Group items tagged

למה נגמר הגז? "כי כמה משרדי ממשלה שולטים בשדה" שר האנרגיה והמים הציג בכנס הרצליה את מדיניות "לשמור ולייצא"- למרות שוועדה שמינה בעניין תגליות הגז עדיין לא הציגה את עמדתה 10:26 02.02.2012 מאת: איתי טרילניק "זה מה שקורה כשיותר ממשרד אחד מקבל החלטות ומשפיע בצורה מאסיבית בנושא האנרגיה" - כך אמר היום שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, בכנס הרצליה, בעניין הידלדלות מאגר הגז בקידוח ים תטיס. לנדאו גם הביע את עמדתו בעד מדיניות של "לשמור ולייצא" בעניין תגליות הגז הטבעי - למרות שוועדה שמינה טרם הציגה את עמדתה. לנדאו אמר בכנס כי "אנחנו רואים בתמונה שלפנינו את הפוטנציאל הגלום באגן המזרחי של הים התיכון. זו תמונה שהוצגה לפני כשנה וחצי, על הפוטנציאל בכל האגן המזרחי של של הים התיכון, פוטנציאל של 3,500 BCM. מתוך זה, בשדות של ישראל (תמר, דלית ולוויתן) יש כ-750 BCM. לפנינו הרישיונות שחולקו, קו הגבול בין ישראל וקפריסין. יש הערכה שבישראל יש כמות שהיא אולי כפולה בהשוואה למה שמצאנו עד כה. מרבית הרישיונות, ההיתרים לחיפוש, כבר ניתנו. היתה תקופה שהיה אינטרס להביא כמה שיותר מתעניינים כשעוד לא מצאו גז. צריך לשים לב שכך שמעבר לבארות, חשוב לראות את הצנרת שמחברת את מאגרי הגז לישראל. יש צינור שדרכו לא עובר גז מאל-עריש (עוברת כמו חלקית, א"ט), צינורות בים מק�

"השקר הגדול ביותר של חברות הגז הוא האיום שאם לא יאפשרו להן לייצא את הגז שגילו, הן לא יוכלו לממן את פיתוח המאגרים. הן שומרות על פני פוקר ועובדות על כולם. בתור איש עסקים אני אומר לך שאם החברות רוצות לוותר על הרישיון שלהן, אני מוכן להחליף אותן בתוך חמש דקות, לפתח את המאגרים בעצמי ולהבטיח שכל הגז יילך רק לשוק המקומי". כמה גז צריכה ישראל במלים אלה פותח יוסי הולנדר, יו"ר המכון הישראלי לתכנון כלכלי, את דבריו, כשהוא מתבקש להגיב על הלחצים שמפעילים יזמי הגז הטבעי בישראל על הממשלה, כדי שזו תאפשר להם לייצא את מרבית הגז שבתגליות הקיימות והעתידיות. וכן בתגובה למסקנות ועדת צמח - הוועדה לבחינת מדיניות ישראל בשוק הגז - המסיימת בימים אלה את שלב השימועים לדו"ח הביניים שפירסמה. הולנדר לא חוסך שבטו מחברות הגז, אך גם כלפי חברי ועדת צמח הוא נושא בטן מלאה, כשהמלצות הוועדה להתיר לחברות לייצא 50% לפחות מהגז שבתגליות, מציבות לטענתו את ישראל בשורה אחת עם מדינות העולם השלישי. "בוא נסתכל על ניגריה ונורווגיה", אומר הולנדר. "ניגריה נתנה לחברות הנפט להשתלט על נכסיה. כל הנפט שלה מיוצא, ואין לה אפילו בית זיקוק אחד, כשבעצם ברוב אזורי המדינה יש כיום מחסור בדלק. הם פשוט מכרו את ההון הטבעי שלהם החוצה. יוסי הולנדר צילום: עופר וקנין "גם הנ�

שר התשתיות הלאומית, ד"ר עוזי לנדאו, נזעק מביקורו בגולה הדוויה (ארה"ב) כדי להגיב לתקלה במאגר ים תטיס, שניתקה את ישראל שלשום מאספקת גז. השר הנכבד, המאמין בטקטיקה שלפיה ההגנה הכי טובה היא ההתקפה, הטיח שורה של דברי ביקורת בכל האשמים לדידו במצב שנוצר. "מי שמונע בניית תחנות כוח שיש ביכולתן לפעול באמצעות פחם, מקבל כיום תחנות שנאלצות לפעול באמצעות סולר ומזוט - דלקים מזהמים ויקרים פי כמה", תקף לנדאו. "מי שבהתנהלותו מעכב את פיתוח מאגרי הגז הטבעיים של ישראל, שלא יתפלא שהוא קם בוקר אחד למציאות שבה לישראל אין גז טבעי. מי שנלחם בנקודת נחיתה ותשתית הולכה לגז, עוד ימצא עצמו במציאות שבה תקרית ביטחונית או איתני טבע ימנעו מאתנו את האפשרות להבטיח את המשך האספקה הסדירה". אין צורך לנחש למי מכוון שר התשתיות את הביקורת - לראש הממשלה, שמעכב את אישור הקמת תחנת הכוח הפחמית; לאוצר, שמתעקש ליישם את המלצות ששינסקי; למשרד לאיכות הסביבה, שמתנגד להקמת תחנת הכוח הפחמית; וכמובן לתושבי אזור חדרה שהתנגדו להקמת תחנת נחיתה לגז באזור חוף דור. כולם אשמים. היחיד שלא אשם הוא, כמובן, שר התשתיות. הנטייה של לנדאו להאשים את כל העולם, רק לא את המשרד האחראי באופן ישיר על יציבות אספקת הגז - זה שבראשו הוא עומד - היא מטרידה, במיוחד בשל חוסר ההלימה שלה

הנה זה מתחיל, ברגע שהטייקונים נכנסים לעסק מתחילים להקים תחנות כוח, אם צריך ואם לא! החברה הבת ICP מנהלת מגעים מתקדמים לרכישת מיזם צומת אנרגיה ■ הצטרפותה של התחנה החדשה תגדיל את יכולת ייצור החשמל בתחנות הכוח שבשליטת החברה לישראל ל-1,244 מגוואט שהם כמעט 10% מיכולת ייצור החשמל במדינה

החברה לישראל מוסיפה תחנת כוח גדולה למערך תחנות הכוח שבבעלותה: ל"גלובס" נודע כי החברה הבת ICP מנהלת מגעים מתקדמים לרכישת מיזם צומת אנרגיה. במסגרת המיזם תוקם תחנת כוח גדולה בהשקעה כספית כוללת של 2 מיליארד שקל ליד צומת פלוגות בדרום. הצטרפותה של התחנה החדשה תגדיל את יכולת ייצור החשמל בתחנות הכוח שבשליטת החברה לישראל ל-1,244 מגוואט (ראו טבלה) שהם כמעט 10% מיכולת ייצור החשמל במדינה. הרכישה מבצרת את מעמדו של עידן עופר, בעל השליטה בחברה לישראל, כיצרן החשמל הפרטי הגדול במדינה, הרחק לפני שאר היצרנים. מחפשת בקדחתנות מיזם צומת אנרגיה מוחזק בבעלות משותפת של רפק תשתיות ותקשורת ודלקיה, זרוע האנרגיה של קבוצת ויאוליה (50% כל אחת). דלקיה היא גם שותפתה הזוטרה (20%) של החברה לישראל ב-OPC, המקימה תחנת כוח פרטית גדולה (437 מגוואט) במישור רותם שליד דימונה. מדובר בתחנת הכוח הפרטית הגדולה הראשונה שצפויה לפעול בישראל. ביוני אשתקד חתמה OPC על עסקה בהיקף 440 מיליון דולר עם מיצובישי היפנית לרכישת טורבינת גז במחזור משולב (מתוצרת דייהו הקוריאנית) ולקבלת שירותי תחזוקה למשך 12 שנה. במסגרת אותה עסקה קיבלה OPC ממיצובישי אופציה לרכישת טורבינת גז תאומה בתנאים דומים מאותן חברות. מאז מחפשת OPC בקדחתנות אחר אתר מתאים להקמת תחנת הכוח הנוספת. תחילה ביק

בעוד כחצי שנה ייכנסו דחפורים אל מתחם רדינג שבצפון תל אביב, במסגרת אחד מפרויקטי התשתית הסבוכים ביותר שנעשו בישראל. זאת, במטרה להביא את בשורת תגליות הגז הטבעי גם אל הלקוחות התעשייתיים והמוסדיים הקטנים במטרופולין הצפוף. הפרויקט יכלול הנחת צנרת גז טבעי מתחת לטיילת בתל אביב, שתעבור דרך שדרת בתי המלון, תסטה אל לב העיר באזור כיכר אתרים ותמשיך אל בית החולים איכילוב. עוד קודם לכן, תחל הנחת צנרת דומה בערי הלווין של תל אביב, ובשנה הבאה תיפרש הצנרת גם באזור נתב"ג. הגז הטבעי יוזרם בצנרת זו בלחץ נמוך ויחליף את השימוש היקר והמזהם שעושים כיום בתי המלון, בתי החולים והמפעלים הקטנים בגז בישול או בסולר ובמזוט. זאת, במסגרת אשכול גיאוגרפי ראשון מבין שישה, שבו יבחרו זכיינים פרטיים להקמת הצנרת ולתפעולה, בתמורה לגביית דמי חיבור ותעריף חלוקה מצרכני הקצה. אייל חנקין צילום: נמרוד גליקמן במארס 2009 זכתה קבוצת סופר אן ג'י (NG) של סופרגז (מקבוצת גרנית הכרמל) ושל שפיר הנדסה במכרז לחלוקת הגז באזור המרכז, בהיקף השקעה של כ-250 מיליון שקל. זאת, לאחר שניגשו למעשה למכרז לבדן - בעוד שיתר המתחרות נרתעו מהמורכבות ההנדסית והביורוקרטית של הפרויקט. ואמנם, רק ביום ראשון הקרוב, בחלוף שלוש שנים, יחלו החברות את ביצוע הפרויקט באזור רמלה (מפעל נשר

שר התשתיות, ד"ר עוזי לנדאו. שר התשתיות, שעד כה נטה לתת גיבוי גורף לחברת החשמל בכל נושא, הודיע במסגרת הכנס, כי קו המתח העליון החדש העובר בקטע החוצה את מכתש רמון - יוטמן באדמה. מרכז המחקר והמידע של הכנסת הוציא מסמך בינואר השנה, לפיו אזור הערבה הדרומית הופך בהדרגה למקור חשוב לייצור חשמל סולארי, אשר חשוב להקים בו מערכת הולכה אמינה: "שתי התחנות בתמנע ובקטורה יהיו בהספק מותקן כולל של 100 מגוואט, ותחנות נוספות עתידות לקום בשנים הבאות. היות שעיקר הביקוש לחשמל הוא במרכז הארץ, יהיה צורך להוליך את החשמל מהערבה צפונה. לשם כך מתנהל כיום פרויקט של שדרוג קו מתח עליון (161 קילו-וולט) מרמת חובב לאורך רמת הנגב ועד קטורה ואילת, באור של כ- 200 ק"מ. שדרוג הקו נעצר באזור מכתש רמון עקב מחלוקת בין חברת החשמל לרשות הטבע והגנים". אז למרות שהירוקים ומשרד הפנים בירכו על "סיום המחלוקת", הרי שעל פי ההתנגדות הנמרצת שמגלה עדיין חברת החשמל בנושא, נראה כי ייקח עוד זמן עד שהיא באמת תסתיים. יחד עם זאת, ההערכה בקרב הגופים הממשלתיים היא, שחברת החשמל תאלץ לוותר הפעם, ככל הנראה תמורת פיצוי כספי על ההשקעה הנוספת.

Cigre, הוא אחד הארגונים המובילים בעולם למערכות חשמל והוא עוסק בהיבטים הטכניים, הכלכליים, הסביבתיים, הארגוניים והתקניים (רגולציה) של אותן מערכות. ארגון בינלאומי זה הוא ארגון עצמאי, ללא מטרות רווח, אשר נוסד בשנת 1921 ומקום מושבו מאז בפריס שבצרפת. לקראת הכנס, תגיע לישראל משלחת מכובדת של בכירי משק החשמל בעולם שתדון בשלל ההשלכות לשינויים שפוקדים את משקי החשמל העולמי עם דגש על השפעת ביצועיי מערכות החשל על הסביבה. במהלך הכנס, צפויים להגיע לארץ ולשאת דברים כמה מן המומחים הבכירים בעולם בנושא אנרגיית החשמל: - Mr. Andre Merlin - יו"ר ארגון CIGRE, לשעבר מנכ"ל החברה להולכה הצרפתית RTE וכיום יו"ר הדירקטוריון שלה. - Mr. Francois Messlier- מזכיר הכללי המכהן של ארגון CIGRE העולמי. - Mr. Herve Laffaye , סגן נשיא בכיר בחברת RTE, חברה בת של חברת החשמל הצרפתית EDF - - Mr. Jean Kowal (צרפת), נציג "איגוד ים התיכון"- MedGrid, לשעבר המזכיר הכללי של Cigre העולמי, יציג אחת היוזמות החדשות שתתפרסם בפעם הראשונה בישראל: "The MedGrid initiative for a Sustainable Development of the Mediterranean Countries" - בהרצאתו יחשוף KOWAL יוזמה לחבר רשתות חשמליות מצפון אפריקה לאירופה. - - Mr. Giovanni de Santi (איטליה), מנכ"ל המכון לאנרגיה של האיחוד האירופאי ו-Mr. Gianluca Fulli, מנהל תפעול של המכון לאנרגיה האירופאי- מערכות חשמל חכמות (איטליה), יציגו �

החברה להגנת הטבע, ארגון חיים וסביבה ומרכז השל מציינים את אישור תמ"א /10 ד' 10/ המעניק עדיפות להתקנת תשתיות על גגות, מתוך הכרה בתרומתם לחסכון במשאבי הקרקע והגנה על שטחים פתוחים, אך מוסיפים כי חלק ניכר מן המכסה להקמת מתקני אנרגיה סולארית על גגות כבר מומשה, ולכן יש צורך בהגדלתה. הארגונים הסביבתיים מוחים על כי התוספת למכסה מיועדת למגזר תחנות הכוח הגדולות והקרקעיות בלבד, וכי ההצעה במתכונתה הנוכחית מהווה סוף לפתרון הגגות שאומץ וקודם בעבר על-ידי המדינה. הארגונים החתומים על המכתב מציינים כי בדיקה שנערכה במכון ויצמן מעלה כי פוטנציאל הייצור ממתקני הגגות גבוה מההערכות הקיימות, וכי המכסות אינן מאפשרות את מיצויו. הארגונים קוראים להגברת מתן המכסות להקמת מתקני אנרגיה סולארית לגגות, תוך מתן עדיפות וקביעת תכנית ארוכת טווח והדרגתית לעמידה ביעדי הממשלה, והגדלת נתח ייצור החשמל ממתקני אנרגיה סולארית, תוך בחינה תקופתית של נתוני המכסות בהתאם לשיפורים הטכנולוגיים, המשפיעים על גודל והספק האנרגיה הסולארית.

ארגון אדם טבע ודין, שאינו חתום על המכתב, פנה אף הוא לשרי האוצר והתשתיות במכתב בו הוא מדגיש את חשיבות המעבר לייצור אנרגיה נקייה, כחלק מהתחייבותה הקודמת של הממשלה. בארגון מוחים על כי משרד האוצר, בבואו לחשב את התועלות הכלכליות למדינה כתוצאה ממעבר לאנרגיה סולארית, אינו לוקח בחשבון את מלוא ההיבטים וההשלכות כגון החיסכון בתחלואה ובבריאות הציבור, דמי האבטלה שנמנעו (בשל הצורך בכוח אדם להקים מערך אנרגיה סולארית), יציבות מחירי האנרגיה והתועלת הגיאו- אסטרטגית (הנובעת מהפחתת התלות ביבוא דלקים) וכן החיסכון בעלויות הולכה וחלוקה. לטענת הארגון אין להגביל את המכסות לתחנות קרקעיות בלבד, למרות כי בארגון מדגישים כי אינם מתנגדים להקמתן של תחנות כוח אלו, אך טוענים כי העדפתן של התחנות הגדולות על פני אלו המותקנות על גגות שגויה, וקוראים לשלב בין הדרכים השונות לפיתוח אנרגיה סולארית.

המדינה מקשיחה את הפיקוח הרגולטורי על שותפויות הגז: ל"כלכליסט" נודע כי משרדי התשתיות והאוצר חיברו שורת תקנות לקביעת מסגרת תשלום עבור שימוש בתשתיות הולכה קיימות. המטרה היא לאפשר לשחקנים חדשים להיכנס לתחום מבלי שיצטרכו להתמקח על עמלות שימוש בתשתית הקיימת.

מנכ"ל חברת החשמל, אלי גליקמן, הורה על קיצוץ של מיליארדים מתקציב החברה ל-2012, כולל פגיעה בפרויקטים קריטיים למשק החשמל. מתוכנית הקיצוצים שהוצגה להנהלה עולה כי החברה לא תשקיע ב-2012 בחיבורם לרשת של יצרני החשמל הפרטיים ומיזמי אנרגיה מתחדשת. הקיצוץ צפוי לפגוע בפרויקטים בהיקף מיליארדי דולרים, ובהם תחנת הכוח OPC של החברה לישראל ו-ויאוליה במישור רותם, ותחנת הכוח דוראד באשקלון. הקיצוץ הצפוי מעורר תרעומת בממשלה, לאחר שרק בשבוע שעבר אושרה לה העלאת תעריפים של 4.5%. ל"גלובס" נודע כי גליקמן דרש העלאה של 7% כשהופיע בפני רשות החשמל. מסלול התנגשות גורמים מקצועיים מעריכים שהקיצוץ המתוכנן יביא למצב שבו תחנות כוח יעמדו מוכנות אך מושבתות משום שלא יחוברו לרשת, ובזמן שהחברה לא תוכל לספק את מלוא הביקושים לחשמל. "הנהלת חברת החשמל בחרה ללכת במסלול של התנגשות עם המדינה", אמר ל"גלובס" גורם בכיר במשק האנרגיה. "הפגיעה ביצרני החשמל הפרטיים היא רק הצעד הראשון. אם המדינה לא תתעשת, זה ייגמר בהפסקות חשמל נרחבות שיעוררו מהומות". הקיצוץ בתקציב הפיתוח הוא חלק מקיצוץ רוחבי שמקדם המנכ"ל על רקע המצב הפיננסי הקשה של החברה. הקיצוץ מעורר סערה בקרב מנהלי היחידות בחברה, ובאחת הישיבות האחרונות אף התחוללה תקרית שבה התפרץ בצעקות סמנכ"ל הלקוחות, אשר