Group items tagged

"חישובים שגויים, לא מעודכנים ואופטימיים במידה חסרת סבירות" - כך מכנה החשב הכללי לשעבר, פרופ' ירון זליכה, את הערכת אגף התקציבים במשרד האוצר לאומדן הנזקים הסביבתיים שנגרמים בייצור החשמל על ידי חברת החשמל. בדו"ח שהכין זליכה לצורך אומדן המחיר המשקי של מערכות סולאריות פוטו-וולטאיות (.P.V) על גגות, הוא טוען כי העלות האמיתית של ייצור החשמל במשק כיום היא 108.47 אגורות לקווט"ש - לעומת תעריף כללי של 49.63 אגורות לקווט"ש בלבד. בדו"ח שהוכן בהזמנת חברת ההתקנות הסולאריות SBY והגיע לידי TheMarker, טוען עוד זליכה כי התועלת עבור שימוש בגגות לייצור חשמל מוסיפה לתחשיב זה 7.06 אגורות נוספות לקווט"ש. לפיכך, כל תעריף חשמל אשר יובטח ליזמי המערכות הסולאריות על גגות ויפחת מ-115.53 אגורות לקווט"ש - יגלם תועלת כלכלית למשק. זאת, כאשר תעריף החשמל שאותו מבטיחה כיום רשות החשמל ליזמי ההתקנות על גגות נע בין 90-122 אגורות לקווט"ש. זליכה טוען כי ישראל כבר הגיעה לעידן הגריד פאריטי, שבו עלויות ייצור החשמל באנרגיות מתחדשות השתוו לעלויות ייצור החשמל הרגיל, ולכן אין כל סבסוד בתעריף המתמרץ ייצור חשמל סולארי. זליכה ממליץ לפיכך לבטל את המכסות המגבילות כיום ייצור חשמל סולארי על גגות, ולקבוע תעריף שיתעדכן תקופתית. תעריף זה יתבסס על תוכניות עסקיות של מתקנים ל�

שנה וחצי חלפה מאז שהכריזה ממשלת ישראל מלחמה על התלות שלה ושל העולם המערבי בנפט. 1.5 מיליארד שקל הוקצבו אז למימון "תוכנית לאומית להפחתת התלות העולמית בנפט לתחבורה", שעל ביצועה הופקד משרד ראש הממשלה, באמצעות המועצה הלאומית לכלכלה. התוכנית נועדה לתמוך במחקר ובפיתוח של תחליפי נפט בתחבורה - כמו שימוש בדלקים ביולוגיים, תחליפי דלק מגז, רכב חשמלי והגברת הנצילות במנועים. זאת, משום שכ-60% מהנפט המופק בעולם משמש להנעת כלי רכב. שגיא דגן, סובחי בשיר, עמרי רוטמן, עודד דיסטל, רענן הרצוג, רוני זומר צילום: עופר וקנין ההחלטה על התוכנית התקבלה לאור הערכות כי מחירי הנפט ימשיכו להאמיר בשנים הבאות בעקבות הביקושים הגואים, בעיקר בהודו ובסין, ויביאו להגברת התלות האסטרטגית המסוכנת של מדינות המערב במדינות לא דמוקרטיות ואף עוינות לישראל, השולטות במאגרי הנפט המידלדלים. אלא שבתקופה שכבר חלפה מאז ההכרזה על התוכנית, מחיר חבית נפט דווקא ירד, והתוכנית לא צברה עדיין תאוצה. רק בחודש שעבר למשל מונה לה מנהל ראשון - וגם הוא ייתקל בקשיים הביורוקרטים שאותם התוכנית מבקשת לחסוך מהיזמים, מהמדענים והמשקיעים. ביום רביעי הקרוב תקיים התאחדות התעשיינים כנס בנושא האתגרים בפיתוח שוק של תחליפי דלקים בישראל, במסגרת תערוכת הקלינטק הבינלאומי

"הוותיקה מבין החברות המיוצגות בפאנל היא קיימא (Kaiima) ממושב שרונה שלמרגלות הר תבור, המעסיקה לא פחות מ-200 עובדים בהשבחת גידולי שדה (אגרו-ביוטכנולוגיה). זאת, לאחר שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת יבול גבוה ועמיד למחלות. מכאן, קצרה היתה הדרך של החברה לתחום הביו-דיזל, שם היא נחשבת למובילה עולמית בהפקתו מצמח הקיקיון. "יש לנו מעבדה של 500 דונם, שבה הצלחנו לפתח זנים חדשים של קיקיון נמוך, המתאים לקציר המכני. אנחנו מגיעים כיום לעלות הפקת ביו-דיזל במחיר של 85 דולר לחבית - והיעד הוא להגיע ל-65 דולר לחבית, באמצעות הגדלת היבול לדונם, הגדלת שיעור השמן בגרעין הקיקיון והורדת רעילותו", מספר סמנכ"ל הכספים של קיימא, עמרי רוטמן. קיימא כבר מוכרת ותומכת בפרויקטים בעולם (בפנמה, בהאיטי, במקסיקו, בקזחסטן ובארה"ב), ועד כה גייסה כ-30 מיליון דולר מקרן קליינר-פרקינס (אחת המובילות בעולם), קרן ההון סיכון DFJ, בית ההשקעות תמיר פישמן וחברת מיצוי היפנית. חברה מבטיחה נוספת, אשר החלה בתמיכת חממה טכנולוגית ממשלתית, היא טרנס ביו-דיזל, אשר הוקמה ב-2007 בשפרעם על ידי ד"ר סובחי בשיר, ומוחזקת כיום בבעלות משותפת לו, לבית ההשקעות אלטשולר שחם ולקרן אקווה-אגרו של קבוצת גאון. טרנס פיתחה אנזימים עמידים להפקת ביו-דיזל גם מחומרי גלם זולים ונחותים יותר, כמו שמן ומתנו

חברת החשמל בעד תחרות, אבל תחרות נכונה" - כך ניסה אתמול מנכ"ל חברת החשמל, אלי גליקמן, להסביר את יחסה המורכב של החברה כלפי יזמי החשמל הפרטיים, שמתכננים להתחרות בה. לדבריו, "צריך לעודד יצרני חשמל פרטיים, אבל זה לא אומר שצריך לדרוס את חברת החשמל". הדברים נאמרו אף שחברת החשמל מחזיקה בנתח שוק מוערך של 95%-96% וצפויה לרדת לנתח מינימלי של 78% עד 2020, לפי תרחיש התחרות האופטימי ביותר של משרד התשתיות. בצעד ראוי לתשבחות, ערך אתמול משרד התשתיות "שולחן עגול" פומבי שבו נערך דיון באשר לתוכנית פיתוחו של משק החשמל לעשור הקרוב. לדיון, שאותו הנחה מנכ"ל משרד התשתיות שאול צמח, זומנו נציגי משרד האוצר, חברת החשמל, רשות החשמל והיזמים הפרטיים, וכן נציגי תקשורת. אלא שהדיון, שנועד לעסוק בתמהיל ייצור החשמל במשק עד 2020, זלג עד מהרה לוויכוח המתנהל בימים אלה סביב עתיד היזמות הפרטית בענף החשמל. הדיון נערך על רקע "תנועת מלקחיים" שהחלה נרקמת באחרונה נגד פתיחת הענף לתחרות: שורת צעדים רגולטוריים שתכליתם לצמצם, או לבחון מחדש, את ההטבות הניתנות ליזמות החשמל הפרטי לסוגיו, ובמקביל קמפיין שבו פתחה חברת החשמל לתיאור הסכנה שלפניה היא ניצבת עם פתיחת הענף לתחרות. מנכ"ל חברת חשמל אלי גליקמן "כיום נותנים לחברת החשמל הוראה לעבור משימוש בגז טבעי לסולר -

אולי בסוף משה בן יאיר ימונה ליו"ר הרשות... :-) יו"ר רשות הגז הטבעי במשרד התשתיות, שוקי שטרן, צפוי להתמנות גם ליו"ר הזמני של רשות החשמל. שטרן ימלא את מקומו של אמנון שפירה שצפוי לסיים השבוע את תפקידו בתום ארבע שנות כהונה. חרף הודעתו של שפירה על פרישתו הצפויה כבר במארס השנה - עדיין לא הצליחו משרדי התשתיות והאוצר לבחור במחליפו, זאת בעוד ועדת האיתור לתפקיד עדיין לא קיימה ולו ישיבה אחת. שר התשתיות, עוזי לנדאו, החליט שלא למנות לשפירה מחליף זמני מבין שורות רשות החשמל, וחיפש יו"ר מבין עובדי משרדו. לפיכך הועבר בשבוע שעבר שמו של שטרן לאישור נציבות שירות המדינה. במידה ולא יאושר, עשוי להתמנות לתפקיד אחד מסמנ"כלי הרשות כיום, ככל הנראה, משה בן יאיר. במקביל נמשכת זה החודש הרביעי הסאגה המביכה סביב איוש הרכבה של ועדת האיתור, חרף מצבו הרעוע של משק החשמל וייקור תעריפי החשמל בשבוע שעבר. בעקבות התפטרותו של מנכ"ל משרד האוצר, חיים שני, שכיהן כנציג האוצר בוועדה, קבע נציב שירות המדינה הנכנס, עו"ד משה דיין, כי שני לא יוכל לכהן עוד כחבר בוועדה. לאחר שהניסיונות לשנות את ההחלטה כשלו, הוחלט באוצר לייעד למשבצת זו את סגן הממונה על התקציבים באוצר, שאול מרידור, החולש במסגרת תפקידו גם על ענף האנרגיה. זאת, מאחר והממונה על התקציבים, גל הרש

המשא ומתן בין החברה לישראל לבין הכשרה אנרגיה, המחזיקה בנתחים מרישיונות חיפושי הגז הימיים "מירה" ו"שרה" הופסק - כך דיווחה היום חברת החיפושים שבשליטת עופר נמרודי. בחודשים האחרונים התנהל משא ומתן בין הצדדים על רכישת גז טבעי על ידי החברה לישראל, צרכנית הגז הטבעי השנייה בגודלה בישראל לאחר חברת החשמל - אם אכן יימצא כזה ברישיונות. הפסקתו של המו"מ מנומקת בלקוניות בכך שה"צדדים לא הגיעו להסכמות במספר נושאים". המסחר במניית הכשרה אנרגיה הופסק בעקבות הידיעה. הכשרה אנרגיה היא השותפה הגדולה ברישיונות חיפושי הגז הימיים "מירה" ו"שרה" שקידוח האקספלורציה (היתכנות) שיוכיח האם קיים בהם גז או נפט צפוי להתחיל בחודשיים הקרובים. החברה לישראל בחנה השקעה ישירה בהכשרה אנרגיה, שצריכה לגייס כמה מיליוני דולרים לקופתה או רכישת גז טבעי ממנה. לגבי הנושאים השנויים במחלוקת, ההערכות הן כי מדובר במחיר הגז הטבעי שתשלם החברה לישראל, כאשר השבוע הודיעה חברת החשמל כי סגרה על מחיר של כ-5.13 דולרים ליחידה. כעת נראה כי החברה לישראל שבה להתמקד בגז הטבעי של תמר. נושא שנוי במחלוקת נוסף הוא מועד ההשקעה, שכמובן תלוי רבות באם יימצא גז בשני הרישיונות. את התשובה צופים המשקיעים כי יקבלו ברבעון הראשון של 2012, עם הגעתה של אסדת הקידוח, ההומר פרינגטון, �

בעוד מספר ימים, צפויה אסדת הקידוח ההומר פרינגטון, להגיע לנקודת הקידוח של לוויתן 1, לאחר עיכוב של מספר ימים מהלו"ז המתוכנן. המשקיעים מצפים חודשים ארוכים לקידוח, המיועד לבדוק האם קיים נפט בשכבות הקרקע העמוקות ב"לוויתן", מתחת לשכבת הגז המוכחת. אולם, מה שעשוי להטריד את משקיעי השותפות הישראליות במאגרי הגז הטבעי דלק קידוחים (22.5%), אבנר (22.5%) ורציו (15%), הוא דיווח שרשות ניירות ערך תכריח ככל הנראה לפרסם רגע לפני תחילת הקידוח -  לגבי הערכת כמויות הנפט שעשויות להימצא במקום, לפי מודל ה-PRMS הגיאולוגי. דיווח זה עשוי לעורר מהומה למרות שלא בהכרח יהיה משמעותי. קידוחי גז אלום, נובל אנרג'י, השותפה והמפעילה של תמר, "לוויתן" ורישיונות חיפוש רבים נוספים, היא חברה אמריקאית שלא פועלת לפי כללי רשות ניירות ערך הישראלית, והנתון הגיאולוגי בו היא משתמשת ומפרסמת למשקיעיה הוא ה-Gross Mean - הממוצע הכלכלי של טווח הנתונים. מנגד, הרשות מחייבת בשימוש ופרסום לפי מודל ה- PRMS, בו מקבלים המשקיעים את ההערכה הנמוכה (P1, הסתברות של 90%), ההערכה הגבוהה (P3, הסתברות של 10%) וההערכה הטובה ביותר (P3, הסתברות של 50%). ה-P3 (או ה-P-50) הוא למעשה החציון של סדרת הנתונים הגיאולוגים שבידי החברה והוא עשוי להיות שונה מהכמויות לפיהן פעלו המשקיעים בעבר, גם ללא שינוי בנתונים ה

קפריסין עומדת להפוך השנה לשוק חיפושי הגז והנפט המסעיר ביותר באזור המזרח התיכון. אות הפתיחה אמור להישמע מאסדת הקידוח של חברת נובל אנרג'י המוכרת, עם תחילת הקידוח באזור בלוק 12 (ראו מפה), בסוף חודש זה. מטרת הקידוח היא לאמת את ההערכות שיש במקום מאגר גז טבעי שגודלו עולה על זה שבתמר. ואולם בלוק 12 הוא רק אזור אחד מבין 12 אזורי חיפושים הנמצאים בתחומי האזור הכלכלי הבלעדי (EEZ) של קפריסין. לאחר שיתבררו תוצאות הקידוח בבלוק, מתכוונת קפריסין לצאת במכרזים להקצאת זיכיונות חיפושים בשאר שטחי החיפושים. בראיון ראשון לכלי תקשורת ישראלי, מדבר סולון קסינס, דמות המפתח בענייני גז ונפט בקפריסין, על הפוטנציאל הטמון בשטחי החיפושים של ארצו ועל שיתופי פעולה אפשריים עם ישראל. מבחינה רשמית, סמכויותיו של קסינס מקבילות לאלה של הממונה על הנפט במשרד התשתיות הישראלי, אך קסינס אינו כפוף להנחיות היועצים המשפטיים לממשלה ואינו נתון לפיקוח בג"ץ, ועל כך נאמר "יחי ההבדל הקטן". - מהו פוטנציאל תגליות הגז והנפט בשטחים שאתם מציעים למכרז? "אנחנו מתכוונים לפרסם מכרזים ל-12 בלוקים של רישיונות וכן לשטח נוסף, שגודלו כרבע משטחו של בלוק 12. מדובר בשטחים בהיקף של כ-45 אלף קמ"ר, שחלקם בתחומי האגן הלבנטיני, המשותף לנו ולישראל, וחלקם בתחומי אגן הדלתא-נילוס, ה�

התעריף לציבור יעלה עד סוף 2014 ב-31 אחוזים * בימים הקרובים - התייקרות ב-6.6 אחוזים * הסיבה לעלייה: המעבר לדלקים יקרים בעקבות עצירת הגז המצרי זאב קליין ונצחיה יעקב * המחירים לקילו־וואט לשעה - ללא מע"מ << 1 2 >> עכשיו זה רשמי: תעריף החשמל הביתי יזנק ב-31% במהלך שלוש השנים הבאות - עד סוף 2014. בטרם עליית המחירים ייערך שימוע בהשתתפות ראשי המשק שיחוו דעתם על השינוי. הפעימה הראשונה בהתייקרות, בשיעור של 6.6%, תיכנס לתוקפה עד סוף הרבעון הראשון של 2012 ולפיכך המחיר לקילו-וואט לשעה יעלה ב-2.96 אגורות - מ-44.86 אגורות כיום ל-47.82 אגורות. הסיבה העיקרית לעלייה היא הצורך לפצות על המעבר לדלקים יקרים כמו סולר ומזוט, בעקבות הפסקת אספקת הגז המצרי עקב סידרת פיגועי הטרור על רקע המהפכה במצרים. העלייה בשיעור של 6.6% תישאר כנראה על כנה בחלק משנת 2013. ואולם, כבר במהלך השנה הבאה צפויה עלייה שנייה בשיעור של 2.6% - ולכן המחיר לקוט"ש יעלה שוב בשתי אגורות - ל-49.06 אגורות. בתחילת 2014 תתבצע פעימה שלישית שתצטרף לשתי העליות הקודמות, בשיעור של 3.7%, ל-50.88 אגורות לקוט"ש. בנוסף, תעריף החשמל צפוי לעלות גם בשל עליית האינפלציה בשלוש השנים הקרובות. לפיכך, יחד עם עליית המדד תירשם בסוף 2014 עלייה מצטברת של כ-31% בתעריף החשמל הביתי - ל-58.77 אגורות לקוט"ש. רשות החשמל הדגישה כי �

בקיץ האחרון יצאו מאות אלפי ישראלים לרחובות, הפגינו נגד יוקר המחיה המאמיר בישראל ותבעו להנהיג כאן צדק חברתי. בחברת החשמל, הגוף שמשלם לעובדיו את השכר מהגבוהים במשק, נענו לאתגר והם דורשים מהממשלה לייקר את תעריפי החשמל בכ-30% בשנה הקרובה. הישראלים הרי רגילים לשמש כיס עמוק לצרות של חברת החשמל, אז מדוע שלא יעשו זאת שוב? גם בעבר כשהחברה הסתבכה בהשקעות או בהוצאות לא צפויות, הכתובת תמיד היתה הכיסים העמוקים של לקוחות החברה או בעלי המניות שלה - אנחנו. הצורך בייקור החשמל כעת נובע מכך שעלויות הייצור זינקו בשיעור חד בעיקר עקב הפסקת ההזרמה של גז הטבעי ממצרים לישראל. האביב הערבי אמנם לא מורגש כאן באמת בינתיים, אבל בסעיף צריכה אחד הוא מורגש היטב - עלויות ייצור החשמל. במקום גז זול ונקי, חברת החשמל משתמשת בחודשים האחרונים בסולר ומזוט, שהם גם יקרים וגם מזהמים יותר. בחברה מעריכים את העלויות העודפות הכרוכות בשימוש בתחליפי גז במיליארדי שקלים, ומכאן נגזר הצורך בהעלאת תעריף. צילום: איציק בן מלכי משרד האוצר מגדיר את הבעיה של חברת החשמל כבעיית מאקרו, ולכן מנסה לייצר עם רשות החשמל פתרונות שייתנו מענה לבעיות התזרים של חברת החשמל, אך לא יגרמו לייקור כה חד בתעריפי החשמל. לכאורה זהו עניין כלכלי טהור של מבנה עלויות ותעריפים,

מליאת רשות החשמל תכונס היום לדיון ראשון בהשלכות משבר הגז הטבעי המחריף במשק. זאת, לאור צמצום אספקת הגז הישראלי בידי ים תטיס בשיעור של 25%-30% בעקבות הידלדלות מאגר מארי B מול חופי אשקלון, וכן נוכח הפיצוץ החמישי בצנרת הולכת הגז ממצרים לישראל לפני כשבועיים. כפי שפורסם אתמול ב-TheMarker, התפתחויות אלה יביאו לצריכה עודפת של סולר יקר בידי חברת החשמל, ומכאן - לייקור נוסף של החשמל בשיעור של 4%-5%. זאת, חודשיים לאחר העלאת תעריף החשמל המשוקלל במשק ב-9.9%. במקביל, תידרש חברת החשמל למקורות הון זמין נוספים, או להליכי התייעלות וקיצוצים, כדי לגשר על פער הזמנים שבין רכישת הסולר הנוסף למועד גביית הכספים העודפים מן הציבור. רשות החשמל הודיעה כי המליאה תדון היום בדחיפות באירועים אלה - וכן בדרישות חברת החשמל. דרישות אלה כוללות בין היתר קריאה להזרמת הון ממשלתי או להעמדת הלוואת בעלים. כמו כן, מבקשת החברה לאשר לה העברת 350 מיליון שקל מתקציב הפיתוח לרכש סולר; להאריך את ההסדר המאפשר לה ניכוי 70% מהבלו על הסולר גם ל-2012; וכן להגדיל את מסגרת האשראי ברכש הפחם.

שותפויות חיפושי הגז אבנר ודלק קידוחים מקבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה, מפרסמות הבוקר את הדו"ח הגיאולוגי שביצעה עבורם חברת NSAI ומעריך את כמות הגז הטבעי שנמצאה ברישיון החיפושים הימי בלוק 12 שבקפריסין בו הן מחזיקות 30% יחד. מדובר בדו"ח שנערך על פי כללי ה-PRMS כפי שדורשת רשות ני"ע הישראלית, והנתונים הגיאולוגים עליו הוא מתבסס (שנאספו באמצעות קידוח האקספלורציה שבוצע שם בסוף 2011) אינם חדשים ופורסמו על ידי נובל אנרג'י, רק בצורת ניתוח שונה. נובל שמשתמשת בפרמטר של ממוצע כלכלי (mean) ודיווחה על כמות של 7 TCF (טריליון רגל גז טבעי) שנמצאו בקידוח. חברת NSAI משתמשת בפרמטר של חציון הנתונים (המקובל לפי המודל הגיאולוגי PRMS) ובדו"ח שמפרסמות דלק ואבנר כעת מעניקה הערכה טובה ביותר של 5.1 TCF, כאשר המחלוקת המרכזית בין נובל ל-NSAI עומדת על מספר מאגרי הגז הטבעי הקיימים במקום. הקידוח בבלוק 12 בוצע אל המבנה התת-קרקעי "אפרודיטה". הערכתה של נובל היתה לכמות גז במבנה סגור אחד. NSAI כותבת כי ייתכן ומדובר בשני מבנים תת קרקעיים הצמודים אחד לשני שביניהם חוצצת קרקע נוספת. כך שבמבנה הראשון הגז הוכח, אך בשני הוא עדיין בגדר אפשרי. כך או כך, השותפות ונולב אנרג'י, מפעילת הקידוח האמריקאית, מתכננים לבצע קידוח אקפלורציה נוסף למקום. על פי דו"ח המשאבים, במאגר אפרוד�

ברקע משבר הגז הטבעי המחריף במשק הגיעו חברת החשמל וחברת אקסלרייט (Accelerate) האמריקאית לישורת האחרונה במשא ומתן שניהלו (בפטור ממכרז) להקמת תשתית יבוא גז נוזלי (LNG) לחופי ישראל. ... אוניית הגיזוז תחובר באמצעות מצוף אל מקשר ימי באורך 10 ק"מ. על פרויקט זה אחראית חברת נתיבי גז (נתג"ז), והוא מבוצע על ידי מיקופרי האיטלקית ו-APL הנורווגית. אוניית הגיזוז שתחובר למצוף לא תוזן בידי אוניות הזנה במודל ship to ship, אלא תידרש לשוט אחת לשבועיים לנמל קפריסאי על מנת לטעון LNG. זאת, ככל הנראה, בגלל סירוב חברות הביטוח הבינלאומיות לבטח פריקת LNG בחופי ישראל. פריקת הגז לחוף תימשך עשרה ימים, וההפלגה לקפריסין ובחזרה תארך שלושה ימים. בהליך המשא ומתן יוצגה חברת החשמל בידי A. Overy, אקסלרייט מיוצגת בידי Petco International ונתג"ז מיוצגת בידי MCS Kenny. עם הגשת החוזה לאישור דירקטוריון חברת החשמל ורשות החשמל במאי, תידרש חברת החשמל לפרסם במהירות את המכרז הבינלאומי לרכישת הגז בהיקף משוער של כ-2.2 BCM גז בשנה (עם אופציה להארכה בשנה נוספת). במקביל, תידרש רשות הגז להתוות את מודל רכישת ה-LNG והשימוש במתקן הקבלה, לאחר שפירסמה באחרונה לשימוע מתווה מורכב שנתקל בתהיות.

""ישראל חייבת להתיר לייצא גז אם ברצונה להבטיח את הביטחון האנרגטי שלה", כך אמר היום (ה') סגן הממונה על התקציבים באוצר, שאול מרידור, בכנס "אנרגיה לישראל" של "גלובס". מרידור התייחס לטענת משרד התשתיות, לפיה יש לשמור עתודה אסטרטגית של גז שיוכל לספק את צרכי המדינה 50 שנה קדימה. לפי מרידור, "האמירות על 50 ו-100 שנה, הן כמו אלה שמחביאים דולרים במזרון. זה בסדר, אבל כלכלית זה לא כל כך הגיוני". לדברי שוקי שטרן, ראש רשות הגז הטבעי במשרד התשתיות הלאומיות, "יהיו מחירים סביבתיים וחברתיים להבאת הגז לישראל. זה לא יגיע דרך האוויר". שטרן התייחס לקשיים שבהם נתקל המשרד בניסיונו לאשר תוכנית לתחנת קבלה צפונית שתאפשר להזרים לארץ את הגז מהמאגרים הימיים. הוא קבל על כך שהלחץ הציבורי אינו מאפשר לרשויות לעבוד. לדבריו, "בכל ישיבת תמ"א 37 יש הפגנות מחוץ לבניין נגד המתכננים שעובדים עבור המדינה. סוגיות התכנון הן מאוד קשות, ולגורמים חברתיים וסביבתיים יש הרבה מה להגיד... אפילו אני הותקפתי". מרידור אמר עוד, כי ההתנגדות לתחנת הכוח הפחמית מונעת מפחדים מוגזמים מפני השפעתו הסביבתית המזיקה של הפחם. "יש בעיה אחת עם הפחם - הוא שחור". מרידור תקף את התוכנית להקים תחנה דו-דלקית, וטען שהשימוש בפחם כדלק חלופי בחירום מנוגד להיגיון כלכלי. עו"ד משה שחל קרא בכ

חרף המגבלות שהטילה רשות ההגבלים העסקיים על אחזקות קבוצת דלק בתחנות כוח, ממשיכה רשות החשמל לאשר את הגדלת נפח פעילותה של הקבוצה בענף. ערב חג הפסח, אישרה מליאת הרשות את הגדלת הספק תחנות הכוח המתוכננות של דלק בנילית ובאלון תבור בכ-20%. זאת, באמצעות הסבתן לייצור חשמל במחזור סגור, הכרוכה בתוספת של טורבינה קיטורית. תחנת הכוח שמתכננת דלק (57%) עם שותפות סיגמא-אפסילון ועדי אנרגיה (43%) להקים בשטח מחלבת אלון תבור של תנובה תגדל מ-55 ל-70 מגה-ואט. תחנת הכוח שמתכננת השותפות להקים עבור מפעל נילית שברמת גבריאל, תגדל מ-50 ל-70 מגה-ואט. ההחלטה לאשר את הגדלת תחנות הכוח עוררה תמיהה, לאור חוסר הנוחות שהביעה רשות ההגבלים מהבעלות הצולבת של קבוצת דלק בשוקי הגז הטבעי והחשמל, והחשש שהביעה מפני פגיעה בתחרות ואפליית לקוחות גז. ברשות החשמל נימקו את ההחלטה בכך שגם לאחר הגדלת התחנות לא תהיה דלק בעלת עניין ביותר מ-50% מכושר ייצור החשמל במתקני קו-גנרציה בישראל. עוד הסבירה הרשות כי גודל תחנת הכוח המבוקש אינו עולה על 100 מגה-ואט, וכי יותר ממחצית האנרגיה שתופק בתחנה תסופק ממילא לצרכנים בסביבתה המיידית.

העלות של סבסוד הענף הסולארי כפולה מהתועלת שמגולמת בו עבור המשק - כך נטען בדו"ח של אגף התקציבים של משרד האוצר. הדו"ח מגיב למחקר שכתבו מנכ"ל האוצר לשעבר ירום אריאב וד"ר מאיר אמיר, שבו הוצגה הכדאיות למשק בעידוד התעשייה הסולארית. בתגובה המהירה של משרד האוצר נשללות מכל וכל הטענות כי עלות ייצור חשמל סולארי מתקרבת לעלות של חברת החשמל, ונטען כי המשך הסבסוד של החשמל הסולארי יביא לייקור תעריף החשמל ב-15% עד סוף העשור. הדו"ח של האוצר תוקף גם את הניפוח לכאורה של חישוב התועלות הכלכליות הגלומות בייצור החשמל הסולארי. המכסות שכבר פירסמה המדינה לייצור חשמל באנרגיית השמש, טוען משרד האוצר במפתיע, מעמידות את ישראל בראש מדינות העולם בשיעור החשמל שייוצר באנרגיה סולארית. אנרגיה סולארית צילום: תומר אפלבאום הסובסידיות הבאות כבר לא כדאיות המסמך שחיבר רכז האנרגיה באגף התקציבים, אודי אדירי, מאמץ את טענת היסוד של אריאב ואמיר, לפיה כדי להשוות בין עלות ייצור החשמל בידי חברת החשמל לעלות ייצורו בפאנלים סולאריים - יש להשוות את עלות ייצור החשמל כיום בשעות המסוימות של הייצור הסולארי. ואולם, הוא מציג שלוש הנחות יסוד מתריסות המסבירות את הפערים בין עמדות הצדדים. ההנחה הראשונה היא שבחישוב העלות השולית של ייצור החשמל הסולארי �

בלעדי יזמית תחנת הכוח בבאר טוביה, קבוצת IPM, פנתה לרשות החשמל בבקשה לאשר לה דחייה באבני הדרך שבהן היא מחויבת במסגרת רישיון ייצור החשמל שקיבלה. זאת, לאחר שוועדת התכנון לתשתיות לאומיות (ות"ל) דחתה לפני כשבועיים את אישור הפרויקט להקמת תחנת הכוח במקום. בעקבות לחץ ציבורי כבד שהפעילו יישובי הסביבה נגד הכוונה להקים באתר תחנת כוח, ביקשה הות"ל לקיים סבב בדיקות נוסף של הסיכונים הסביבתיים הכרוכים בפרויקט. בשל כך, לא תעמוד IPM במועד הסטטוטורי שנקבע בתנאי הרישיון. בפנייתה לרשות, ביקשה IPM לפיכך לדחות את המועד להצגת היתר הבנייה להקמת התחנה. במפתיע, העלתה היזמית סיבה נוספת לעיכוב, ותלתה אותו גם בהודעת הממונה על ההגבלים העסקיים, דייויד גילה, מהשבוע שעבר על הקפאת חוזי מכירת הגז הטבעי של שותפות תמר. לפי הודעת רשות ההגבלים, החוזים שעליהם חתמה מפעילת הקידוח, נובל אנרג'י, עם הלקוחות מהווים הסדר כובל לכאורה - ולכן ביקשה כי אלה יובאו לאישורה. בשל כך, טוענת IPM, יוקפאו המגעים למכירת גז, וייפגעו מאמציה לעמוד בלוחות הזמנים להקמת התחנה. מליאת רשות החשמל לא הגיעה בישיבתה האחרונה לכלל החלטה באשר לבקשת IPM. לפי הערכות, בשל העלאת הטענה להשלכות הודעת הממונה על ההגבלים יידרש דיון נוסף בסוגיה.

שר האנרגיה והמים, ד"ר עוזי לנדאו, קיים הבוקר דיון עם צוות ההיגוי הבינמשרדי, הכולל את כלל גורמי משק האנרגיה, בנושא בצורת החשמל הצפויה בקיץ 2012. בדיון השתתפו בכירים ממשרד האנרגיה והמים, רשות החשמל, רשות הגז הטבעי, וממשרדי האוצר, הגנת הסביבה, חברת החשמל, תש"ן (תשתיות נפט), ונתג"ז (נתיבי גז).   צוות ההיגוי הבינמשרדי, בראשותו של ד"ר יהודה ניב, מנהל מינהל החשמל במשרד האנרגיה והמים, מתכנס אחת לשבועיים כדי לקדם פתרונות למחסור הצפוי, ולפתור את הבעיות המתעוררות עם מימוש הפתרונות, קטנה כגדולה, העולות בדיונים.   בדיון המיוחד הבוקר, עלו בין השאר הנושאים הבאים: 1. דלקי גיבוי - הטיפול הנדרש עקב המחסור בגז טבעי, לצורך הגדלת המלאי התפעולי של הדלקים החלופיים, ומתן הרשאות של משרד הגנ"ס לשימוש בהם, בהתאם הצורך. 2. גנראטורים - גיוס גנראטורים הנמצאים בידי גופים ציבוריים שונים לשעת חירום, לצורך ייצור חשמל בקיץ הקרוב. 3. טורבינות גז יבילות - בחינת הבאת טורבינות גז יבילות, המיועדת, בין השאר, לשעת חירום, לשימוש בעת הצורך. 4. יצרני חשמל פרטיים - הפעלת תחנות כוח המושבתות או פועלות באופן חלקי, עקב המחסור בגז טבעי. 5. הפחתת ביקושים - הצעות הצוות להפחתת ביקושים, אם באמצעות תעריפים היוצרים תמריץ כלכלי להקטנת הביקוש בשעות הפסגה, כמו �

האם החיסכון בחשמל בקיץ יביא להפחתה בחשבון הדו-חודשי? רשות החשמל פועלת לקידום הנושא תחת המבצע - "חסכת הרווחת" שיביא להפחתה של עד 20% מתעריף החשמל   חברת חשמל מבקשת להימנע משימוש יתר בערב שכר בכירי חברת החשמל זינק חברת החשמל: אל תפעילו דוד הערב SMS מחברת החשמל: "חסוך עכשיו וקבל זיכוי"   שר האנרגיה והמים פסימי לנדאו: "יש סיכוי ממשי להפסקות חשמל בקיץ" / ליאור גוטמן, "כלכליסט" השר ציין כי משק החשמל נמצא באחת התקופות הגרועות ביותר: "אני לא מחפש אשמים, אבל השורה התחתונה היא שאין גז" לכתבה המלאה רשות החשמל, בראשות עו"ד אורית פרקש-הכהן, פרסמה לשימוע ציבורי הסדר חדש תחת השם "חסכת-הרווחת", המאפשר לצרכני חשמל ביתיים להפחית את הביקושים לחשמל בקיץ 2012 תמורת הנחה משמעותית של עד 20%. ההסדר מיועד לצרכנים ביתיים המשלמים היום תעריף אחיד.   כל צרכן, אשר במהלך חודשי הקיץ (יוני-ספטמבר) יפחית מצריכת החשמל 10%-20% ביחס לתקופת חשבון מקבילה אשתקד, יהיה זכאי לקבל הנחה בשיעור של 10% בתעריף החשמל.   לעומת זאת, עבור הפחתת צריכה של בין 20% ל-30% בתקופה המקבילה אשתקד, יהיה זכאי הצרכן להפחתה מתעריף החשמל בגובה של 20%.   מהרשות נמסר כי ההסדר צפוי להתחיל ביוני 2012 לכל תקופת הקיץ. במהלך תקופה זו כל צרכן שהצטרף להסדר יוכל ליהנות מהנחה תמורת הפחתה בצריכה ב

השותפות במאגר הגז הטבעי הקטן "תנין", דלק קידוחים ואבנר, פרסמו הבוקר את דו"ח הערכת המשאבים המעודכן עבור התגלית החדשה ביותר בים התיכון הישראלי. לפי הדו"ח המעודכן של חברת NSAI קיימת בתנין כמות גז טבעי של 1.1 TCF (טריליון רגל מעוקבת), הנמוכה במעט מכמות של 1.2 TCF שהוערכה בפברואר האחרון על ידי השותפה האמריקאית ומפעילת הקידוח נובל אנרג'י. עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם עם זאת, המודל הגיאולוגי בו השתמשו כעת דלק קידוחים ואבנר שונה מזה של נובל אנרג'י, מכיון ולפי כללי רשות ני"ע הישראלית הן מחוייבות בדיווח לפי מודל ה-PRMS, המתבסס על חציון של טווח הנתונים הגיאולוגים בעוד שנובל מתבססת על נתוני ממוצע כלכלי. בדרך כלל קיימים הבדלים בין שתי שיטות הדיווח. הדו"ח מתחלק לשניים: כמות גז מוכחת (המכונה "משאבים מותנים") וכמות גז נוספת הנמצאת בתאי שבר שונים במבנה התת קרקעי ולכן טרם הוכחו סופית והם מסווגים כ"משאבים פרוספקטיביים". בתנין קיימים גז מוכח בהיקף של 0.6 TCF, וכמות מותנה בהיקף של 0.5 TCF נוספים. מאגר תנין הוכרז כתגלית גז טבעי בפברואר האחרון, לאחר קידוח שבוצע במקום. תנין1 נמצא ברישיון אלון 120 ק"מ צפונית מערבית לחיפה, וצפון מזרחית מתגלית הגז הטבעית לוויתן. המחזיקות ברישיון הן נובל אנרג'י האמריקאית (47%),

משרד האנרגיה והמים קיים אתמול (יום א', 12.2.12) מפגש ראשון מסוגו במתכונת של "שולחן עגול", לדיון במסמך שגיבש בנושא קוד סביבה ובטיחות לחיפושי והפקת נפט וגז טבעי ביבשה.   במפגש, שנוהל על ידי מינהל אוצרות טבע במשרד האנרגיה והמים, השתתפו נציגי משרד להגנת הסביבה, משרד הפנים, המכון הגיאולוגי, רשות הטבע והגנים, גורמים מהתעשייה, וארגוני הסביבה והוא התקיים לאחר שלפני מספר שבועות פרסם מינהל אוצרות טבע במשרד האנרגיה והמים, את הקוד שגיבש בנושא.     המסמך, שגובש לאחר הנחייתו של שר האנרגיה והמים, ד"ר עוזי לנדאו, ונועד להסדיר את תעשיית הנפט והגז הטבעי בישראל ביבשה, להעמידה בשורה אחת עם המדינות המפותחות בעולם, ולהבטיח כי הפעילויות הנובעות מפעולות החיפוש וההפקה של נפט וגז טבעי מתבצעות ברמה הגבוהה ביותר, תוך נקיטת אמצעי הבטיחות והבקרה הטובים ביותר על מנת למנוע תקלות, פגיעה בסביבה ובאדם. הוא מבוסס על חקיקה הקיימת בעולם המערבי תוך התאמות לתנאים הקיימים בישראל והוא מסכם עבודת מטה שנערכה במשרד האנרגיה והמים וכללה, בין היתר, גם קבלת הערות ממשרדי הממשלה השונים.   הדרישות המופיעות במסמך נועדו לתת מענה מיידי לנושא הסביבתי במסגרת הרישיונות שניתנים מתוקף חוק הנפט, תוך שימוש בכלים הקיימים כבר היום בחוק.   החברות והארגונים ש�