Group items tagged

שנתיים וחצי אחרי שרכשה סימנס העולמית את חברת האנרגיה הסולארית סולל מבית שמש תמורת 418 מיליון דולר, זימנה היום סולל-סימנס (CSP) עשרות עובדים לשיחת שימוע לפני פיטורים שצפויה להתקיים מחרתיים. עובדים בחברה סיפרו כי 100-150 עובדים קיבלו הודעה על שימוע ואמורים להיות מפוטרים מן החברה מה שעשוי להוביל לגל פיטורים נוסף. עם זאת, גורמים המקורבים לחברה טוענים שמספר הפוטרים יסתכם בעשרות עובדים. בשלושת החודשים האחרונים רחשו השמועות בסולל-סימנס על הפיטורים הקרבים, על רקע קשיים כלכליים שאליהם נקלע המפעל, וכן התחילו לבצע קיצוצים נרחבים. לפי עובד החברה, "ארוחות צהריים ניתנו רק למי שהציג תלושים, ארוחות הערב בוטלו ונסיעות  לחו"ל קוצצו". עובדי מפעל סולל סימנס צילום: גיל כהן מגן ל-TheMarker נודע כי מנהלי החברה התבשרו כי בראשון בבוקר (היום) יתקיימו ישיבות חשובות, והתבקשו להודיע לעובדים על השימועים הצפויים. העובדים התבקשו לחזור לבתיהם ולחזור לשימוע כעבור יומיים. אחד העובדים, מהנדס שגויס לחברה בשנה האחרונה, סיפר כי למרות השמועות על פיטורים לא חשב שיהיה בין ההולכים הביתה. "זו היתה הפתעה", אמר, "עבדתי במשרה מלאה ואפילו מלאה וחצי. לדעתי פיטרו את מי שעבדו על פרויקטים קצרי טווח, ואת מי שעובדים על פרויקטים ארוכי טווח - השאירו". לתחו

שנתיים וחצי אחרי שרכשה סימנס העולמית את חברת האנרגיה הסולארית סולל מבית שמש תמורת 418 מיליון דולר, זימנה היום (א') סולל-סימנס (סימנס CSP) עשרות רבות של עובדים לשיחת שימוע לפני פיטורים שצפויה להתקיים מחר. ... כבר לפני כחצי שנה דיווחו כלי תקשורת בינלאומיים כי סימנס העולמית צפויה לרשום הפסד הון של 200 מיליון יורו על השקעתה בסולל. הקשיים אליהם נקלעה החברה מיוחסים למשבר הכלכלי החריף בספרד, שוק הייצוא העיקרי של סולל סימנס.

"הקונצרן הגרמני הודיע על הפסקת השקעות בתחום התרמו-סולארי בגלל שיעורי צמיחה נמוכים ■ מפעל סולל בבית שמש יימכר, כ-100 עובדים יפוטרו, וחברת בנגואה תחליף את סימנס במיזם תחנת הכוח באשלים"

...סימנס העריכה שהטכנולוגיה של סולל תפרוץ את דרכה לפרויקטי ענק של ייצור חשמל בארה"ב ובצפון אפריקה. ואולם כמעט כל הנחותיה של סימנס בנוגע לאנרגיה התרמו-סולרית השתבשו זמן קצר לאחר הרכישה, ותרמו לכישלון ההשקעה בסולל. סימנס דיווחה בדו"חות הכספיים ל-2011 על הפרשה של 128 מיליון יורו לירידת ערך ההשקעה בסולל. סימנס הסבירה שהמחיקה נעשתה בעקבות הירידה בקצב הצמיחה הצפוי של הפעילות במגזר התרמו-סולרי מעבר לטווח תוכנית החומש של החברה, כלומר מ-2016 ואילך לרמה של 1.5% בלבד. סימנס כך מתברר הימרה על הסוס הלא נכון בתחום האנרגיה הסולרית. הטכנולוגיה התרמו-סולרית איבדה מהכדאיות הכלכלית שלה ביחס לטכנולוגיה הפוטו-וולטאית של ייצור חשמל באמצעות המרה ישירה של קרני שמש לחשמל באמצעות פאנלים (לוחות) מסיליקון, בעיקר בארה"ב. מחירי הפאנלים שמשמשים את יצרני האנרגיה הפוטו וולטאית קרסו ב-30% בשלוש השנים האחרונות ואיפשרו ליצרני האנרגיה הפוטו-וולטאית להוריד את מחיר האנרגיה שהם מוכרים, לרמה שנמוכה ב-20% ממחיר החשמל התרמו-סולרי.

שנה בדיוק לאחר חקיקת חוק רווחי מיסוי נפט החדש ‏(חוק ששינסקי‏) - מבקש קול ציבורי ראשון את התערבות בית המשפט בסדרת השינויים שבוצעו בסעיפיו, החל בפרסום דו"ח הביניים של ועדת ששינסקי בנובמבר 2010 וכלה בנוסח החוק הסופי. איתן ששינסקי צילום: עופר וקנין שמואל קניאל, פרופסור למתמטיקה מהאוניברסיטה העברית בירושלים ועותר ציבורי בעל שם, עתר השבוע לבג"ץ בבקשה שיורה לכנסת ולממשלה לנמק מדוע שינו את מסקנות דו"ח הביניים של ועדת ששינסקי - ומדוע אינן בוחנות מחדש את שיעור המס שבו יחוייבו חברות הקידוחים, ומתאימות אותו לממוצע בעולם. באמצעות עו"ד יפעת סולל, מבקש עוד קניאל לחייב את המדינה לנמק מדוע העניקה לשותפות במאגר הגז הטבעי תמר הקלות ייחודיות במיסוי ‏(במסגרת "הוראות מעבר"‏), שמשמעותן, לדבריו, הינה צמצום הכנסות המדינה בעשרות מיליארדי שקלים. לטענת קניאל, הפער בין העמדה שהציגה ועדת ששינסקי בדו"ח הביניים שפירסמה לבין נוסח החוק כפי שאושר, הביא להפחתה של 30-44 מיליארד שקל מהסכום שאמור היה להגיע לקופה הציבורית ‏(זאת באשר למאגרים הידועים כיום בלבד‏). "סכום זה נלקח מהציבור וניתן 'במתנה' לקבוצה מצומצמת של יזמים פרטיים. אותם יזמים פרטיים ייהנו מתשואה גדולה פי חמש מזו המקובלת בעולם, ומשיעור מס הנמוך בהרבה לא רק מהשיעור הממ

חברת שיכון ובינוי (   631.8     -1.27% ) מקבוצת אריסון, הודיעה הבוקר (א') על רכישת זכויותיה של אורתם סהר (   9.1     -4.21% ) בפרוייקט תחנת כוח בטכנולוגיית אגירה שאובה בגלבוע. שיכון ובינוי תשלם כ-42 מיליון שקל לאורתם סהר תמורה חלקה בפרוייקט, ותחזיק בעקבות המהלך בכ-38% מהזכויות עליו. הזכויות לפרוייקט נוגעות להקמת תחנת כוח בהספק 300 מגה וואט בעלות הקמה משוערת של כ-1.5 מיליארד שקל, וכן להפעלתו למשך 20 שנים. את הקמת התחנה, אשר צפוייה לארוך כ-4 שנים, תבצע סולל בונה מקבוצת שיכון ובינוי לצד אלקטרה, השותפה בפרוייקט. התמורה שתשלם שיכון ובינוי לאורתם סהר עשויה לפחות במקרה של ירידת תעריפי החשמל הצפויים מהפרוייקט. כמו כן, החברה תשלם לאורתם סהר מחצית מרווחיה בפרויקט, במידה ותשואת החברה על ההון שהושקע תעלה על שיעור שנקבע ביניהן. השלמת העסקה צפוייה להתבצע ברבעון הראשון של שנת 2012. אגירה שאובה היא טכנולוגיה העושה שימוש בתעריפי החשמל הזול יותר במשך הלילה לשאיבת מים ממאגר תחתון למאגר עליון. בשעות ביקוש השיא מוזרמים המים למאגר תחתון ומפעילים טורבינות לייצור חשמל. בכך למעשה מנוצל, ביתר יעילות, השפל בביקוש בשעות הלילה לייצור חשמל בשעות השיא, ובכך להקל על העומס של רשת החשמל הארצית. התחנה מופעלת על ידי חברת החשמל בהתאם לביקוש החשמל ב�

התעשייה הישראלית עדה בחודשים האחרונים לתופעה מעניינת: ככל שמעמיק המשבר הכלכלי בעולם וככל שהתחזיות לגביו מתקדרות - כך גובר זרם החברות הבינלאומיות שמחפשות דריסת רגל בישראל ומשגרות לכאן את בכיריהן. "הסיבה העיקרית להשקעה שלנו בישראל היא מצד אחד התיאבון הגדל לאתר טכנולוגיות חדשניות, ומצד שני ההיצע המשמעותי והייחודי של ממציאים, יזמים וטכנולוגיות הקיים בישראל", מסביר גילאן לקוייר (Ghislain Lescuyer), סגן נשיא לאסטרטגיה ופיתוח עסקי בענקית התשתיות הצרפתית אלסטום - ומחזק את הפרשנות הרווחת לתופעה. "אלסטום מאמינה כי ללא חדשנות טכנולוגית בקצב מואץ וללא הקצאת משאבים ניכרים למחקר ולפיתוח, לחברה בסדר גודל שלנו אין זכות קיום בתעשייה כיום". גילאן לקוייר צילום: עופר וקנין לקוייר משוכנע כי ימצא בישראל את הערך המוסף שמבקשת אלסטום להשיג, ואף הגיע בחודש שעבר לישראל כדי לבחון כמה סטארט-אפים המהווים יעד להשקעה של הורייזן גרינטק ונצ'רס. זהו מיזם השקעות חדש שבו אלסטום שותפה (50%) עם רותם תעשיות (20%) וחברת גפן ביומד השקעות (30%). "כלכלת ישראל במגמת צמיחה", הוא אומר. "מדובר בכלכלה יציבה בעלת פוטנציאל צמיחה בטווח הקרוב והרחוק. התפעמתי בעיקר מרוח היזמות, מההיקף העצום של מיזמים טכנולוגיים, מהחדשנות הטכנולוגית והעסקית ומהנחישות לה�

"הטכנולוגיה להפקת אנרגיה תרמו-סולארית קיימת כבר מזמן, וצריך לממש אותה בשטח. הבעיה שדברים זזים לאט מדי", אומר לוי, "במקרה של אשלים ההסדרה היא אחרת, אבל בשאר התוכניות להקמת תחנות כוח תרמו-סולאריות העניינים תקועים. אין הסדרה מתאימה שתאפשר את היציאה של תעשייה שלמה לדרך בתחום הזה". בשיכון ובינוי מתריעים מזה זמן על היעדר הסדרות נפרדות לטכנולוגיות שמציע השוק לייצור של חשמל סולארי. ההסדרה הקיימת כורכת את הטכנולוגיה הפוטו-וולטאית עם זו התרמו-סולארית, חרף היותן שונות מהותית, עם הספקי חשמל, יעילות וניצולת שונים ועם סיכונים ועלויות אחרים. אנרגיה פוטו-וולטאית משמעותה המרה של אנרגיית השמש לחשמל דרך תאי שמש העשויים סיליקון; באנרגיה תרמו-סולארית מתחמם נוזל ומנוע שמופעל באמצעותו מייצר חשמל. בתחום האנרגיה הפוטו-וולטאית, טוען לוי, אין לישראל ערך מוסף ניכר. זאת, בשל ייצור מוגבר של פאנלים סולאריים וממירים מתאימים בסין המיובאים לישראל ומותקנים בידי ספקים מקומיים, בעיקר על גגות. "במקרה של תחנות תרמו-סולאריות, יש אופרציה שלמה שמאפשרת רצף של ייצור חשמל שאינו תלוי מזג האוויר, באמצעות מערכת גיבוי של ייצור באמצעות גז טבעי. אלו תחנות כוח לכל דבר, שמבטיחות מקומות עבודה רבים בפריפריה וגם ערך מוסף לישראל, כמרכז חדשנות �

"אנחנו עומדים לפספס את הרכבת, אנחנו כבר מאחרים לתחנה. זו תהיה בכייה לדורות, אנחנו מאבדים ענף תעשייה שלם. אם נמשיך להתברבר, נמצא את עצמנו בעוד שנתיים או שלוש בשלב השאלות: איפה טעינו ומה לא עשינו" - כך מזהיר בראיון ל"גלובס" מנכ"ל החטיבה לאנרגיה מתחדשת של קבוצת שיכון ובינוי, אמיר לוי, על הצפוי להערכתו בתחום האנרגיה הסולארית. דבריו של לוי, שכיהן עד לפני כחמש שנים בשורה של תפקידים במשרד האוצר - האחרון שבהם היה סגן הממונה על התקציבים - אמורים להוות אור אדום עבור מי שמתקשים להכריע על מדיניות סדורה, מוחלטת וקבועה בתחום האנרגיה הסולארית. היעדר מדיניות סדורה כזו חושף את הענף כולו לוויכוח מבולבל, מייגע, מתיש ולא ממוקד. היעדר המדיניות מוביל את היזמים לחשוב פעמיים אם יש טעם להשקיע הון בישראל. תגובת משרד התשתיות לא התקבלה עד לסגירת הגיליון. "צריך הסדרה נפרדת" לוי מדבר מתוך ניסיונו ויש לזכור שעל ראשו הוא חובש כובע של מי שמעוניין בין היתר, בהצלחתה העסקית של חברה מסחרית. שיכון ובינוי, בשיתוף עם סולל-סימנס, מתמודדת על מכרז BOT (הקם, תפעל, מסור) של המדינה להקמת תחנת כוח תרמו-סולארית באשלים שבנגב, שתשתרע על שטח של 3,000 דונם ותייצר 110 מגוואט של חשמל. במקביל, היא מובילה תוכנית לבנייה עצמאית של תחנה תרמו-סולארית נוספת, שתייצר ח

חברת החשמל החלה להקים ארובה רביעית בתחנת הכוח אורות רבין שבחדרה. גובהה של הארובה יגיע לכ-250 מטר והיא מיועדת להתקנת סולקנים (פילטרים) בשתיים מתוך שש יחידות הייצור הפחמיות בתחנת הכוח. ארבע היחידות הנותרות אמורות לעבור הסבה לייצור בגז, ומכרז ראשוני (RFI) בנושא פורסם לפני מספר ימים.   הפרויקט כולל הקמת מתקני סולקנים לסילוק גופרית, מערכת לטיפול בתחמוצת החנקן (SCR) והתקנת אמצעים ראשוניים בדודי הקיטור להפחתת פליטות החנקן ולשיפור בהפחתת פליטות מזהמי אוויר מכל יחידות הייצור הפחמיות. לטענת חברת החשמל, הסולקן המותקן יפחית כ-90% מהגופרית הדו-חמצנית הנוצרת ביחידת ייצור חשמל אחת. כמות פליטת הגופרית הדו-חמצנית תפחת ב-35% מכפי שהיא היום בכל יחידות הייצור באתר.   את הסולקנים תתקין חברת דוסאן (DOOSAN) שגברה במכרז שהתקיים בנושא על פני שבע חברות בינלאומיות. עלות הפרויקט נאמדת ב-8 מיליארד שקל, כאשר עם סיום העבודות בחדרה תתקין חברת החשמל סולקנים דומים גם בתחנת הכוח הפחמית רוטנברג שבאשקלון. את עבודת יציקת הבטון מבצעת חברת "סולל בונה תשתיות". בחברת החשמל תכננו להקים את הארובה הרביעית ואת הסולקנים הנלווים לה גם באמצעות השבתת חלק ממתקני ייצור החשמל, אולם לאור רזרבת הייצור הנמוכה של החברה הוחלט להקים ארובה חדשה.   יו"ר �

* הפרויקט יביא לצמצום בפליטת גופרית דו-חמצנית (2SO) ויתרום לשיפור איכות האוויר * הסולקנים המותקנים יפחיתו כ - 90% מהגופרית הדו-חמצנית הנוצרת ביחידת ייצור חשמל אחת. * לראשונה בעולם - יוקם בתחתית הארובה, עד לגובה 62 מטרים , מפעל לאחסנת אבן גיר וגבס. * יפתח רון-טל, יו"ר הדירקטוריון: מדובר בפרויקט חסר תקדים בהיקפו, המהווה אבן דרך בהשקעתה של חברת החשמל באיכות הסביבה לשנים הבאות. * אלי גליקמן, מנכ"ל החברה: החברה משקיעה כ 8 מילארד ש"ח בפרויקט מורכב זה אשר בנייתו מתוכננת להסתיים במהלך 2014 . בתום הקמתו יוכלו אזרחי ישראל להמשיך וליהנות מחשמל אמין וזמין אך גם נקי וידידותי יותר לסביבה". -------------------------------------------------------------------------------------------------------- ביום ה', 22.9.11 בשעות הבוקר המוקדמות, החלה חברת החשמל בעבודות יציקה לארובה הרביעית בתחנת הכוח 'אורות רבין' - שלב משמעותי בפרויקט סביבתי וייחודי להקמת סולקנים שישפרו משמעותית את הפליטות מתחנות הכוח. מדובר ביציקת בטון הגדולה ביותר שבוצעה עד כה בחברת החשמל - 4,500 קוב. קוטר יציקת יסוד הארובה מגיע ל-38 מטרים , גובה יציקת הבטון 3.5 מ' וגובהה העתידי של הארובה יתנשא ל 250 מ'. העבודה תתבצע במשך כ-36 שעות רצופות על ידי 4 משאבות בטון בו זמנית. בשל היקף הבטון האדיר, האספקה משונעת מ-4 מפעלי בטו

סימנס הגרמנית הודיעה בשבוע שעבר שהיא מתכוונת להקים בפעם הראשונה תחנת כוח תרמו-סולארית. התחנה תיבנה בספרד, ותשתמש בטכנולוגיה של חברת סולל הישראלית, שנרכשה על ידי סימנס לפני כשנה תמורת כ-420 מיליון דולר. ההחלטה של סימנס עומדת בניגוד חריף לגרירת הרגליים של קובעי המדיניות בישראל בתחום האנרגיה הסולארית. ההתמהמהות הישראלית בקביעת תעריפים לפיתוח שדות סולאריים מעידה על חוסר יכולת לראות ולו צעד אחד קדימה. לא מסובך להבין שהפקת אנרגיה ממקורות קונבנציונליים רק תתייקר בעשורים הקרובים, בעוד שמחירי הטכנולוגיות האלטרנטיביות יירדו. סימנס מסתכלת על התמונה הגדולה. בשלב ראשון היא רכשה את סולל, ועשתה מאמצים לבצע כמה פרויקטים ראשוניים. בשלב הבא היא תיעזר במחסור המתמשך בחומרי גלם ובעלייה בביקוש העולמי לחשמל. הפרויקטים הבאים כבר יזרמו אליה. ממשלת ישראל צריכה לעודד חברות המפתחות טכנולוגיות חדשות בתחום האנרגיה החלופית להישאר בידיים ישראליות. אנרגיה היא המשאב החשוב ביותר בכלכלה אחרי ההון האנושי. נכון שתחנות המסתמכות על גז טבעי הן פתרון נגיש וכלכלי בהתחשב בתגליות הגז המקומיות, אך תכנון נכון לטווח הארוך צריך לתת מקום גם לטכנולוגיות אחרות.

חברת סולל סימנס זכתה בחוזה להספקת שדה תרמו סולרי שהספקו 50 מגהווט בעיר בדחוס שבמחוז אסקטרמדורה ספרד, עבור חברת Termosolar Olivenza שתשמש כקבלן הראשי של הפרוייקט. Termosolar Olivenza היא בבעלות חברת Acciona (80%) ו-Seridom (20%) הנתונים הכספיים של החוזה לא נמסרו אולם על פי הערכות עלות ההקמה של תחנת כח תרמו סולרית היא מיליון דולר למגהווט כך שהיקפו הכספי של הפרוייקט נאמד ב-50 מיליון דולר.

ענף האנרגיה הסולארית בקיפאון של שלושה חודשים. היזמים רוצים עוד מכסות, אבל באוצר מתעקשים שהציבור לא צריך לסבסד את התעריפים לחשמל הסולארי. בניסיון לפשר בין הצדדים, הניח ביום רביעי האחרון יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' יוג'ין קנדל על שולחן הממשלה הצעה חדשה שתנסה לעורר את הענף. קנדל הציע לשריין 200 מגה־ואט עבור מתקנים סולאריים (פוטו־וולטאיים); עוד 200 מגה־ואט למתקנים סולאריים ותרמו־סולאריים על בסיס "כל הקודם זוכה"; להגדיל את המכסות הקיימות בעוד 100 מגה־ואט; לבטל את מכרז אשלים להקמת מתקן תרמו־סולארי עד 2013; ולקבוע תעריפים חדשים למחקר ולפיתוח. "בצד חוסר הוודאות אנחנו די תקועים", מודה לוי. "לדוגמה, בפרויקט שלנו בצאלים אנחנו עומדים במקום כבר שלוש שנים. זה עולה כסף. המכסות שנתנו עד היום אינן מספיקות - 80%-90% מייצור החשמל מהשמש צריכים להיות בתחום תרמו־סולארי שפועל 24 שעות. הטכנולוגיה התחילה פה, לפני 20 שנה, והיום היא בורחת לחו"ל". מנכ"ל סימנס־סולל: "חשוב יותר שפרנסי המדינה יחליטו מה הם רוצים. ברור לי שמקורות האנרגיה שנתבסס עליהם בשנים הקרובות הם גז ושמש. אנחנו רואים מה התלות עשתה לנו - סגרו לנו את צינור הגז ממצרים, ותעריף החשמל עלה פתאום ב־15%. מלבד זאת, מדינת ישראל יכולה להיות אור לגויים ואנחנו יכולים להוביל ב