Group items tagged

ארגון גרינפיס מותח ביקורת על חברות המפעילות חוות ענק של שרתים המבוססות על מקורות אנרגיה כמו פחם או אנרגיה גרעינית עודד ירון 17.04.2012 23:34 אפל, מיקרוסופט ואמזון הן המזהמות הגדולות ביותר מבין החברות הבולטות המפעילות מרכזי מחשוב ענן ענקיים, כך קובע דו"ח גרינפיס שהתפרסם היום. מנגד מציין הדו"ח כי בין החברות ה"ירוקות" נמצאות גוגל, יאהו ופייסבוק. חברות אלה "מתחילות להוביל את התעשייה בנתיב האנרגיה הנקייה, באמצעות התייעלות אנרגטית ושימוש באנרגיה נקייה ומתחדשת", נכתב בדו"ח. הדוח שכותרתו "עד כמה נקי הענן שלך?" (לחצו לדו"ח המלא) בוחן 14 חברות ואת שרשראות אספקת החשמל שלהן, הכוללת למעלה מ-80 חוות ענק של שרתים. בגרינפיס הסבירו כי הם בחרו באותן 14 חברות מפני שהן הבולטות והמובילות בתחום, והן גם אלה אלו "שביכולתן, הן הכלכליות והן המסחריות, לשנות את דפוסתן ולהשפיע על תעשיית האינטרנט והמחשוב כולה". גרינפיס פתח בעצומה שמכוונת להשפיע על החברות הללו, ודרכן מקווה הארגון להשפיע גם על אחרות. המדובר במרכזי נתונים אדירים בגודלם, שבגרינפיס מציינים שאת חלקם ניתן לראות מהחלל. הם מכילים אלפי מחשבים וצורכים חשמל בכמויות אדירות. צריכת החשמל של חלק מהם שווה לזו של 250,000 בתים באירופה. בגרינפיס מציינים כי אילו רשת האינטרנט הייתה מדינה, צר�

>> חודשיים לאחר פרסום המלצות ועדת טרכטנברג ידונו ביום ראשון שרי הממשלה בשורת צעדים שתכליתם להגביר את התחרות בענף הדלק לתחבורה. ואולם, ימים ספורים לפני הדיון מתחבטים עדיין משרדי האוצר והמשפטים בדרכים החוקיות האפשריות לחייב את חברות הדלק הגדולות בישראל למכור תחנות. זאת, בעקבות המלצת הוועדה לחייב את חברות הדלק הגדולות למכור תחנות תדלוק, בדגש על תחנות הממוקמות במרכזי מטרופולינים, וכן בעקבות ההמלצה לשחרר תחנות דלק עצמאיות מחוזי בלעדיות עם חברות הדלק הקמעוניות ("תחנות כבולות"). תחנות אלה מהוות כיום כ-40% מסך תחנות התדלוק. מדובר בתחנות עצמאיות שהתקשרו בחוזי חכירת משנה דרקוניים וארוכי טווח עם חברות הדלק - באופן המגביל את יכולת הבעלים לגמישות בתמחור. היועמ"ש קבע בשנה שעברה כי הסכמי הבלעדיות הם בגדר הסדרים כובלים המנוגדים לחוק, לאחר שקביעה דומה של הממונה על ההגבלים העסקיים התקבלה לפני כ-20 שנה. לפי הערכות, נבחנות בימים אלה שתי אפשרויות לתיקון העיוות: האחת - הוראה שתגביל את משך ההתקשרות הבלעדית של חברות הדלק לחמש שנים למשל. השנייה היא חיוב תחנות הדלק הקיימות לשמור על טווח מינימלי בין תחנות המופעלות בידי אותה חברה. טווח המינימום הקבוע היום בחוק משק הדלק הוא 10 ק"מ (בשטח בין עירוני), אך חובה זו חלה רק על תח

מחירי הנפט הגבוהים ששוררים בעולם מתחילת 2011, מאז פרוץ "האביב הערבי", לאו דווקא מיטיבים עם מניותיהן של חברות האנרגיה העולמיות. סקטור האנרגיה העולמי היה בין הגרועים ביותר בשנה האחרונה. אופיר נבות, מנהל תחום מניות חו"ל בקרנות הנאמנות של אקסלנס, מסביר שאחד הפרמטרים המשמעותיים בתעשיית הנפט, והגורם הראשון לביצועי החסר של מניות האנרגיה, הוא מרווח הזיקוק: עלות חומרי הגלם מול עלות התזקיקים שמוכרות החברות לצרכן. המרווח הוא תנודתי, ומושפע ממחירי הנפט ומהביקוש אליו. "אני זהיר לגבי חברות שמזקקות בלבד ולא הייתי שם עליהן כסף, אבל יש כמה חברות מעניינות", אומר נבות ומעניק שלוש המלצות בסקטור: ענקית האנרגיה אקסון מוביל, טייקי פרטנרס (סימול, המתמחה בהובלה ימית של גז ונפט, ונשונל אוילוול וורקו (סימול, המספקת ציוד לקידוחי נפט. "אקסון היא חברת הנפט הגדולה בעולם, שעושה הכל - החל מחיפוש והפקה, להובלה של גז נוזלי, זיקוק ושיווק", אומר נבות. "חברות בסדר הגודל הזה יכולות לווסת את פעילותן בין מחלקות רווחיות לפחות רווחיות. זה כמו סופרמרקט. היא מחלקת דיווידנד יפה, ויש לה מכפיל רווח חזוי נמוך. זוהי האופציה הסולידית". מחירי הגז הטבעי בארה"ב יורדים עם המשך הפקתם של פצלי גז ביבשת. מדובר בשוק סגור, שכן גז בצורתו הטבעית יכול לעבור ר�

מדי שנה מגיע אנליסט האנרגיה הראשי של אופנהיימר, פאדל גייט, לביקור קצר בישראל, כדי להרצות בכנס השנתי של הסניף המקומי של בנק ההשקעות האמריקאי. גייט, אחד מהאנליסטים המצוטטים ביותר בעולם בתחום האנרגיה, נשאל מדי שנה על מחירי הנפט (הוא טוען כבר שנים ארוכות שמדובר בבועה), על חברות האנרגיה העולמיות וגם קצת גם על תעשיית הגז הטבעי החדשה בישראל. השנה היה לגייט, יליד מצרים, נושא נוסף לדבר עליו, והפעם לא מדובר רק ב"ביזנס" - משבר הגז בין ישראל למצרים, שהגיע באחרונה לשיאו, עם הודעתה של חברת הגז המצרית על ביטול הסכם מכירת הגז לישראל, לפחות במחיר הנוכחי שנקבע בתקופת הנשיא מובארק. לטענת גורמים במצרים היה לכאורה ההסכם נגוע בשחיתות, אבל בסוף השבוע האחרון זיכה בית המשפט המצרי את מובארק ובניו מאשמה זו. פאדל גייט צילום: ישראל מלובני "אני חושב שחוזה הגז עם מצרים היה שערורייתי" אומר גייט בראיון בלעדי ל-TheMarker. "אם מישהו היה נותן לי לקרוא אותו, בלי שהייתי רואה את שמות המדינות המעורבות, הייתי שואל אם הוא השתגע. זה כמו שאתה גר בבניין, כל הדירות מסביבך מושכרות ב-1,000 שקל לחודש, ואתה משלם 100 שקל. למה? איך השגת את זה? זה חוקי?". "אני לא יודע למה חוזה הגז חתום בין ממשלות ולא בין חברות. לחוזים עסקיים לא צריכה להיות נגיעה לפוליטיקה. אם לשב�

"מקצה השינויים של חברת "בטר פלייס" עומד לצאת לדרך. לאחר שלל הספקולציות, הדחת המנהלים ופיטוריו של שי אגסי, מבקשים בחברה לנקוט בצעדים קונקרטיים שיעזרו לרכבים החשמליים להפוך נגישים יותר עבור חברות הליסינג. מדיווח של "כלכליסט" עולה כי בחברה עומדים לשנות את מתווה המכירה לחברות הליסינג ולהוזיל בפועל את התשלום עבור הרכישה הראשונית של הרכב.  במודל הקודם שהציעה "בטר פלייס" רכשו חברות הליסינג את הרכב במחיר מלא והיו אמורות לקבל את ההחזר הכספי בתום השימוש. במודל החדש מציעה החברה כי בעלי חברות הליסינג ישלמו על מחיר רכב חדש מחיר רכב משומש  כאשר בסופו של תהליך תקבל בטר פלייס את המכונית חזרה ללא כל תשלום מצידה.  מתווה זה אמור לעזור לבעלי חברות הליסינג לעבור לצי חשמלי בשל העובדה שעלות ההוצאות הראשונית תקטן באופן משמעותי. למעשה, מחיר הרכב עצמו לא ישתנה אך המתווה הנוכחי מעניק ביטחון לבעלי חברות הליסינג שלא צריכים לחכות לגמר השימוש במכונית בכדי לקבל את ההחזר הכספי. מגמה זו עשויה להאיץ את התעניינותם של חברות הליסינג, שעד כה לא הביעו נהירה של ממש לקראת המיזם החשמלי.  על פי הערכות החברה, במהלך שנת 2013 צפויות להימכר כ-1,500 יחידות של הרכבים החשמליים. מדובר במספר לא מבוטל שכן לשם השוואה, בבריטניה צפויים להכנס בשנה הק

<. לדברי המקור הבכיר בממשלה, כיום חסרים נתונים מהותיים שמאפשרים לקבוע מהו נתח הממשלה ברווחי החברה ואם הנתח הזה הוא סביר. מדובר בשלושה נתונים מהותיים שאינם קיימים כיום: א. שיעור מס חברות שתשלם כיל שיעור מס החברות שתשלם החברה אינו ידוע. לפני שנה הוחלט כי כיל תוחרג מחוק עידוד השקעות הון, ועד 2017 היא אמורה לאבד את יתרת ההגנות שמבטיח לה החוק. תיאורטית, באותה שנה אמורה כיל להגיע לשיעור מס חברות מלא של 25%, אבל בהיותה חברת כרייה יחידה במינה בישראל, ההערכה היא כי בפועל שיעור המס שלה יהיה נמוך מכך. כמה נמוך? זה תלוי בהסכמות שאליהן תגיע עם רשות המסים. לפי ההערכות, שיעור מס החברות שתשלם יהיה בין 16% ל-25%, כנראה במקום טוב באמצע. ב. חישוב התמ

"השקר הגדול ביותר של חברות הגז הוא האיום שאם לא יאפשרו להן לייצא את הגז שגילו, הן לא יוכלו לממן את פיתוח המאגרים. הן שומרות על פני פוקר ועובדות על כולם. בתור איש עסקים אני אומר לך שאם החברות רוצות לוותר על הרישיון שלהן, אני מוכן להחליף אותן בתוך חמש דקות, לפתח את המאגרים בעצמי ולהבטיח שכל הגז יילך רק לשוק המקומי". כמה גז צריכה ישראל במלים אלה פותח יוסי הולנדר, יו"ר המכון הישראלי לתכנון כלכלי, את דבריו, כשהוא מתבקש להגיב על הלחצים שמפעילים יזמי הגז הטבעי בישראל על הממשלה, כדי שזו תאפשר להם לייצא את מרבית הגז שבתגליות הקיימות והעתידיות. וכן בתגובה למסקנות ועדת צמח - הוועדה לבחינת מדיניות ישראל בשוק הגז - המסיימת בימים אלה את שלב השימועים לדו"ח הביניים שפירסמה. הולנדר לא חוסך שבטו מחברות הגז, אך גם כלפי חברי ועדת צמח הוא נושא בטן מלאה, כשהמלצות הוועדה להתיר לחברות לייצא 50% לפחות מהגז שבתגליות, מציבות לטענתו את ישראל בשורה אחת עם מדינות העולם השלישי. "בוא נסתכל על ניגריה ונורווגיה", אומר הולנדר. "ניגריה נתנה לחברות הנפט להשתלט על נכסיה. כל הנפט שלה מיוצא, ואין לה אפילו בית זיקוק אחד, כשבעצם ברוב אזורי המדינה יש כיום מחסור בדלק. הם פשוט מכרו את ההון הטבעי שלהם החוצה. יוסי הולנדר צילום: עופר וקנין "גם הנ�

החודשיים האחרונים היו רצופים הודעות מהותיות עבור חברות חיפושי הגז. טור זה נכתב לפני פרסום פיסת המידע המהותית הבאה: דו"ח ראשוני האם נמצא נפט או גז טבעי נוסף בקידוח לווייתן 1. דיווח זה צפוי להתקבל בקרוב ולהשפיע מהותית על יחידות השותפויות רציו, אבנרו דלק קידוחים. במאמר זה נציג ניתוח אנליטי לשאלת תמחור מאגרי הגז השונים ע"י השוק שיאפשר להבין טוב יותר את הסיכויים והסיכונים בהשקעה. המשתנה המהותי החדש שהכנסנו לניתוח הם מסקנות הביניים של ועדת צמח, שמבהירות את אפשרויות הייצוא החדשות מחד (שישפיעו על תמחור לוויתן), ומאידך נותנות אינדיקציה לרמת התחרותיות בשוק המקומי (המשפיעה על תמחור תמר).   חלום הנפט עוד רחוק   לפי דיווחי אבנר, דלק קידוחים ורציו, ההסתברות המשוקללת למציאת נפט בקידוח לווייתן 1 עומדת על כ־12.7%, כאשר חציון כמות הנפט הצפויה יעמוד על 600 מיליון חביות נפט. חלום הנפט קשה מאוד לתמחור. זמן קצר לפני הדיווח האם בכלל נמצאו סימני נפט (דיווח על מציאת נפט צפוי להתפרסם בעוד כמה חודשים), אנחנו נמנעים מלנקוט עמדה ולנסות לחזות את שאינו ניתן לחיזוי.   עם זאת, חשוב להבהיר נקודה חשובה: לממצאי הגז הגדולים בתמר ובלוויתן אין השפעה על הסיכוי למצוא נפט. לפי הרכב הגז בקידוחים אלו מדובר בגז המכונה "גז ביוגני" - גז שמקורו

בשנים האחרונות מתגאים תאגידים ומפעלים גדולים בכך שהם מדווחים לציבור על ההשפעה שיש להם על הסביבה, ועל הפעולות שהם נוקטים למען הפחתת הזיהום והבזבוז של משאבי טבע. אלא שעל פי מחקר שיפורסם במלואו בשבועות הקרובים, מתברר שרבים מהדיווחים האלה רצופים בהטעיות, בנתונים לא מדויקים, ולעתים בשגיאות עובדתיות מביכות. קבוצת חוקרים מאוניברסיטת לידס שבבריטניה ומבית הספר לניהול EUROMED בעיר מארסיי שבצרפת, ערכו מחקר על 4,000 דו"חות "אחריות חברתית" שפרסמו תאגידים בכל רחבי העולם, ובהם תאגידי דלק, כלי רכב ותקשורת ידועים. דו"חות האחריות החברתית הפכו לכלי מקובל בתאגידים רבים כדי לשוות לעצמם תדמית ירוקה. אולם החוקרים מצאו כי פחות מ-17% מהחברות שנבדקו דיווחו על כל פליטות גזי החממה שבהן היו מעורבות. חברות רבות גם לא הבהירו אילו פעולות נקטו לצורך הכנת דו"חות הסביבה. היו גם כמה חברות שהתעלמו מפליטת זיהום של חברות בנות הפועלות במדינות אחרות. המחקר מצביע על שורה של ממצאים מביכים. כך לדוגמה, חברת האנרגיה האיטלקית ENEL לקחה על כתפיה את כל מעמסת הזיהום העולמי ואף מעבר לכך. החברה דיווחה לפני שנתיים כי היא פולטת מדי שנה 122 מיליון טונות פחמן, פי ארבעה ויותר מפליטת הפחמן השנתית בכדור הארץ. חברת המכוניות פורד דיווחה כי היא יוצרת פסולת כרי

נובל אנרג'י: "רצוי שלא תתערבו בתמחור הגז שלנו" עתודות הגז הטבעי של ישראל מספיקות לעשרות שנים של צריכה עצמית, גם לצד יצוא, ואם תוגבל מכירת הגז לחו"ל, לא יפותחו מאגרי גז נוספים - כך טוענת חברת נובל אנרג'י האמריקאית בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות השימושים של ישראל בענפי הגז והנפט. צילום: רויטרס לטענת נובל, מפעילת קידוחי תמר, דלית ולוויתן, נכונות של חברות בינלאומיות להשקיע בישראל מותנית במדיניות יצוא איתנה, וחלון ההזדמנויות של ישראל להפוך ליצואנית גז הולך ונסגר. זאת, טוענת נובל, בשל העובדה כי במזרח הרחוק נחתמים כיום חוזים ארוכי טווח לאספקת גז טבעי נוזלי (LNG), וייתכן כי ישראל תיוותר בלי קונים לגז שלה. כמו יתר המצדדות ביצוא, מתבססת נובל בהערכותיה על דו"ח המכון הגיאולוגי האמריקני, שלפיו האגן המזרחי של הים התיכון עתיר מרבצי גז, ובשטחי המים הכלכליים של ישראל ייתכנו 2,530 BCM של גז. זאת, כאשר לפי חישוביה, מעריכה נובל את צריכת הגז בישראל עד 2040 ב-370 BCM בלבד לייצור חשמל, 90 BCM לתעשייה ו-20 BCM לתחבורה. לטענת נובל, צריכה זו תאפשר יצוא של 1,800 BCM לפחות, בלי לפגוע בצורכי המשק. באשר לרעיון לפתח בישראל תעשייה לניצול הגז הטבעי - למשל, בייצור מתנול - טוענת נובל כי ישראל ממילא לא תוכל להתחרות במדינות המחזיקו�

עתודות הגז הטבעי של ישראל מספיקות לעשרות שנים של צריכה עצמית, גם לצד יצוא, ואם תוגבל מכירת הגז לחו"ל, לא יפותחו מאגרי גז נוספים - כך טוענת חברת נובל אנרג'י האמריקאית בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות השימושים של ישראל בענפי הגז והנפט. צילום: רויטרס לטענת נובל, מפעילת קידוחי תמר, דלית ולוויתן, נכונות של חברות בינלאומיות להשקיע בישראל מותנית במדיניות יצוא איתנה, וחלון ההזדמנויות של ישראל להפוך ליצואנית גז הולך ונסגר. זאת, טוענת נובל, בשל העובדה כי במזרח הרחוק נחתמים כיום חוזים ארוכי טווח לאספקת גז טבעי נוזלי (LNG), וייתכן כי ישראל תיוותר בלי קונים לגז שלה. כמו יתר המצדדות ביצוא, מתבססת נובל בהערכותיה על דו"ח המכון הגיאולוגי האמריקני, שלפיו האגן המזרחי של הים התיכון עתיר מרבצי גז, ובשטחי המים הכלכליים של ישראל ייתכנו 2,530 BCM של גז. זאת, כאשר לפי חישוביה, מעריכה נובל את צריכת הגז בישראל עד 2040 ב-370 BCM בלבד לייצור חשמל, 90 BCM לתעשייה ו-20 BCM לתחבורה. לטענת נובל, צריכה זו תאפשר יצוא של 1,800 BCM לפחות, בלי לפגוע בצורכי המשק. באשר לרעיון לפתח בישראל תעשייה לניצול הגז הטבעי - למשל, בייצור מתנול - טוענת נובל כי ישראל ממילא לא תוכל להתחרות במדינות המחזיקות כבר בתשתית ייצור כזו. צ'רלס דיווידסון צילום

ערב הנפקת אג"ח בחו"ל, בהיקף של חצי מיליארד דולר, מגיעה התשואה על חלק מהסדרות הנסחרות של חברת החשמל (חח"י) למעל 5%. ולמרות שחברות הדירוג המקומיות ממשיכות להעניק להתחייבויות החברה דירוג אשראי גבוה ("Aa3" במידרוג, "AA מינוס" ב-S&P מעלות), חלק מהגופים המוסדיים כבר מתמחרים סיכון גבוה יותר בהשקעה זו. "במסגרת מדיניות צמצום סיכונים, אנו מוצאים לנכון לנקוט זהירות בנוגע להחזקה זו - בצעד חריג מבחינתנו", כך מזהירה חברת שקל אג'יו מקבוצת הפניקס את המוסדיים, במסגרת נייר עמדה שפרסמה לגבי השקעה בחח"י. "כספי הפנסיה של כולנו נמצאים שם וחשוב לנו ליידע את הלקוחות שלנו כי אנחנו רואים סיכון יותר גבוה", כך מסביר ל"גלובס" ד"ר גדעון בן-נון, מנכ"ל שקל אג'יו ניהול ביטוח ופיננסים, שחתום על המסמך ביחד עם טל שפילמן, האחראי על תחום השקעות בשקל אג'יו. חברת החשמל, הנמצאת בבעלות המדינה, נסחרת בבורסה באמצעות 11 סדרות אג"ח שמרביתן נסחרות במסגרת "רצף מוסדיים". לחח"י מצבת חובות ענקית של לא פחות מ-63 מיליארד שקל, מתוכן למעלה מ-30 מיליארד שקל באג"ח. שקל אג'יו היא בעלת רישיון לניהול תיקים ובנוסף היא מפקחת על תיקי השקעות פרטיים או נוסטרו של חברות. באופן חריג ותקדימי החליטו בן-נון ושפילמן להזהיר את המוסדיים ברמת נייר הערך הבודד, ולא ברמה של השקעה ענפית. "חח"י

-20 אלף מבקרים צפויים להגיע בימים הקרובים לתערוכת טכנולוגיות המים ווטק שתיפתח מחר (ג') בתל אביב. בתערוכה, שמתקיימת אחת לשנתיים, צפויות לבקר יותר מ-100 משלחות זרות ובהן משלחת גדולה של נציגי חברות מים מדרום קוריאה, וגם - לראשונה - משלחת גדולה מרוסיה. עודד דיסטל, ראש תוכנית המים והאנרגיה הממשלתית ניו-טק, מעריך שהיקף העסקאות של חברות ישראליות שעוסקות בפיתוח ובסחר של טכנולוגיות בתחום המים נאמד ב-2011 ביותר מ-2 מיליארד דולר ונמצא במגמה עלייה קבועה. "משברים", אומר דיסטל ל"גלובס", "מגבירים את הצורך לפעול להורדת הפחת של המים בעקבות התיישנות של תשתיות הולכה בערים רבות בעולם ויש עניין לשמור את המים האלה בתוך הצנרת, תוך תיקונה, מאשר לאפשר להם לרדת לטמיון. בנוסף לאובדן של מים רבים, הצנרת חשופה לחדירה של מזיקים, איכות המים עלולה להיפגע וקיימות חברות ישראליות רבות שיש להן מה להציע בתחומים כאלה". בימים האחרונים הוציאו מארגני התערוכה נציגים של חברות מים זרות, למכונים המשמשים לטיהור שפכים; למתקנים שמפעילים תאגידי מים ולאתרים של חברת מקורות, על-מנת לחשוף בפניהם טכנולוגיות שפותחו ומיוצרות בישראל. זאת, בין השאר בניסיון להרחיב את היצוא של פיתוחים אלה. לדברי מנכ"ל מכון הייצוא, אבי חפץ, "תעשיית המים הישראלית היא אחד ממקורו�

מומחים מזהירים שקידוחי הגז עלולים לפגוע בסביבה הימית עד כדי אסון אקולוגי גדול ממדים, אך אין גורם בארץ שאחראי לפקח ולאכוף על חברות חיפושי הגז להיערך בהתאם. במשרד להגנת הסביבה רק עכשיו החלו ללמוד את הנושא ומקווים לקבל סמכויות אכיפה. "אנחנו במירוץ נגד הזמן", מודה ראש אגף ים וחופים יעל דראל עדכון אחרון:  01.01.11, 10:48 שתף הדיווחים על כמויות הגז הטבעי בקידוח לוויתן - במרחק 140 ק"מ מחופי חיפה - הרעידו השבוע את הגורמים הכלכליים במשק, אך מבחינה סביבתית ייתכן שרעידת האדמה עוד לפנינו: חוות דעת משפטית שגובשה במשרד להגנת הסביבה ושהגיעה לידי ynet מזהירה, כי למדינת ישראל אין כיום כל סמכות אכיפה סביבתית באזור הקידוחים, למרות שמדובר בפרויקטים בעלי השלכות סביבתיות רחבות על הסביבה הימית.   הפרויקטים יצריכו בעתיד גם קדיחה לעומק הקרקע, פרישת צינורות באורך עשרות קילומטרים על קרקעית הים, והקמת מתקנים בים וככל הנראה גם ביבשה. מומחים מזהירים כי לצד החשש מפני תקלה, או דליפה, יש גם מחקרים המצביעים על פגיעה אקולוגית בים. רשימת החששות הסביבתיים מבוססת וארוכה, אך נכון לשלב זה, הפתרון עדיין רחוק.     התגלית בלוויתן השווי המוערך של הגז בלוויתן - 45 מיליארד דולר / תני גולדשטיין תגלית הגז הגדולה ביותר בעולם בעשור האחרון - 140 קילומטרי�

שנה וחצי חלפה מאז שהכריזה ממשלת ישראל מלחמה על התלות שלה ושל העולם המערבי בנפט. 1.5 מיליארד שקל הוקצבו אז למימון "תוכנית לאומית להפחתת התלות העולמית בנפט לתחבורה", שעל ביצועה הופקד משרד ראש הממשלה, באמצעות המועצה הלאומית לכלכלה. התוכנית נועדה לתמוך במחקר ובפיתוח של תחליפי נפט בתחבורה - כמו שימוש בדלקים ביולוגיים, תחליפי דלק מגז, רכב חשמלי והגברת הנצילות במנועים. זאת, משום שכ-60% מהנפט המופק בעולם משמש להנעת כלי רכב. שגיא דגן, סובחי בשיר, עמרי רוטמן, עודד דיסטל, רענן הרצוג, רוני זומר צילום: עופר וקנין ההחלטה על התוכנית התקבלה לאור הערכות כי מחירי הנפט ימשיכו להאמיר בשנים הבאות בעקבות הביקושים הגואים, בעיקר בהודו ובסין, ויביאו להגברת התלות האסטרטגית המסוכנת של מדינות המערב במדינות לא דמוקרטיות ואף עוינות לישראל, השולטות במאגרי הנפט המידלדלים. אלא שבתקופה שכבר חלפה מאז ההכרזה על התוכנית, מחיר חבית נפט דווקא ירד, והתוכנית לא צברה עדיין תאוצה. רק בחודש שעבר למשל מונה לה מנהל ראשון - וגם הוא ייתקל בקשיים הביורוקרטים שאותם התוכנית מבקשת לחסוך מהיזמים, מהמדענים והמשקיעים. ביום רביעי הקרוב תקיים התאחדות התעשיינים כנס בנושא האתגרים בפיתוח שוק של תחליפי דלקים בישראל, במסגרת תערוכת הקלינטק הבינלאומי

"הוותיקה מבין החברות המיוצגות בפאנל היא קיימא (Kaiima) ממושב שרונה שלמרגלות הר תבור, המעסיקה לא פחות מ-200 עובדים בהשבחת גידולי שדה (אגרו-ביוטכנולוגיה). זאת, לאחר שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת יבול גבוה ועמיד למחלות. מכאן, קצרה היתה הדרך של החברה לתחום הביו-דיזל, שם היא נחשבת למובילה עולמית בהפקתו מצמח הקיקיון. "יש לנו מעבדה של 500 דונם, שבה הצלחנו לפתח זנים חדשים של קיקיון נמוך, המתאים לקציר המכני. אנחנו מגיעים כיום לעלות הפקת ביו-דיזל במחיר של 85 דולר לחבית - והיעד הוא להגיע ל-65 דולר לחבית, באמצעות הגדלת היבול לדונם, הגדלת שיעור השמן בגרעין הקיקיון והורדת רעילותו", מספר סמנכ"ל הכספים של קיימא, עמרי רוטמן. קיימא כבר מוכרת ותומכת בפרויקטים בעולם (בפנמה, בהאיטי, במקסיקו, בקזחסטן ובארה"ב), ועד כה גייסה כ-30 מיליון דולר מקרן קליינר-פרקינס (אחת המובילות בעולם), קרן ההון סיכון DFJ, בית ההשקעות תמיר פישמן וחברת מיצוי היפנית. חברה מבטיחה נוספת, אשר החלה בתמיכת חממה טכנולוגית ממשלתית, היא טרנס ביו-דיזל, אשר הוקמה ב-2007 בשפרעם על ידי ד"ר סובחי בשיר, ומוחזקת כיום בבעלות משותפת לו, לבית ההשקעות אלטשולר שחם ולקרן אקווה-אגרו של קבוצת גאון. טרנס פיתחה אנזימים עמידים להפקת ביו-דיזל גם מחומרי גלם זולים ונחותים יותר, כמו שמן ומתנו

"תגובות קשות מצד נאמני איכות הסביבה למסקנות הוועדה לבחינת משק הגז, שממליצה לשמור למשק עתודות ל-25 שנה ולאפשר לייצא לחו"ל כחצי מהכמות שהתגלתה. "סומנה מטרה מראש והיא הסיוע ליזמים למקסם את רווחיהם, מונעים מהציבור אנרגיה זולה", אמרו במשרד להגנת הסביבה אביטל להב פורסם:  29.08.12, 18:07 מסקנות הוועדה לבחינת משק הגז בישראל , שהוגשו היום (ד') לראש הממשלה, מעוררות זעם בקרב נאמני איכות הסביבה. פעילי הסביבה קוראים להגדיל את כמות הגז שחברות הקידוח יחויבו למכור למשק הישראלי, על מנת לצמצם את התלות של רכבים ומפעלים בדלקים מזהמים.   כפי שפורסם הבוקר, הוועדה, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח, ממליצה לראש הממשלה לחייב את חברות הקידוח למכור למשק הישראלי כמות של 450 מיליארד מטר מעוקב. כמות זו אמורה לספק את צורכי האנרגיה של המשק למשך 25 שנה, בהם כל החשמל בתחנות הכוח הפרטיות ו-70% מהחשמל שמייצרת חברת החשמל יופקו מגז טבעי.   בנימין נתניהו מקבל את הדו"ח משאול צמח (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)     מדובר בכמחצית מתוך 800 מיליארד מטר מעוקב גז שנתגלו עד כה בים התיכון (כ-300 במאגר תמר ו-500 במאגר לוויתן)את המחצית השניה של כמות הגז במאגרים יוכלו החברות לייצא לחו"ל.   הוועדה מעריכה, כי חלק קטן ממשקי הבית בישראל יחוברו למערכת הולכת הגז הטבעי כמו ג

ישראל סובלת בימים אלה ממחסור בגז טבעי, אך יש כבר מי שפוזל לגז הישראלי שטמון עדיין במעמקי הים התיכון, ושאולי יופנה בעתיד ליצוא. משלחת בכירים של חברת הפצת הגז הסינית בייג'ין גז גרופ באה בימים האחרונים לישראל, לסדרת פגישות עם חברות חיפושי הגז והנפט הפועלות בענף. בייג'ין גז גרופ היא חברה בת של בייג'ין תעשיות, הנסחרת בבורסת הונג קונג בשווי שוק של 6 מיליארד דולר. ב-2010 מכרה החברה הבת 6.46 מיליארד מ"ק (BCM) גז, והכנסותיה הסתכמו ב-14.12 מיליארד דולר הונג קונג (1.8 מיליארד דולר אמריקאי). "הביקוש לגז בסין עולה בהתמדה, והמדינה תזדקק לכמויות עצומות כדי לעמוד בביקושים", אמר אתמול צ'ן שינגואו, סגן נשיא בייג'ין גז. לדבריו, הגעת המשלחת היא "חלק מהתוכנית האסטרטגית של החברה לחפש מקורות גז טבעי בסין וברחבי העולם, כדי להבטיח למיליוני לקוחות החברה אספקה יציבה וקבועה של גז טבעי". בין היתר, נפגשו הסינים עם גדעון תדמור ויוסי אבו מדלק אנרגיה, שחקנית הגז הישראלית הדומיננטית המחזיקה, בין השאר בתגליות, תמר ולווייתן; ועם שותפיהם לקידוחים יגאל לנדאו מרציו, אבי גפן מישראמקו וצביקה גרינפלד מאלון גז. הם נפגשו גם עם רוני הלמן ואייל שוקר מהזדמנות ישראלית, יעל רזניק מאדירה ורון מאור ממודיעין. הלמן, יו"ר הזדמנות ישראלית, אמר: "באחרונה אנו עדי�

בכירים מהחברה הסינית סאנטק הגיעו בשבוע שעבר לישראל, ובסיוע מכון היצוא קיימו פגישות עם חברות מתחום האנרגיה הסולארית, בהן פיתגורס סולאר, סולאריס סינרג'י, ווטס אנד מור, בי סולאר וסולאר ביד. במהלך הביקור נפגשו נציגי סאנטק גם עם ראשי משק האנרגיה המתחדשת בישראל, נציגי חברת החשמל, המדען הראשי במשרד התמ"ת, אבי חסון, ועם היועץ הכלכלי של ראש הממשלה , פרופ' יוג'ין קנדל. בפגישה, נציגי חברת סאנטק - יצרנית הפאנלים הסולאריים הגדולה בעולם וספקית הפאנלים הגדולה בישראל שפועלת בתחום המוצרים הסולאריים לשימוש ביתי, תעשייתי, מסחרי ולמטרות תשתית - הביעו את הערכתם העמוקה ליכולת הטכנולוגית הישראלית. שדה פוטו-וולטאי בקטורה צילום: אלבט רום צילומי אויר כמו כן, ד"ר סטיוארט ונהאם, המנהל הטכנולוגי הראשי של סאנטק והאחראי על מערך הפיתוח והמחקר הטכנולוגי בחברה, הציג את החידושים הטכנולוגיים האחרונים בתחום האנרגיה הסולארית, ואת התכניות האסטרטגיות של סאנטק לשנים הקרובות בישראל ובשווקים אחרים בעולם. ד"ר ונהאם נחשב מומחה בעל שם עולמי בתחום הפוטו וולטאי (הפקת אנרגיה חשמלית מאור השמש) וזכה לפרסים רבים על מחקריו ופיתוחיו. בנוסף, ונהאם מכהן כמרצה בכיר ומנהל מכון למצוינות במחקר הפוטו וולטאי באוניברסיטת ניו סאות' ויילס שבאוסטרליה.

ייצור הנפט על ידי מדינות אופ"ק עלה במארס בשיעור החד ביותר זה שלוש שנים כשייצור הנפט על ידי עיראק מכסה על אובדן כושר הייצור של איראן - כך לפי נתונים שפירסמה היום סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA). מחמוד אחמדינג'אד צילום: אי-פי לפי הסוכנות, 12 המדינות המרכיבות את אופ"ק הצליחו להגיע לקצב ייצור ממוצע של 31.43 מיליון חביות נפט ביום לעומת 31.29 מיליון חביות נפט בפברואר. "ייצור מוגבר על ידי עיראק, לוב, כווית ונסיכויות המפרץ הצליח לכסות ואף יותר מכך על אובדן הייצור באיראן, אנגולה וניגריה", נמסר מהסוכנות. אולם העלייה בייצור הנפט במדינות אופ"ק עומדת בניגוד לירידה בייצור הנפט במדינות שאינן חברות באופ"ק כמו בסודן, סוריה, תימן, קנדה ואוסטרליה. סעודיה הצליחה לשמור על מעמדה כיצרנית הנפט הגדולה בעולם וייצרה במארס יותר מ-10 מיליון חביות נפט ביום - שיא של שלושה עשורים. הייצור בעיראק עלה ב-220 אלף חביות והגיע במארס ל-2.84 מיליון חביות ביום - הנתון הגבוה ביותר מאז מאי 2001. איראן הודיעה השבוע כי בתגובה לסנקציות שהטילו עליה מדינות אירופה, לפיהן הן לא ירכשו נפט מהרפובליקה האיסלאמית החל ביולי, היא תפסיק לספק נפט באופן מיידי לגרמניה, ספרד וליוון כשמומחים מעריכים כי איראן תוציא הודעה דומה גם בנוגע לאיטליה. "המערב מתכוון להטיל אמברגו

"מי שהוביל את הקבוצה לקהיר, מי שהציג את הקבוצה - זה אני, ומגיע לי שכר על זה. הגז מגיע לישראל במחיר טוב ואין סיבה שלא אקבל תמורה על כך", כך אמר היום ד"ר נמרוד נוביק בראיון ל"פגוש את העיתונות" בערוץ 2. נוביק תובע את יוסי מימן על סך כ-30 מיליון שקל, בשל הבטחות לכאורה למענקים ובונוסים על מימוש פרויקטים שניהלה קבוצת מרחב בעשור האחרון. התביעה הוגשה בחודש ספטמבר על ידי נוביק, על ידי באי כוחו עו"ד אמנון שיבולת ונתי אגמון. נוביק עבד בחברת מרחב יותר מ-20 שנה, והגיע לתפקיד סגן נשיא בכיר בחברה, שמימן הוא הבעלים היחידי והנשיא שלה. מימן מחזיק בכ-61% ממניות חברת אמפל, המחזיקה בכ-12.5% ממניות חברת EMG, ספקית הגז המצרית. התביעה הוגשה בתקופה קשה למימן, בשל הפסקת הזרמת הגז כתוצאה מפגיעות חוזרות ונשנות בצינור ההולכה בסיני. בכתב ההגנה ציינו את מועד הגשת התביעה: "עיתוי זה ודאי נחבר על ידי התובע, בחוסר תום לב משווע, בקפידה ומטעמים זרים". לדברי נוביק, לאחר חברות של 20 שנה, הוא דרש לקבל תמורה על עבודתו בפרויקט הגז המצרי. "זו היתה חברות אמיתית ביני לבין יוסי מימן, שלא רק הניבה עסקות חשובות, אלא היתה חברות משפחתית וקרובה. לפני כ-4 שנים, כשחשבתי שמגיע לי חלקי בפרויקט הגז, והתברר לי שזה לא הולך לקרות, מידרתי את הנושא לחלוטין מהעבודה שלי. בנוסף, נ

היערכות משרדי הממשלה למחסור הצפוי בחשמל בקיץ הקרוב תוארה עד כה כניסיון למנוע פגיעה במרקם החיים השוטף של צרכני החשמל במשק. אלא שכעת מתברר כי המציאות של אי-אספקת חשמל לובשת גם פנים כלכליים ונושאת בהשלכות כספיות כבדות. דו"ח כלכלי מקיף שהזמין משרד האנרגיה והמים לפני כשנה והוגש לידיו בנובמבר האחרון מצא כי עלות אי-אספקת חשמל למשק למשך שעה בלבד עשויה להסתכם בנזק ישיר של 641.2 מיליון שקל - זאת, במגזר המסחרי למשל, כתוצאה מאובדן ערך מוסף, פגיעה בציוד, נזק לחומרי גלם, מוצרים בתהליך ומוצרים מוגמרים, ועלויות של הפעלה מחודשת. צילום: רויטרס מנתוני הדו"ח עולה כי המגזר שצפוי להיפגע כלכלית בהיקף הרחב ביותר הוא המגזר המסחרי-ציבורי, שצפוי לספוג נזק של 373 מיליון שקל בכל שעה של הפסקה באספקת החשמל. עלות הפגיעה במגזר התעשייה תהיה כ-148 מיליון שקל לשעה, ואילו משקי הבית צפויים לספוג נזק שווה ערך לכ-93 מיליון שקל בכל שעה מוחשכת. היקף הנזק הכספי זינק מאז חישובו הקודם ב-2005 בשיעור של כ-23%, ומאז 1995 קפץ ביותר מפי ארבעה. אלא שלצד החשיבות הכלכלית שבנתונים, עשויים אלה לשאת בחשיבות גם לגבי פן נוסף שנבחן בימים אלה - קביעת זהות צרכני החשמל שינותקו בהפסקות החשמל היזומות בעת עומסי יתר על מערכת החשמל. כפי שפורסם אתמול ב-TheMarker, משרד האנרגי