Group items tagged

חלקו הראשון של תחנת הכוח הסולארית באשלים, יוצא סוף סוף לדרך: המדינה חתמה היום (א') עם הזוכה במכרז, חברת Ashalim Sun PV, על הסכם הזיכיון בפרויקט - שיכלול תכנון, מימון, הקמה והפעלה של תחנת הכוח בהספק 30 מגה ואט. ההסכם נחתם בנוכחות שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו ובנוכחות אדם הווארד וטל מונד, מנכ"לים משותפים של חברת סאן ישראל כלל. תחנת הכוח, הצפויה להתחיל לייצר חשמל במהלך המחצית הראשונה של שנת 2015, מתוכננת להיות מהגדולות מסוגה בעולם, לכשיצטרפו אליה שני המתחמים הנוספים בפרויקט, שיפעלו בטכנולוגיה תרמו-סולארית ויספקו 110 מגה-וואט כל אחת. יחדיו, אמורות התחנות לספק כ-2% מסך ייצור החשמל במשק ובממשלה מקווים כי הן יהוו אבן דרך משמעותית לקראת עמידה ביעדים, לפיהם עד לשנת 2020 10% מהחשמל במשק יתבסס על מקורות אנרגיה "ירוקים". חברת Ashalim Sun PV, המורכבת מחברת סאן ישראל כלל בבעלותן של החברות כלל סאן, סאן אדיסון ישראל וסאן אדיסון ארה"ב, הוכרזה כזוכה במכרז לפני כחודשיים, לאחר שהציעה מחיר של 50.7 אגורות לקילו-ואט שעה. במשרד האוצר ציינו כי מדובר במחיר הנמוך משמעותית ממחירים המקובלים להפקת חשמל בטכנולוגיה זו. תחנת הכוח תוקם על פי הזכיון במודל BOT, במסגרתו מתחייב הזכיין לתכנן, להקים ולתפעל את התחנה במשך תקופה כוללת של 27 שנים - ובסופו להעביר�

בית הדין הארצי לעבודה דחה היום את ערעור עובדי חברת החשמל, שביקשו למנוע משיכת 600 מיליון שקל שהופקדו שלא כדין בקופת ההטבות של עובדי החברה. בית הדין קבע כי משיכת הכספים אינה עילה לשביתה או לעיצומים, וכי אין לשנות את מסקנת בית הדין האזורי בחיפה, שאסר על העובדים להמשיך בעיצומים בהם נקטו בעקבות ההחלטה על משיכת הכספים. מדובר בחשבון נאמנות, שפתחה חברת החשמל להבטחת מימון הטבות העובדים כגון חשמל חינם ושי לחגים גם בפנסיה. החשבון מנוהל בנאמנות בידי בנק מזרחי טפחות, וצבר עד כה יותר משני מיליארד שקלים. יש לציין כי החשבון נפתח ללא אישור ממשלה רשמי ולא הוכר עד כה בידי רשות החשמל. אלי גליקמן צילום: תומר אפלבאום במסגרת ההסדר להעלאת תעריפי החשמל, שעלו באפריל בכ-9% בממוצע, נקבע כי החברה תמשוך 600 מיליון שקל מהחשבון. זאת, בשל מצוקתה הפיננסית של החברה, הנאלצת לרכוש דלקים יקרים בשל המחסור בגז, בהיקף של כ-12 מיליארד שקל בשנה. המשיכה צפויה להתבצע באופן הדרגתי, בסכומים הנעים בין 150-50 מיליון שקל בכל חודש, על מנת לכסות את התשלומים לקרן הפנסיה של העובדים, ולהפנות את הכספים שיועדו לכך מתקציב החברה השוטף לרכישת דלקים. לאחר אישור ההסדר, שלח צוות הרגולטורים של החברה מכתב להנהלה, בו נכתב כי בסופו של דבר יש למשוך מהחשבון כ-1.8 מיליאר�

מחירה של חבית נפט הגיע ב-2008 לשיא של 145.3 דולר, לעומת מחיר של 107 דולר כיום. אם כך, כיצד מחיר ליטר דלק אז (אוקטן 95 בשירות עצמי) הסתכם ב-6.23 שקלים בלבד, לעומת 7.84 שקלים כיום (או 7.74 שקלים, לאחר החלטת הממשלה להפחית את מס הבלו ב-10 אגורות)? קודם כל צריך להעמיד דברים על דיוקם. מחיר הדלק אז הגיע בשיא ל-7 שקלים, אבל זה עדיין לא פותר את ההפרש. הנה כמה מהגורמים העיקריים להבדלים. צילום: אי-פי 1. שער חליפין גורם משמעותי ראשון להבדל בין 2008 ל-2012 הוא שער החליפין. השקל נחלש מאז 2008 מרמה של 3.23 שקל לדולר (בשיא שלו אז) לרמה של 3.78 שקל לדולר. כלומר, הפרש של כ-15%. אבל שער החליפין הזה לא היה במשך כל 2008, ובין כה וכה לא מסביר את כל ההפרש. 2. מרווח זיקוק גורם משמעותי שני הוא תזקיק הדלק. חברות הדלק רוכשות אותו מבתי הזיקוק באירופה או מבתי הזיקוק הישראלים במפרץ חיפה (בזן) במחיר שנקבע בשיווי משקל בין היצע לביקוש בשוק החופשי. ההפרש בין מחיר הנפט למחיר תזקיק הנפט אינו קבוע, והפער ביניהם עשוי להשתנות. מושג ידוע הוא "מרווח הזיקוק", המתאר את פערי המחירים בין מחיר הנפט לתזקיקיו. אלא שחשוב לדעת כי תזקיק הדלק הוא רק אחד מבין שלל תזקיקים הנוצרים מפירוק הנפט, שמהווה רק כמחצית ממנו, ולכן מרווח הזיקוק הכללי אינו בהכרח אותו מרווח הרווח על הדלק. למה פער הזיקוק

שנה בדיוק לאחר חקיקת חוק רווחי מיסוי נפט החדש ‏(חוק ששינסקי‏) - מבקש קול ציבורי ראשון את התערבות בית המשפט בסדרת השינויים שבוצעו בסעיפיו, החל בפרסום דו"ח הביניים של ועדת ששינסקי בנובמבר 2010 וכלה בנוסח החוק הסופי. איתן ששינסקי צילום: עופר וקנין שמואל קניאל, פרופסור למתמטיקה מהאוניברסיטה העברית בירושלים ועותר ציבורי בעל שם, עתר השבוע לבג"ץ בבקשה שיורה לכנסת ולממשלה לנמק מדוע שינו את מסקנות דו"ח הביניים של ועדת ששינסקי - ומדוע אינן בוחנות מחדש את שיעור המס שבו יחוייבו חברות הקידוחים, ומתאימות אותו לממוצע בעולם. באמצעות עו"ד יפעת סולל, מבקש עוד קניאל לחייב את המדינה לנמק מדוע העניקה לשותפות במאגר הגז הטבעי תמר הקלות ייחודיות במיסוי ‏(במסגרת "הוראות מעבר"‏), שמשמעותן, לדבריו, הינה צמצום הכנסות המדינה בעשרות מיליארדי שקלים. לטענת קניאל, הפער בין העמדה שהציגה ועדת ששינסקי בדו"ח הביניים שפירסמה לבין נוסח החוק כפי שאושר, הביא להפחתה של 30-44 מיליארד שקל מהסכום שאמור היה להגיע לקופה הציבורית ‏(זאת באשר למאגרים הידועים כיום בלבד‏). "סכום זה נלקח מהציבור וניתן 'במתנה' לקבוצה מצומצמת של יזמים פרטיים. אותם יזמים פרטיים ייהנו מתשואה גדולה פי חמש מזו המקובלת בעולם, ומשיעור מס הנמוך בהרבה לא רק מהשיעור הממ

רה"מ בנימין נתניהו ושר האוצר יובל שטייניץ הודיעו הערב על מיתון ההתייקרות הצפויה הלילה בחצות. מחיר הדלק יתייקר ב-5 אגורות לליטר בנזין - במקום התייקרות של 20 אגורות לליטר שתוכננה במקור. בשעות הערב התקיימה התייעצות אחרונה בביתו של נתניהו בנושא, שבסופה החליט נתניהו למתן את הייקור. בנימין נתניהו ויובל שטייניץ צילום: אמיל סלמן עלות ההוזלה, בשווי 540 מיליון שקל, תמומן ע"י קיצוץ שווה בתקציבי משרדי הממשלה, כולל קיצוץ של 2% בכוח העבודה בכל משרדי הממשלה. יוחרגו ממהלך הקיצוץ שוטרים, אחיות בתי החולים ואנשי קבע בצה"ל. זאת הפעם השלישית מתחילת השנה שהמס על הדלק מופחת, אחרי שבינואר השנה בוטלה העלאה מתוכננת של 40 אגורות בליטר בנזין, כך שבסך הכול מתחילת השנה בלמה הממשלה עלייה של 65 אגורות לליטר. כדי לשמור על המסגרת התקציבית ששמרה על כלכלת ישראל מפני המשבר הכלכלי העולמי, מימון הפחתת המס יבוא מתוכנית התייעלות במשרדי הממשלה בהתאם לתוכנית שהוכנה בשבועות האחרונים בהנחיית שר האוצר. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר "הפתרון שגיבשנו יקל על אזרחי ישראל. הפתרון האחראי שגיבשנו יבטיח את המשך צמיחת המשק ושמירה על האבטלה הנמוכה ביותר מאז 1983". שר האוצר, יובל שטייניץ אמר, "הפתרון שגיבשנו מאפשר להקל את הנטל על הציבור מבלי לפגוע בכלכל�

ביום ראשון הקרוב צפויים להתייקר גם החשמל ‏(ב-8.9%‏) וגם הדלק ‏(ב-2%‏). החשש בממשלה מגל מחאה ציבורית חדש מביא את ראש הממשלה בנימין נתניהו עצמו, לנסות ולמנוע ברגע האחרון את ההתייקרויות או למתן אותן. אורית פרקש-הכהן צילום: יעל צור נתניהו טילפן אל יו"ר רשות החשמל, אורית פרקש־הכהן, וביקש לבדוק חלופות להתייקרות תעריפי החשמל, עליה החליטה ביום חמישי מליאת הרשות. התייקרות נובעת מהזינוק בעלויות הדלקים של חברת החשמל, כתוצאה מהמחסור בגז טבעי והמעבר לייצור חשמל באמצעות הסולר והמזוט - היקרים עד פי חמישה. ההתייקרות אמורה היתה להסתכם בכ-37%, אך הופחתה בזכות הקלות במס ל-18% - שייפרשו על פני שלוש שנים בשתי פעימות נוספות, שיתבצעו ב-2013 ‏(3.6%‏) וב-2014 ‏(4.7%‏). זאת, בעקבות הוראת נתניהו כי הייקור יישאר חד־ספרתי. לפיכך, נמוכים הסיכויים כי בימים הספורים שנותרו תימצא הדרך להפחית את הייקור הנוכחי. למרות המאמצים למתן את ההתייקרות, עוררה ההודעה על הייקור הצפוי ב-1 באפריל מחאה גם בקרב חברי הכנסת. ביום חמישי בערב נפגש נתניהו עם יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני ‏(יהדות התורה‏), שביקש ממנו לבלום את ייקור החשמל בטענה כי מדובר ב"פיקוח נפש". לדבריו, השיב לו ראש הממשלה כי הוא "מגבש פתרון לסוגיה". בישיבת הממשלה ביום ראשון אמר נתניהו כי

בהליך שקט, נטול סיקור תקשורתי, סימנה באחרונה ישראל עבור קהילת המחקר האקדמי יעד לאומי אסטרטגי חדש: פיתוח סוללה. לא סתם סוללה, אלא כזו שתוכל להניע רכב חשמלי למרחק של 500 קילומטר בלי טעינה, או לאגור חשמל שיוצר באנרגיית השמש לפני חודש כונן בישראל המרכז הלאומי להנעה אלקטרוכימית, שיושק פומבית בסוף החודש. המרכז יתוקצב בארבע השנים הקרובות ב-45 מיליון שקל. הוא יאגד 12 קבוצות מחקר, שבהן כ-100 חוקרים מארבעה מוסדות אקדמיים - אוניברסיטת תל אביב, הטכניון, אוניברסיטת בר אילן והמרכז האוניברסיטאי אריאל שבשומרון. מטרת המרכז היא לתקצב מחקרים ופיתוח של טכנולוגיות חדישות לאגירת חשמל. "לנפט אין עתיד, הן מבחינה פוליטית והן בגלל המחסור שיהיה בו", אומר יו"ר המרכז, פרופ' דורון אורבך, מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת בר אילן. "יש מהפכה מחשבתית שמתחילה אצל הפוליטיקאים, מחלחלת לחברות הרכב ויורדת לחברות הסוללות - הולכים על רכב חשמלי. למעשה, כבר עכשיו ניתן להשתמש בו כי טווח נסיעה של 150 ק"מ מתאים למשל לישראלי הממוצע - ובכל זאת אנחנו רוצים להגדיל אותו". ... כינון תוכנית פיתוח הסוללה הוא אחד הצעדים במסגרת התוכנית הלאומית להפחתת התלות העולמית בנפט לתחבורה, שאושרה בינואר אשתקד בממשלה ותוקצבה ב-1.5 מיליארד שקל עד 2020. התוכנית, שמנהל משרד ראש המ�

סעודיה הקציבה מימון להקמת 54 אלף מגהואט חשמל מאנרגיות מתחדשות בעשרים השנה הבאות. לשם השוואה,ארה"ב עם אוכלוסיה גדולה פי עשר, מפעילה כיום 50 אלף מגהואט מאנרגיות סולאריות ורוח. בדיווח, בבלוג של פול גיפ, נשאלת השאלה האם סעודיה, שעד היום נמנתה על מובילות העמדה שאין לדאוג בנוגע למחסור בדלקים פוסיליים, מודה בעצם ששיא תפוקת הנפט מתקרב? או אולי העלויות הכלכליות הכריעו אף אותה, ובמחיר של 100$ לחבית גם הסעודים מעדיפים מתחדשות?

שבוע לאחר שאמברגו הנפט של האיחוד האירופי נכנס לתוקפו, הודיעה היום (א') איראן כי הגיעה להסכם עם בתי זיקוק ברחבי אירופה כך שתוכל למכור להם נפט באמצעות קונסורציום של חברות פרטיות. אחמדיניג'אד צילום: רויטרס על פי הודעת יו"ר איגוד יצואני הנפט האיראני, חסאן חוסרוג'רדי, ההסכם נחתם בתיווך וסיוע של הבנק המרכזי האיראני ומשרד הנפט של המדינה. לדבריו, איראן מתכננת למכור 20% מתפוקת הנפט שלה באמצעות הקונסורציום. עוד הוסיף חוסרוג'רדי כי לאור ההגבלות הבינלאומיות, איראן הסכימה למכור את הנפט במחיר נמוך יותר. חוסרוג'רדי לא פירט עם אילו בתי זיקוק נחתם ההסכם, אך ציין כי הסחר עימם עוקף גם את האיסור על חוזי הביטוח שחל על משלוחים מול איראן. אמברגו הנפט של האיחוד האירופי על איראן כולל איסור על רכישה, הובלה, מימון וביטוח של נפט מתוצרת איראנית ל-27 המדינות החברות באיחוד. לאחר שנים שטענה איראן כי הסנקציות כמעט ואינן מורגשות, גם נשיא איראן, מחמוד אחמדינג'אד, הודה באחרונה כי הסנקציות האחרונות הן החזקות אי פעם. מומחים במגזר הנפט אומרים כי ייצוא הנפט האיראני קוצץ לפחות ב-25% מאז תחילת השנה, מה שעלה לאיראן בהכנסות אבודות בהיקף של כ-10 מיליארד דולר. איראן מפיקה כ-2.8 מיליון חביות של נפט גולמי ביום - ירידה של כמיליון חביות ביום לעומת תח

לבוקר כזה שותפויות חיפושי הגז והנפט הישראליות שכבר מצאו תגליות לא ציפו. אנליסט האנרגיה של כלל פיננסים, ירון זר, הוריד את המלצתו לאבנר, דלק קידוחים וישראמקו לתשואת שוק (מהמלצת קנייה), ואת רציו לתשואת חסר (מתשואת שוק), עדיין ללא מחירי יעד. רציו יורדת כעת 5.4%, דלק קידוחים ואבנר ב-4% וישראמקו ב-3%. זר נימק את ההורדה החדה בכך ש"אתמול התקיים כנס עם בכירי שותפויות הגז בו נודע שלצורך מימון פעילותן חלק מהשותפויות פועלות להפוך לחברות. בנוסף, לפי חוות דעת עדכניות קופות גמל ופנסיה צפויות לשלם מס חברות בגין רווחי השותפויות". קידוח תמר צילום: אלבטרוס ארבעת שותפויות החיפושים מאוגדות כשותפויות מוגבלות ולא כחברות בע"מ, דבר המעניק בין השאר הטבת מס למשקיעים בהן, אך מצד שני מגביל השקעה אפשרית של משקיעים זרים בהן, בשל היישות המשפטית הלא מוכרת ואספקטים נוספים שלה. זר טוען כי קיים סיכוי גבוה כי קופות הגמל והפנסיה ייאלצו לשלם מס חברות בשל החזקתם ביחידות השתתפות, וכי קיימת הסתברות גבוהה פחות, אך אפשרי, למעברן ליישות של חברה בע"מ. "לפיכך, סיכוי גבוה שלפחות אחד מתרחישים אלו יתממש. מכאן שיש לקחת בחשבון מס חברות בגין שותפויות הגז (אפקטיבית 20%-25%). לכך יש להוסיף פגיעה משמעותית בשווי של לווייתן לאור המלצות ועדת צמח" כותב זר.

ענקית החיפוש באינטרנט גוגל וחברת ההשקעות האמריקאית KKR צפויות להודיע היום על השקעה משותפת בפרויקט אנרגיה סולארית בקליפורניה, דיווח "וול סטריט ג'ורנל". אנרגיה סולארית צילום: תומר אפלבאום שתי החברות יהפכו לבעלות מניות השליטה בארבע חוות אנרגיה דרומית לעיר סקרמנטו, כך לפי מקורבים לנושא. חברת ריקרנט אנרג'י, מפתחת הפרויקט, תישאר בבעלות מיעוט ותמשיך להפעיל את המתקנים. תנאי העסקה לא פורסמו, אך מקור אמר ל"וול סטריט ג'ורנל" כי גוגל ו-KKR עקפו בהצעתן את יתר המתמודדים. לריקרנט אנרג'י יש הסכם של 20 שנים לאספקת חשמל ל-13 אלף בתים במחוז המוניציפלי של סקרמנטו. העסקה תאפשר לחברה לגייס כסף במהירות למימון חוות סולאריות נוספות, אמר אחד המקורות. תעשיית האנרגיה הסולארית בארה"ב מחפשת מקורות מימון, שכן מספר תכניות תמריצים ממשלתיות יגיעו לקיצן בקרוב.

יובל בן-דרור סבל מחום כבד, הוא החליט למצוא דרך לקרר את גג הרעפים. האבטיפוס נבנה במתנ"ס השכונתי. בקיץ הבא גם אתם תוכלו לקנות את הרעף המאוורר שלו nrg מעריב | 24/11/2011 10:25 תגיות: חיים בירוק, יזמות, קירור, עסק ירוק מה אתם הייתם עושים אם גג הרעפים של ביתכם היה פולט חום ברמות בלתי סבירות? רובכם בטח תמצאו עצמכם מיד בחנות המזגנים הקרובה, אבל לא כך יובל בן-דרור, גמלאי בן 67. הוא החליט, אחרי שנים שסבל ממה שהוא מתאר "מלכודת חום", למצוא לפתרון. הפתרון שלו, רעף יעודי ויחודי, יעזור בקרוב לאנשים נוספים הסובלים מחום. ◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק ◄יזמים בנשמתכם? כנסו גם לדף הפייסבוק של ערוץ היזמות קרירעף. גג? מאורר! צילום באדיבות יובל בן-דרור "חלל האוויר תחת גג הרעפים של ביתי מתחמם בקיץ, יותר ויותר משנה לשנה, והופך ל'מלכודת חום' עם טמפרטורה כפולה מהטמפרטורה בחוץ", מסביר בן-דרור. לדבריו, חום זה חודר דרך תקרת החדרים על אף שכבת הבידוד הקיימת, ומחייב הפעלת מזגן באופן גדל והולך המתבטאת בחשבון הוצאות החשמל התופח. במטרה לנסות ולמצוא פתרון הוא רכש והתקין בעבר גג רעפים עם מפוחים מכניים מסתובבים ממתכת הפולטים אוויר חם מחלל הגג באנרגית הרוח. אך הפתרון לא עמד בציפיות, בעיקר בגלל שהמפוח חורק ומתקלקל אחרי שנים מועטות. "גם �

חברת החשמל בעד תחרות, אבל תחרות נכונה" - כך ניסה אתמול מנכ"ל חברת החשמל, אלי גליקמן, להסביר את יחסה המורכב של החברה כלפי יזמי החשמל הפרטיים, שמתכננים להתחרות בה. לדבריו, "צריך לעודד יצרני חשמל פרטיים, אבל זה לא אומר שצריך לדרוס את חברת החשמל". הדברים נאמרו אף שחברת החשמל מחזיקה בנתח שוק מוערך של 95%-96% וצפויה לרדת לנתח מינימלי של 78% עד 2020, לפי תרחיש התחרות האופטימי ביותר של משרד התשתיות. בצעד ראוי לתשבחות, ערך אתמול משרד התשתיות "שולחן עגול" פומבי שבו נערך דיון באשר לתוכנית פיתוחו של משק החשמל לעשור הקרוב. לדיון, שאותו הנחה מנכ"ל משרד התשתיות שאול צמח, זומנו נציגי משרד האוצר, חברת החשמל, רשות החשמל והיזמים הפרטיים, וכן נציגי תקשורת. אלא שהדיון, שנועד לעסוק בתמהיל ייצור החשמל במשק עד 2020, זלג עד מהרה לוויכוח המתנהל בימים אלה סביב עתיד היזמות הפרטית בענף החשמל. הדיון נערך על רקע "תנועת מלקחיים" שהחלה נרקמת באחרונה נגד פתיחת הענף לתחרות: שורת צעדים רגולטוריים שתכליתם לצמצם, או לבחון מחדש, את ההטבות הניתנות ליזמות החשמל הפרטי לסוגיו, ובמקביל קמפיין שבו פתחה חברת החשמל לתיאור הסכנה שלפניה היא ניצבת עם פתיחת הענף לתחרות. מנכ"ל חברת חשמל אלי גליקמן "כיום נותנים לחברת החשמל הוראה לעבור משימוש בגז טבעי לסולר -

חברת לודן (   490.2 ) מרחיבה את פעילות חטיבת איכות הסביבה: לודן, העוסקת במתן שירותי תכנון הנדסי וניהול פרויקטים לחברות התעשייה התהליכית ופרויקטים באנרגיה מתחדשת, מודיעה היום (ג') כי חברת הבת בהולנד "לודן אנרגיות מתחדשות" (LRE) נבחרה לשמש כקבלן הראשי להקמת מתקן ביוגז בהולנד להפקת אנרגיה חשמלית מפסולת חקלאית בהיקף השקעה כולל של כ-6 מיליון אירו ולתקופת הקמה המוערכת בכ-8 חודשים. היזמות, בעלת הזיכיון, הינה Agro Giethoorn Energy B.V, המוחזקת על ידי שותף מקומי (60%) ועל ידי "לודן אנרגיות חול" (LEO) חברה בת בקבוצת לודן (40%). זיכיון השותפות הינו ל-12 שנים בתעריפים מסובסדים ומובטחים לתקופת הזיכיון. מימון הפרויקט על ידי היזמות יעשה מהמקורות הבאים: מענק בסכום של 0.5 מיליון אירו מרשות ממשלתית בהולנד, בנק הולנדי ילווה ליזמות סכום של 3.75 מיליון אירו כהלוואה ארוכת טווח וכן יעמיד קו אשראי של 0.45 מיליון אירו. הבעלים מצידם יתנו הלוואת בעלים בסכום כולל של כ-1.25 מיליון אירו. הלוואת הבעלים תתחלק בין השותפים לפי יחס ההחזקות, כשחלקה של החברה הבת בקבוצת לודן יהיה כ-0.5 מיליון אירו והשותף המקומי יזרים כ-0.75 מיליון אירו בהתאמה. ארנון אהרון, מנכ"ל משותף בלודן ציין כי "ההשקעה במתקן הביוגז החדש בהולנד הינה הזדמנות עסקית חשובה עבורנו להרחבת פעילות חטיבת �

משתתפי ועידת האקלים בדרבן, דרום אפריקה, הגיעו היום (א') להסכם שיאלץ לראשונה את המזהמות הגדולות בעולם לנקוט בצעדים בדבר פליטת גזי החממה. עם זאת, מבקרי ההסכם אומרים כי התוכנית לא מספיק אגרסיבית על מנת להאט את ההתחממות הגלובלית.כך מדווחת סוכנות ברויטרס באתר ynet.  ההסכם החדש מאריך את תוקף אמנת קיוטו עד שנת 2017, האמנה הגלובלית היחידה האוכפת את הפחתות פליטת הגזים. ההחלטה כוללת הסכמה על מימון למדינות עניות בהתמודדות שלהן עם שינויי האקלים, ומיפוי הדרך להסכם משפטי כובל על הפחתת פליטות גזי חממה. המשלחות הסכימו להתחיל לעבוד בשנה הקרובה על אמנה משפטית כובלת לקיצוץ בפליטות גזי החממה, עליה יוחלט בשנת 2015 ושתיכנס לתוקף בשנת 2020. "עשינו היסטוריה", אמרה שרת החוץ של דרום אפריקה, מייטה נקואנה משבאני, עם סיום ועידת דרבן לאקלים. הוועידה ארכה שבועיים והיתה הארוכה בהיסטוריה של המגעים של האו"ם בנושא אקלים. כל הצדדים בשיחות הדגישו את הניצחון שלהם והשגת המטרות איתן באו לוועידה. שר האנרגיה והאקלים של בריטניה, כריס האן, אמר כי התוצאה היא "הצלחה גדולה לדיפלומטיה האירופית". הוא הוסיף: "הצלחנו להביא מזהמות מרכזיות כמו ארצות הברית, הודו וסין למפת דרכים שתבטיח הסכם גלובלי מחייב". שליח ארצות הברית לוועידה, טוד סטרן, אמר כי וושינג

משרד התשתיות ידון היום בעתידו של מאגר הגז הטבעי אור שמול חופי אשדוד, לאחר שהשותפות בו החליטו שלא לפתח את המאגר, חרף הנחיית הממשלה. המשרד אמור להכריע בשאלת הפקעת זכויותיהן של השותפות במאגר ובין היתר יבחן אם לפרסם מכרז פומבי לפיתוח המאגר בידי חברות הפקה אחרות. כפי שנחשף לפני כשבועיים ב-TheMarker,-12 שנה לאחר שהתגלה מאגר הגז הקטן יחסית, טענו השותפות בו כי אין הצדקה כלכלית לפיתוחו המסחרי - אלא אם המדינה תבטיח להן כיסוי לכל הפסד או נזק שיגרם להן במהלך הפיתוח. בממשלה הורו לשותפות במאגר לפני כחצי שנה למהר ולפתח אותו נוכח משבר הגז הטבעי שאליו נקלע המשק והמחסור הצפוי בגז בעוד כשנה. בממשלה חוששים כי מדובר לכאורה בניסיון "סחיטה" של המדינה העומדת בפני מצוקה קשה, ולחלופין, בניסיון לעכב את פיתוח המאגר כדי שלא יתחרה בפרויקטים מקבילים אחרים של השותפות על שיווק הגז ללקוחות, או על המקורות התקציביים המוגבלים של השותפות לשם מימון כל הקידוחים.

משק האנרגיה הישראלי לא תלה מלכתחילה תקוות גדולות באנרגיית הרוח. בניגוד למדינות אירופיות דוגמת דנמרק, שם אנרגיית הרוח תופסת 24% ממשק החשמל, בישראל היעד שהוצב לטורבינות בשנת 2020 עומד על 3% לכל היותר, כלומר 800 מגה-ואט. כיום סך הייצור הוא פחות מ-10 מגה-ואט, ועד היום אישרה רשות החשמל 3 פרויקטים בלבד. ◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק טורבינת רוח. "אין למדינה תשתית הולכה" צילום: איי-אף-פי למרות זאת אנרגיית הרוח מנסה להרים את הראש. קיבוצים ומושבים חתמו על חוזים ראשוניים עם יזמים וחברות להקמת פרויקטים, מדידות רוח פרטיות מבוצעות בעשרות מוקדים וחברות אנרגיה ירוקות שעד עתה התמקדו בתחום הסולארי, ובהן אנלייט וסולארית דוראל, מפנות משאבים לייצור חשמל מרוח. הסיבה המרכזית להתעוררות נעוצה בכך שבנובמבר 2011 הוסדרו לראשונה התעריפים לטורבינות הרוח הבינוניות והגדולות. אחרי המתנה ארוכה פרסמה רשות החשמל הסדרה ראשונה, שבה נקבע כי טורבינות בהספק של יותר מ-50 קילו-ואט יזכו במכסה הראשונה (עד 440 מגה-ואט) לתעריף של 53 אגורות לקוט"ש וכי הטורבינות שיוסדרו במכסה השנייה (800-440 מגהואט) יקבלו 49 אגורות לקוט"ש. סיבה נוספת להתעוררות נעוצה בהאטה בתחום האנרגיה הסולארית, שכן יזמי אנרגיית השמש מקבלים כעת פחות כסף עבור כל קוט"ש שהם מי

משק האנרגיה הישראלי לא תלה מלכתחילה תקוות גדולות באנרגיית הרוח. בניגוד למדינות אירופיות דוגמת דנמרק, שם אנרגיית הרוח תופסת 24% ממשק החשמל, בישראל היעד שהוצב לטורבינות בשנת 2020 עומד על 3% לכל היותר, כלומר 800 מגה-ואט. כיום סך הייצור הוא פחות מ-10 מגה-ואט, ועד היום אישרה רשות החשמל 3 פרויקטים בלבד. ◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק טורבינת רוח. "אין למדינה תשתית הולכה" צילום: איי-אף-פי למרות זאת אנרגיית הרוח מנסה להרים את הראש. קיבוצים ומושבים חתמו על חוזים ראשוניים עם יזמים וחברות להקמת פרויקטים, מדידות רוח פרטיות מבוצעות בעשרות מוקדים וחברות אנרגיה ירוקות שעד עתה התמקדו בתחום הסולארי, ובהן אנלייט וסולארית דוראל, מפנות משאבים לייצור חשמל מרוח. הסיבה המרכזית להתעוררות נעוצה בכך שבנובמבר 2011 הוסדרו לראשונה התעריפים לטורבינות הרוח הבינוניות והגדולות. אחרי המתנה ארוכה פרסמה רשות החשמל הסדרה ראשונה, שבה נקבע כי טורבינות בהספק של יותר מ-50 קילו-ואט יזכו במכסה הראשונה (עד 440 מגה-ואט) לתעריף של 53 אגורות לקוט"ש וכי הטורבינות שיוסדרו במכסה השנייה (800-440 מגהואט) יקבלו 49 אגורות לקוט"ש. סיבה נוספת להתעוררות נעוצה בהאטה בתחום האנרגיה הסולארית, שכן יזמי אנרגיית השמש מקבלים כעת פחות כסף עבור כל קוט"ש שהם מי

קבוצה של חקלאים שהקימו על גגותיהם ובחצרותיהם מתקנים סולאריים קטנים, התכנסה לאחרונה במשרדו של עורך דין פעיל בתחום, במטרה לארגן תביעה ייצוגית בהיקף של מאות מיליוני דולרים. התביעה טרם הוגשה, אך עתידה להיות מכוונת כלפי שורה של גופים, בראשם משרד התשתיות והרשות לשירותים ציבוריים חשמל. טענתם: הממשלה מסכלת את חזון ייצור החשמל הפרטי בישראל.    עוד על אנרגיה סולארית - בערוץ כלכלה ירוקה : צה"ל ירוק יותר: בה"ד 1 ייצר חשמל מאור השמש פסיקה: לוחות סולאריים בנגב - לא פוגעים בנוף מכרז תעריפים ליצרני חשמל סולארי קטנים   לא רק למשקיעים במיזמים סולאריים קטנים לצריכה עצמית ולמכירת העודפים לחברת החשמל יש בטן מלאה בטענות - גם משקיעים במיזמים סולאריים קרקעיים עתירי שטח לייצור חשמל רב, טוענים שהם חווים קשים בקידום המיזמים מול הגופים הממשלתיים.   בתחילה הכל נראה מבטיח. המדינה הכריזה על תוכנית ממשלתית, שהציעה הלוואה בעבור הקמת מתקן סולארי לייצור חשמל מהשמש, שאת חלקו יימכרו למדינה עד שיכסו את ההלוואה. התעריפים היו טובים, וב-2008 מינהל מקרקעי ישראל אפילו העניק פטור מלא מתשלום למתקנים על גגות מבנים. המטרה לדבריו, היתה "לעודד מיזמים קטנים אלו ולהקל עליהם הן מבחינת הבירוקרטיה והן מבחינת התשלום".   אלא שבהמשך התברר שהמחוות חס�

עיריית תל אביב עומדת להתחיל בקרוב בפרויקט גרנדיוזי של שיפוץ טיילת החוף המפורסמת שלה. שיפוץ הטיילת מצטרף לפרויקטי שיפוץ גרנדיוזיים אחרים בעיר - רחבת תיאטרון הבימה, שזה עתה הסתיימה הבנייה מחדש שלה, ושיפוץ שנוי במחלוקת של היכל התרבות, ביתה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית. ללא ספק, כל השיפוצים האלה יוסיפו ליופיה של תל אביב ולאטרקטיביות שלה. לא בכדי מוקד מחאת הדיור פרץ דווקא בתל אביב, העיר שכולם רוצים לחיות בה, ולא בכדי גם תפישת התיירות של ישראל השתנתה לאחר שהתברר כי תל אביב נהפכה לאבן שואבת לתיירות לא פחות מירושלים. תל אביב היא סיפור הצלחה ישראלי ובינלאומי כה גדול, עד שנשאלת השאלה אם העיר - המשופעת בהכנסות - מרשה לעצמה להיכנס לפרויקטי שיפוץ גרנדיוזיים שאינם ממש נחוצים. שיפוץ הטיילת, הבימה או היכל התרבות ללא ספק יוסיפו לתל אביב, אבל האם הם באמת הכרחיים? תושבי תל אביב לא מטרידים עצמם בשאלה הזו. הם, ככלל, אינם מוטרדים יתר על המידה. הם יודעים שהמדרכות בעיר תמיד יהיו תקינות, השדרות מעוצבות, כיתות הלימוד מסודרות ואפילו בית החולים איכילוב יעמיד לרשותם את מיטב הרופאים בישראל. הם יודעים שהם יקבלו תמיד את השירות העירוני הדרוש להם. ספק אם הם מבינים עד כמה הם בני מזל, משום שבמרבית הרשויות השירותים האלה רחו�