Group items tagged

> לפני כמה ימים הודיעה נפטא על תיקון דו"חותיה הכספיים (Restatement), בעקבות עמדת רשות ניירות ערך שלפיה קיימת לה לפחות שליטה אפקטיבית בשותפויות המוגבלות ישראמקו נגב 2 וחנ"ל (חברת נפט לישראל) ים המלח. נפטא, שמחזיקה בכ-29% ובכ-40% מיחידות ההשתתפות של ישראמקו וחנ"ל, בהתאמה, ובמלוא זכויות הבעלות והשליטה בשותף הכללי שלהן, טיפלה בהן עד כה בשיטת השווי המאזני, מתוך התפישה כי קיימת לה השפעה מהותית בלבד, ועל אף שהיא מאמצת מדיניות של שליטה אפקטיבית. החלטת הרשות התבססה על השליטה בשותף הכללי, הזכויות של השותף המוגבל ביחס לזכויות השותף הכללי, שיעורי ההחזקה של נפטא ביחידות ההשתתפות, וניסיון העבר עם הצבעות מחזיקי יחידות ההשתתפות. תיקון הדו"חות משתרשר גם לדו"חות הכספיים של החברות הציבוריות שמאחדות את נפטא: יואל - בעלת השליטה בנפטא, והלאה גם לאקויטל - בעלת השליטה ביואל. מעבר להשלכות העצומות על אופן הצגת הדו"חות הכספיים, והיחסים הפיננסיים הנגזרים מהם, לקביעה זו יש השפעה על אופן ההתייחסות לשינויים בשיעורי ההחזקה ביחידות ההשתתפות, לאור הפער הגדול בין מחיר השוק של יחידות ההשתתפות לבין הערך בספרים. בהתאם לתפישת הישות האחת, הרואה בקבוצה גוף כלכלי אחד, עסקות עם המיעוט משתקפות בדו"חות כעסקות במישור ההוני. לפיכך, הגדלת ההחזקה

מאת    שניר הנדלר ,כלכליסט. בשבוע שעבר חשף "כלכליסט" כי קרן פימי, המנוהלת על ידי ישי דוידי, תעניק הלוואה של 100 מיליון דולר לבני הזוג יהודה ודיתה ברוניצקי, בעלי השליטה באורמת. להלוואה שתיפרס על פני עשר שנים תצורף אופציה להמרה למניות אורמת, לפי יתרת החזר החוב בכל רגע נתון. שיעור המניות המקסימלי שאותו תוכל קרן פימי לקבל, במקרה של המרה מלאה של החוב, הוא 10% ממניות אורמת, המשקף לחברה שווי של כמיליארד דולר. הברוניצקים נדרשים להלוואה כדי להחזיר את תשלומי הקרן להלוואה בהיקף של 600 מיליון שקל שנטלו מבנק הפועלים כדי לרכוש 9 מיליון מניות בדצמבר 2007, כחלק ממלחמת השליטה על אורמת שניהלו מול גזית אינק שבשליטת חיים כצמן. נכון להיום הברוניצקים מחזיקים 35% מאורמת, וכל המניות, ששוויין הכולל 941 מיליון שקל, משועבדות לבנק הפועלים. שואפת לשליטה לפי הערכות, משפחת ברוניצקי תשלם עד סוף 2011 את הריבית בלבד, ורק מתחילת 2012 יחלו תשלומי קרן ההלוואה. העסקה עם פימי צפויה להסדיר את התשלום הראשון של הקרן בשנה הבאה. אלא שההיסטוריה מלמדת שכשפימי מחליטה על כניסה להשקעה בחברה מסוימת, היא הולכת על כל הקופה. פימי ככל הנראה לא תסתפק ב־10% מאורמת, כך שייתכן שהיא תתחיל לאסוף מניות אורמת בבורסה, אם לא החלה בכך כבר. פימי נכנסת לחברות מתוך כוונה להש

יום רביעי לפני שבוע וחצי היה אחד מימי המסחר הדרמטיים בכלכלת איטליה המאיימת לשקוע, כשתשואות האג"ח של המדינה זינקו ליותר מ-7%. אולם את הדרמה שהתחוללה בשווקים באותו יום קשה היה להרגיש באחד מאזורי התעשייה, לא רחוק מהעיר סירקוזה שבאי סיציליה. שם, בטקס מרשים, התכנסו כ-100 מבכירי הממשל והכלכלה באזור כדי לחנוך את השקת הפארק הסולארי הגדול ביותר עד כה של חברת סאנפלאואר באיטליה, בהיקף של 5 מגוואט בשעה, ובהשקעה כספית של 20 מיליון אירו. בכך מבססת החברה את אחיזתה בשוק האיטלקי, המהווה כיום כבר יותר ממחצית מפעילותה, עם 24 מגוואט בשעה בארץ המגף (אחרי עסקה בהיקף של 2 מגוואט שעליה דיווחה בימים האחרונים), מתוך כ-40 מגוואט, שעיקר יתרתם בספרד. ניצלנו את ההזדמנות כדי לשמוע כמה מילים מבעל השליטה ומייסד חברת האנרגיה הסולארית, רוני בירם, המחזיק בה יחד עם גיל דויטש, מי שהיה שותפו גם בהקמת בית ההשקעות אקסלנס. על רקע חוסר היציבות בכלכלה האיטלקית, בירם מבהיר בתחילת דבריו: "אנו מאמינים שהמשבר הזה הוא חולף, ואילו ההשקעות שלנו באיטליה הן לטווח ארוך. מערכת הבנקאות האיטלקית עובדת, וגם היום יש לנו נגישות לבנקים פה. את העסקה הראשונה שלנו באיטליה עשינו לפני כשנתיים, ועד כה השקענו במדינה הזו כ-80 מיליון אירו (כ-5 מיליון אירו מכך - העסקה האחרונה

תשובה צריך 10 מיליארד דולר למימוש התוכנית השאפתנית שלו לייצוא גז ■ הביקור של הנשיא פרס בקפריסין נתן לו רוח גבית ■ ובינתיים, נפערים סדקים בין תשובה לשכיר העשיר במשק, גדעון תדמור 14/11/2011, 08:38עמירם ברקת   +א -א   נושאים:גדעון תדמוריצחק תשובהנובל אנרג'יקבוצת דלקקידוח לוויתן   10 מיליארד דולר - זה הסכום שיידרשו יצחק תשובה ושותפיו לגייס בשנים הקרובות כדי לממש את תוכניות ייצוא הגז השאפתניות שלהם מלוויתן. לצורך גיוס הסכום מקימה הקבוצה חברה חדשה ומנהלת מגעים עם שחקנים בליגה העולמית של שוק הנפט והגז ממדינות כמו סין ורוסיה. "הפרויקט הזה פשוט גדול עלינו ועל נובל אנרג'י", מודים בקבוצה. מעבר לעלות הכספית האדירה, הפרויקט כרוך בהתמודדות מול יריבים עסקיים בעלי עוצמה פיננסית ופוליטית רבה. בהתמודדות הזאת נעזרה קבוצת דלק ב"אס" של הדיפלומטיה הישראלית - נשיא המדינה שמעון פרס. במוקד ההתעניינות עומד מאגר לוויתן, הנחשב תגלית הגז הימית הגדולה ביותר בעולם בעשור האחרון, ואולם התוכניות של קבוצת דלק ושותפתה נובל אנרג'י מרחיקות הרבה מעבר לגבולות מאגר הגז והמדינה. במרכזן עומדת הקמת מתקן להנזלת גז טבעי (LNG) שיוקם ככל הנראה בדרום האי קפריסין. המתקן יקלוט גז ממאגר לוויתן וככל הנראה גם ממאגר אפרודיטה שצפוי להתגלות בקר�

אמפל הודיעה לבורסה כי חברת EMG, בה היא מחזיקה 12.5%, פתחה במספר הליכי לבוררות נגד ממשלת מצרים, בשל הפסקת הגז המצרי והנזקים להשקעותיה. זאת, במסגרת אמנות השקעה בילטרליות בין מצרים וארה"ב, פולין וגרמניה, המאפשרות למשקיעים זרים לתבוע את המדינה שלא באמצעות בתי המשפט שלה. סכום התביעה לא נמסר אך ההערכות הן כי מדובר במיליארדי דולרים. בין היתר, תנצל EMG את עובדת היותו של יוסי מימן, המחזיק במניותיה באמצעות אמפל וקבוצת מרחב, בעל אזרחות פולנית, ותתבע את מצרים על בסיס אמנת ההשקעה עם פולין. EMG חתמה על חוזה עם חברות הגז המצריות, לאספקת גז ממצרים לישראל. עם זאת, מפברואר 2011, על רקע המהפיכה במצרים ואבדן השליטה הבטחונית בסיני, פוצץ צינור הגז מספר רב של פעמים, ואספקת הגז נקטעה במשך כ-70% מהזמן. לפני כשבועיים הודיעה חברת EGAS על ביטול ההסכם עם EMG, בטענה לחובות שלא שולמו בזמן. בעלי מניות ב-EMG אמרו אז לתקשורת כי מדובר במהלך פוליטי של ממשלת מצרים, וכי טענות החוב אינן נכונות. "הויכוח בין המשקיעים ומצרים נובע מסדרה של כשלונות של ממשלת מצרים, שפגעו באופן משמעותי בערך השקעת המשקיעים ב- EMG". נכתב בהודעת אמפל. כמו כן נכתב כי הליכי הבוררות החדשים מתווספים להליכים הבוררת בהם פתחה EMG באוקטובר 2011 נגד ספקיות הגז המצריות, EGPC הפרטית ו- EGAS הממשלתי�

בסביבות ספטמבר 2010, שם פעמיו עמוס ירון, יו"ר חברת קצא"א (קו צינור אילת אשקלון), אל משרדו של מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, בירושלים. משרד המבקר עמד אז על סף סיומה של בדיקה מקיפה אודות כשלי הממשלה לכונן שוק חשמל פרטי, לצד ביקורת שניהל סביב פעילות קצא"א עצמה. בין היתר, הקיפו הבדיקות גם את הפרויקט שבו שותפה קצא"א להקמת תחנת הכוח הפרטית דוראד בשטחה, וכמה מהמהלכים התמוהים לכאורה שליוו את הפרויקט בשנים האחרונות. זאת, לאור העובדה שקצא"א היא בעלת המניות הגדולה במיזם, בעוד שירון מכהן כיו"ר משותף בדוראד. אלא שדוראד נמצאה אז בישורת האחרונה לקראת הסגירה הפיננסית של הפרויקט. מדובר היה בהסדר מימוני מורכב ומסועף להעמדת אשראי בנקאי ומוסדי בהיקף של כ-4 מיליארד שקל. לפיכך, חששו בקבוצה מפני השלכותיו של פרסום דו"ח מבקר חריף על גיבוש הסכם המימון הרגיש בין שלל הגופים המממנים, וירון פנה לפיכך אל המבקר בבקשה לדחות את הליך הביקורת בכמה חודשים. מהלך זה עורר מן הסתם תמיהה, וככל שנודע אז, לינדנשטראוס דחה את הפנייה על הסף. "הביקורת מתבצעת על פי תוכנית עבודה מוגדרת, בלוח זמנים קפדני", הבהיר אז משרד מבקר המדינה. "בהתאם לכך, נדחו בקשות לעכב ביצוע בדיקות הקשורות במטלת הביקורת הזאת", הוסיף. אלא שמאז חלפה כבר שנה וחצי, הסכ

בקיץ 2008 עוררה סקרנות חברה מסתורית בשם סאנדיי (Sunday), לאחר שבמשך חודש שלם רכשה עמודי מודעות בעיתונים הכלכליים, והבטיחה לקוראים יקיצה לבוקר חדש  בלי לציין כל פרט מזהה נוסף. את חרושת השמועות שיצרה פתרה החברה במסיבת עיתונאים מיוחצ"נת ומושקעת שערכה באחד מבתי הקפה היוקרתיים בנוה צדק שבתל אביב. במהלכה, חשף מייסד החברה והמנכ"ל שלה, קובי דינר, את תוכניתו לכבוש 50% משוק ייצור החשמל באנרגיה סולארית, שנוסד רק כמה שבועות לפני כן. למרבה אכזבתו, ההשקה החגיגית נתקלה בעיקר בגבות מורמות, בחיוכים ספקניים ובתהיות באשר למקורות המימון של החברה ולמודל העסקי היומרני שלה. במשך שלוש שנים וחצי עשתה סאנדיי הכל כדי להוכיח את קוצר הראות של מבקריה, רשמה הישגים מרשימים, אף שחלקם נותרו על הנייר - אך כשם שנכנסה לשוק בסערה כך היא מוצאת את דרכה החוצה ממנו. בתחילת השבוע מיהרה סאנדיי אנרג'י לבית המשפט המחוזי בפתח תקוה בבקשה להקפאת הליכים, בטענה כי נקלעה לחובות בסך 41.3 מיליון שקל, שאותם היא אינה יכולה לשרת. יש התולים את הסיבות להתרסקות בביורוקרטיה הממשלתית ההרסנית בענף ובהתנפצות מתבקשת של הבועה הסולארית, אך גם בדפוס בעייתי של התנהלות עסקית, שעתיד להפיל חברות נוספות בענף. "מקרה טראגי של טעות בניווט" דינר הוא יוצא אחד האקזיטים של ימ�

דינר הוא יוצא אחד האקזיטים של ימי תור הזהב בהייטק הישראלי. ב-1999 הוא ייסד את חברת ההשמה המקוונת jobinfo - ומכר אותה לפני התפוצצות הבועה במיליוני דולרים. את המודל של חברת סטארט-אפ זריזה, רזה, איכותית וממוצבת הוא ביקש ליישם בענף הצעיר של ייצור חשמל מסובסד באנרגיות מתחדשות. סאנדיי עסקה במכירת מערכות סולאריות ללקוחות וכן בהקמת מערכות על גגות פרטיים או ציבוריים - או על גגות ששכרה בעצמה. ואולם ההילה שסבבה את הצטרפות ישראל לעידן הירוק, פינתה עד מהרה מקומה להכרה כי מדובר למעשה בענף לואו-טק, מוטה רגולציה, המתאפיין בתחרות פרועה סביב רכיב מרכזי אחד - המחיר. סאנדיי השקיעה מיליוני שקלים ביחסי ציבור ובקידום מכירות, חתמה בסיטונות על חוזים להשכרת גגות מכל סוג ועל מכירת מערכות סולאריות פוטו-וולטאיות (P.V.) לכל לקוח - ופמפמה ללא הרף את הישגיה הזמניים לתקשורת. "הם הסכימו לשלם מחירים מנופחים וחסרי בסיס במכרזים, יצרו אינפלציה אדירה במחירי הנדל"ן - וגרמו לכל הענף נזק, מתוך מחשבה שיעשו אקזיט כמו בהיי-טק", אמר השבוע אחד הפעילים בענף הסולארי. "זה מקרה טראגי של טעות בניווט", הוסיף. ואולם דינר לא שעה לביקורת בענף ושעט קדימה. בסוף 2009 נכנסה סאנדיי למגרש של הגדולים, וחתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם חלוצת האנרגיות המתחדשות אורמת הציבו�

לאחר שהמגעים להכנסת משקיע זר ל דלק נדל"ן  ( 23.5 24.34% ) לא הניבו פרי, מחר יציג בעל השליטה יצחק תשובה מתווה ראשוני להסדר חוב מול מחזיקי האג"ח, כפי שהוכן על ידי פרופ' אמיר ברנע. החוב הכולל למחזיקי האג"ח עומד על כ־2.2 מיליארד שקל, ולפי מקורות, תשובה יבקש לבצע תספורת של לא פחות מ־30%, זאת בניגוד להצהרות הקודמות בדבר הסדר חוב שלא יכלול תספורת.   ברנע, אשר היה שותף בכיר בהסדר החוב שגובש באפריקה ישראל, צפוי להציג הסדר הדומה בעיקרו עבור מחזיקי האג"ח של דלק נדל"ן. ראשית, כל סדרות האג"ח יומרו לשתי סדרות חדשות: הראשונה לשש שנים, בהיקף של כ־450 מיליון שקל ובריבית שתנוע סביב 4%, והשנייה לתקופה של עשר שנים, בהיקף של כ־850 מיליון שקל ובריבית מדורגת שתנוע סביב 5%. בשתי הסדרות צפויים המשקיעים להסכים לגרייס של 4-5 שנים עד למועד הפירעון הראשון. אופן חלוקת הסדרות טרם נקבע.   המרכיב השני בהסדר כולל המרת חוב למניות. מדובר בחוב של כ־850 מיליון שקל (ערך נקוב) שיומר לכ־70% ממניות דלק נדל"ן, כך שמבנה השליטה החדש ייראה כך: מחזיקי האג"ח - 70%, יצחק תשובה - 25% והציבור - 5%. המשמעות היא שהחברה תאבד בעל שליטה חזק, שנחשב לאחד הנכסים המהותיים שלה.   אולם, חרף העובדה שעל פניו נראה כי במונחים נומינליים, המתווה המוצע מגלם פיצוי מלא ללא תספורת, המספרים הריא�

זוהי ההלאמה מחדש הגדולה ביותר בתחום משאבי הטבע בעולם מאז השתלטות ממשלת רוסיה על יוקוס בתחילת שנות ה-2000 שירות פייננשל טיימס  17/4/12 ארגנטינה תלאים מחדש את YPF, חברת הנפט הגדולה ביותר שלה, תוך הדחת חברת הנפט הספרדית רפסול שהיא כעת בעלת השליטה. ההחלטה גרמה לסכסוך דיפלומטי חריף עם מדריד. נשיאת ארגנטינה, כריסטינה פרננדז (קירשנר), שיגרה לפרלמנט אתמול (ב') את ההצעה להעביר 51% מ-YPF לבעלות המדינה. תפיסת השליטה ב-YPF תהיה ההלאמה מחדש הגדולה ביותר בתחום משאבי הטבע בעולם מאז השתלטות ממשלת רוסיה על חברת יוקוס בתחילת שנות ה-2000. שווי השוק של 51% מ-YPF הוא כ-5 מיליארד דולר, לפי הערכות אנליסטים. פרננדז הצהירה על תוכניתה בשידור חי בטלוויזיה. היא דחתה את הביקורת האחרונה של מדריד והודיעה בתקיפות שלא תיכנע ללחצים חיצוניים. "אני ראש מדינה ולא גנגסטרית", היא אמרה לקהל שהורכב מראשי עסקים, איגודים ופוליטיקאים. עד כה ההערכה הייתה שרפסול הספרדית תאבד רק מחצית מאחזקתה ב-YPF בשיעור 57.43%, ולא כמעט את כל האחזקה. אחרי ישיבת חירום של הקבינט הספרדי הודיע שר החוץ חוסה מנואל גרסיה-מרגיו שמדריד שוקלת צעדי גומלין נגד ארגנטינה. "המהלך הזה שבר את האווירה הלבבית ששררה בין ספרד לארגנטינה. ספרד שיתפה פעולה עם ארגנטינה בשעותיה הקשות ביותר", אמר. ארג�

התמיכה הגוברת של בעלי המניות בהצעות ההחלטה הסביבתיות והחברתיות הופכות את ההצבעות הללו מזבוב טורדני שאפשר להתעלם ממנו למשהו הרבה יותר מהותי מבחינת החברות. עסק ירוק

שנה וחצי חלפה מאז שהכריזה ממשלת ישראל מלחמה על התלות שלה ושל העולם המערבי בנפט. 1.5 מיליארד שקל הוקצבו אז למימון "תוכנית לאומית להפחתת התלות העולמית בנפט לתחבורה", שעל ביצועה הופקד משרד ראש הממשלה, באמצעות המועצה הלאומית לכלכלה. התוכנית נועדה לתמוך במחקר ובפיתוח של תחליפי נפט בתחבורה - כמו שימוש בדלקים ביולוגיים, תחליפי דלק מגז, רכב חשמלי והגברת הנצילות במנועים. זאת, משום שכ-60% מהנפט המופק בעולם משמש להנעת כלי רכב. שגיא דגן, סובחי בשיר, עמרי רוטמן, עודד דיסטל, רענן הרצוג, רוני זומר צילום: עופר וקנין ההחלטה על התוכנית התקבלה לאור הערכות כי מחירי הנפט ימשיכו להאמיר בשנים הבאות בעקבות הביקושים הגואים, בעיקר בהודו ובסין, ויביאו להגברת התלות האסטרטגית המסוכנת של מדינות המערב במדינות לא דמוקרטיות ואף עוינות לישראל, השולטות במאגרי הנפט המידלדלים. אלא שבתקופה שכבר חלפה מאז ההכרזה על התוכנית, מחיר חבית נפט דווקא ירד, והתוכנית לא צברה עדיין תאוצה. רק בחודש שעבר למשל מונה לה מנהל ראשון - וגם הוא ייתקל בקשיים הביורוקרטים שאותם התוכנית מבקשת לחסוך מהיזמים, מהמדענים והמשקיעים. ביום רביעי הקרוב תקיים התאחדות התעשיינים כנס בנושא האתגרים בפיתוח שוק של תחליפי דלקים בישראל, במסגרת תערוכת הקלינטק הבינלאומי

"הוותיקה מבין החברות המיוצגות בפאנל היא קיימא (Kaiima) ממושב שרונה שלמרגלות הר תבור, המעסיקה לא פחות מ-200 עובדים בהשבחת גידולי שדה (אגרו-ביוטכנולוגיה). זאת, לאחר שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת יבול גבוה ועמיד למחלות. מכאן, קצרה היתה הדרך של החברה לתחום הביו-דיזל, שם היא נחשבת למובילה עולמית בהפקתו מצמח הקיקיון. "יש לנו מעבדה של 500 דונם, שבה הצלחנו לפתח זנים חדשים של קיקיון נמוך, המתאים לקציר המכני. אנחנו מגיעים כיום לעלות הפקת ביו-דיזל במחיר של 85 דולר לחבית - והיעד הוא להגיע ל-65 דולר לחבית, באמצעות הגדלת היבול לדונם, הגדלת שיעור השמן בגרעין הקיקיון והורדת רעילותו", מספר סמנכ"ל הכספים של קיימא, עמרי רוטמן. קיימא כבר מוכרת ותומכת בפרויקטים בעולם (בפנמה, בהאיטי, במקסיקו, בקזחסטן ובארה"ב), ועד כה גייסה כ-30 מיליון דולר מקרן קליינר-פרקינס (אחת המובילות בעולם), קרן ההון סיכון DFJ, בית ההשקעות תמיר פישמן וחברת מיצוי היפנית. חברה מבטיחה נוספת, אשר החלה בתמיכת חממה טכנולוגית ממשלתית, היא טרנס ביו-דיזל, אשר הוקמה ב-2007 בשפרעם על ידי ד"ר סובחי בשיר, ומוחזקת כיום בבעלות משותפת לו, לבית ההשקעות אלטשולר שחם ולקרן אקווה-אגרו של קבוצת גאון. טרנס פיתחה אנזימים עמידים להפקת ביו-דיזל גם מחומרי גלם זולים ונחותים יותר, כמו שמן ומתנו

זאת בגין נזקים שנגרמו להם כתוצאה מההפסקות באספקת הגז הטבעי בצינור ההולכה בסיני ■ EMG תגיש את תביעתה באמצעות בית המשפט הבינלאומי לערעורים