Group items tagged

חברת החשמל הצרפתית EDF הציעה לישראל לסייע בחכירת גנרטור של 20 מגה-וואט בקיץ הקרוב. זאת, במסגרת פגישה בין שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, לבין בכירי החברה בביקור השר בצרפת. רזרבת החשמל צפויה להיות נמוכה מאוד בקיץ, על רקע הביקושים הגבוהים והקשיים באספקת החשמל, בשל המחסור בגז טבעי וכן תקלות שונות במערך הייצור בחברה. בשל כך, קיים חשש מהפסקות חשמל במקרה של תקלות במערך הייצור או ביקוש גדול מהרגיל. לפיכך, מתכנן המשרד לרכוש גנרטורים ניידים לשימוש חברת החשמל. מדובר ברכש של שמונה גנרטורים בהספק 25 מגה-וואט כל אחד, בעלות כוללת של כ-200 מיליון דולר. "כרגע אנחנו מבקשים לדעת על כל גנרטור הקיים בעולם שניתן לעשות בו שימוש לטובת הציבור הישראלי", אמר לנדאו. החברה הצרפתית הציעה להחכיר לישראל גנרטור בהספק 20 מגה-וואט לקראת אוגוסט. במסגרת הפגישה דנו לנדאו והנרי פרוגליו, יו"ר ומנכ"ל EDF, בשיתופי פעולה עתידיים בין החברה הצרפתית וחברת החשמל. בין היתר, דובר על שיתוף פעולה בבניית תחנה D העתידית באשקלון, שתופעל בפחם וגז. "מדובר בתחנה שהקמתה משמעותית ליצירת הביטחון והעצמאות למשק האנרגיה, נרצה לראות אותה קמה בהקדם האפשרי", אמר לנדאו. פרוגליו התייחס לפרויקט הרכבת הקלה בירושלים, שבו היה מעורב בתפקידו הקודם כיו"ר ואוליה העולמית, ואמר �

"החל ב-21 במארס ועד להודעה חדשה, בשל חוסר תקציב, לא ניתן יהיה לבצע גריטת רכב ישן" - כך מסר אתמול משרד התחבורה למגרשי הגריטה ברחבי הארץ. צילום: ליאור מזרחי בתוך שלושה חודשים אזלו כ-20 מיליון שקל שהקציב משרד האוצר לגריטת מכוניות ב-2012. במסגרת המבצע שניהלה המדינה, כל בעל רכב משנת ייצור 1992 ומטה מוסר את רכבו למגרש, שם יהפוך לגרוטאה מותכת, ומקבל פיצוי של 3,000 שקל. ממשרד התחבורה נמסר כי מתחילת השנה נמסרו כ-5,500 מכוניות לגריטה. אף שהתוכנית דורשת רישיון רכב וביטוח בתוקף, היא זוכה להצלחה. גם ב-2011 אזל תקציב הגריטה לפני סוף השנה, בתוך תשעה חודשים. מאז שהחלה התוכנית לפני כשנתיים נגרטו (ללא 2012) 19,265 כלי רכב ישנים, כ-18 אלף מהם בני 20 שנה לפחות. בניגוד לתוכניות הגריטה בארה"ב ובאירופה, שם מורדות מהכביש מכוניות בנות כ-10 שנים, כדי לעודד רכישת מכוניות חדשות - תכלית התוכנית בישראל מוגדרת כדאגה לבטיחות ולאיכות האוויר. מכוניות חדשות בטוחות יותר לנהיגה מהישנות, והתועלת למשק כתוצאה מצמצום זיהום האוויר מגיעה ל-70 מיליון שקל לכל עשרת אלפים מכוניות. משרד התחבורה צפוי לפנות כעת לאוצר בבקשה לתוספת תקציב. באחרונה גיבשו משרדי התחבורה והגנת הסביבה מתווה להרחבת תוכנית הגריטה, במסגרת התוכנית הלאומית להפחתת זיהום אוויר. לפי התוכנית, יכללו �

חברת האוטובוסים קווים תקבל מענק של 3.8 מיליון שקל לרכישת 12 אוטובוסים היברידים בסכום כולל של 20 מיליון שקל, כך נמסר היום (רביעי) ממשרד התמ"ת ומהמשרד להגנת הסביבה. זו הפעם הראשונה שחברת אוטובוסים מסחרית תכניס לשימוש אוטובוסים מסוג זה אשר להם חשיבות סביבתית גבוהה עקב הפחתה משמעותית של עד 30% מפליטת מזהמים בריכוזי אוכלוסייה. ההשקעה באוטובוסים ההיברידים היא חלק מהשקעות שאושרו על ידי מרכז השקעות במשרד התמ"ת והמשרד להגנת הסביבה לצורך הקטנת פליטת גזי החממה בישראל. צילום: אלברטו דנקברג במסגרת התכנית הלאומית אותה אימצה הממשלה בנובמבר 2010 הוקם מנגנון לתמיכות בהשקעות, שמטרתן להפחית פליטות גזי חממה. המנגנון, המנוהל באחריות משותפת של המשרד להגנת הסביבה ומשרד התמ"ת, יעניק 151 מיליון שקל בשנים 2011-12 לפרויקטים והשקעות, שיעמדו בקריטריונים שנקבעו להפחתת פליטות גזי חממה. מטרת התכנית הלאומית היא לעמוד ביעד הפחתה של 20% פליטות גזי חממה ביחס לתרחיש 'עסקים כרגיל' בשנת -2020. לצורך יישום התכנית נקבע בהחלטת ממשלה כי יוקצו 2.2 מיליארד שקל למימון פעולות להפחתת פליטות בעשור הנוכחי בתחומי ההתייעלות האנרגטית, בנייה ירוקה, תחבורה וכן חינוך והסברה. המענקים בהקצאה הראשונה, בסך 41 מיליון שקל, חולקו ל-76 פרויקטים במגזרים שונים. במגז�

"המתקן יוקם בעלות של מאות מיליוני שקלים בידי זכיין פרטי שיתפעל אותו לתקופה ממושכת, תמורת מענק ממשלתי (BOT). המתקן יטפל בכ-1,000 טונות של פסולת אורגנית מדי יום - כ-30% מסך הפסולת שמיוצרת בגוש דן. ואולם הערך המוסף של המכרז שיפורסם, יהיה באפשרות שתינתן לזכיין לעשות שימוש בפסולת גם להפקת חשמל. לא מדובר בפתרון למשבר החשמל במשק, שכן תרומת המתקן תסתכם לפי הערכות בכ-10 מגה-ואט בלבד. ואולם החשיבות שבניצול הפסולת לייצור חשמל היא בהכנסה נוספת ליזם, שעשויה להוזיל את העלות המוכרת של טיפול בפסולת, ולהפוך את הפעילות בתחום מתקני הטיפול לכדאית כלכלית. לא בכדי, לפיכך, פירסם בשבוע שעבר המשרד להגנת הסביבה קול קורא לתמיכה במתקני טיפול בפסולת, שמשלבים גם ייצור חשמל. באמצעות תקציב של 70 מיליון שקל, המשרד מציע ליזמים לכסות עד 40% מעלות ההקמה או הרחבת מתקני טיפול קיימים. המתקן שייבנה במסגרת המכרז יופעל בטכנולוגיית עיכול אנ-אירובי. "עיכול" - שכן מדובר בתהליך דומה לזה שעובר המזון בקיבה שלנו: הפסולת מבודדת מאוויר ונשמרת בתנאי חוסר חמצן; בתנאים אלה משגשגים בה חיידקים המעכלים את שאריות המזון ופולטים כמות גדולה של גז מתאן דליק. המתאן דומה לגז הטבעי שמופק כיום במאגרים בים התיכון. גם שם, בשכבות המכילות גז בלבד (ללא נפט), נצבר גז ביוגני �

השדה הריק פתוח לחלוטין. מולו, ממש מעבר לכביש תל אביב־באר שבע, ניצבים הבתים של מושב תימורים - שורה פסטורלית של גגות אדומים, רק 380 מטר מכאן. 620 מטר בכיוון ההפוך עומדים ראשוני הבתים של קריית מלאכי. כאן באמצע, בלב ריכוזי האוכלוסייה האלה, חברת IPM מתכננת להקים תחנת כוח לייצור חשמל מונעת בגז.   התחנה הזאת היא נושא המאבק שקיבל בשנה האחרונה תפנית מעניינת מאוד, כש־IPM עברה ידיים: שיכון ובינוי של שרי אריסון, שהיתה בעלת השליטה בחברה, החליטה שהמאבק הציבורי מול התנגדויות התושבים במקום הפך את IPM לגיבנת על תדמיתה של שיכון ובינוי, והחליטה להיפטר ממנה. הרוכשים החדשים, מסביר ראש מועצת באר טוביה דרור שור, מציבים אתגר קשה בפני התושבים. "שיכון ובינוי גילו סוג של רגישות ציבורית, ושיתפו אותנו בכל צעד ותכנון שעשו. הגוף האחר כנראה פחות רגיש לביקורת ציבורית ופחות משתף. יש לנו פחות הד תקשורתי־ציבורי להישען עליו".   "הגוף האחר" הזה הוא חברת טריפל M, שבראשה שילוש מרשים: משה טרי, לשעבר יו"ר רשות ניירות ערך וכיום מועמד שר האוצר לתפקיד יו"ר רשות המסים; מוטי פרידמן, יו"ר חברת החשמל לשעבר; והמיליארדר אברהם נניקשווילי, שותפו של ג'קי בן זקן במנופים פיננסים הבורסאית המחזיקה ברישיון הקידוח מד אשדוד. בעיני התושבים זו חלוקה ברורה: טרי נהנה מקש�

לאחר שהפחית את פליטות גזי החממה ב-17% בהשוואה לרמה שנרשמה בשנת 1990, האיחוד האירופי נמצא בדרך הנכונה להגיע ליעד אליו האיחוד מחויב משפטית, של קיצוץ 20% עד שנת 2020. ההגעה ליעד כה קרוב עשור לפני שנת היעד, מגדיל את האפשרות שאיחוד יעלה את הרף ל-30%. הנושא שיהפוך השנה לנושא מרכזי לדיון בין חברי הפרלמנט של האיחוד.   כתבות נוספות בערוץ כלכלה ירוקה : הסכם בדרבן: המזהמות יצמצמו את פליטות הגז העולם לא מתחמם - והירוקים לא משלמים מחיר תחזית לעשור: התחממות, בצורת, מדבור והצפות אבסורד חברות הביטוח: אדישות לזיהום האוויר   עלות העמידה ביעד תהיה נמוכה בהרבה מהתחזית, על פי נתוני הדו"ח של המועצה האירופית שפורסם על ידי סוכנות רויטרס. עם זאת, הגעה להפחתה של 30% בפליטת גזי החממה עשויה להשפיע על המצב הכלכלי של החברות החלשות והמתפתחות של האיחוד, התלויות בכמויות ובהקצאות של פליטת גזי חממה בהתאם למערכת הסחר בפליטות, כך על פי הדו"ח.   המועצה האירופית העריכה כי העלות הנוספת שתוביל להפחתה של 30% לעומת 1990, תעמוד על כ-33 מיליארד אירו. המיתון העמוק של 2009-2008 מבטיח כי האיחוד יגיע ליעד של 20% עד שנת 2020. אך המיתון, שהפחית את הצמיחה בפליטת גזי החממה, גם מקשה על הצעדים של המדינות בנושא, בפיתוח הפרויקטים הדרושים להשגת היעדים.   הפחתה של 30% תדרוש פעילו�

"לחברות הממשלתיות בישראל יש הרבה מה ללמוד מהניסיון האירופי", אומר אריה פלאק, ומבקש להדגים זאת בדמיון המדהים שבין המצוקה אליה נקלעה חברת החשמל הישראלית למקרים דומים שאירעו באירופה. "ל-EDF (חברת החשמל הצרפתית, א.ב.) היו התחייבויות פנסיוניות במיליארדים, ותעריף החשמל לא יכול היה לשרת את החוב", מספר פלאק. "האיחוד האירופי אסר על סיוע ממשלתי ולכן נדרש פתרון יצירתי. נדרשו שלושה שרי אוצר כדי לפתור את בעיית הפנסיה עד שהגיע ניקולא סרקוזי, שר האוצר דאז, ישב עם יו"ר ועד העובדים וסיכם עמו על הנפקה של 20% ממניות החברה ועל התחייבות ממשלתית שלא לרדת מתחת לאחזקה של 70%. העובדים קיבלו כמובן מניות בהנחה - ובתוך שלוש שנים הושג פתרון". הנפקה של 20% לא תפתור בהכרח חוב של 60 מיליארד שקל. "זה צריך להיות מהלך משולב. למשל, יש לשנות את התעריף כך שיאפשר להחזיר חובות בפרישה לאורך שנים. בספרד למשל, קבעו היטל מיוחד בתעריף החשמל לשם כך, ארזו ואבטחו אותו, קיבלו דירוג AAA - ואז חברת החשמל היתה יכולה להחזיר חלק מהחוב. "אפשר גם להזרים הון ממשלתי, להלאים חלק מהחוב או לבצע התייעלות, שממילא לא תענה על היקפה הגדול של הבעיה. הרעיון הוא שהממשלה צריכה לתקן את המצב של חברת החשמל באמצעות הפיכתה לציבורית, ולא באמצעות פירוקה ומכירת נכסיה - כך שלא תוכל להשת�

עוד שרבים מגדירים את תקנות התאורה החדשות לא פחות ממהפכה, בממשלת ישראל לא ממש מצאו לנכון להכין את הצרכנים לשינוי שנכפה עליהם בהרגלי צריכת הנורות. יותר מכך, רבים מהם אפילו אינם יודעים שלפני כשבוע, בתחילת ינואר 2012, נכנסו לתוקפן תקנות לפיהן אסורה מכירת נורות ליבון ונורות הלוגן בהספק של 60 ואט ויותר, אלא אם מדובר בנורות שעומדות במדדים שהציב המשרד והמתייחסים לדירוג ניצול האנרגיה של הנורה. מה המשמעות? מסתבר שיש לכך הרבה יותר ממשמעות אחת: מבחינת מחירים, מדובר בנורות חסכוניות יותר באנרגיה, אך גם יקרות יותר (ראו טבלה). מבחינה ביקוש והיצע, לא בטוח שהמשווקים יצליחו לעמוד בעומס, בשל תקופת ההיערכות הקצרה. חשוב לציין, משרד האנרגיה והמים מיישר במהלך הזה קו עם מגמה עולמית, שהרציונל העומד מאחוריה בהחלט הגיוני - רק 10% מהאנרגיה שצורכת נורת הליבון (להט), מתורגמים לאור. יתר האנרגיה שצורכת הנורה, שהומצאה לפני כ-150 שנה, מפיקה חום ומכאן שהיא בזבזנית אנרגיה. אך גם אם בשורה התחתונה מדובר במהלך מבורך שיפחית את צריכת החשמל ואת הזיהום הסביבתי, המשווקים והספקים מוטרדים, ובצדק. הם מגדירים את המהלך כ"הנחתה של תקנות", ומוטרדים מההיערכות החלקית עם האלטרנטיבות לצרכן - בעיקר בהיעדר מענה הולם לנורת ההלוגן הנפוצה. לדברי יעקב קמחי, בעל

מבוכה בקרב שותפויות קידוח "לוויתן": נובל אנרג'י, השותף האמריקני ומי שאחראית על תפעול הקידוח, פרסמה היום (ב') עדכון ראשוני על רזרבות של 17 TCF (טריליון רגל מעוקב) במאגר הגז, לעומת 16 TCF בעדכון הקודם. זמן קצר לאחר מכן הוציאו השותפות בישראל הודעת הבהרה: "הפרסום של נובל לא על דעתנו".כך מדווח גלובס.  בשוק ציפו ל-19-20 TCF, כך שהנתונים של נובל אנרג'י נחשבים לכאכזבה. עם זאת, יש לציין כי ייתכנו עדכונים נוספים מצד נובל אנרג'י בהמשך וכי הטווח שמסרה נובל עומד על 14-20 טריליון רגל מעוקב. רציו ( 34.1 +1.19% ) (15%), דלק קידוחים ( 1355 -0.07% ) ואבנר ( 231.7 ) (22.25% כל אחת) שותפות בקידוח לצד נובל אנרג'י. מניית רציו הגיבה במחיקת עלייה של כ-6%. עם זאת, פחות משעה לאחר הפרסום של נובל אנרג'י, הוציאו השותפות בישראל הודעת הבהרה לבורסה, לפיה הפרסום של נובל לא על דעתן ו"לא נעשה על פי הכללים". המסחר במניות הופסק. "הנתונים שהציגה נובל לא הוכנו על פי כללי המערכת לניהול משאבי פטרוליום (SPE-PRMS), אינם בהתאם להנחיית הגילוי בנוגע לפעילות חיפושי נפט וגז שפורסמה על ידי רשות ני"ע והם אינם על דעת השותפות, הנהלתה או בעלי השליטה בה", כתבה רציו בהודעה לבורסה, הודעה דומה לזו של דלק קידוחים ואבנר. השותפות בישראל ממליצות למשקיעים להמתין לדוח המלא של נובל אנרג'י, שיפורסם תוך כחודש�

חברת אנלייט, שנמצאת בשליטת שאול אלוביץ' ומשפחת ויל, קיבלה אישור מרשות החשמל להקמת שלושה מתקנים לייצור חשמל באנרגיה סולארית. אנלייט מתמחה בייזום, הקמה והפעלה של מתקנים לייצור אנרגיה סולארית. המתקנים אמורים לייצר הספק של  3.23 מגה וואט. אנלייט נסחרת בתל אביב לפי שווי שוק של 68.7 מיליון שקל. עלות הקמת שלושת הפרויקטים מוערכת על ידי אנלייט ב 35-40 מיליון שקל, והחברה צופה כי הוא יניב תקבולים של כ-120 מיליון שקל לשותפות וכ50-60 מיליון שקל לחברה. עתה החברה מנסה לחתום על הסכם מימון, לפיו תעמיד כ-20% מעלויות הפרויקט כהון עצמי, והיתר יועמד על ידי גורם ממן אחר. האישורים נתנו לשותפות שווה בבעלות משותפת של אנלייט וקיבוץ יזרעאל, כאשר כל אחד מהצדדים ישקיע על פי חלקו בפרויקט (50%). קיבוץ יזרעאל יהנה מדמי שכירות בגין השימוש בקרקע למשך תקופת הפעלת הפרויקט. חלקה של אנלייט בעלות הפרוייקט הינו כ- 17.5-20 מיליון שקל . אנלייט תדרש להשלים את הליך הרישוי מול רשות החשמל, ותבדוק את כדאיות כניסתה לפרויקט על רקע התחרות העזה בשוק. עד היום קיבלה אנלייט 12 רישיונות מותנים מרשות החשמל למערכות בינוניות בהספק מצטבר של כ- 16-23 מגה וואט. ההספק הכולל של החברה עומד כל כ-8.6 מגה וואט, והוא כולל את פעילותה באיטליה.

>> "האוצר ירק שוב בפרצופו של הציבור", כך התבטא אחד השרים על הצעת משרד האוצר להסדר עם חברת כיל (כימיקלים לישראל). "ההסכם עם כיל הוא הסכם כניעה", המשיכה ח"כ שלי יחימוביץ' ושילבה לא אמת בדבריה על כך ש"העלאת התמלוגים ל-10% היתה כבר קיימת בחוק". "אמא של השקשוקות", פסקה עורכת הדין של עמותת אדם טבע ודין, שכנראה לא מודעת שהשקשוקה המקורית, מכירת צים, הסבה ומסבה הפסדים של מאות מיליוני דולרים בשנה דווקא לחברה לישראל, ולא למדינה שמכרה אותה. אדם טבע ודין קראה להקמתה המיידית של ועדת ששינסקי ב', ויחימוביץ', שהרגישה כיצד עורכת הדין הצעירה מזנבת בה, מיהרה להגיב בתביעה להלאמתה של כיל עד יעבור זעם. שתיהן התעלמו מדבריו של פרופ' איתן ששינסקי, יו"ר הוועדה המקורית והמיועד לעמוד גם בראש ועדה ב' אם אכן תוקם, שההסכם סביר. הטענה של המתנגדים להסכם שהוצע בין האוצר לכיל היא שוועדת ששינסקי ב' היתה פוסקת שיש להעלות דרמטית את שיעור התמלוגים שכיל תשלם. צילום: אמיל סלמן שמה הרשמי של ועדת ששינסקי היה "הוועדה לבחינת המדיניות הפיסקלית בנושא משאבי נפט וגז בישראל". אחד הרכיבים המרכזיים בעבודתה היה בחינה השוואתית של חלקה של המדינה (Government Take) מתוך הרווחים הנובעים מהפקת הנפט: "מטרת ההשוואה הבינלאומית היא לבחון את מיקומה של המערכת הפיסקלית בישרא�

מועצת הנפט שהתכנסה אתמול (שני) המליצה שלא לאשר את בקשתן של אבנר ודלק קידוחים מקבוצת דלק של יצחק תשובה לשעבד את שטחי רישיונות חיפושי הגז והנפט הימיים "רחל" ו"עמית" שבשטחן נמצאת תגלית הגז הטבעי "לוויתן" לבנק HSBC. תמורת השעבוד, אמור היה בנק ההשקעות להעמיד לאבנר והחברה האחות דלק קידוחים (המחזיקות כל אחת ב-22.5% מלוויתן) הלוואה של חצי מיליארד דולר (250 מיליון דולר לכל אחת מהשותפות) למשך שנתיים. יצחק תשובה בתמורת ההלוואה תיכננו השותפות להשתמש לפיתוח תגלית לוויתן ולפיתוח מאגר תמר, שכיום מקווים שיצליח לספק גז טבעי למשק עוד בתחילת 2013. במיוחד לאור העובדה שבשנה האחרונה הופסקה פעמים רבות זרימת הגז הטבעי ממצרים של חברת EMG בשל פעולות חבלה חוזורת ונשנות, מאגר ים תטיס הישראלי ההולך ואוזל, וחברת החשמל עברה להשתמש בתחליפים יקרים יותר, סולר ומזוט, שגרמו לייקור החשמל. "מדובר ברישיונות הנמצאים בשלב חיפוש וטרם הוכחה תגלית" נכתב בפרוטוקול ישיבת מועצת הנפט, למרות שברישיונות התגלו 16 TCF של גז טבעי לפני כשנה ותגלית מסחרית הוכרזה. את ההחלטה מסבירים בפרוטקול בכך שעל פי הבקשה, "מטרת השעבוד היא בעיקרה פיתוח חזקת תמר ובנוסף פיתוח נכסי נפט נוספים. הוצגה לחברי המועצה עמדת הממונה לפיה שיעבוד זכויות 'עמית' ו-'רחל' לטובת זכויות אחרות �

האם המדינה מבצעת מחטף בסכום של 2.5 מיליארד שקל לטובת עובדי חברת החשמל? ועדת העבודה והרווחה של הכנסת צפויה לדון מחר בהצעת החוק המכשירה את ייקור עלויות הפנסיה של חברת החשמל. ההערכה היא שבעקבות החוק צפוי תעריף החשמל לעלות ב-2.5 מיליארד שקל המייצגים התייקרות חד-פעמית של 10% בתעריף החשמל. ההתייקרות תיפרס ככל הנראה על פני כמה שנים. צילום: איציק בן מלכי הצעת החוק מגיעה בעקבות הסכם השכר שנחתם בין המדינה, ההסתדרות וחברת החשמל. ההסכם, שיש לו השלכות מאקרו כלכליות על תעריף חברת החשמל, אינו מובא לדיון כמקובל בוועדת הכספים, אלא בוועדת העבודה והרווחה. יו"ר הוועדה, חיים כץ, הוא גם יו"ר ועד העובדים של התעשייה האווירית (תע"א). ההסכם הוא הסכם כולל, שכלל גם התייחסות לחריגות השכר בחברת החשמל הכשרת חלק מהחריגות והחזר כספי על חלק אחר מהן. בנוגע לפנסיה, ההסכם התייחס לשאלת ההצמדה של קצבאות גימלאי חברת החשמל. עד עתה היו הגימלאות צמודות לשכר העובדים הפעילים, אך מעתה הן תהיה צמודות למדד המחירים לצרכן. חיים כ"ץ צילום: תומר אפלבאום על פניו, מדובר בהסכם זהה לזה שנחתם עם שאר עובדי המדינה - מעבר מהצמדה לשכר העובדים הפעילים להצמדה למדד. במסגרת ההסכם ב-2008 קיבלו גימלאי המדינה מהמדינה פיצוי חד פעמי של כ-20% מגובה הקצבה שלהם. גימלאי חברת

ערב הנפקת אג"ח בחו"ל, בהיקף של חצי מיליארד דולר, מגיעה התשואה על חלק מהסדרות הנסחרות של חברת החשמל (חח"י) למעל 5%. ולמרות שחברות הדירוג המקומיות ממשיכות להעניק להתחייבויות החברה דירוג אשראי גבוה ("Aa3" במידרוג, "AA מינוס" ב-S&P מעלות), חלק מהגופים המוסדיים כבר מתמחרים סיכון גבוה יותר בהשקעה זו. "במסגרת מדיניות צמצום סיכונים, אנו מוצאים לנכון לנקוט זהירות בנוגע להחזקה זו - בצעד חריג מבחינתנו", כך מזהירה חברת שקל אג'יו מקבוצת הפניקס את המוסדיים, במסגרת נייר עמדה שפרסמה לגבי השקעה בחח"י. "כספי הפנסיה של כולנו נמצאים שם וחשוב לנו ליידע את הלקוחות שלנו כי אנחנו רואים סיכון יותר גבוה", כך מסביר ל"גלובס" ד"ר גדעון בן-נון, מנכ"ל שקל אג'יו ניהול ביטוח ופיננסים, שחתום על המסמך ביחד עם טל שפילמן, האחראי על תחום השקעות בשקל אג'יו. חברת החשמל, הנמצאת בבעלות המדינה, נסחרת בבורסה באמצעות 11 סדרות אג"ח שמרביתן נסחרות במסגרת "רצף מוסדיים". לחח"י מצבת חובות ענקית של לא פחות מ-63 מיליארד שקל, מתוכן למעלה מ-30 מיליארד שקל באג"ח. שקל אג'יו היא בעלת רישיון לניהול תיקים ובנוסף היא מפקחת על תיקי השקעות פרטיים או נוסטרו של חברות. באופן חריג ותקדימי החליטו בן-נון ושפילמן להזהיר את המוסדיים ברמת נייר הערך הבודד, ולא ברמה של השקעה ענפית. "חח"י

חברת ההיי-טק מטריקס היתה אחת החברות הראשונות שהתחייבה להשתמש במכוניות חשמליות שמשווקת בטר פלייס, אך כעבור כמה חודשים מתברר שקשה לה לגייס עובדים שיסכימו להמיר את מכוניתם. הסיבה המרכזית היא חשש מטווח הנסיעה המוגבל, שמוערך בכ-100 ק"מ בתנאי שימוש רגילים. ל-TheMarker נודע כי מטריקס החלה להציע תמריץ לעובדים - תוספת של 500 שקל למשכורת ברוטו. במכתב שהופץ בשבוע שעבר בין העובדים מנסה החברה להפיג חשש נוסף וכותבת כי "מחיר הרנו פלואנס ZE החשמלית זהה למחיר המכוניות הנפוצות כיום בקטגוריה המשפחתית (123 אלף שקל), מכאן שעלות שווי השימוש לדגם זה תהיה זהה לשווי שימוש ברכב רגיל (מאזדה 3 וכו')". מטריקס ערכה ביום שישי אירוע למשפחות במרכז המבקרים של בטר פלייס, כדי לשכנע עובדים לעבור לרכב חשמלי. מטריקס מבטיחה לעובדים שיעברו למכונית חשמלית גם מקום חנייה קבוע ושמור, שלידו יותקן עמוד הטעינה. במטריקס טוענים כי הסבסוד מתאפשר בזכות חיסכון במחירי האנרגיה. מחירי הדלק העולים הופכים את המעבר למכונית חשמלית לכדאי יותר. פורום ארגוני התחבורה בישראל, הכוללים את ארגון מנהלי תחבורה, פורום נהגי היי-טק ואיגוד קציני הבטיחות, מתכנן לפנות בקרוב למשרד להגנת הסביבה ולרשות המסים בבקשה להוזיל את שווי השימוש למכוניות חשמליות, כפי שנעשה עם מכוניות הי

דו"ח הביצועים הסביבתיים הראשון של ישראל, אשר הוכן על ידי צוות ה-OECD והוגש אתמול לראש הממשלה, הוצג היום במסיבת עיתונאים. הדו"ח ממליץ על הרחבת השימוש בכלים פיסקאליים על מנת לשקף מחירים סביבתיים, בין היתר, על ידי העלאת תעריפי המים לחקלאות ולתעשייה. כמו כן, מומלץ לבחון את מדיניות המיסוי והתמריצים המעודדים שימוש נסיעה ברכב פרטי לעבודה: העלאת מסים על דלק (תוך הפחתת מיסי הרכישה על מכוניות), וכן ביטול התשלום על אחזקת רכב במגזר הציבורי והחלפתו בהטבות שאינן מותנית בבעלות על רכב. צילום: דרימסטיים הארגון ממליץ גם להטיל מס פחמן, שישפיע על מחירי החשמל תוך הפנמת העלות הסביבתית בהפקתו. הדו"ח מציין כי יש מחסור גדול בידע אודות משאבי הטבע ושירותי המערכת האקולוגית בארץ, וכי יש לאסוף יותר נתונים על מנת לקבל מדדים תומכי החלטה בנושאים סביבתיים. המחברים מציינים לחיוב את יעילות מערכת המים בישראל, אך קובעים כי גם למערכות ההתפלה יש נזקים סביבתיים, שעלותם צריכה להיכנס לתחשיבי מחיר המים. הדו"ח קובע כי נעשתה בישראל התקדמות בנושא התחיקה והתקינה הסביבתית, אך חסרים עוד צעדים כדי ליצור מדיניות כוללת ועקיבה. ה-OECD קורא לקבע בחוק את החלטת הממשלה להורדת פליטות הפחמן בישראל עד שנת 2020, ולשנות את היעד להשגה: מהפחתת 20% מתרחיש "עסקים �

"ח הביצועים הסביבתיים הראשון של ישראל, אשר הוכן על ידי צוות ה-OECD והוגש אתמול לראש הממשלה, הוצג היום במסיבת עיתונאים. הדו"ח ממליץ על הרחבת השימוש בכלים פיסקאליים על מנת לשקף מחירים סביבתיים, בין היתר, על ידי העלאת תעריפי המים לחקלאות ולתעשייה. כמו כן, מומלץ לבחון את מדיניות המיסוי והתמריצים המעודדים שימוש נסיעה ברכב פרטי לעבודה: העלאת מסים על דלק (תוך הפחתת מיסי הרכישה על מכוניות), וכן ביטול התשלום על אחזקת רכב במגזר הציבורי והחלפתו בהטבות שאינן מותנית בבעלות על רכב. צילום: דרימסטיים הארגון ממליץ גם להטיל מס פחמן, שישפיע על מחירי החשמל תוך הפנמת העלות הסביבתית בהפקתו. הדו"ח מציין כי יש מחסור גדול בידע אודות משאבי הטבע ושירותי המערכת האקולוגית בארץ, וכי יש לאסוף יותר נתונים על מנת לקבל מדדים תומכי החלטה בנושאים סביבתיים. המחברים מציינים לחיוב את יעילות מערכת המים בישראל, אך קובעים כי גם למערכות ההתפלה יש נזקים סביבתיים, שעלותם צריכה להיכנס לתחשיבי מחיר המים. הדו"ח קובע כי נעשתה בישראל התקדמות בנושא התחיקה והתקינה הסביבתית, אך חסרים עוד צעדים כדי ליצור מדיניות כוללת ועקיבה. ה-OECD קורא לקבע בחוק את החלטת הממשלה להורדת פליטות הפחמן בישראל עד שנת 2020, ולשנות את היעד להשגה: מהפחתת 20% מתרחיש "עסקים כר�

חברת אנלייט אנרגיה, העוסקת בהקמה פרויקטים לייצור חשמל מאנרגיה סולארית ובהפעלתם, בשליטתה (43%) של יורוקום, תקים חווה סולארית באזור הנגב המערבי עבור הכפר השיתופי חלוצית 4, שהוקם עבור מפוני גוש קטיף. עלות הפרויקט מוערכת בכ-700 מיליון שקל. במסגרת ההסכם, יקימו ישובי חבל החלוציות נווה ובני נצרים והישובים דקל ואוהד תאגיד משותף מולו תפעל אנלייט. על השטח, שלא יפחת מ-500 דונם, תקים אנלייט מתקן בהיקף של 55 מגה וואט לייצור אנרגיה סולארית בטכנולוגיה פוטו וולטאית. מדובר במקרקעין בהם מחזיקים הישובים מכוח זכויות חכירה. על פי המוסכם בין הצדדים, תהיה אנלייט בעלת המתקן, ותשלם לישובים דמי שכירות שנתיים בתמורה לשימוש במקרקעין בתקופת הפעלת המתקן. אנלייט העניקה לחלוצית 4 אופציה הניתנת למימוש להצטרף כבעלים בשיעור של עד 30% מהזכויות בפרויקט. חלוצית תוכל לממש את האופציה בתוך שנה ממועד החתימה על ההסכם. אנלייט מעריכה את התקבולים הצפויים ממכירת החשמל לחברת החשמל ב-80 מיליון שקל לשנה מתחילת ההפעלה המסחרית של המתקן, לתקופה של כ-20 שנה. עלות הפיתוח והרישוי של המיזם עד להשגת כל ההיתרים להקמתו מוערכת על ידי אנלייט ב-3 מיליון שקל. את תקופת הפיתוח והרישוי מעריכה החברה בשלוש שנים, ואת משך ההקמה בכשנתיים. את עלות הקמת החווה מתכוונת אנ�

מליאת רשות החשמל התכנסה אתמול(שני) לדיון בשימוע אודות המכסות והתעריפים למערכות סולאריות פוטו וולטאיות, בתום ישיבה ממושכת התקבלה החלטה על הפחתה משמעותית בהיקף המכסות והתעריפים. בתחום המערכות הסולאריות העסקיות (15-50 קילווואט) אושרה מכסה של 30 מגהוואט בלבד בתעריף של 90 אג', בתחום המערכות הסולאריות הביתיות (עד 15 קילווואט) אושרה מכסה של 20 מגהוואט בתעריף של 1.20 אג'. כך מדווח הפורטל תשתיות. אך הגזירה הקשה ביותר מבחינת היזמים היא נושא שעון הצריכה, רשות החשמל קיבלה החלטה כי יזמים שאין ברשותם שעון צריכה תלת פאזי בן שנה לפחות לא יוכלו להגיש בקשה עבור מערכת סולארית עסקית, בסיס ההחלטה שהתקבלה ברגע האחרון הוא בטענה כי יש להתאים את הייצור לצריכת החשמל המקומית כך שרק על גג מבנה בו הייתה צריכה מוגברת של חשמל ניתן יהיה להקים מערכת סולארית. החלטה זו התקבלה בתחושות קשות בענף הסולארי היות ויזמים רבים השקיעו עשרות אלפי שקלים בהשבחת גגות ובהסדרת שעוני החשמל וכעת רואים איך כספם יורד לטמיון. על פי הערכות, החלטה זו מוציאה מהמשחק עשרות מגהוואט של מערכות על גגות.מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה מתחדשת, איתן פרנס אמר כי "עושים עוול עם צרכנים רבים שנכנסו להסדרה ציבורית והשקיעו כספים רבים מתוך אמון ברגולציה הישראלית, איגוד חברות א

המשבר הזה ידוע מראש: שר האנרגיה עוזי לנדאו הודיע לפני שנתיים שב-2013 ישראל צפויה ל"בצורת חשמל". הוא פיקשש בשנה, והיא מתחילה כבר עכשיו. וזה לא מקרה: האוצר מעכב כבר שנים את בנייתה של תחנת כוח נוספת, משום שהוא לא מוכן שהיא תהיה בבעלות ציבורית, ואחר כך הוא הודיע שהוא לא מוכן שהיא תמומן מכספי ציבור. מעבר לכך, יש את השערוריה של התנהלותו של הטייקון הכושל יצחק תשובה. אחרי שזכה בזכיון שמן מאד על הגז שלנו, ואחרי שצץ לפתע קמפיין בזוי במיוחד נגד הנסיון לתת למדינה חלק גדול יותר מהרווחים ממה שהוא בסופו של דבר משאב לאומי שלה, החברות שלו ניצלו את משבר האנרגיה של ישראל כדי לסחוט יותר כסף מחברת החשמל - או, במילים אחרות, מהציבור הישראלי. עכשיו אנחנו למדים שחיל הים דורש תוספת תקציב של שלושה מיליארדים כדי להגן על הגז של תשובה, זה שהוא מנסה למכור לנו במחיר מופקע, כדי לפצות את עצמו על תוצאות ועדת ששינסקי. וראה זה פלא: משרד האוצר, שהחליט שמי שיממן את ההגנה על האסדות הללו לא יהיה תשובה - ההוא שגורף את רוב הרווחים - אלא דווקא הציבור, טען קודם לקבלת חוק ששינסקי שהעלות תהיה 20 מיליוני שקלים בשנה בלבד. כלומר, האוצר נתן לתשובה בונוס של בערך 2.4 מיליארדי שקלים (בחישוב של 20 מיליונים כל שנה במשך שלושים שנה) מכספי הציבור. מבריק. הפקיד שהיה