רגילים נרכש בדרך כלל בחו"ל, בניגוד לציוד תרמו־סולארי, שייצורו נעשה בישראל. לצד השינויים, השאירה המדינה על כנה את מכסת ייצור החשמל מאנרגיית רוח (800 מגה־ואט) וממתקני ביו־גז (160 מגה־ואט). המכסה הגדולה לתחום הרוח ניתנת אף שמשטר הרוחות בישראל אינו אידיאלי לשם כך, אלא שמשרד האוצר לחץ לקדם את התחום בגלל התעריף הנמוך יחסית שמקבלים היצרנים: 45-55 אגורות לקוט"ש, לעומת 1.42-1.93 שקל לקוט"ש במתקנים סולאריים.

המערכת שהותקנה בירושלים פועלת בתפוקת ייצור של 50 אלף וואט, המושגת מ- 228 פאנלים פוטו-וולטאים המפיקים 220 וואט כל אחד. המערכת צפויה להפיק 85 אלף קוט"ש בשנה, כאשר החשמל המיוצר נמכר לחברת החשמל תמורת תקבולים שנתיים . המערכת הותקנה על ידי חברת Solarpower ושולב בה פטנט ישראלי חדשני של חברת Tigo למיקסום הנצילות האנרגטית. זאת באמצעות ממיר מתח. הממיר הופך הלכה למעשה את הזרם המתקבל מהתאים הפוטו-וולטאיים לזרם שמיש ברשת החשמל.

התפלה מים בפחות אנרגיה מתקני ענק להתפלת מים בארץ, מן הגדולים בעולם, עושים שימוש בטכנולוגיות האוסמוזה ההפוכה. כך גם בקיבוץ רעים מתפילים את מי הבארות המליחים כדי לעשות בהם שימוש בחקלאות, רק שבשיטת דסליטק (Desalitech) עושים שימוש חדשני במה שמכנים שם CCD, מעגל סגור או Close circuit desalination שמביא לחיסכון באנרגיה של כ-20 אחוז. מה הרעיון שמאחורי הטכנולוגיה המוגנת בפטנט? נדב אפרתי מנכ"ל החברה מסביר שעיקר האנרגיה הנצרכת איננה בתהליך האוסמוזה אלא בשאיבת המים. במתקנים המוכרים שואבים הרבה יותר מים מלוחים מאשר מפיקים מים ללא מלח. במערכת של דסליטק שואבים רק את כמות המים שתהפוך למים מתוקים ולא הסבירו כיצד בדיוק עושים את זה. כנראה סוד תעשייתי. טיהור שפכים בפחות אנרגיה מקור אחר להוספת מים לצרכים שקשה לטבע לספק אותם הוא טיהור שפכים שכיום על פי חוק בישראל מגיעים לדרגה של קולחין שלישונים. חברת מפל תציג את מתקן החדרת המים הצף שלה. מה היתרון? המתקן אינו מקובע בקרקעית או בדפנות המאגר המשמש לטיהור השפכים אלה נמצאת על מתקן שצף על פני נמים. גם כאן שיטת החדרה החמצן בבועיות קטנות שמזרזת ומיטיבה את הטיהור הביולוגי בחיסכון של 50 אחוז אנרגיה איננו פטנט חדש, החידוש הוא קלות המעבר מטכנולוגיה הישנה לזו החדשה. לדברי נציגי חבר�

היקף ההתפלה צפוי לגדול בכ-20-10 מיליון קו"ב לשנה בעוד המחירים ינועו בין 3.15-1.34 שקלים למ"ק מים; המתקן בפלמחים יחל בייצור המוגבר עוד היום, בעוד המתקן בחדרה יחל רק בתחילת ינואר

"מחירי החשמל יעלו בעשרות אחוזים בחודשים הקרובים אם לא תחודש אספקת הגז ממצרים"- כך התריע היום מנכ"ל חברת חשמל, אלי גליקמן, בדיון שקיימה ועדת הכלכלה של הכנסת בהשלכות אספקת הגז ממצרים על משק האנרגיה בישראל. "הגז הטבעי הוא המקור הטוב ביותר ליצור אנרגיה והמדינה צריכה להתגייס לנושא", אמר גליקמן בדיון. לדבריו, אם ההזרמה לא תחודש ההוצאה של חברת החשמל לייצור חשמל תעלה עד סוף שנת 2011 ב-3.5 מיליארד שקל.

חברת החשמל דיווחה אמש לרשות החשמל כי המכסה למתקנים פוטווולטאים בהסדרה הצרכנית עבור מערכות עסקיות, הגיעה למיצוי של מעל 108 MW מתוך היקף של 120 MW שאושרו באותה ישיבה. על פי הנחיית רשות החשמל, על מנת לאפשר וודאות תעריפית ליזמים, הונחתה חברת החשמל ליידע את הציבור בעת מיצוי 90% מהמכסה. זאת למרות שחברת החשמל הודיעה לאחרונה כי תעצור הגשות חדשות לאחר מיצוי 90% מהמכסה אך למעשה לא הודיעה על כך רשמית, עם זאת יזמים הפונים לחברת החשמל נתקלים בסירוב.

מכסת המערכות הסולאריות העסקיות הולכת ואוזלת במהירות. על פי נתוני חברת החשמל עומדת מכסה זו על 8,074.12 מגהוואט מתוך 120 מגהוואט שאושרו למכסה זו. מפניית מערכת תשתיות עלה כי רשות החשמל הנחתה את חברת החשמל לעצור את שטף הבקשות כאשר תמוצה 90% מהמכסה - כלומר כאשר תפחת מ-12 מגהוואט.

חברת סולאראדג' המפתחת ומייצרת מערכות לייעול הפקת אנרגיה סולארית, חתמה עם חברת Cleaner Air Solutions, אחת המפיצות הגדולות של מערכות פוטו-וולטאיות בבריטניה, על הסכם שותפות להפצת מוצרי סולאראדג', המרחיב את פעילות החברה בבריטניה. ברבעון הראשון של 2011, Cleaner Air Solutions ביצעה הזמנות בהיקף של 3 מגה וואט למערכות סולאראדג' הכוללות יחידות מיצוי אנרגיה (power optimizers) וממירים סולאריים. קצב ההזמנות צפוי לגדול במהלך הקיץ הקרוב.

כלכלני משרדי הממשלה דנים בחודשים האחרונים במשמעויות עלות סבסוד האנרגיות המתחדשות על המשק ותעריפי החשמל. כלכלני המשרד להגנת הסביבה הוציאו בתחילת אפריל דו"ח הטוען כי סך התועלות המצטברות של האנרגיה הסולארית משתלם למשק. מסקנות המחקר מוכיחות למעשה כי אין צורך לממן את ייצור החשמל הסולארי על ידי סובסידיות ממשלתיות ובכך למעשה סותר את טענות משרד האוצר, לפיהן ההשקעה במתקנים הסולאריים אינה מוצדקת, שכן אין הוא מסוגל להתחרות עם דלקים אחרים ולהתמודד בשוק ללא סובסידיות. לטענת המשרד להגנת הסביבה, משרד האוצר מתעלם לחלוטין מן התועלות השונות הנובעות משילוב מתקנים סולאריים במשק החשמל, ביניהן: חסכון בעלות ייצור חשמל המיוצר מדלקים, חסכון בתשתית חלופית, חסכון בעלויות חיצוניות בגין זיהום אוויר, בטחון אנרגטי וגיוון תמהיל הדלקים, פיתוח תעשיה ישראלית ותעסוקה ירוקה. לטענת המשרד, פיתוח התעשייה הסולארית מציע תועלות נוספות בהיבט יצירת מקומות עבודה ו"תעסוקה ירוקה". על פי נתוני המחקר, בענף הסולארי מועסקים כ-50 עובדים בשנה לכל מגה וואט מותקן. יתרה מכך, מכיוון שרוב התעשייה מתרכזת באזור הנגב והערבה, הרי שמדובר למעשה בענף המסייע לפיתוח הפריפריה.