ערב הנפקת אג"ח בחו"ל, בהיקף של חצי מיליארד דולר, מגיעה התשואה על חלק מהסדרות הנסחרות של חברת החשמל (חח"י) למעל 5%. ולמרות שחברות הדירוג המקומיות ממשיכות להעניק להתחייבויות החברה דירוג אשראי גבוה ("Aa3" במידרוג, "AA מינוס" ב-S&P מעלות), חלק מהגופים המוסדיים כבר מתמחרים סיכון גבוה יותר בהשקעה זו. "במסגרת מדיניות צמצום סיכונים, אנו מוצאים לנכון לנקוט זהירות בנוגע להחזקה זו - בצעד חריג מבחינתנו", כך מזהירה חברת שקל אג'יו מקבוצת הפניקס את המוסדיים, במסגרת נייר עמדה שפרסמה לגבי השקעה בחח"י. "כספי הפנסיה של כולנו נמצאים שם וחשוב לנו ליידע את הלקוחות שלנו כי אנחנו רואים סיכון יותר גבוה", כך מסביר ל"גלובס" ד"ר גדעון בן-נון, מנכ"ל שקל אג'יו ניהול ביטוח ופיננסים, שחתום על המסמך ביחד עם טל שפילמן, האחראי על תחום השקעות בשקל אג'יו. חברת החשמל, הנמצאת בבעלות המדינה, נסחרת בבורסה באמצעות 11 סדרות אג"ח שמרביתן נסחרות במסגרת "רצף מוסדיים". לחח"י מצבת חובות ענקית של לא פחות מ-63 מיליארד שקל, מתוכן למעלה מ-30 מיליארד שקל באג"ח. שקל אג'יו היא בעלת רישיון לניהול תיקים ובנוסף היא מפקחת על תיקי השקעות פרטיים או נוסטרו של חברות. באופן חריג ותקדימי החליטו בן-נון ושפילמן להזהיר את המוסדיים ברמת נייר הערך הבודד, ולא ברמה של השקעה ענפית. "חח"י

הממשלה אישרה היום (א') את הצעות ההחלטה בנושא מכון התקנים וההיטלים. על פי ההצעה, יורחב היבוא הפטור מאישור מכון התקנים. דני גולדשטיין, מנכ"ל מכון התקנים צילום: טס שפלן בדיקות התקן המלוות יבוא מוצרים למשק נחשבות חסם משמעותי לתחרות. הן מעכבות מוצרים בנמל, כרוכות בעומס בירוקרטי ובתשלומים למכון התקנים וגורמות ליקור המוצר לצרכן. ועדת המזון וועדת טרכטנברג זיהו את עבודת מכון התקנים הישראלי והרגולציה הממשלתית בתחום כחסם לתחרות במשק וכגורם לעליות מחירים. הצעת משרד האוצר להכיר בתקינה של מכונים מוכרים בחו"ל נדחתה, לאחר שמשרד התמ"ת רצה לצמצם את מספר המעבדות בחו"ל ומשרד האוצר סירב להתנות את המהלך בהכרה הדדית של מדינות במכון התקנים הישראלי. כחלופה נקבע בהצעת ההחלטה, כי יוקם צוות בראשות מנכ"ל משרד התמ"ת שיכלול נציגים ממשרד האוצר, שידון במתן אישור למכונים בחו"ל לבצע בדיקת תקן למוצרי יבוא לישראל. הצוות יעסוק גם בהקלות על יצוא מישראל. הצוות יגיש המלצות ביניים עד ה-1 באפריל 2012 והמלצות סופיות עד ה-1 בספטמבר 2012. הממשלה אימצה למעשה את המלצות ועדת טרכטנברג בנושא התקינה, בראשן הרחבת היבוא שאינו מצריך את אישור מכון התקנים. למעשה, יחוייבו באישור רק קטגוריות יבוא עליהן יחליט הממונה על התקינה במשרד התמ"ת, משיקולים של בר

מועצת מינהל מקרקעי ישראל תתכנס מחר כדי לדון בהקצאת קרקע למתקנים המייצרים חשמל מאנרגיה סולארית. ההצעה אמורה לאפשר הקמה של מתקנים על קרקעות מדינה חקלאיות, בהתאם למגבלות שונות שהטיל בעבר בג"ץ בנוגע לשימוש בקרקע חקלאית. עם זאת, ההצעה שתובא לדיון כוללת הוראות מעבר שמחריגות 57 מתקנים סולאריים מההסדרה החדשה. החרגה הזו מעוררת סערה בענף הסולארי, ומציתה מחדש את המאבק בין יזמי המתקנים הסולאריים על גגות - לבין אלה המתמקדים בהקמת תחנות כוח קרקעיות. השדה הסולארי בקיבוץ קטורה צילום: רותי רובינשטיין מחלוקת זו הגיעה באחרונה גם לבג"ץ, לאחר שהאגודה לצדק חלוקתי, גוף המתמקד בהיבטים של צדק בתכנון וחלוקת משאבי טבע בישראל, ביקשה להורות על הקפאת כל עסקות הקרקע בהוראות המעבר עד לדיון מחודש בהן. באגודה טענו כי ההחרגה "נעדרת כל סמכות ובלתי סבירה בעליל, דבר המעלה חשש כבד שההחלטה התקבלה מאינטרסים זרים ומלחצים של בעלי עניין". האגודה טוענת כי הוראות המעבר נוגדות החלטות קודמות של המינהל, ואת בג"ץ "הקשת המזרחית", שבעקבותיו הוגבל השימוש הלא-חקלאי בקרקעות הקיבוצים והמושבים. באגודה טוענים כי הקרקעות הן משאב ציבורי, גם אם מדובר בהקמת מתקנים סולאריים, וכי אין לאפשר עשיית שימוש מסחרי בהן - מעבר למה שנקבע בעבר. העתירה של האגודה �

התעריף לציבור יעלה עד סוף 2014 ב-31 אחוזים * בימים הקרובים - התייקרות ב-6.6 אחוזים * הסיבה לעלייה: המעבר לדלקים יקרים בעקבות עצירת הגז המצרי זאב קליין ונצחיה יעקב * המחירים לקילו־וואט לשעה - ללא מע"מ << 1 2 >> עכשיו זה רשמי: תעריף החשמל הביתי יזנק ב-31% במהלך שלוש השנים הבאות - עד סוף 2014. בטרם עליית המחירים ייערך שימוע בהשתתפות ראשי המשק שיחוו דעתם על השינוי. הפעימה הראשונה בהתייקרות, בשיעור של 6.6%, תיכנס לתוקפה עד סוף הרבעון הראשון של 2012 ולפיכך המחיר לקילו-וואט לשעה יעלה ב-2.96 אגורות - מ-44.86 אגורות כיום ל-47.82 אגורות. הסיבה העיקרית לעלייה היא הצורך לפצות על המעבר לדלקים יקרים כמו סולר ומזוט, בעקבות הפסקת אספקת הגז המצרי עקב סידרת פיגועי הטרור על רקע המהפכה במצרים. העלייה בשיעור של 6.6% תישאר כנראה על כנה בחלק משנת 2013. ואולם, כבר במהלך השנה הבאה צפויה עלייה שנייה בשיעור של 2.6% - ולכן המחיר לקוט"ש יעלה שוב בשתי אגורות - ל-49.06 אגורות. בתחילת 2014 תתבצע פעימה שלישית שתצטרף לשתי העליות הקודמות, בשיעור של 3.7%, ל-50.88 אגורות לקוט"ש. בנוסף, תעריף החשמל צפוי לעלות גם בשל עליית האינפלציה בשלוש השנים הקרובות. לפיכך, יחד עם עליית המדד תירשם בסוף 2014 עלייה מצטברת של כ-31% בתעריף החשמל הביתי - ל-58.77 אגורות לקוט"ש. רשות החשמל הדגישה כי �

פרק נוסף בסאגה של אישור חוזה הענק של חברת החשמל לרכש גז טבעי ממאגר תמר. ביום חמישי התכנס דירקטוריון חברת החשמל לדון בעדכון טיוטת החוזה, בעקבות הסתייגות הממונה על ההגבלים העסקיים מסעיפיו. ואולם הדיון בוטל לפני שהחל, בעקבות טענה כי נוכחותו של אחד הדירקטורים בישיבה מעלה חשש לניגוד עניינים. מדובר ביזם שמעון אקהויז, סמנכ"ל השיווק בעבר של התעשייה האווירית, המכהן במקביל כיו"ר דירקטוריון ומנכ"ל סטרלינג תקשורת מתקדמת. סטרלינג הציבורית מוחזקת בבעלות מלאה של אלרון, הנשלטת (50.46%) בידי דסק"ש, שמקבוצת אי.די.בי. זאת, כאשר אי.די.בי שותפה במישרין ובעקיפין (דרך מודיעין אנרגיה) גם ברישיונות קידוחי הגז שרה ומירה, שעשויים להתחרות בעתיד בתמר - אם אמנם יתבררו כתגליות גז מסחריות. אקהויז נטל עד כה חלק בכל ישיבות הדירקטוריון שעסקו בחוזה הגז - ואף הצביע בעד אישורו בדצמבר 2011. זאת, לאחר שהיה בין המתנגדים הקולניים לאישורו בנוסח המקורי, ולמצדדים בתיקונו. רק במהלך השבוע האחרון הגיע להנהלת חברת החשמל מידע אודות ניגוד העניינים לכאורה. זאת, ברקע התנגדות מחודשת שהביע אקהויז לאישור חוזה הגז במתכונתו הנוכחית. הטענה הופנתה אל אקהויז, שטען בתגובה - לאחר שנועץ בשני עורכי דין מטעמו - כי אין כל ניגוד עניינים בנוכחותו. זאת, בין היתר, מש�

האם המדינה מבצעת מחטף בסכום של 2.5 מיליארד שקל לטובת עובדי חברת החשמל? ועדת העבודה והרווחה של הכנסת צפויה לדון מחר בהצעת החוק המכשירה את ייקור עלויות הפנסיה של חברת החשמל. ההערכה היא שבעקבות החוק צפוי תעריף החשמל לעלות ב-2.5 מיליארד שקל המייצגים התייקרות חד-פעמית של 10% בתעריף החשמל. ההתייקרות תיפרס ככל הנראה על פני כמה שנים. צילום: איציק בן מלכי הצעת החוק מגיעה בעקבות הסכם השכר שנחתם בין המדינה, ההסתדרות וחברת החשמל. ההסכם, שיש לו השלכות מאקרו כלכליות על תעריף חברת החשמל, אינו מובא לדיון כמקובל בוועדת הכספים, אלא בוועדת העבודה והרווחה. יו"ר הוועדה, חיים כץ, הוא גם יו"ר ועד העובדים של התעשייה האווירית (תע"א). ההסכם הוא הסכם כולל, שכלל גם התייחסות לחריגות השכר בחברת החשמל הכשרת חלק מהחריגות והחזר כספי על חלק אחר מהן. בנוגע לפנסיה, ההסכם התייחס לשאלת ההצמדה של קצבאות גימלאי חברת החשמל. עד עתה היו הגימלאות צמודות לשכר העובדים הפעילים, אך מעתה הן תהיה צמודות למדד המחירים לצרכן. חיים כ"ץ צילום: תומר אפלבאום על פניו, מדובר בהסכם זהה לזה שנחתם עם שאר עובדי המדינה - מעבר מהצמדה לשכר העובדים הפעילים להצמדה למדד. במסגרת ההסכם ב-2008 קיבלו גימלאי המדינה מהמדינה פיצוי חד פעמי של כ-20% מגובה הקצבה שלהם. גימלאי חברת

בטר פלייס, מיזם תשתיות התפעול והתמיכה עבור כלי רכב חשמליים שהקים שי אגסי, מתכנן לבצע הנפקה ראשונה לציבור (IPO) במהלך השנתיים הקרובות, אמר המנכ"ל אגסי, לפי דיווח סוכנות הידיעות בלומברג. "כנראה שלא נבצע גיוסים נוספים עד ההנפקה", אמר אגסי, בן 43. "יש לנו מספיק הון להמשיך עד אז". בטר פלייס גייסה 750 מיליון דולר מאז הקמתה לפני ארבע שנים, והחברה בשותפות עם רנו הצרפתית, במסגרתה תתקין מערכות הטענה למכוניות חשמליות בישראל, דנמרק ואוסטרליה. מייסד בטר פלייס שי אגסי בתחנת ההחלפה שנחנכה בצומת ביל"ו 23 במארס צילום: אי-פי עד 10,000 מכוניות המשתמשות בתחנות בטר פלייס צפויות להיות על הכביש בישראל ובדנמרק עד סוף השנה, אמר אגסי, אשר ויתר השנה על השתתפותו בוועידת הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס כדי ללוות את השקת שירות המכוניות החשמליות בישראל. ראש הממשלה בנימין נתניהו הציב את צמצום התלות של ישראל בנפט כאחד היעדים המרכזיים של ממשלתו. יבוא האנרגיה לישראל תלוי לא פעם במצב הגאופוליטי באוזר, כפי שמעידות שורת ההתקפות על צינור הגז ממצרים לישראל בשנה החולפת. "אנחנו רוכשים מצברים ומוכרים במחיר זהה לדלק, כך שזהו עסק מצוין להיות בין שני היסודות הללו", אמר אגסי לבלומברג. 

שר האנרגיה והמים, ד"ר עוזי לנדאו, הנחה היום (יום א') את חברת החשמל לקדם את ביצוע הנחתו של כבל תת-ימי לאספקת חשמל ולהכין נוסח הסכם הבנות (MOU) לחתימה מול חברת DEH QUANTUM ENERGY, אשר נשלטת ע"י חברת החשמל היוונית, בנק קפריסין וחברה יזמית פרטית. בעקבות הנחיית השר, צפויות החברות הישראלית והקפריסאית לחתום על ההסכם בתוך שבועות בודדים. הדבר יאפשר לישראל לבצע בחינת היתכנות (Feasibility Study) לפרויקט. אם הכול יתקדם כמתוכנן, ניתן יהיה להציג את הפרויקט לאישור ממשלות ישראל וקפריסין עוד במהלך שנת 2012.   במהלך ישיבה שכינס היום השר הציגו בפניו אנשי חברת החשמל את עיקרי הנתונים של הפרויקט: מדובר בכבל חשמלי תת-ימי, אשר יונח לאורך כ-270 ק"מ ויחבר אנרגטית את ישראל וקפריסין. הכבל, אשר יוטמן בעומק של כ-2000 מטר מתחת לפני הים, צפוי לאפשר הזרמת חשמל דו-כיוונית בקיבולת של עד MW2000, ויהיה בין הגדולים מסוגו בעולם.   חיבור זה יתווסף לכבל נוסף, באורך של כ-600 ק"מ, אשר יחבר בין קפריסין לכריתים, וייצור למעשה את הקשר בין ישראל ליבשת אירופה. הסכם הבנות (MOU) להנחתו כבר נחתם לאחרונה בין קפריסין ויוון.   עלות הפרויקט כולו (ישראל-קפריסין-כריתים), מוערכת בכ-1.5 מיליארד יורו, כאשר המקטע שבין ישראל לקפריסין מוערך בכחצי מיליארד יורו. התשואה הכוללת הצפויה מהפרויקט היא של

שוטר עוצר מכונית וניגש לצד הנהג, אולם מאחורי ההגה לא יושב אף אחד. המכונית ללא נהג היא חלק מהחזון של גוגל לעתיד תעשיית הרכב בארה"ב. רבים תוהים האם המכוניות האוטונומיות, כפי שהן מכונות בגוגל, יהיו מנומסות דיין כדי להעניק זכות קדימה בכיכר? ואיזה ביטוח יידרש להן? בכנס שנערך בשבוע שעבר בקליפורניה דנו מדענים, יועצים משפטיים ופקידי ממשל בהשלכות האפשריות להפעלת מכוניות ללא נהג. גוגל הדגימה בכנס מערכות מוחשבות שמחליפות נהגים ויכולות להפחית בשיעור ניכר טעויות אנוש בכבישים אשר גורמות ל-33 אלף הרוגים בכבישי ארה"ב. מכוניות כאלה יכולות להיות גם חסכוניות יותר בדלק ולפלוט פחות מזהמים לאוויר. אולם יותר מהכל - מכוניות אלה יכולות להחזיר לארה"ב את הבכורה בשוק הרכב העולמי. מכונית אוטונומית צילום: אי-פי אך למרות שהניסויים הראשוניים במכונית הצליחו עדיין יש מחסמים טכנולוגיים רבים. איך למשל המכונית תוכל לזהות שוטרים וחסימות זמניות ופתאומיות בכבישים? מומחים מציינים בעיה נוספת: "כולם מכופפים לעתים את החוקים", אומר סוון בייקר מאוניברסיטת סטנפורד. "אבל בגלל שהמכונית תוכננה להיות כל כך מנומסת, היא עלולה להיתקע לנצח לפני תמרור עצור בגלל שאף אחד אחר לא ייתן לה זכות קדימה". למרות זאת הוא חוזה כי "בעוד 20 שנה מעכשיו נוכל ל

ועידת דהמרקר מלפני שבוע היתה שלהם...הם גם רוצים להכנס לאנרגיה רשות ההגבלים העסקיים בוחנת את היקף שליטתה של חברת ואוליה ישראל בשוק הפסולת בישראל - כך נודע ל-TheMarker. הרשות קיבלה באחרונה מידי המשרד להגנת הסביבה מסמכים שונים אודות היקף אחזקותיה של ואוליה בתחומי איסוף הפסולת, ההטמנה והמיחזור, לקראת המהפכה שצפוי ענף הפסולת לעבור בשנים הקרובות, עם הטלת חובת ההפרדה במקור ועידוד המיחזור במשק. ברשות ההגבלים אישרו אתמול את דבר הפנייה, וציינו כי זו נשקלת. בחברת ואוליה סירבו להגיב. ואוליה הצרפתית, תאגיד איכות הסביבה הגדול בעולם, פועלת בישראל כ-20 שנה בתחומי הסביבה, האנרגיה, התחבורה והמים. פעילות חטיבת שירותי איכות הסביבה של ואוליה אחראית לכ-30% מהמחזור השנתי של החברה בישראל (כ-450 מיליון שקל). באמצעות חברת י.ר.א.ב שבשליטתה, ואוליה מחזיקה בקבלן איסוף הפסולת הגדול בישראל, המפנה את הפסולת הביתית בעשרות רשויות מקומיות. בנוסף, לחברה מספר תחנות מעבר ומיון לפסולת, כולל מתקן מיון פסולת גדול בעפולה. כמו כן, מחזיקה ואוליה במספר אתרי הטמנה, כולל המטמנות הגדולות באתר דודאים ואתר אפעה. ואוליה פועלת גם בתחום המיחזור, ומפעילה מתקן מיחזור פלסטיק בבית שאן, מתקן קומפוסט (דשן אורגני) גדול באזור שער הנגב ושני מתקנים לייצור קיטו

התעשייה הישראלית עדה בחודשים האחרונים לתופעה מעניינת: ככל שמעמיק המשבר הכלכלי בעולם וככל שהתחזיות לגביו מתקדרות - כך גובר זרם החברות הבינלאומיות שמחפשות דריסת רגל בישראל ומשגרות לכאן את בכיריהן. "הסיבה העיקרית להשקעה שלנו בישראל היא מצד אחד התיאבון הגדל לאתר טכנולוגיות חדשניות, ומצד שני ההיצע המשמעותי והייחודי של ממציאים, יזמים וטכנולוגיות הקיים בישראל", מסביר גילאן לקוייר (Ghislain Lescuyer), סגן נשיא לאסטרטגיה ופיתוח עסקי בענקית התשתיות הצרפתית אלסטום - ומחזק את הפרשנות הרווחת לתופעה. "אלסטום מאמינה כי ללא חדשנות טכנולוגית בקצב מואץ וללא הקצאת משאבים ניכרים למחקר ולפיתוח, לחברה בסדר גודל שלנו אין זכות קיום בתעשייה כיום". גילאן לקוייר צילום: עופר וקנין לקוייר משוכנע כי ימצא בישראל את הערך המוסף שמבקשת אלסטום להשיג, ואף הגיע בחודש שעבר לישראל כדי לבחון כמה סטארט-אפים המהווים יעד להשקעה של הורייזן גרינטק ונצ'רס. זהו מיזם השקעות חדש שבו אלסטום שותפה (50%) עם רותם תעשיות (20%) וחברת גפן ביומד השקעות (30%). "כלכלת ישראל במגמת צמיחה", הוא אומר. "מדובר בכלכלה יציבה בעלת פוטנציאל צמיחה בטווח הקרוב והרחוק. התפעמתי בעיקר מרוח היזמות, מההיקף העצום של מיזמים טכנולוגיים, מהחדשנות הטכנולוגית והעסקית ומהנחישות לה�

חשבון החשמל של עיריית קריית ביאליק אינו עוד בגדר "בעיה של אחרים", אלא הופך להיות אחריותם האישית של מנהלי המחלקות בעירייה. בעירייה הוחלט על מתן דוגמא אישית כבסיס לחינוך והטמעת המודעות להתייעלות בצריכת חשמל. ​ רעות זק   בתחילת שנת 2009 החל יוסי אזריאל, סגן ראש העיר, ומנהל משאבי האנרגיה בהובלת תהליך של התייעלות אנרגטית מתוקף הבנתו, כי ניתן לצמצם את היקפי צריכת החשמל ועדיין להמשיך ולבצע את אותן פעולות שבוצעו קודם לביצוע התהליך. פוטנציאל החיסכון באנרגיה טמון בעיקר בתחומי מיזוג האוויר, תאורה, מחשבים והפעלת ציוד משרדי. לכל מנהל מחלקה אחריות ישירה על עשרות מזגנים ומאות מעגלי תאורה. מנהלי המחלקות החלו להוות דוגמא אישית במטרה ליצור שינוי מהותי בתרבות הצריכה העירונית (בקרוב גם למנהלי בתי הספר תהיה אחריות דומה). ההערכה הינה שכל מבנה ציבור יוכל להתייעל ולחסוך לפחות 10% מצריכת האנרגיה באמצעות שינוי תפיסתי והתנהגותי, יישום נהלים ופעולות נוספות ללא השקעה מהותית. חיסכון של 10% נוספים מצריכת האנרגיה יתאפשר, בין היתר, הודות להתקנת אוטומציה לכיבוי והדלקה של מכשירים צורכי אנרגיה ולהחלפת ציוד חשמלי ישן בציוד יעיל יותר מבחינה אנרגטית. החזר ההשקעה הצפוי בגין פעולות אלו מוערך בשנתיים עד שלוש מראשית התהליך וכמובן

משק האנרגיה הישראלי לא תלה מלכתחילה תקוות גדולות באנרגיית הרוח. בניגוד למדינות אירופיות דוגמת דנמרק, שם אנרגיית הרוח תופסת 24% ממשק החשמל, בישראל היעד שהוצב לטורבינות בשנת 2020 עומד על 3% לכל היותר, כלומר 800 מגה-ואט. כיום סך הייצור הוא פחות מ-10 מגה-ואט, ועד היום אישרה רשות החשמל 3 פרויקטים בלבד. ◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק טורבינת רוח. "אין למדינה תשתית הולכה" צילום: איי-אף-פי למרות זאת אנרגיית הרוח מנסה להרים את הראש. קיבוצים ומושבים חתמו על חוזים ראשוניים עם יזמים וחברות להקמת פרויקטים, מדידות רוח פרטיות מבוצעות בעשרות מוקדים וחברות אנרגיה ירוקות שעד עתה התמקדו בתחום הסולארי, ובהן אנלייט וסולארית דוראל, מפנות משאבים לייצור חשמל מרוח. הסיבה המרכזית להתעוררות נעוצה בכך שבנובמבר 2011 הוסדרו לראשונה התעריפים לטורבינות הרוח הבינוניות והגדולות. אחרי המתנה ארוכה פרסמה רשות החשמל הסדרה ראשונה, שבה נקבע כי טורבינות בהספק של יותר מ-50 קילו-ואט יזכו במכסה הראשונה (עד 440 מגה-ואט) לתעריף של 53 אגורות לקוט"ש וכי הטורבינות שיוסדרו במכסה השנייה (800-440 מגהואט) יקבלו 49 אגורות לקוט"ש. סיבה נוספת להתעוררות נעוצה בהאטה בתחום האנרגיה הסולארית, שכן יזמי אנרגיית השמש מקבלים כעת פחות כסף עבור כל קוט"ש שהם מי

חברת החשמל דורשת 2.5 מיליארד שקל להסדר פנסיה לעובדים ■ בינתיים, עובדי חברת חשמל פותחים בעיצומים - לא ינתקו לקוחות שלא שילמו חשבונות חברת החשמל דורשת 2.5 מיליארד שקל מהציבור למימון הסדר הפנסיה החדש לעובדי החברה. כך עולה מהצעת החוק שתידון מחר (ד') בוועדת העבודה של הכנסת בראשות ח"כ חיים כץ, לקראת הכנתה לקריאה שנייה ושלישית במליאה. להערכת רשות החשמל הכרה מלאה או חלקית בדרישת חברת החשמל תביא להתייקרות תעריפי החשמל לאזרחים, אולם ספק אם חלק זה בהצעת החוק יאושר. מדובר בסכום השווה להעלאה של כ-10% בתעריף למשך שנה (במקרה של הכרה מלאה), אולם באוצר טוענים כי לא תהיה לחוק כל השפעה על התעריף. הצעת החוק היא תולדה של ההסכם הקיבוצי החדש שנחתם בין המדינה, ההסתדרות וועד עובדי חברת החשמל ב-31 לינואר 2011. ההסכם החדש בא לשנות את שיטת ההצמדה של הפנסיות של גמלאי החברה. בשיטה הישנה הפנסיה הייתה צמודה לשכרם של העובדים הפעילים אלא שהתברר כי בשיטה הזו הפנסיה נשחקת ריאלית בקצב של 1% לשנה. לקראת חתימת ההסכם התברר כי יש צורך לעגן אותו בחוק מיוחד. במסגרת ההסדר מה-31 לינואר 2011 נקבע שהחוק המיוחד ייכנס לתוקף בתוך 12 חודשים, כך שההסכם החדש יוכל להיכנס לתוקפו בפברואר 2012, כלומר בחודש הבא. המדינה הסכימה להעביר את העובדים לפנסיה צמודת מדד, כמקו�

חברת Nation-E, שבבעלות דניאל יאמר, לשעבר הבעלים של מכבי נתניה, עתידה להשקיע בישראל עד 2 מיליארד דולר בטכנולוגיות אגירת אנרגיה. מדובר במערכי סוללות מודולרים, האוגרים אנרגיה בשעות שפל צריכה ופורקים באופן מבוקר את החשמל לרשת בשעות שיא הצריכה. התמודדות עם שיאי הצריכה מהווה אתגר גדול עבור משק החשמל, שצריך להיות ערוך לספק את צריכת השיא בשעות מסוימות בלבד. החברה טוענת כי היא נציגה בלעדית של חטיבת הסוללות התעשייתיות של ענקית הכימיה אמריקאית DOW וכי הסוללות שתייבא אוגרות חשמל ביעילות של 98%. כמו כן, טוענים בחברה כי ביכולתה לספק פתרונות אגירת אנרגיה בהיקפים משתנים, ממתקנים קטנים ועד מתקני אגירה גדולים, שישמשו את כלל רשת החשמל בישראל. עוד אומרים בחברה כי מתוכננת הקמת מרכז ייצור והפצה בישראל. הבעלים של החברה, דניאל יאמר, היה בעליה של קבוצת הכדורגל מכבי נתניה. באחרונה הוזכר שמו כמועמד לרכוש את הפועל ת"א מידיו של אלי טביב.

בעוד החיילים עולים על אוטובוסים בתחנת רכבת מרכז בת"א, חלפה לידם שיירה של עשרות מכוניות חשמליות של בטר פלייס, שנמסרו לעובדי החברה. כך חגגה חברת התשתית לרכב חשמלי, שייסד שי אגסי, ארבע שנים להקמתה הרשמית, עם ההכרזה של שמעון פרס וקרלוס גוהן, מנכ"ל רנו, על תמיכה במיזם. לעובדים יימסרו 70 מכוניות בימים הקרובים, ו-30 נוספות יימסרו בחודשים הבאים. נהגים מחוץ לחברה יקבלו מכוניות ראשונות בחודש מאי, לאחר שעובדי החברה ינסו את המערכת, וכך תקלות אפשריות לא יפגעו בנוסעים.

האם השקעה של 114 מיליון שקל ירדה לטמיון? משרד הביטחון מתנגד להקמת מתקן לקליטת הגז הטבעי בפאתי עכו, כך נודע ל"כלכליסט". בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט קבוצת דלק רכשה את הקרקע בעכו בחודש יולי האחרון מתוך הערכה שיוקם במקום מתקן ליצוא גז מהמאגרים שבהם הקבוצה שותפה. עלות רכישת הקרקע המשוערת עמדה על כ־43 מיליון שקל, ובנוסף שילמה קבוצת דלק חובות על הקרקע לעיריית עכו בגובה של כ־71 מיליון שקל, כלומר שילמה על הקרקע 114 מיליון שקל.   מדובר בקרקע בהיקף של יותר מ־400 דונם שזוהתה כמזוהמת בחומרים כימיים. הקרקע עמדה במשך כמה שנים ללא דורש, לאחר שהמדינה סגרה ב־2003 מפעל שעמד עליה בטענה של זיהום הסביבה. בשלוש השנים האחרונות, עם גילוי מאגרי הגז בים התיכון, עלתה האפשרות להקים במקום מתקן צפוני לקליטת הקידוחים.   רכישת הקרקע על ידי קבוצת דלק בחודש יולי, שבוצעה באמצעות הנאמן עו"ד נחמה סנה, הוסתרה מעיני הציבור כדי לא לעורר חשד שמא דלק רוכשת קרקע מזוהמת ונטושה. הרכישה בוצעה על ידי דלק תוך ידיעה מוקדמת לכאורה שהמדינה שוקלת להקים במקום מתקן קליטה למאגרי הגז הטבעי.     לפני כשנה וחצי התקשרה קבוצת דלק עם קיבוץ מעין צבי שסמוך לחוף הכרמל במטרה להקים שם מתקן קליטה לגז שלה. אולם, מאבק של ארגונים ירוקים ותושבי הסביבה שכנע את

האם מסתמן פתרון ליצחק תשובה בכל הנוגע לשיעבוד זכויותיו במאגר "לוויתן" כדי להשיג הלוואה מבנק HSBC לצורך פיתוח שדה "תמר"? על-פי הערכות בשוק האנרגיה, התשובה חיובית. על-פי הגורמים המקורבים לנושא, קבוצת דלק של תשובה תגיש מחדש את בקשתה לאשר את שיעבוד הזכויות על-פי אבני-דרך שיותוו על-ידי הממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה - והבקשה ככל הנראה תאושר. על-פי הידוע, תתחייב קבוצת דלק לכך שהכסף מ-HSBC לא ישמש לקידוחי הנפט ב"לוויתן" או לפעילות ב"בלוק 12" בקפריסין, מה שמשאיר את ייעוד הכסף למטרת פיתוח מאגר "תמר". ממשרד התשתיות נמסר בתגובה כי "טרם הוגשה בקשה על-ידי קבוצת דלק". נזכיר כי מוקדם יותר החודש החליטה מועצת הנפט לקבל את דעתו של הממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה אלכסנדר (סשה) ורשבסקי ולדחות את הבקשה, בניגוד לדעת מיעוט שהציעה להחזיר את הבקשה לדלק לצורך תיקונה. הדחייה מותירה בידי דלק את האפשרות להגיש ערר לשר האנרגיה עוזי לנדאו עוד החודש או להגיש מחדש את הבקשה במועד הכינוס הבא של המועצה בתוך שבועות ספורים. קבוצת דלק ( 78830     +0.81% ) שולטת בכ-45% מהזכויות במאגר "לוויתן" באמצעות שותפויות דלק קידוחים ( 1580     +0.57% ) ואבנר ( 274.8     +0.15% ) המחזיקות כל אחת 22.67% מהזכויות במאגר. יתר הזכויות מוחזקות על-ידי נובל אנרג'י ( 102.21     +6.12% ) (39.

זינוק נוסף בתעריפי החשמל? ירידת לחץ בלתי צפויה מאלצת את מאגר ים תטיס להפחית עוד יותר את הזרמת הגז לישראל. ל"גלובס" נודע כי בישיבה שהתקיימה אתמול (א') במשרד האנרגיה והמים, הודיעה חברת נובל אנרג'י כי תיאלץ לבצע הפחתה נוספת בהיקף הפקת הגז מבארות "Mari-B" של מאגר ים תטיס. בנובל לא יודעים עדיין להעריך בכמה תרד תפוקת המאגר, ומחכים לתוצאות בדיקות המהנדסים של החברה. מדובר במאגר היחיד המזרים לישראל גז, לאחר הפסקת הזרמת הגז המצרי מסיני. זרימת הגז המצרי חודשה לפני כשבוע, אך מדובר בכמויות קטנות מאוד. כמות הסולר תגדל הירידה החדשה בכמות הגז שמספקת ים תטיס, תיאלץ את חברת החשמל להגדיל עוד יותר את כמות הסולר שהיא רוכשת לצורך ייצור חשמל. רכישות הסולר מייקרות את תעריף החשמל בעשרות אחוזים. עד כה דיווחה החברה כי תזדקק ל-10 מיליארד שקל נוספים השנה למימון רכישות הסולר, ועל רקע זה דרשה להעלות את תעריפי החשמל מיידית ב-30%. בסופו של דבר, הצליח צוות מיוחד בראשות מנכ"ל האוצר בפועל, דורון כהן, לפרוס את העלייה הצפויה על פני 3 שנים במנות של 5%-6% בכל שנה. צמצום נוסף עשוי להעלות מחדש את הדרישה לייקור תעריף החשמל. בנוסף, צפויים להיפגע מההפחתה הלקוחות העסקיים של ים תטיס, ובהם בזן, נייר חדרה ונשר. נציגי ים תטיס ייפגשו בימים הקרובים עם הלקוחות

בשל מזג האוויר הסוער והעלייה בביקושים לחשמל, מתמודדת חברת החשמל עם עתודות ייצור נמוכות משעות אחר הצהריים המאוחרות - כך מעדכנת היום (א') החברה בהודעה לציבור. לשם כך, מבקשת החברה מהציבור לצמצם את צריכת החשמל הערב החל מהשעה 17:00, ולהסיטה לשעות הערב היותר מאוחרות - בכדי למנוע תקלות באספקת החשמל. כמו כן, בעקבות מזג האוויר הסוער, מזהירה החברה כי חוטי חשמל עלולים להיקרע - מה שמעמיד את הציבור בסכנת התחשמלות. בהודעת החברה נמסר כי היא צופה שהביקושים לחשמל יגיעו לקראת שעת השיא הצפויה היום (19:30) לכ-10,900 מגוואט - שיא הביקוש לחשמל בחורף הזה. עקב העובדה כי החברה יכולה לספק רק כ-10,680 מגוואט, היא מבקשת מהציבור לסייע בצמצום צריכת החשמל בשעות העומס - ולהשתמש במכשירים הנחשבים לצורכי חשמל "כבדים", בשעות מאוחרות יותר. מהחברה נמסר כי יכולתה לייצר חשמל בהיקף המדובר בלבד, נובעת "בשל הירידה באספקת הגז ותקלות במספר יחידות הייצור". לחברת החשמל רזרבה של כ-280 מגוואט בלבד, הנחשבת לנמוכה ודורשת היערכות תפעולית מיוחדת ליום זה. לפיכך, מתבקש היום הציבור על ידי חח"י "להסיט את השימוש במכשירי חשמל עתירי אנרגיה לשעות הערב המאוחרות, ובמיוחד להשתדל לא לעשות שימוש במכשירים אלה בין השעות 17.00 ל-21:00". מדובר בין היתר במכשירי מדיח כלים, מכונת כביסה, �