Group items tagged

רה"מ בנימין נתניהו ושר האוצר יובל שטייניץ הודיעו הערב על מיתון ההתייקרות הצפויה הלילה בחצות. מחיר הדלק יתייקר ב-5 אגורות לליטר בנזין - במקום התייקרות של 20 אגורות לליטר שתוכננה במקור. בשעות הערב התקיימה התייעצות אחרונה בביתו של נתניהו בנושא, שבסופה החליט נתניהו למתן את הייקור. בנימין נתניהו ויובל שטייניץ צילום: אמיל סלמן עלות ההוזלה, בשווי 540 מיליון שקל, תמומן ע"י קיצוץ שווה בתקציבי משרדי הממשלה, כולל קיצוץ של 2% בכוח העבודה בכל משרדי הממשלה. יוחרגו ממהלך הקיצוץ שוטרים, אחיות בתי החולים ואנשי קבע בצה"ל. זאת הפעם השלישית מתחילת השנה שהמס על הדלק מופחת, אחרי שבינואר השנה בוטלה העלאה מתוכננת של 40 אגורות בליטר בנזין, כך שבסך הכול מתחילת השנה בלמה הממשלה עלייה של 65 אגורות לליטר. כדי לשמור על המסגרת התקציבית ששמרה על כלכלת ישראל מפני המשבר הכלכלי העולמי, מימון הפחתת המס יבוא מתוכנית התייעלות במשרדי הממשלה בהתאם לתוכנית שהוכנה בשבועות האחרונים בהנחיית שר האוצר. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר "הפתרון שגיבשנו יקל על אזרחי ישראל. הפתרון האחראי שגיבשנו יבטיח את המשך צמיחת המשק ושמירה על האבטלה הנמוכה ביותר מאז 1983". שר האוצר, יובל שטייניץ אמר, "הפתרון שגיבשנו מאפשר להקל את הנטל על הציבור מבלי לפגוע בכלכל�

תוכנית ההתייעלות של חברת החשמל יוצאת לדרך: החברה הודיעה היום (ה') כי תקציב 2012 יסתכם ב-29.428 מיליארד שקל , לעומת כ-21 מיליארד שקל ב-2011. הגידול החד בתקציב מיוחס ברובו הגדול (6.5 מיליארד) לעלות הדלקים העודפת שהחברה נאלצת לרכוש בשל היעדרו של הגז המצרי, כאשר שאר העלייה מתחלקת בהשלמת תוכנית הפיתוח של משק החשמל והתקנת סולקנים (פילטריעם) בתחנות הכוח הפחמיות. בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט עם זאת, תקציב החברה המקורי לשנה הבאה היה גבוה ב-2.5 עד 3 מיליארד שקל, וכפישנחשף היום ב"כלכליסט" הוא קוצץ בימים האחרונים בשל רצון הדירקטוריון לאפשר לרשויות המדינה לעזור לחברה לעבור את 2012 בשלום, זאת תחת ההנחה שהיא תמשיך ותשמש כמונופול ייצור והפקת חשמל תחת מקור גז בודד (ים תטיס).   במסגרת תוכנית הקיצוצים, תיפרד חברת החשמל מ-400 תקני עבודה - מ-12,848 עד יוני 2012 ל-12,448 בדצמבר 2012. כמו כן תקצץ בחצי מיליון את מספר השעות הנוספות בשנה הבאה.     תקציב הדלקים של החברה נקבע על 17.9 מיליארד שקל, כולל העלות העודפת של רכישת סולר במקום גז מצרי. תקציב התפעול נקבע על 4.27 מיליארד שקל - קיצוץ חד לעומת 2011 שעמד על 4.7 מיליארד.   דירקטוריון החברה מעריך שתעריף החשמל יתייקר בתחילת השנה ב-30%, ומזהיר שאם הנושא לא יקודם על ידי הממשלה תשקול החברה לבצע קיצ�

מנכ"ל חברת החשמל, אלי גליקמן, הורה על קיצוץ של מיליארדים מתקציב החברה ל-2012, כולל פגיעה בפרויקטים קריטיים למשק החשמל. מתוכנית הקיצוצים שהוצגה להנהלה עולה כי החברה לא תשקיע ב-2012 בחיבורם לרשת של יצרני החשמל הפרטיים ומיזמי אנרגיה מתחדשת. הקיצוץ צפוי לפגוע בפרויקטים בהיקף מיליארדי דולרים, ובהם תחנת הכוח OPC של החברה לישראל ו-ויאוליה במישור רותם, ותחנת הכוח דוראד באשקלון. הקיצוץ הצפוי מעורר תרעומת בממשלה, לאחר שרק בשבוע שעבר אושרה לה העלאת תעריפים של 4.5%. ל"גלובס" נודע כי גליקמן דרש העלאה של 7% כשהופיע בפני רשות החשמל. מסלול התנגשות גורמים מקצועיים מעריכים שהקיצוץ המתוכנן יביא למצב שבו תחנות כוח יעמדו מוכנות אך מושבתות משום שלא יחוברו לרשת, ובזמן שהחברה לא תוכל לספק את מלוא הביקושים לחשמל. "הנהלת חברת החשמל בחרה ללכת במסלול של התנגשות עם המדינה", אמר ל"גלובס" גורם בכיר במשק האנרגיה. "הפגיעה ביצרני החשמל הפרטיים היא רק הצעד הראשון. אם המדינה לא תתעשת, זה ייגמר בהפסקות חשמל נרחבות שיעוררו מהומות". הקיצוץ בתקציב הפיתוח הוא חלק מקיצוץ רוחבי שמקדם המנכ"ל על רקע המצב הפיננסי הקשה של החברה. הקיצוץ מעורר סערה בקרב מנהלי היחידות בחברה, ובאחת הישיבות האחרונות אף התחוללה תקרית שבה התפרץ בצעקות סמנכ"ל הלקוחות, אשר

"מדינת ישראל תישא בעלויות של הגנת שדות הגז ויזמי הגז ישלמו על אבטחת האסדות. הצעה ברוח זו תועבר על ידי המועצה לביטחון לאומי לאישור משרדי ראש הממשלה, האוצר והאנרגיה מיד לאחר הבחירות. ל"כלכליסט" נודע כי את מימון תוכנית ההגנה צפוי משרד הביטחון להלוות מכספי הקרן לקליטת רווחי הגז, שהיתה אמורה לקום בנובמבר 2011 בעקבות אישור המלצות ועדת ששינסקי להעלות את רף המיסוי על היזמים. עלות התוכנית, שבמסגרתה תישא המדינה בעלויות ההגנה במרחב הימי שבין החוף עד ל־180 ק"מ בלב ים, מוערכת בכ־700 מיליון דולר. כחלק מתוכנית ההגנה מתכוונת הממשלה לרכוש ארבע ספינות טילים חדשות, ולהיעזר במזל"טים ובמכשירי התראה ארוכי טווח בים וביבשה.  מאחר שתקציב המדינה צפוי לעבור קיצוץ תקציבי חריף בשנה הקרובה, ההערכות הן שמשרד הביטחון יבקש אשראי ספקים מהגוף שיזכה במכרז לבניית הספינות.  על פי החלטת הממשלה בעניין הקרן לקליטת רווחי גז, היא תחל לפעול רק לאחר שיצטברו בה 2 מיליארד שקל. להערכת משרד האוצר, סכום זה יתקבל מרווחי הגז בעוד כחמש שנים. עד אז יצטרכו האוצר ומשרד הביטחון לחלוק בעלויות האבטחה. ככל הנראה 65% מעלות הגנה זו תהיה של משרד האוצר. במקביל, חברות הגז ישלמו על אבטחת המתקנים עצמם. את אסדות הקידוח צפויים לאייש יוצאי צבא, שיועסקו על ידי חברות

ביום חמישי אושרה העלאה של 8.9% במחיר החשמל. השר עוזי לנדאו הוא שר האנרגיה, הטלפון שלי תופס אותו בחו"ל, בנסיעה פרטית. גם בחו"ל אתה יודע על העלאת מחיר החשמל? "ודאי שאני יודע, אני יודע שהיינו אמורים לדון בזה, אני יודע שהיה אמור לעלות, והיום אנחנו יודעים את הפרטים כולם". והעלייה הזאת נראית לך הגיונית? "אני לא מכיר את הפרטים של העלייה הזאת, את החישובים ממש, אבל בלי שום ספק המחיר גם היום הוא הרבה יותר נמוך מהמחיר שאמור היה להיות או מהמחיר שמשקף את העלויות האמיתיות של החשמל. הוא עדיין מציב את ישראל במקום שבו ברוב מדינות אירופה וארה"ב המחירים גבוהים יותר". אבל השכר בישראל וכח הקנייה בישראל אינם גבוהים כמו באירופה וארה"ב. "אבל לא לשכוח דבר אחד: בכל מה שקשור במחירים, שר האוצר הוא מלך מלכי המחירים. מי שקובע את המחירים בתחומי החשמל היא רשות החשמל שהיא רשות סטטוטורית ועצמאית לחלוטין בכל השיקולים שלה". שר האנרגיה עוזי לנדאו. "באשר למחירי החשמל, אסור לי להתערב, אך אני אומר את דעתי". צילום: אוליבייה פיטוסי אז מה הצורך בשר אנרגיה? "השאלה שלך היא אכן נכונה. הארכיטקטורה של השפים של המרקחת הזאת - אנחנו מדברים על מיזם משותף של אגף התקציבים ומשרד המשפטים - הם הוציאו במהלך השנים סמכויות מן המשרדים לסמכויות סטטוטוריות - למשל �

חברת התעופה פינאקל איירליינס הגישה בקשה לפשיטת רגל בארה"ב לאחר שלא הצליחה להתמודד עם מחירי הדלק הגבוהים והירידה בביקושים לטיסות שהשפיעו על התעשייה כולה. קשיים פיננסיים הובילו חברות בעבר להגיש בקשה לצ'פטר 11 (הגנה בפני נושים) כדי לקצץ בעלויות, ולאחר מכן מצאו שותפות למיזוגים. כך היה במקרים של יונייטד איירליינס ודלתא איירליינס. AMR, החברה אם של אמריקן איירליינס, הגישה אף היא בקשה להגנה מפני נושים בסוף 2011. מטוס ללא סימנים מזהים צילום: איציק בן מלכי פינאקל אמרה כי היא מנסה להתגבר על קשייה הפיננסיים והתפעוליים בעזרת הליך צ'פטר 11, והיא מנסה להוציא לפועל תכנית ארגון מחדש על ידי קיצוץ בעלויות והסכמים שונים עם חברות תעופה גדולות אחרות. פינאקל היא חברת תעופה מקומית שבסיסה בממפיס, טנסי, המספקת קישור בין מרכזי תעופה וערים קטנות בשיתוף פעולה עם חברות תעופה גדולות. החברה אמרה כי קיבלה התחייבות למימון בגובה 74.3 מיליון דולר מדלתא איירליינס, הלקוחה הגדולה ביותר שלה, שיעזרו לה להמשיך לפעול. כחלק מהתכנית לפשיטת הרגל, החברה אמרה כי תעבור תהליך של ארגון מחדש עבור עסקיה עם דלתא איירליינס, תבצע קיצוצי שכר וכן ציינה כי מקווה שתצליח להגיע להסדרים חדשים עם ארגוני העובדים.

לאחר שהפחית את פליטות גזי החממה ב-17% בהשוואה לרמה שנרשמה בשנת 1990, האיחוד האירופי נמצא בדרך הנכונה להגיע ליעד אליו האיחוד מחויב משפטית, של קיצוץ 20% עד שנת 2020. ההגעה ליעד כה קרוב עשור לפני שנת היעד, מגדיל את האפשרות שאיחוד יעלה את הרף ל-30%. הנושא שיהפוך השנה לנושא מרכזי לדיון בין חברי הפרלמנט של האיחוד.   כתבות נוספות בערוץ כלכלה ירוקה : הסכם בדרבן: המזהמות יצמצמו את פליטות הגז העולם לא מתחמם - והירוקים לא משלמים מחיר תחזית לעשור: התחממות, בצורת, מדבור והצפות אבסורד חברות הביטוח: אדישות לזיהום האוויר   עלות העמידה ביעד תהיה נמוכה בהרבה מהתחזית, על פי נתוני הדו"ח של המועצה האירופית שפורסם על ידי סוכנות רויטרס. עם זאת, הגעה להפחתה של 30% בפליטת גזי החממה עשויה להשפיע על המצב הכלכלי של החברות החלשות והמתפתחות של האיחוד, התלויות בכמויות ובהקצאות של פליטת גזי חממה בהתאם למערכת הסחר בפליטות, כך על פי הדו"ח.   המועצה האירופית העריכה כי העלות הנוספת שתוביל להפחתה של 30% לעומת 1990, תעמוד על כ-33 מיליארד אירו. המיתון העמוק של 2009-2008 מבטיח כי האיחוד יגיע ליעד של 20% עד שנת 2020. אך המיתון, שהפחית את הצמיחה בפליטת גזי החממה, גם מקשה על הצעדים של המדינות בנושא, בפיתוח הפרויקטים הדרושים להשגת היעדים.   הפחתה של 30% תדרוש פעילו�

עיריית תל אביב עומדת להתחיל בקרוב בפרויקט גרנדיוזי של שיפוץ טיילת החוף המפורסמת שלה. שיפוץ הטיילת מצטרף לפרויקטי שיפוץ גרנדיוזיים אחרים בעיר - רחבת תיאטרון הבימה, שזה עתה הסתיימה הבנייה מחדש שלה, ושיפוץ שנוי במחלוקת של היכל התרבות, ביתה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית. ללא ספק, כל השיפוצים האלה יוסיפו ליופיה של תל אביב ולאטרקטיביות שלה. לא בכדי מוקד מחאת הדיור פרץ דווקא בתל אביב, העיר שכולם רוצים לחיות בה, ולא בכדי גם תפישת התיירות של ישראל השתנתה לאחר שהתברר כי תל אביב נהפכה לאבן שואבת לתיירות לא פחות מירושלים. תל אביב היא סיפור הצלחה ישראלי ובינלאומי כה גדול, עד שנשאלת השאלה אם העיר - המשופעת בהכנסות - מרשה לעצמה להיכנס לפרויקטי שיפוץ גרנדיוזיים שאינם ממש נחוצים. שיפוץ הטיילת, הבימה או היכל התרבות ללא ספק יוסיפו לתל אביב, אבל האם הם באמת הכרחיים? תושבי תל אביב לא מטרידים עצמם בשאלה הזו. הם, ככלל, אינם מוטרדים יתר על המידה. הם יודעים שהמדרכות בעיר תמיד יהיו תקינות, השדרות מעוצבות, כיתות הלימוד מסודרות ואפילו בית החולים איכילוב יעמיד לרשותם את מיטב הרופאים בישראל. הם יודעים שהם יקבלו תמיד את השירות העירוני הדרוש להם. ספק אם הם מבינים עד כמה הם בני מזל, משום שבמרבית הרשויות השירותים האלה רחו�

ייצור חשמל סולארי מזוהה בישראל בעיקר עם אנרגיה ושמירת הסביבה. הקשר בין סולארי לנדל"ן כמעט ואינו מוכר - וזו אחת הסיבות לשיעור החדירה הנמוך של מערכות-גג לייצור חשמל במגזר הפרטי. אלא שלדברי ד"ר לינהוי סוי (Linhui Sui), סגן נשיא ו-CTO של חברת ET-Solar הבינלאומית, יש למערכת גג סולארית תרומה נדל"נית, הן לביקוש לנכס והן לשוויו. הוא מספר על שני מחקרים שפורסמו בנושא: "NREL (המעבדה הלאומית לאנרגיות מתחדשות) בדקה כמה זמן נמצאים בשוק נכסים למכירה, ומצאה שנכסים עם מערכת סולארית זוכים לביקוש, שמקצר את משך המכירה בכ-20%, והיתרון גדל, ככל שהשוק נמצא במיתון. מחקר אחר שערכה Livermore מצא ששווי המערכת כמעט מגולם במלואו בשווי הנכס - נתון משמעותי גם מבחינה מימונית". סוי יגיע לביקור ראשון בארץ, לרגל ועידת הנדל"ן של "גלובס" ביום שני הבא (5.3) בת"א, הוא פיסיקאי, ועבד כמדען בנאס"א, בין היתר בפרויקטים בתחום חקר השמש. מה האתגרים הטכנולוגיים של התעשייה הסולארית? "האתגר המרכזי הוא הורדת עלות ייצור החשמל הסולארי לרמה כלכלית, שכן רוב המערכות עדיין רחוקות מכך. התוצאה היא שהתעשייה נזקקת לתמיכה ממשלתית, ותלות זו הופכת את התעשייה לכאוטית. ספרד ב-2008 וצ'כיה ב-2010 'שיגעו' את השוק: הנהיגו מדיניות תומכת שעוררה נהירת יזמים שהתרסקו ב'בום' אחרי זמן קצר, כשהמדיניות ה

סוף העשור הראשון של שנות האלפיים הביא עמו בשורה מורכבת לארגונים החברתיים. המשבר הכלכלי שפרץ ב-2008 יצר מציאות כלכלית חדשה, והונאת הענק של ברנרד מיידוף הפכה את המגזר השלישי בישראל למגזר שנפגע יותר מכל מהמשבר הכלכלי העולמי. כ-74% מארגוני המגזר השלישי דיווחו על ירידה של כ-30% בהכנסותיהם בעקבות ירידה במקורות המימון הפילנתרופיים, וכ-30% מהארגונים דיווחו על ירידה של כ-52% בהכנסות ממקורות ממשלתיים. אחד מכל שבעה ארגונים נמצא בסכנת סגירה, לפי מחקרה של רחל בנזימן. 67% מהארגונים שהצליחו לשרוד מדווחים על קיצוץ של 41% בממוצע בתקציביהם. לפי אותו הדיווח, היקף התרומות צנח בכ-28% בממוצע. המספרים אינם מותירים מקום לספק: בעוד המשק הצליח לעבור את המשבר הכלכלי בשריטות קלות, המגזר השלישי נכנס לסחרור מסוכן, שספק אם הצליח להיחלץ ממנו. עמותות רבות הפנימו את המסר ואין הן מסתמכות עוד על מקורות חיצוניים ותרומות, אלא משדרגות את המודל העסקי שלהן כך שיאפשר להן יציבות וחוסר תלות. כך, למשל, ארגון שנהג לתת שירות לקהל היעד שלו ולקבל את המימון ממקור חיצוני נאלץ לשנות את מודל ההפעלה שלו, כך שהוא מצמצם את הפער בין מקורות ההכנסה למקבלי השירות - ומוצא דרכים לגבות תשלום עבור השירות שהוא נותן. כך צמחו מיזמים כמו "קפה קפיש" במרכז "נא לגעת", כישור�

מספר חברי סנאט כבר הדגישו כי אחד הגורמים שיחוש את הקיצוץ בצורה הכואבת ביותר יהיה משרד האנרגיה האמריקאי, ובמיוחד תכנית המענקים של המשרד לתכניות בתחום תאי הדלק, דלקים ביולוגיים, אנרגיה גרעינית, אנרגיית רוח ואנרגיה סולארית. גם פרויקטים בסדרי גודל קטנים יותר עתידים להיפגע כולל תכניות לניטור מתקדם של זיהום מים, לניצול מי שפכים, ולזיהום סביבתי.