Group items tagged

תפוקת הנפט ברוסיה עלתה ב-2011 ב-1.25% לרמת שיא מאז התפרקות ברית המועצות, דיווחה בלומברג. הסיבה לעלייה היא כי מפיקת הנפט הגדולה בעולם ניצלה את מחירי הנפט הגבוהים והעלתה את התוצרים בפרויקטים חדשים. הפקת הנפט צמחה לממוצע של 10.27 מיליון חביות ביום, לפי מידע ראשוני של משרד האנרגיה הרוסי. התוצר בדצמבר ירד ל-10.32 מיליון חביות לעומת 10.35 מיליון חביות בנובמבר. ראש ממשלת רוסיה, ולדימיר פוטין, המתמודד לנשיאות המדינה בבחירות הקרובות במארס, קרא לשאוב יותר מ-10 מיליון חביות ביום בעשור הקרוב לפחות. המסים על נפט ויצוא מהווים נתח משמעותי מתקציבה של רוסיה. מחיר הנפט מסוג אורל, תערובת הנפט העיקרית שמייצאת רוסיה, למשלוח לצפון מערב אירופה, קפץ ב-40% ל-109.3 דולר לחבית, לפי בלומברג. הביקוש לנפט מסוג אורל עלה לאחר שהמהפכה בלוב גרמה לעצירת הפקת הנפט במדינה והאסון הגרעיני בפוקושימה שביפן גרמה למדינות רבות לשקול שוב שימוש באנרגיה אטומית.

שר האנרגיה והמים, ד"ר עוזי לנדאו, הנחה היום (יום א') את חברת החשמל לקדם את ביצוע הנחתו של כבל תת-ימי לאספקת חשמל ולהכין נוסח הסכם הבנות (MOU) לחתימה מול חברת DEH QUANTUM ENERGY, אשר נשלטת ע"י חברת החשמל היוונית, בנק קפריסין וחברה יזמית פרטית. בעקבות הנחיית השר, צפויות החברות הישראלית והקפריסאית לחתום על ההסכם בתוך שבועות בודדים. הדבר יאפשר לישראל לבצע בחינת היתכנות (Feasibility Study) לפרויקט. אם הכול יתקדם כמתוכנן, ניתן יהיה להציג את הפרויקט לאישור ממשלות ישראל וקפריסין עוד במהלך שנת 2012.   במהלך ישיבה שכינס היום השר הציגו בפניו אנשי חברת החשמל את עיקרי הנתונים של הפרויקט: מדובר בכבל חשמלי תת-ימי, אשר יונח לאורך כ-270 ק"מ ויחבר אנרגטית את ישראל וקפריסין. הכבל, אשר יוטמן בעומק של כ-2000 מטר מתחת לפני הים, צפוי לאפשר הזרמת חשמל דו-כיוונית בקיבולת של עד MW2000, ויהיה בין הגדולים מסוגו בעולם.   חיבור זה יתווסף לכבל נוסף, באורך של כ-600 ק"מ, אשר יחבר בין קפריסין לכריתים, וייצור למעשה את הקשר בין ישראל ליבשת אירופה. הסכם הבנות (MOU) להנחתו כבר נחתם לאחרונה בין קפריסין ויוון.   עלות הפרויקט כולו (ישראל-קפריסין-כריתים), מוערכת בכ-1.5 מיליארד יורו, כאשר המקטע שבין ישראל לקפריסין מוערך בכחצי מיליארד יורו. התשואה הכוללת הצפויה מהפרויקט היא של

התעשייה הישראלית עדה בחודשים האחרונים לתופעה מעניינת: ככל שמעמיק המשבר הכלכלי בעולם וככל שהתחזיות לגביו מתקדרות - כך גובר זרם החברות הבינלאומיות שמחפשות דריסת רגל בישראל ומשגרות לכאן את בכיריהן. "הסיבה העיקרית להשקעה שלנו בישראל היא מצד אחד התיאבון הגדל לאתר טכנולוגיות חדשניות, ומצד שני ההיצע המשמעותי והייחודי של ממציאים, יזמים וטכנולוגיות הקיים בישראל", מסביר גילאן לקוייר (Ghislain Lescuyer), סגן נשיא לאסטרטגיה ופיתוח עסקי בענקית התשתיות הצרפתית אלסטום - ומחזק את הפרשנות הרווחת לתופעה. "אלסטום מאמינה כי ללא חדשנות טכנולוגית בקצב מואץ וללא הקצאת משאבים ניכרים למחקר ולפיתוח, לחברה בסדר גודל שלנו אין זכות קיום בתעשייה כיום". גילאן לקוייר צילום: עופר וקנין לקוייר משוכנע כי ימצא בישראל את הערך המוסף שמבקשת אלסטום להשיג, ואף הגיע בחודש שעבר לישראל כדי לבחון כמה סטארט-אפים המהווים יעד להשקעה של הורייזן גרינטק ונצ'רס. זהו מיזם השקעות חדש שבו אלסטום שותפה (50%) עם רותם תעשיות (20%) וחברת גפן ביומד השקעות (30%). "כלכלת ישראל במגמת צמיחה", הוא אומר. "מדובר בכלכלה יציבה בעלת פוטנציאל צמיחה בטווח הקרוב והרחוק. התפעמתי בעיקר מרוח היזמות, מההיקף העצום של מיזמים טכנולוגיים, מהחדשנות הטכנולוגית והעסקית ומהנחישות לה�

שימוש בביודיזל מראה ירידה של 78.5% בפליטת CO2, המהווה את אחד המרכיבים העיקריים בגזי החממה הגורמים להתחממות כדור הארץ ויוצר נזק בלתי הפיך. הביודיזל נטול פליטה של תחמוצת הגופרית או חומרים ארומטיים המזיקים לבריאות האדם. כמו כן, המאזן האנרגטי של הביודיזל הוא חיובי, כלומר, על כל יחידת אנרגיה הדרושה ליצור גלון של ביודיזל ישנו רווח של לפחות 4.5 יחידות אנרגיה. לאור היתרונות הרבים והמשמעותיים בשימוש בביודיזל , מדינות השוק המשותף מתוקף תקנות מחייבים את מדינות השוק לשימוש בביודיזל על ידי מהילה של דיזל פוסילי בביודיזל באחוזים בן 5%- 10% וזאת על מנת להוריד את פליטת גזי החממה. התקינה מגדירה בצורה ברורה את אחוז הצריכה של הביודיזל לאורך השנים. האיחוד האירופאי רואה בביודיזל מקור לאנרגיה נקייה, אשר מסייעת למדינות האיחוד להוריד את כמויות גזי החממה הנפלטים ולהגיע לכמויות המותרות, כפי שמוגדרות באמנת קיוטו. המקורות ליצור ביודיזל היום הינם צמחי מאכל , סויה וקנולה, שימוש זה במקורות שהינם מיועדים למאכל יצרה מחסור ועליה במחירים. חברת גלטן יצרנית שמן צמחי לתעשיית הביודיזל ממקור צמחי שאינו למאכל ואינו גדל בשטחים חקלאיים קונבנציונליים, מפיקה שמן צמחי ליצור ביודיזל שאינו פוגע או משפיע על מקורות אוכל. לתוצרי החברה ביקוש

לפחות 221 אנשים מתו במהלך גל קור באירופה שבו צנחו הטמפרטורות מתחת למינוס 30 באירופה המזרחית, בעיקר באוקראינה. חשש נוסף הוא שגל הקור, הקשה ביותר במזרח אירופה זה עשרות שנים, יגרום למשבר אנרגיה, בשל הידלדלות באספקת גז להסקה מרוסיה. לפי הערכות, פולין, סלובקיה, אוסטריה, הונגריה, בולגריה, רומניה, יוון ואיטליה סובלות מנפילה של עד 30% באספקת הגז אליהן. מחיר הנפט להסקה עלה ב-2% ביום שישי ל-311.44 דולר לגאלון. מחיר הנפט הגולמי עלה ב-1.5% ל-97.84 דולר לחבית ביום שישי. ... ביום חמישי אמר מונופול הגז הרוסי, גזפרום, כי הוא אינו אחראי לצמצום האספקה, וכי נראה כי אוקראינה, שהצינורות עוברים בשטחה, לוקחת יותר גז ממה שהיא מצהירה. ממשלת אוקראינה הכחישה את ההאשמות. הנציבות האירופית העבירה לכוננות את ועדת תיאום הגז שלה, אולם אמרה כי לא הכריזה מצב חירום. ... למרות שהם רגילים לתנאי מזג אוויר קשים, ברוסיה נרשמו טמפרטורות הנמוכות ב-7 עד 12 מעלות מהרגיל. שימוש מוגבר בתנורי חימום במקום בהסקה מרכזית גרם לעלייה של 30% במספר השריפות הביתיות מאז החודש שעבר. ... ממערב לשם, ירד ביום שישי שלג נדיר ברומא, והוביל לסגירת אתרים כמו הקולוסיאום והפורום הרומי, כדי למנוע החלקה של תיירים. בצפון איטליה שובשה תנועת הרכבות בשל קרח ושלג, והטמפרטורות באלפים נפל�

תשובה צריך 10 מיליארד דולר למימוש התוכנית השאפתנית שלו לייצוא גז ■ הביקור של הנשיא פרס בקפריסין נתן לו רוח גבית ■ ובינתיים, נפערים סדקים בין תשובה לשכיר העשיר במשק, גדעון תדמור 14/11/2011, 08:38עמירם ברקת   +א -א   נושאים:גדעון תדמוריצחק תשובהנובל אנרג'יקבוצת דלקקידוח לוויתן   10 מיליארד דולר - זה הסכום שיידרשו יצחק תשובה ושותפיו לגייס בשנים הקרובות כדי לממש את תוכניות ייצוא הגז השאפתניות שלהם מלוויתן. לצורך גיוס הסכום מקימה הקבוצה חברה חדשה ומנהלת מגעים עם שחקנים בליגה העולמית של שוק הנפט והגז ממדינות כמו סין ורוסיה. "הפרויקט הזה פשוט גדול עלינו ועל נובל אנרג'י", מודים בקבוצה. מעבר לעלות הכספית האדירה, הפרויקט כרוך בהתמודדות מול יריבים עסקיים בעלי עוצמה פיננסית ופוליטית רבה. בהתמודדות הזאת נעזרה קבוצת דלק ב"אס" של הדיפלומטיה הישראלית - נשיא המדינה שמעון פרס. במוקד ההתעניינות עומד מאגר לוויתן, הנחשב תגלית הגז הימית הגדולה ביותר בעולם בעשור האחרון, ואולם התוכניות של קבוצת דלק ושותפתה נובל אנרג'י מרחיקות הרבה מעבר לגבולות מאגר הגז והמדינה. במרכזן עומדת הקמת מתקן להנזלת גז טבעי (LNG) שיוקם ככל הנראה בדרום האי קפריסין. המתקן יקלוט גז ממאגר לוויתן וככל הנראה גם ממאגר אפרודיטה שצפוי להתגלות בקר�

בנוסף, החברה מדווחת שהקידוח "לוויתן 1" יתחדש רק בתחילת ינואר, ואילו מערכת הולכת והפקת הגז מקידוח "תמר" כבר חצתה את רף 50% מבחינת קצב הפיתוח.   עלות הפיתוח של לווייתן, שצפוי להיות פעיל לכל המאוחר ב־2017, נאמדת ב־6 מיליארד דולר.   על פי הערכות, מאגר הגז לווייתן מכיל כ־453 BCM (מיליארד מ"ק) גז טבעי - כמות הגדולה פי 80 ויותר מהצריכה שנרשמה בישראל במהלך 2010 (5.3 BCM).   כפי שנחשף ב"כלכליסט", ביולי 2010 ערכה קבוצת דלק פגישות עם חברות בינלאומית שמעוניינות להקים מתקן גיזוז (הפיכת הגז לנוזל - ל"ג) בלב ים, במרחק 130-140 ק"מ מערבית לחיפה, שממנו ניתן יהיה לייצא גז לשוקי אירופה והמזרח הרחוק. באשר לחברת החשמל, על פי ממצאים חדשים שעולים מכנס האנליסטים טוענת נובל אנרג'י כי היא נמצאת בשלבים האחרונים לקראת חתימה על חוזה ארוך הטווח עם חברת החשמל ואף נמצאת במשא ומתן עם גורמים נוספים.

בריטניה נמצאת במקום הראשון של מדד יעילות אנרגטית חדש הסוקר את צריכת האנרגיה של הכלכלות הגדולות בעולם. אחריה ברשימה נמצאות גרמניה, איטליה ויפן. כך מדורגות המדינות היותר יעילות אנרגטית על פי "לוח התוצאות הבינלאומי הראשון להתייעלות אנרגטית" שפורסם על ידי המועצה האמריקאית לכלכלה יעילה אנרגטית (ACEEE). הארגון העריך תריסר כלכלות הגדולות בעולם ודירג אותם לפי מדרג שימוש מושכל וחסכוני באנרגיה. תריסר הכלכלות שנמנו בדו"ח כוללות את אוסטרליה, ברזיל, קנדה, סין, צרפת, גרמניה, איטליה, יפן, רוסיה, הממלכה המאוחדת, ארה"ב והאיחוד האירופאי. ביחד, כלכלות אלה מייצרות למעלה מ-78% מהתוצר העולמי הגולמי, 63% מצריכת האנרגיה העולמית ו62% מפליטות הפחמן הדו חמצני. הכלכלות נמדדו ב-27 פרמטרים שחולקו לשניים - תוצאות מדידות או תוצאות מוערכות ומדיניות. הפרמטרים נמדדו על בסיס נוכחות ואיכות של מדיניות בעוד ה"פרמטרים הביצועיים" מדדו את צריכת האנרגיה וסיפקו תוצאות מדידות. טווח הפרמטרים על פני שלושה מגזרים עיקריים האחראים על צריכת אנרגיה במדינה מפותחת כלכלית: בניינים, תעשייה ותחבורה. בקטגוריות העיקריות, הממלכה המאוחדת מובילה בתחום השימוש הלאומי באנרגיה, סין הובילה את הכלכלות שיעילות אנרגטית במבנים, וגרמניה, איטליה, סין והממלכה המאוח�

"המטרה האסטרטגית העליונה של גזפרום הרוסית היא אבטחת חלקה באספקת גז טבעי לאירופה.גזפרום מספקת לאיחוד האירופאי כ-40% מצריכת הגז האירופאית .אירופה היא הלקוח העיקרי של גזפרום ומקור ההכנסה העיקרי של רוסיה מיצוא מוצרים. תלות אירופאית בגז רוסי מבטיחה לרוסיה שאירופה תחשוב פעמיים לפני צעדים שיפגעו ברוסיה. למטרה זו משקיעה רוסיה עכשיו עשרות מיליארדים בהנחת שני צינורות גז ,הזרם הדרומי והזרם הצפוני, שיבטיחו מעבר גז רוסי לאירופה מתחת לים השחור ומתחת לים הבלטי ללא תלות במדינות נוספות. כדי למנוע הגעת גז לאירופה ממקורות אחרים עושה רוסיה הכל לסיכול התכנית האירופאית הקרויה צינור נאבוקו המתוכנן לייבא גז ממרכז אסיה לאירופה בצינור גז ענק.כדי לסכל את הקמת הצינור חתמה גזפרום חוזי ענק עם כל יצואניות הנפט והגז במרכז אסיה-קזאקאסטאן,טורקמניסטאן,אזארבייגאן- לרכישת חלק נכבד של הגז שלהן וכך מנעה מיזמי נאבוקו להשיג גז עבור עצמם ולמעשה חיסלה את התכנית. כדי למנוע העברת גז מאגן הים התיכון לאירופה משקיעה רוסיה מיליארדים בקפריסין כדי להפכה למדינת חסות.רוסיה תדאג כי קפריסין לא תסייע להקמת צינור גז מ שטחיה ושטחי ישראל לאירופה דרך יוון.לשם כך מוכנה רוסיה להלוות לקפריסין עוד 6$ מיליארד בנוסף ל-2.5$ מיליארד שהילוותה לפני שנה. �

"אנחנו משלמים מחיר מסוים על הידוק הסנקציות על איראן". כך מסביר שר האוצר, יובל שטייניץ, את ההתייקרות האחרונה בחשבונות החשמל שנוחתים בתיבות הדואר. "אף אחד לא אוהב התייקרויות, זה לא נעים, זה לא רצוי", אמר שטייניץ בראיון ברשת ב'. "אנחנו השתדלנו למתן והצלחנו למתן מאוד את ההתייקרות בחשמל. היא הייתה בגלל הפסקת זרימת הגז ממצרים והשימוש בדלקים שיקרים פי 4 או פי 5 מהגז.   מכת חשמל - כותרות אחרונות קריאה בכנסת: "לבטל את המע"מ על החשמל" צרכנים נדהמו: חשבונות החשמל שלנו הוכפלו חשבון החשמל התנפח: "חרדה כשהרדיאטור דולק"     שר האוצר הוסיף ואמר כי התייקרות החשמל הייתה אמורה להיות "דרמטית יותר", כלשונו. "אנחנו ויתרנו על הכנסות ממסים, הקטנו את המסים על הדלקים מחברת החשמל כדי להקטין את ההתייקרות", אמר שטייניץ.   האשמת הסנקציות שטייניץ הגן על התייקרות הדלק / בועז ארד, בייג'ינג שר האוצר לא התרגש מקולות המחאה נגד ייקור הדלק. בראיון מיוחד מסין אמר: "אי אפשר לשנות מדיניות מסים כל חודש. מחיר הדלק עלה בגלל הסנקציות על איראן" לכתבה המלאה עם זאת, לדבריו של שר האוצר "בסופו של דבר ישראל היא חלק מהעולם וכשמחירי הנפט עולים בגלל הסנקציות והאמברגו על איראן, סנקציות על איראן שאנחנו לוחצים על העולם על אירופה ועל העולם כולו ועל ארה"ב להדק אות

פוסט המנתח את הנתונים העדכניים של IEA על תפוקת הנפט העולמית. המסקנה - יצרניות רבות שעד לאחרונה הגדילו את התפוקה מידי שנה, עצרו את הגידול (סין, רוסיה, רפובליקות ברה"מ לשעבר), בעוד מדינות אחרות (אירופה) מקטינות את התפוקה מידי שנה

ברת אורמת טכנולוגיות שבשליטת יהודה ודיתה ברוניצקי חתמה על הסכם עם חברת Tasman Norse Skog להספקת תחנת כח גיאותרמית בשדה Kawerau בניו זילנד תמורת 20 מיליון דולר. אורמת תספק את ההזמנה בתוך 13 חודשים. ההזמנה שתגדיל את צבר ההזמנות של החברה ל-104 מיליון דולר, מבססת את הערכת מנכ"ל אורמת טכנולוגיות יורם ברוניצקי, לפיה פעילותה של החברה בתחום של ייצור ציוד והקמה של תחנות כח גיאותרמיות עבור אחרים תמשיך לגדול בעקבות גידול בביקושים במערב אירופה ובאסיה.

מומחים מזהירים שקידוחי הגז עלולים לפגוע בסביבה הימית עד כדי אסון אקולוגי גדול ממדים, אך אין גורם בארץ שאחראי לפקח ולאכוף על חברות חיפושי הגז להיערך בהתאם. במשרד להגנת הסביבה רק עכשיו החלו ללמוד את הנושא ומקווים לקבל סמכויות אכיפה. "אנחנו במירוץ נגד הזמן", מודה ראש אגף ים וחופים יעל דראל עדכון אחרון:  01.01.11, 10:48 שתף הדיווחים על כמויות הגז הטבעי בקידוח לוויתן - במרחק 140 ק"מ מחופי חיפה - הרעידו השבוע את הגורמים הכלכליים במשק, אך מבחינה סביבתית ייתכן שרעידת האדמה עוד לפנינו: חוות דעת משפטית שגובשה במשרד להגנת הסביבה ושהגיעה לידי ynet מזהירה, כי למדינת ישראל אין כיום כל סמכות אכיפה סביבתית באזור הקידוחים, למרות שמדובר בפרויקטים בעלי השלכות סביבתיות רחבות על הסביבה הימית.   הפרויקטים יצריכו בעתיד גם קדיחה לעומק הקרקע, פרישת צינורות באורך עשרות קילומטרים על קרקעית הים, והקמת מתקנים בים וככל הנראה גם ביבשה. מומחים מזהירים כי לצד החשש מפני תקלה, או דליפה, יש גם מחקרים המצביעים על פגיעה אקולוגית בים. רשימת החששות הסביבתיים מבוססת וארוכה, אך נכון לשלב זה, הפתרון עדיין רחוק.     התגלית בלוויתן השווי המוערך של הגז בלוויתן - 45 מיליארד דולר / תני גולדשטיין תגלית הגז הגדולה ביותר בעולם בעשור האחרון - 140 קילומטרי�

ענף חיפושי הגז כבר השתלט על חצי מהמסחר בבורסה ועדיין - המשקיעים מתקשים להבין את התחום; מדריך מקוצר ומפת החיפושים המלאה

אינספור מלים נכתבו בשנתיים האחרונות על שוק חיפושי הגז והנפט הישראלי המתפתח, ועדיין נראה כי הענף אינו נהיר למשקיעים. מדובר בתחום מקצועי, סבוך ורווי ביטויים טכניים, כשההתפתחיות התכופות בו מקשות לעקוב אחר מהלך העניינים. מפת חיפושי הגז הימיים בישראל צילום: כלל פיננסים כמה מאגרי גז טבעי התגלו בישראל; האם יפותח מאגר דלית; באילו רישיונות שוכן מבנה לוויתן, ולאילו התרחשויות במגזר הגז עלינו לצפות בקרוב? בשנתיים האחרונות הסתבר כי בים התיכון הישראלי קיים גז טבעי בכמויות גדולות, כשעתה המשקיעים גם חולמים על נפט. האם יש לנו סיכוי? האנליסט ירון זר מכלל פיננסים ריכז עבור קוראי TheMarker את כל רישיונות חיפושי הגז הימיים, מי מחזיק בהם ולמה מצפים המשקיעים. תגלית או אכזבה דרכו של קידוח ימי, פרויקט הנמשך שנים רבות, מתחילה במשרד התשתיות. על שותפויות המעוניינות לחפש משאבים באזור מסוים להגיש בקשה מסודרת, הכוללת תוכנית עבודה מדויקת ומקורות מימון, לממונה על הנפט ד"ר יעקב מימרן. מועצת הנפט, המתכנסת אחת לכמה חודשים, קובעת מי יזכה ברישיון החיפוש. בשלב ראשון מוגדר שטח גדול המכונה היתר, שבו מתבצעים מבחנים ססמיים ראשונים הקובעים אם קיימים מבנים תת-קרקעיים שעשויים להכיל גז או נפט. אם התוצאות מורות על אינדיקציות חיוביות להי

שנה וחצי חלפה מאז שהכריזה ממשלת ישראל מלחמה על התלות שלה ושל העולם המערבי בנפט. 1.5 מיליארד שקל הוקצבו אז למימון "תוכנית לאומית להפחתת התלות העולמית בנפט לתחבורה", שעל ביצועה הופקד משרד ראש הממשלה, באמצעות המועצה הלאומית לכלכלה. התוכנית נועדה לתמוך במחקר ובפיתוח של תחליפי נפט בתחבורה - כמו שימוש בדלקים ביולוגיים, תחליפי דלק מגז, רכב חשמלי והגברת הנצילות במנועים. זאת, משום שכ-60% מהנפט המופק בעולם משמש להנעת כלי רכב. שגיא דגן, סובחי בשיר, עמרי רוטמן, עודד דיסטל, רענן הרצוג, רוני זומר צילום: עופר וקנין ההחלטה על התוכנית התקבלה לאור הערכות כי מחירי הנפט ימשיכו להאמיר בשנים הבאות בעקבות הביקושים הגואים, בעיקר בהודו ובסין, ויביאו להגברת התלות האסטרטגית המסוכנת של מדינות המערב במדינות לא דמוקרטיות ואף עוינות לישראל, השולטות במאגרי הנפט המידלדלים. אלא שבתקופה שכבר חלפה מאז ההכרזה על התוכנית, מחיר חבית נפט דווקא ירד, והתוכנית לא צברה עדיין תאוצה. רק בחודש שעבר למשל מונה לה מנהל ראשון - וגם הוא ייתקל בקשיים הביורוקרטים שאותם התוכנית מבקשת לחסוך מהיזמים, מהמדענים והמשקיעים. ביום רביעי הקרוב תקיים התאחדות התעשיינים כנס בנושא האתגרים בפיתוח שוק של תחליפי דלקים בישראל, במסגרת תערוכת הקלינטק הבינלאומי

"הוותיקה מבין החברות המיוצגות בפאנל היא קיימא (Kaiima) ממושב שרונה שלמרגלות הר תבור, המעסיקה לא פחות מ-200 עובדים בהשבחת גידולי שדה (אגרו-ביוטכנולוגיה). זאת, לאחר שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת יבול גבוה ועמיד למחלות. מכאן, קצרה היתה הדרך של החברה לתחום הביו-דיזל, שם היא נחשבת למובילה עולמית בהפקתו מצמח הקיקיון. "יש לנו מעבדה של 500 דונם, שבה הצלחנו לפתח זנים חדשים של קיקיון נמוך, המתאים לקציר המכני. אנחנו מגיעים כיום לעלות הפקת ביו-דיזל במחיר של 85 דולר לחבית - והיעד הוא להגיע ל-65 דולר לחבית, באמצעות הגדלת היבול לדונם, הגדלת שיעור השמן בגרעין הקיקיון והורדת רעילותו", מספר סמנכ"ל הכספים של קיימא, עמרי רוטמן. קיימא כבר מוכרת ותומכת בפרויקטים בעולם (בפנמה, בהאיטי, במקסיקו, בקזחסטן ובארה"ב), ועד כה גייסה כ-30 מיליון דולר מקרן קליינר-פרקינס (אחת המובילות בעולם), קרן ההון סיכון DFJ, בית ההשקעות תמיר פישמן וחברת מיצוי היפנית. חברה מבטיחה נוספת, אשר החלה בתמיכת חממה טכנולוגית ממשלתית, היא טרנס ביו-דיזל, אשר הוקמה ב-2007 בשפרעם על ידי ד"ר סובחי בשיר, ומוחזקת כיום בבעלות משותפת לו, לבית ההשקעות אלטשולר שחם ולקרן אקווה-אגרו של קבוצת גאון. טרנס פיתחה אנזימים עמידים להפקת ביו-דיזל גם מחומרי גלם זולים ונחותים יותר, כמו שמן ומתנו

ממשלות האיחוד האירופי התקרבו צעד נוסף להסכם להפסיק לייבא נפט מאיראן, על רקע התוכנית הגרעינית של הרפובליקה האיסלמית. שרי החוץ של האיחוד האירופי מתכוונים להודיע על החרפת העיצומים על מגזרי האנרגיה והבנקאות של איראן בפגישתם הבאה שתתקיים ב-30 בינואר, לאחר שממשלת יוון הסירה את התנגדותה להטלת אמברגו על נפט איראני. יוון התנגדה עד כה להפסקת יבוא הנפט מאיראן, מכיוון ש-14% מצריכת הנפט של יוון מקורה באיראן. עם זאת, לדברי גורמים בממשלת יוון היא הסירה כעת את התנגדותה. צילום: אי-פי "אנחנו רוצים להקשיח את העיצומים על איראן - והצעדים שהוזכרו כבר הם מגזרי הנפט והפיננסים", אמר דובר האיחוד האירופי, מייקל מאן, לסוכנות הידיעות בלומברג. שר החוץ של צרפת, אלן ג'ופה, הביע תקווה כי החלטה בדבר הפסקת יבוא נפט מאיראן תתקל בפסגת שרי החוץ של האיחוד האירופי בסוף החודש. מחירי הנפט בשנה האחרונה מחיר הנפט הגולמי מסוג ברנט, הנסחר כיום במחיר של כ-113 דולר לחבית, עלול לזנק לרמה של 125 דולר לחבית במקרה שהאיחוד האירופי יחליט להפסיק לייבא נפט מאיראן, הזהירו אנליסטים של הבנק הצרפתי סוסייטה ז'נרל. החלטה כזו תחייב את סעודיה להשלים את הביקוש החסר באירופה, שצפוי להיות בהיקף של כ-600 אלף חביות ביום, אמר מייק ויטנר, ראש מחלקת מחקר שוקי נפט של סוי�

הממשלות החברות באיחוד האירופי הקדימו את הפגישה להכרעה על אמברגו הנפט על איראן ל-23 בינואר. בהצהרה שפירסם האיחוד האירופי נכתב כי ההחלטה על הקדמת הפגישה מהמועד הקודם - 30 בינואר - התקבלה בכדי להמנע מהתנגשות עם פסגת מנהיגי האיחוד האירופי שאמורה להתקיים באותו היום. הנפט הגולמי מסוג טקסס מתוק הנסחר בארה"ב עולה ב-1.5% ונסחר תמורת 102.8 דולר לחבית. הנפט הגולמי מסוג ברנט הנסחר בלונדון עולה ב-0.8% ונסחר תמורת 113.3 דולר לחבית. מדינות האיחוד האירופי כבר החליטו באופן כללי על הטלת חרם על נפט מאיראן כחלק ממאמצי המערב ללחוץ על המדינה לחדול מתכניות הגרעין שלה. עם זאת, חברי האיחוד עוד לא סיכמו את הפרטים הסופיים בנוגע לזמני תחילת החרם. מספר בכירים אמרו כי ייתכן שחלק מהמדינות יהיו מעוניינות לדחות את זמן תחילת החרם בכדי למנוע זעזועים נוספים מהכלכלות החלשות. מדינות האיחוד הציעו תקופת חסד עבור החוזים הקיימים של בין חודש ל-12 חודשים כדי לאפשר להן למצוא תחליפים אלטרנטיביים לפני תחילת האמברגו. יוון, התלויה מאוד בנפט האיראני, היא אחת מהמדינות המנסות לדחות את תחילת האמברגו. בריטניה, צרפת, הולנד וגרמניה מעוניינות כי תקופת החסד לא תארך מעבר לשלושה חודשים. ההחלטות נגד איראן מגיעות במקביל להחלטת ארה"ב להטיל סנקציות על המדינה על

ממשלת בריטניה מנסה להחליש רגולציות סביבתיות באירופה, כאשר בו בבד היא טוענת בתוככי בריטניה כי היא מחוייבת לנושא איכות הסביבה, לפי מסמכים שהודלפו והגיעו לידי "גרדיאן". המסמכים חושפים, כי בכירים בממשל הבריטי מתאמצים למנוע את אימוץ חוקי האיחוד האירופי ליעילות אנרגיה, כאשר הם מנסים להחליש את ההצעות הקיימות, ולהפוך אותן לוולונטריות במקום מנדטוריות. בנוסף, ממשלת בריטניה ניסתה פעמים חוזרות ונשנות להבטיח כי האיחוד האירופי לא יאמץ יעד חדש לשימוש באנרגיות מתחדשות. המלכה אליזבת צילום: רויטרס לפי מסמכים אחרים שהגיעו לידי גרדיאן באמצעות בקשה במסגרת חוק חופש המידע, הלובי של בריטניה נגד קידום הרפורמה הסביבתית באיחוד האירופי החל בתקופת כהונתו של שר האוצר הקודם כריס האן, וקיבל כעת את ברכתו של שר האנרגיה הנוכחי, אד דייבי, שנכנס לתפקיד בפברואר. לובי זה נתמך על ידי 6 חברות האנרגיה הגדולות בבריטניה. במקביל, מקדמת ממשלתו של דיוויד קמרון חוק אנרגיה חדש, אותו היא מנסה להציג כירוק, וטוענת כי היא "הממשלה הירוקה אי פעם". לדברי הממשלה, הצעת החוק עשויה לייצר השקעות בהיקף 110 מיליארד ליש"ט בטכנולוגיות יעילות אנרגיה וירוקות. כיום עומד יעד האיחוד האירופי לשימוש באנרגיות מתחדשות על 20% מכלל ניצול האנרגיה. אך תוקפו של עד ז�

ישראל לא ערוכה להתמודד עם אסון סביבתי בים התיכון. לישראל אין כל תשתית חוקית-משפטית לטיפול באסונות סביבתיים הנובעים מקידוחי גז או נפט בים התיכון. הוועדה המשותפת (פנים-עבודה) לנושא סביבה ובריאות ערכה היום (ג') דיון בנושא. בדיון התברר כי שלמשרד להגנת הסביבה אין כוח אדם מיומן שיכול להתמודד עם הנושא. כמו כן, להבדיל ממדינות אירופה בהן חובה על חברת הקידוח תסקיר סביבתי לפני הפעולה, בישראל אין כזו חובה.