Group items tagged

נובל אנרג'י: "רצוי שלא תתערבו בתמחור הגז שלנו" עתודות הגז הטבעי של ישראל מספיקות לעשרות שנים של צריכה עצמית, גם לצד יצוא, ואם תוגבל מכירת הגז לחו"ל, לא יפותחו מאגרי גז נוספים - כך טוענת חברת נובל אנרג'י האמריקאית בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות השימושים של ישראל בענפי הגז והנפט. צילום: רויטרס לטענת נובל, מפעילת קידוחי תמר, דלית ולוויתן, נכונות של חברות בינלאומיות להשקיע בישראל מותנית במדיניות יצוא איתנה, וחלון ההזדמנויות של ישראל להפוך ליצואנית גז הולך ונסגר. זאת, טוענת נובל, בשל העובדה כי במזרח הרחוק נחתמים כיום חוזים ארוכי טווח לאספקת גז טבעי נוזלי (LNG), וייתכן כי ישראל תיוותר בלי קונים לגז שלה. כמו יתר המצדדות ביצוא, מתבססת נובל בהערכותיה על דו"ח המכון הגיאולוגי האמריקני, שלפיו האגן המזרחי של הים התיכון עתיר מרבצי גז, ובשטחי המים הכלכליים של ישראל ייתכנו 2,530 BCM של גז. זאת, כאשר לפי חישוביה, מעריכה נובל את צריכת הגז בישראל עד 2040 ב-370 BCM בלבד לייצור חשמל, 90 BCM לתעשייה ו-20 BCM לתחבורה. לטענת נובל, צריכה זו תאפשר יצוא של 1,800 BCM לפחות, בלי לפגוע בצורכי המשק. באשר לרעיון לפתח בישראל תעשייה לניצול הגז הטבעי - למשל, בייצור מתנול - טוענת נובל כי ישראל ממילא לא תוכל להתחרות במדינות המחזיקו�

עתודות הגז הטבעי של ישראל מספיקות לעשרות שנים של צריכה עצמית, גם לצד יצוא, ואם תוגבל מכירת הגז לחו"ל, לא יפותחו מאגרי גז נוספים - כך טוענת חברת נובל אנרג'י האמריקאית בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות השימושים של ישראל בענפי הגז והנפט. צילום: רויטרס לטענת נובל, מפעילת קידוחי תמר, דלית ולוויתן, נכונות של חברות בינלאומיות להשקיע בישראל מותנית במדיניות יצוא איתנה, וחלון ההזדמנויות של ישראל להפוך ליצואנית גז הולך ונסגר. זאת, טוענת נובל, בשל העובדה כי במזרח הרחוק נחתמים כיום חוזים ארוכי טווח לאספקת גז טבעי נוזלי (LNG), וייתכן כי ישראל תיוותר בלי קונים לגז שלה. כמו יתר המצדדות ביצוא, מתבססת נובל בהערכותיה על דו"ח המכון הגיאולוגי האמריקני, שלפיו האגן המזרחי של הים התיכון עתיר מרבצי גז, ובשטחי המים הכלכליים של ישראל ייתכנו 2,530 BCM של גז. זאת, כאשר לפי חישוביה, מעריכה נובל את צריכת הגז בישראל עד 2040 ב-370 BCM בלבד לייצור חשמל, 90 BCM לתעשייה ו-20 BCM לתחבורה. לטענת נובל, צריכה זו תאפשר יצוא של 1,800 BCM לפחות, בלי לפגוע בצורכי המשק. באשר לרעיון לפתח בישראל תעשייה לניצול הגז הטבעי - למשל, בייצור מתנול - טוענת נובל כי ישראל ממילא לא תוכל להתחרות במדינות המחזיקות כבר בתשתית ייצור כזו. צ'רלס דיווידסון צילום

למה נגמר הגז? "כי כמה משרדי ממשלה שולטים בשדה" שר האנרגיה והמים הציג בכנס הרצליה את מדיניות "לשמור ולייצא"- למרות שוועדה שמינה בעניין תגליות הגז עדיין לא הציגה את עמדתה 10:26 02.02.2012 מאת: איתי טרילניק "זה מה שקורה כשיותר ממשרד אחד מקבל החלטות ומשפיע בצורה מאסיבית בנושא האנרגיה" - כך אמר היום שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, בכנס הרצליה, בעניין הידלדלות מאגר הגז בקידוח ים תטיס. לנדאו גם הביע את עמדתו בעד מדיניות של "לשמור ולייצא" בעניין תגליות הגז הטבעי - למרות שוועדה שמינה טרם הציגה את עמדתה. לנדאו אמר בכנס כי "אנחנו רואים בתמונה שלפנינו את הפוטנציאל הגלום באגן המזרחי של הים התיכון. זו תמונה שהוצגה לפני כשנה וחצי, על הפוטנציאל בכל האגן המזרחי של של הים התיכון, פוטנציאל של 3,500 BCM. מתוך זה, בשדות של ישראל (תמר, דלית ולוויתן) יש כ-750 BCM. לפנינו הרישיונות שחולקו, קו הגבול בין ישראל וקפריסין. יש הערכה שבישראל יש כמות שהיא אולי כפולה בהשוואה למה שמצאנו עד כה. מרבית הרישיונות, ההיתרים לחיפוש, כבר ניתנו. היתה תקופה שהיה אינטרס להביא כמה שיותר מתעניינים כשעוד לא מצאו גז. צריך לשים לב שכך שמעבר לבארות, חשוב לראות את הצנרת שמחברת את מאגרי הגז לישראל. יש צינור שדרכו לא עובר גז מאל-עריש (עוברת כמו חלקית, א"ט), צינורות בים מק�

כמעט שנה לאחר חשיפת תגלית הגז הטבעי הגדולה במאגר לווייתן, מתכנסת ממשלת ישראל להכרעה בשאלה האסטרטגית האם להתיר יצוא גז ישראלי לשווקים זרים. ל-TheMarker נודע כי בימים הקרובים תודיע הממשלה על הקמת ועדה בין-משרדית, אשר תדון במדיניות הביטחון האנרגטי של ישראל - לעומת הצורך של יזמי חיפושי הגז והנפט במימוש משאבי הטבע שבתגליות. הוועדה תאוייש בידי בכירים ממשרדי ראש הממשלה, התשתיות, האוצר, הגנת הסביבה וכן נציג המועצה לביטחון לאומי (מל"ל) והממונה על ההגבלים העסקיים. המלצותיה יפורסמו לשימוע ציבורי בתחילת 2012, מתוך כוונה להגיש את המסקנות הסופיות עד פברואר. אסדת קידוח גז לווייתן הוועדה תרכז את שלל ניירות העמדה שגיבשו בשנה האחרונה משרדי הממשלה השונים. עבודת הוועדה תתמקד בפשרה הנדרשת שבין האינטרס הציבורי - אשר מעוניין להבטיח אספקת גז טבעי ראויה למשק גם עבור הדורות הבאים, לבין האינטרס היזמי - אשר דורש חירות בקביעת שוקי היעד של משאבי הטבע, על מנת לכסות מהר ככל הניתן את השקעת חברות הגז בקידוחים ולהבטיח ליזמים רווחי הון. לשם כך, תנסה הוועדה לגבש תחילה אומדן מוסכם בדבר צריכת הגז החזויה במשק הישראלי בעשורים הקרובים, לעומת התחזיות הפוטנציאליות לרזרבות גז שנותרו לחופי ישראל. מנתונים אלה תיגזר התקופה המקסימלית שבה

""תעשיית החיפושים והקידוחים היא אולי בקילומטר העשירי בדרך של 100 קילומטר, אבל הכול יישאר בגדר תיאוריה אם לא יהיה יצוא", כך טוען דיוויד ארון, מייסד ומנכ"ל חברת הייעוץ הבריטית PDC, שפעילה בישראל מאז 2004, בעיקר בייעוץ לרשות הגז במשרד האנרגיה. השנה ייעץ ארון גם לחברת החשמל במסגרת ההסכם בינה לבין שותפויות תמר. לאחרונה אף הוצע לו לשמש הממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה, אך לאחר התלבטויות ממושכות החליט לסרב להצעה בשל הרצון להמשיך בעיסוקיו הפרטיים. באופן כמעט טבעי נבחרה PDC לייעץ לוועדה הממשלתית לבחינת מבנה משק הגז בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח. הוועדה המליצה לממשלת ישראל לשמור בידיה עתודת גז שתספיק לצורכי המשק ל-25 שנה, תוך שהיא מתירה לכל מאגר לייצא 50% לפחות מתכולתו. המלצות ועדת צמח ממתינות כעת לאישור הממשלה, אך השר להגנת הסביבה גלעד ארדן כבר הודיע על התנגדותו להמלצה להתיר לישראל לייצא גז. ארון מאמין בגישה ההפוכה והמליץ להתיר יצוא גז כמעט ללא מגבלות, למעט חובה לחבר את המאגרים לשטח ישראל. "בסך הכול הוועדה הגיעה למסקנות סבירות", אומר ארון, "רק חבל שבדרך היא נאלצה לעשות לא מעט טוויסטים. הסבירו לי שהיה לא קל לאסוף את הוועדה הזו ביחד כדי לגבש מדיניות מוסכמת, ואני יכול להבין את המורכבויות. באופן כללי אפשר לומ

מומחים מזהירים שקידוחי הגז עלולים לפגוע בסביבה הימית עד כדי אסון אקולוגי גדול ממדים, אך אין גורם בארץ שאחראי לפקח ולאכוף על חברות חיפושי הגז להיערך בהתאם. במשרד להגנת הסביבה רק עכשיו החלו ללמוד את הנושא ומקווים לקבל סמכויות אכיפה. "אנחנו במירוץ נגד הזמן", מודה ראש אגף ים וחופים יעל דראל עדכון אחרון:  01.01.11, 10:48 שתף הדיווחים על כמויות הגז הטבעי בקידוח לוויתן - במרחק 140 ק"מ מחופי חיפה - הרעידו השבוע את הגורמים הכלכליים במשק, אך מבחינה סביבתית ייתכן שרעידת האדמה עוד לפנינו: חוות דעת משפטית שגובשה במשרד להגנת הסביבה ושהגיעה לידי ynet מזהירה, כי למדינת ישראל אין כיום כל סמכות אכיפה סביבתית באזור הקידוחים, למרות שמדובר בפרויקטים בעלי השלכות סביבתיות רחבות על הסביבה הימית.   הפרויקטים יצריכו בעתיד גם קדיחה לעומק הקרקע, פרישת צינורות באורך עשרות קילומטרים על קרקעית הים, והקמת מתקנים בים וככל הנראה גם ביבשה. מומחים מזהירים כי לצד החשש מפני תקלה, או דליפה, יש גם מחקרים המצביעים על פגיעה אקולוגית בים. רשימת החששות הסביבתיים מבוססת וארוכה, אך נכון לשלב זה, הפתרון עדיין רחוק.     התגלית בלוויתן השווי המוערך של הגז בלוויתן - 45 מיליארד דולר / תני גולדשטיין תגלית הגז הגדולה ביותר בעולם בעשור האחרון - 140 קילומטרי�

בשנה האחרונה השקענו כ-400 מיליון דולר בפרויקטים. אנחנו מתאימים את השסתומים כדי להתאים לצריכת החשמל, אך אף אחד לא צפה את הפסקת הגז המצרי, ואנו עושים ככל שביכולתנו כדי להקדים את האספקה", כך אמר לוסון פרימן, סגן נשיא נובל אנרג'י, בוועידת אנרגיה ועסקים בכפר המכביה. גדעון תדמור צילום: סלמן אמיל גדעון תדמור, מנכ"ל דלק אנרגיה, אמר בכנס כי "מאגר תמר יכול לספק את צרכי הגז של ישראל ל-20 שנה. עשויות להיות תגליות נוספות בפעולות האקספלורציה שכל החברות עושות באזור. מה יעשה עם כל הגז הזה? בוועדת ששינסקי, היה ויכוח על חלוקת העוגה. ברגע שהויכוח הזה הוכרע, נשאלת השאלה כיצד מגדילים את העוגה. הוקמה הוועדה לשימושים בגז הטבעי, והיא בוחנת גם ייצוא של הגז". "ישראל יכולה להיות שחקן בשוק ה-LNG העולמי. השוק הזה נותן היום לישראל הזדמנות להיות שחקן. יש חלון הזדמנויות של ביקושים עודפים גם בשוק האסייאתי וגם באירופה. ישראל נמצאת באמצע, עם אפשרות לספק ביקושים בשווקים האלה. ישראל, יחסית למקומות אחרים, נחשבת אי של יציבות פוליטית. אם מסתכלים מה קורה היום בתורכיה, בלבנון, ובמצרים, מבינים שחלון ההזדמנות הזה עלול להיסגר. אם זה יקרה, הגז יישאר באדמה", אמר תדמור. גיורא איילנד, יועץ לגבעות עולם, אמר כי "היו פערים בין הצהרות של ממשלה שרוצה לקדם מש�

"לא ניתן להכשיר את חברת החשמל, כך שעוד כספים ילכו לרבנות", כך קוראים למעלה מ-17,087 איש שחתמו על עצומה נגד חוק חשמל כשר, הצעת החוק שמקדם שר התשתיות עוזי לנדאו ("ישראל ביתנו"). נכון לרגע זה 18,356 איש שיתפו את הידיעה של ידיעות אחרונות שפורסמה ב-ynet.   מחאה נגד "חשמל כשר": זו כפייה דתית  מהו המוצר החסכוני והיעיל ביותר לחימום הבית? "חותמת כשרות של בד"ץ יותר טובה מפרסומת"   לפי החוק, תחויב חברת החשמל להפעיל את תחנות הכוח שלה בהתאם לדרישות ההלכה, כך שלרבנות תהיה סמכות את השאלטר בכל עת שתרצה באמצעות משגיחי כשרות שיוצבו בתחנות הכוח. למעלה מ-1,380 איש הצהירו באירוע פייסבוק שהם מתכוונים להפגין מול הכנסת ביום רביעי הקרוב (28 בדצמבר). כך יהיה הצעת החוק שתעביר את שאלטר החשמל לרבנות / עמיר בן-דוד שר התשתיות לנדאו מקדם חוק שיחייב את חברת החשמל להפעיל תחנות כוח "על פי דרישות ההלכה" ויאפשר לרבנות להפסיק את הזרם לכל עם ישראל. על פי הדיווח, ב"ידיעות אחרונות", המחיר יעמוד על מאות מיליוני שקלים - על חשבוננו לכתבה המלאה   "ברצף החוקים שהוצעו בתקופה האחרונה עלתה עכשיו הצעה מפתיעה - להכשיר את החשמל בישראל", נאמר בקבוצת הפייסבוק שמארגנת את המחאה.   "במסגרת ההצעה, חברת החשמל ויצרנים פרטיים לא יוכלו למכור חשמל בלי אישור מהרבנות. כן, כמו שזה נ�

שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, סבור שיש לאחד את משרד האנרגיה והמים והמשרד להגנת הסביבה. לנדאו אמר את הדברים בפאנל בוועידה הלאומית הראשונה לצמיחה ירוקה בנושא "כלכלה ירוקה כמנוע צמיחה לאומי". בפאנל, שהנחתה אלונה שפר קארו, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, השתתפו גם השרים ישראל כץ ואריאל אטיאס.    "בחודשים האחרונים מובילים משרד להגנת הסביבה ומשרד התמ"ת מהלך כולל לצורך בניית תוכנית לאומית לצמיחה ירוקה", אמרה שפר קארו. לדבריה, "לממשלה תפקיד חשוב בהובלת הצמיחה הירוקה, כמבצעת ומפקחת. ללא תוכנית ממשלתית לא יתחוללו שינויים משמעותיים באופן בו אנחנו יוצרים וצורכים. צמיחה ירוקה איננה עניינו הבלעדי של המשרד להגנת הסביבה. כיום העולם כולו מבין שקבלת החלטות ללא שיקולים סביבתיים פוגעת בכולם. גז טבעי, תחבורה ציבורית, בנייה וחקלאות ירוקה הם רק חלק מהמנופים האפשריים. אולם, היכולת לייצר כלכלה ירוקה דורשת תיאום בין גופי הממשלה השונים".   שפר קארו לשר לנדאו: "הגז הטבעי יכול לחולל מהפכה ירוקה. ניתן לעשות שימוש בו כמעט לכל מטרה. מה לדעתך החסם המרכזי לחיבור תגליות הגז ומתי צפוי להסתיים המשבר?"   שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו: "אין מדינה דומה לישראל בתחום הגז במונחים של התפתחות המשק. ב-2003 לא היה שימוש בגז בישראל. היום בייצור החשמ�

"השקר הגדול ביותר של חברות הגז הוא האיום שאם לא יאפשרו להן לייצא את הגז שגילו, הן לא יוכלו לממן את פיתוח המאגרים. הן שומרות על פני פוקר ועובדות על כולם. בתור איש עסקים אני אומר לך שאם החברות רוצות לוותר על הרישיון שלהן, אני מוכן להחליף אותן בתוך חמש דקות, לפתח את המאגרים בעצמי ולהבטיח שכל הגז יילך רק לשוק המקומי". כמה גז צריכה ישראל במלים אלה פותח יוסי הולנדר, יו"ר המכון הישראלי לתכנון כלכלי, את דבריו, כשהוא מתבקש להגיב על הלחצים שמפעילים יזמי הגז הטבעי בישראל על הממשלה, כדי שזו תאפשר להם לייצא את מרבית הגז שבתגליות הקיימות והעתידיות. וכן בתגובה למסקנות ועדת צמח - הוועדה לבחינת מדיניות ישראל בשוק הגז - המסיימת בימים אלה את שלב השימועים לדו"ח הביניים שפירסמה. הולנדר לא חוסך שבטו מחברות הגז, אך גם כלפי חברי ועדת צמח הוא נושא בטן מלאה, כשהמלצות הוועדה להתיר לחברות לייצא 50% לפחות מהגז שבתגליות, מציבות לטענתו את ישראל בשורה אחת עם מדינות העולם השלישי. "בוא נסתכל על ניגריה ונורווגיה", אומר הולנדר. "ניגריה נתנה לחברות הנפט להשתלט על נכסיה. כל הנפט שלה מיוצא, ואין לה אפילו בית זיקוק אחד, כשבעצם ברוב אזורי המדינה יש כיום מחסור בדלק. הם פשוט מכרו את ההון הטבעי שלהם החוצה. יוסי הולנדר צילום: עופר וקנין "גם הנ�

שר האנרגיה והמים, ד"ר עוזי לנדאו, הנחה היום (יום א') את חברת החשמל לקדם את ביצוע הנחתו של כבל תת-ימי לאספקת חשמל ולהכין נוסח הסכם הבנות (MOU) לחתימה מול חברת DEH QUANTUM ENERGY, אשר נשלטת ע"י חברת החשמל היוונית, בנק קפריסין וחברה יזמית פרטית. בעקבות הנחיית השר, צפויות החברות הישראלית והקפריסאית לחתום על ההסכם בתוך שבועות בודדים. הדבר יאפשר לישראל לבצע בחינת היתכנות (Feasibility Study) לפרויקט. אם הכול יתקדם כמתוכנן, ניתן יהיה להציג את הפרויקט לאישור ממשלות ישראל וקפריסין עוד במהלך שנת 2012.   במהלך ישיבה שכינס היום השר הציגו בפניו אנשי חברת החשמל את עיקרי הנתונים של הפרויקט: מדובר בכבל חשמלי תת-ימי, אשר יונח לאורך כ-270 ק"מ ויחבר אנרגטית את ישראל וקפריסין. הכבל, אשר יוטמן בעומק של כ-2000 מטר מתחת לפני הים, צפוי לאפשר הזרמת חשמל דו-כיוונית בקיבולת של עד MW2000, ויהיה בין הגדולים מסוגו בעולם.   חיבור זה יתווסף לכבל נוסף, באורך של כ-600 ק"מ, אשר יחבר בין קפריסין לכריתים, וייצור למעשה את הקשר בין ישראל ליבשת אירופה. הסכם הבנות (MOU) להנחתו כבר נחתם לאחרונה בין קפריסין ויוון.   עלות הפרויקט כולו (ישראל-קפריסין-כריתים), מוערכת בכ-1.5 מיליארד יורו, כאשר המקטע שבין ישראל לקפריסין מוערך בכחצי מיליארד יורו. התשואה הכוללת הצפויה מהפרויקט היא של

"משבר הגז המצרי ממחיש את התלות הגדולה של ישראל בעולם החיצוני לאספקת אנרגיה" - כך אומרת כריסטינה רויטר, יועצת בכירה לתחום הנפט והגז בחברת SAP העולמית. לדבריה "בישראל אין כמעט ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים, למעט השמש. אין לכם הידרו כלל, ויש רק מעט שימוש ברוח לייצור חשמל. מרבית מוצרי הגלם - יותר מ-90% מתשומות האנרגיה של ישראל - מיובאים, ומעבר לתלות האסטרטגית, יש לכך גם ביטוי במחיר".

- איך היית מגדירה את השוק הישראלי ביחס לשוקי אנרגיה אחרים? רויטר: "כשוק מאתגר מאוד. מבחינה גיאו-פוליטית, ישראל היא במידה רבה אי, מכיוון שאינה מחוברת למשל לרשתות חשמל של מדינות שכנות. השוק חשוף לסיכונים במישור הפוליטי, הביטחוני ובשרשרת האספקה של הנפט הגולמי - אין אפשרות לרכישה ישירה של נפט, ויש הפרעות באספקת הגז ממצרים. מרבית מוצרי הגלם - יותר מ-90% מתשומות האנרגיה של ישראל - מיובאים, ומעבר לתלות האסטרטגית, יש לכך גם ביטוי במחיר". - והיכן את רואה את הבעיה העיקרית? "בתחום הבטחת אספקת האנרגיה. רכישת נפט והולכת הגז חייבות להיות מאובטחות. ישראל לא יכולה לקבל דלק ללא אוניות. היא אינה יודעת את עלויות מערך האספקה, וזה מקשה על ביצוע אופטימיזציה של תעשיית הזיקוק". - מה הן המשמעויות של המציאות הזו מבחינת ניהול משק האנרגיה? "המצב הזה מחייב את ישראל לפתח יכולת אחסון של נפט ותזקיקים. הסטנדרט המקובל במדינות החברות בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (IEA) הוא אגירת מלאי אסטרטגי, שיכול להספיק למשך 30 יום. בתחום האספקה חסרים לישראל הסכמים עם מדינות שיכולות לספק אנרגיה. הדבר בא לידי ביטוי, למשל, כאשר מצרים הפסיקה את הזרמת הגז, ולא היה לישראל מקור חיצוני חלופי שיכול למלא את מקומה. זה מדגיש את הצורך של ישראל בהסכמי רכישת גז נוספים. ב

"לפי דעתנו יש להמליץ על הגברת השימוש בגז טבעי במשק הישראלי עד 2020 ונגד יצוא גז מישראל", נכתב בדו"ח, שהגיע לידי TheMarker. "הערכת רשות הגז לוקה בחסר", נכתב. "קיים פער חסר מצטבר של 100-150 BCM בין תחזיות הביקוש לגז טבעי שהוצגו בפני הוועדה לבין הערכות מעודכנות שבוצעו באחרונה. משך הזמן הצפוי לניצול כל המאגרים שהתגלו קצר אפילו מ-40 שנה!", (סימן הקריאה הופיע במקור, א"ט). ואמנם, בשבוע שעבר הודיע מנהל רשות הגז, שוקי שטרן, מעל בימת השימוע הפומבי שערכה ועדת צמח בכפר המכבייה ברמת גן, כי הסתבר שנפלה טעות בחישובי הרשות לגבי תחזיות הביקושים הריאלית לגז במשק, וכי האומדן שאותו קבעה ועדת צמח לשריון עבור צורכי המשק, 417 BCM, צריך בעצם להיות 501 BCM. "למדינה יש אינטרס ברכישת מלאי" המלצות ועדת צמח ליצוא הגז, כפי שהופיעו במסקנות הביניים, התבססו על כלל מפתח שלפיו על המדינה לדאוג לשמירת גז לצורכי המשק למשך 25 השנים הבאות. משכך, הונחו בפני הוועדה שתי עמדות באשר לכמות הגז שיצרוך המשק במהלך תקופה זו. האחת טענה לצריכה מצטברת של 364 BCM, ואילו העמדה השמרנית טענה כי יש לשמור עבור המשק 543 BCM. לטענת המדענים הראשיים, לפי הערכות מעודכנות שבידי המשרדים, עד 2040 ישתמש המשק בכ-650 BCM גז, כשהצריכה מעבר לשנה זו תהיה בסדר גודל של כ-40 BCM בשנה. משמעות הערכה זו היא שגם אם י�

ד"ר עוזי לנדאו, שר האנרגיה והמים, אלוף (במיל.) יפתח רון-טל, יו"ר דירקטוריון חברת החשמל  ונאסוס קטורידיס (Nasos Ktoridis), יו"ר חברת DEH QUANTUM ENERGY  מקפריסין, חתמו היום בירושלים, על הסכם לשיתוף פעולה לבדיקת התכנות להנחת חיבור כבל חשמל תת-ימי, בין רשת החשמל הישראלית לרשת החשמל הקפריסאית. מדובר בתחילתו של מיזם שמטרתו לחבר בין שני איים חשמליים, ישראל וקפריסין וחיבורם לרשת החשמל האירופאית דרך יוון.    ד"ר עוזי לנדאו, שר האנרגיה והמים אמר, כי "בחתימת ההסכם אנו פותחים דלת בין ישראל לשכנותיה באירופה:  ההסכם משדר לידידותיה של ישראל בעולם,כי ישראל היא עוגן של יציבות במזרח התיכון. חשיבות ההסכם היא הגיבוי האנרגטי לישראל ויציאתה ממעמד של אי אנרגטי בודד והבטחת אמינות אספקת החשמל לישראל ולקפריסין" אמר לנדאו.   יפתח רון-טל, יו"ר דירקטוריון חברת החשמל ציין, כי הוא בטוח שבעתיד  ישראל תהייה מחוברת לא רק לקפריסין, אלא לרשת האירופית כולה. : "חברת חשמל מחויבת לרעיון, למיזם ולשותפות, ואנו נמשיך בדרך לשיתוף הפעולה ולהתקדמות בפרויקטים נוספים עתידיים, למען יציבותה האנרגטית ולפיתוחה הכלכלי של ישראל" הדגיש רון -טל.   נאסוס: יש האומרים כי פרויקט זה הוא החשוב ביותר במאה ה- 21, גם בשל אורכו - 540 מיילים ימיים, וגם בעומקו - 2000 מטר.  פרטים אלו מש�

מדינה זקוקה למקורות אנרגיה בכדי לשנע את כלכלתה. מעצמות כמו סין וארצות הברית צורכות בכל רגע נתון נפט וגז בכמויות עצומות. בהיעדר מקורות חלופיים ויעילים, לתעריפי מקורות האנרגיה המסורתיים השפעה ישירה ומהותית על הכלכלה העולמית. גילויי הגז הניכרים שהתגלו לחופי ימה של ישראל הציבו אותה כשחקן בשוק הגז הבינלאומי. הגז, שאמור לספק את צרכי האנרגיה של ישראל בעשרות השנים הקרובות יכול להכניס לה רווחים. מצד שני הגילוי הוביל גם למתחים עם המדינות השכנות הקוראות לבעלות על חלק מהתגליות. מושב הדיון "מקורות האנרגיה: מתח גבוה", שייערך במסגרת ועידת ישראל לעסקים 2011 של "גלובס" במעמד שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו יעסוק במקומה של ישראל בשוק האנרגיה הבינלאומי לאור הגילויים האחרונים. בנוסף, משתתפי המושב ינתחו כיצד משפיעים מחירי האנרגיה על הכלכלה העולמית. ד"ר ריצ'ארד הנרי ג'ונס, סגן יו"ר סוכנות האנרגיה העולמית IEA ; ד"ר דיוויד וורמסר, מייסד Delphi Global Analysis Group המתמחה בניתוח סיכונים גיאופוליטיים בדגש על פיתוח אנרגיה; לילנד טייט, נשיא ATP Oil & Gaz corp ; ד"ר אדוארד לואיס מורס, ראש חטיבת מחקר סחורות ואנרגיה, Citigroup ; סולון קסיניס, ראש מחלקת האנרגיה, במשרד התעשייה, המסחר והתיירות של קפריסין; יוסי אבו, מנכ"ל דלק קידוחים ויגאל לנדאו, מנכ"ל רציו

הקמת תשתית ליצוא גז טבעי מישראל תאפשר את קיומו של שוק מסחרי פעיל, תתמרץ פיתוח שדות גז נוספים, תגוון את ספקי הגז של ישראל ותסייע בפתרונות אחסון לגז - כך טוענת חברת נתיבי גז הממשלתית (נתג"ז) בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת שימושי הגז הטבעי. לטענת נתג"ז, ישראל יכולה לייצא כמות שנתית של 7 מיליארד מ"ק גז בשנה (BCM), ועדיין לשמור על עתודות גז שיספיקו לצורכי המשק למשך 50 שנה. לפיכך, מציעה נתג"ז להקים מתקן הנזלת גז (LNG) בבעלות ממשלתית מלאה או חלקית במפרץ אילת. ואולם הנתונים שעליהם התבססה נתג"ז נשענים על נתוני היצע וביקוש שאינם בהכרח מוכחים. נתג"ז מתבססת על הערכת המכון הגיאולוגי האמריקני שלפיה באגן הים התיכון המזרחי ישנן רזרבות גז בהיקף 3,400 BCM, שמהן שני שלישים במים הכלכליים של ישראל. כמו כן חישבה החברה את הביקושים לגז במשק החשמל בלבד, תוך התעלמות מביקושי תעשייה ותחבורה שעשויים להגדיל את צריכת הגז במודל ב-25%. לטענת נתג"ז, הביקוש העולמי ל-LNG צפוי לגדול בשנים הבאות, בעיקר באירופה ובמזרח הרחוק. נתג"ז שוללת הקמת תשתית ייצוא בקפריסין, משיקולים אסטרטגיים, וכן שוללת הקמת תשתית צפה (FLNG) מאחר שמדובר ב"טכנולוגיה בשלביה הראשוניים". לפיכך, ההמלצה היא להקמת מתקן יבשתי בעלות מוערכת של 5.6 מיליארד דולר, לרבות הנחת צי�

נתג"ז בעד לייצא את הגז באמצעות מתקן LNG שיוקם באילת (וצינור באורך 255 ק"מ), חח"י בעד לשמור עתודות. נתיבי גז: לישראל יהיה די גז טבעי ל-50 שנה הקמת תשתית ליצוא גז טבעי מישראל תאפשר את קיומו של שוק מסחרי פעיל, תתמרץ פיתוח שדות גז נוספים, תגוון את ספקי הגז של ישראל ותסייע בפתרונות אחסון לגז - כך טוענת חברת נתיבי גז הממשלתית (נתג"ז) בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת שימושי הגז הטבעי. לטענת נתג"ז, ישראל יכולה לייצא כמות שנתית של 7 מיליארד מ"ק גז בשנה (BCM), ועדיין לשמור על עתודות גז שיספיקו לצורכי המשק למשך 50 שנה. לפיכך, מציעה נתג"ז להקים מתקן הנזלת גז (LNG) בבעלות ממשלתית מלאה או חלקית במפרץ אילת. ואולם הנתונים שעליהם התבססה נתג"ז נשענים על נתוני היצע וביקוש שאינם בהכרח מוכחים. נתג"ז מתבססת על הערכת המכון הגיאולוגי האמריקני שלפיה באגן הים התיכון המזרחי ישנן רזרבות גז בהיקף 3,400 BCM, שמהן שני שלישים במים הכלכליים של ישראל. כמו כן חישבה החברה את הביקושים לגז במשק החשמל בלבד, תוך התעלמות מביקושי תעשייה ותחבורה שעשויים להגדיל את צריכת הגז במודל ב-25%. לטענת נתג"ז, הביקוש העולמי ל-LNG צפוי לגדול בשנים הבאות, בעיקר באירופה ובמזרח הרחוק. נתג"ז שוללת הקמת תשתית ייצוא בקפריסין, משיקולים אסטרטגיים, וכן שוללת הקמת תשתי�

רה"מ בנימין נתניהו ושר האוצר יובל שטייניץ הודיעו הערב על מיתון ההתייקרות הצפויה הלילה בחצות. מחיר הדלק יתייקר ב-5 אגורות לליטר בנזין - במקום התייקרות של 20 אגורות לליטר שתוכננה במקור. בשעות הערב התקיימה התייעצות אחרונה בביתו של נתניהו בנושא, שבסופה החליט נתניהו למתן את הייקור. בנימין נתניהו ויובל שטייניץ צילום: אמיל סלמן עלות ההוזלה, בשווי 540 מיליון שקל, תמומן ע"י קיצוץ שווה בתקציבי משרדי הממשלה, כולל קיצוץ של 2% בכוח העבודה בכל משרדי הממשלה. יוחרגו ממהלך הקיצוץ שוטרים, אחיות בתי החולים ואנשי קבע בצה"ל. זאת הפעם השלישית מתחילת השנה שהמס על הדלק מופחת, אחרי שבינואר השנה בוטלה העלאה מתוכננת של 40 אגורות בליטר בנזין, כך שבסך הכול מתחילת השנה בלמה הממשלה עלייה של 65 אגורות לליטר. כדי לשמור על המסגרת התקציבית ששמרה על כלכלת ישראל מפני המשבר הכלכלי העולמי, מימון הפחתת המס יבוא מתוכנית התייעלות במשרדי הממשלה בהתאם לתוכנית שהוכנה בשבועות האחרונים בהנחיית שר האוצר. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר "הפתרון שגיבשנו יקל על אזרחי ישראל. הפתרון האחראי שגיבשנו יבטיח את המשך צמיחת המשק ושמירה על האבטלה הנמוכה ביותר מאז 1983". שר האוצר, יובל שטייניץ אמר, "הפתרון שגיבשנו מאפשר להקל את הנטל על הציבור מבלי לפגוע בכלכל�

""יצוא גז הוא תנאי לביטחון אנרגטי ולתחרות בענף", כך אמר היום (ד') שר האנרגיה והמים ד"ר עוזי לנדאו לרגל הגשת דוח הוועדה לעיצוב משק הגז. לנדאו הוסיף כי "המשק הישראלי שבוי בימים אלה בידי ספק אחד בפועל, שבעצם שבה את רוב הצרכנים הגדולים, ולכן ספקים חדשים זקוקים ללקוחות ויצוא נותן תקווה שיש למי למכור. יצוא הוא תנאי לביטחון אנרגטי ולתחרות בענף. מי שמבקש יצוא רוצה ודאות ומוטיבציה בקרב היזמים לחפש, למצוא, לפתח ולמשוך יזמים מובילים בעולם - כדי שזה יהיה, דרושה כדאיות כלכלית". הוועדה לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בארץ, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח, הגישה הערב את הדוח הסופי של עבודתה לראש הממשלה בנימין נתניהו. נתניהו אמור להחליט האם ומתי יוגשו המלצות הדוח לאישור הממשלה. מסקנות הדוח כבר מעוררות התנגדות של השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, שטוען כי יש לדחות ב-3 שנים לפחות את ההחלטה על יצוא הגז, עד שיתברר כמה גז לישראל ומה היקף הביקושים הצפוי. בתדרוך לעיתונאים הבוקר תקפו שר האנרגיה ומנכ"ל המשרד את המשרד להגנת הסביבה, שהעביר בתחילת השבוע את חוות דעת המיעוט שלו לעיתונאים. "נדמה לי שזה אחד התקדימים הראשונים שבהם מישהו שולח חוות דעת מיעוט עוד לפני שיש דוח", אמר לנדאו, "היה ראוי שמי שיש לו הסתייגות יגיש אותה ל

שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, הורה למנכ"ל המשרד שאול צמח למשוך את תזכיר הצעת חוק "החשמל הכשר", המוסיף לחוק החשמל סעיף המאפשר פיקוח הלכתי של הרבנות הראשית על ייצור החשמל בתחנות הכוח. זאת, לאחר מחאות נמרצות נגד החוק, שאף התממשו לכדי הפגנה מול ביתו של השר ברעננה ביום שישי האחרון. החוק הוצע על רקע שימוש בגנרטורים בימי שבת וחג, הנפוץ בחלק מהמגזר החרדי בשל חילול שבת של עובדי חברת החשמל בתחנות הכוח. לטענת המשרד, הגנרטורים מהווים סיכון בטיחותי ומפגע סביבתי, ולכן הוצע מנגנון פיקוח נוסף, על ידי הרבנות הראשית, על תחנות הכוח. זאת, למרות הודאת המשרד כי "תקן חשמל כשר כבר אומץ על-ידי חברת החשמל כמעט במלואו וכיום מתבצעת הפעילות בשבתות ובימים טובים בהתאם להוראותיו". עוזי לנדאו צילום: אמיל סלמן במסגרת ההצעה היתה גם כוונה להתקין מערכות אוטומציה נוספות, שינהלו את ייצור החשמל ללא מגע יד אדם. כמו כן, נכלל בחוק סעיף המאפשר, לטענת המוחים, שליטה של משגיחי הרבנות על ייצור החשמל, במה שכינו "יד על השאלטר". ביום שישי האחרון אירגנה תנועת "ישראל חופשית" הפגנה של כמה עשרות אנשים מול ביתו של לנדאו ברעננה, בה קראו המפגינים ללנדאו ומפלגתו (ישראל ביתנו) "די נמאס, תעברו לש"ס", "בחרת ליברמן - קיבלת ישי", ו"לנדאו, עד לכאן, ישראל זה לא איראן"

>> בשבוע שעבר הגישה האגודה לצדק חלוקתי עתירה לבג"ץ נגד רשות מקרקעי ישראל, בעקבות החלטת מינהל מקרקעי ישראל לאשר 57 פרויקטים סולאריים על אדמות מושבים וקיבוצים. כעת מתברר כי הגורם שהפנה את תשומת לבה של האגודה לנושא, וגם סייע לה בהכנת החומר המשפטי לעתירה, הוא משרד עורכי הדין המייצג את חברת SBY, המתקינה מערכות סולאריות על גגות, ומתחרה ביזמים הקרקעיים על מכסות ייצור החשמל הסולארי. ב-1 בינואר פירסם המינהל הודעה לעיתונות, שבה נמסר כי 57 פרויקטים סולאריים, המתוכננים על אדמות יישובים חקלאיים, ייהנו מהקלות באישור החכירה. זאת, לאור אישור תקנות מחמירות יותר על ידי מועצת מקרקעי ישראל, שעוררו סערה בענף. בין היתר, נקבע בתקנות החדשות כי יישובים לא יוכלו להחכיר קרקעות לשם הקמת מתקנים סולאריים עליהן, ועליהם להקים את המתקנים בעצמם. בנוסף, במקרה שבו כמה יישובים מתאגדים להקמת מתקן סולארי, בוטלה האפשרות ליישוב המוביל (שעל אדמותיו מוקם הפרויקט) להקצות 500 דונם לצורך המתקן, ומעתה הוא ייאלץ להסתפק ב-250 דונם. כמו כן בוטלה הנחת האזור בפריפריה, לאור הבנת המינהל כי פרויקטים סולאריים מקודמים בה בטעמי כדאיות, בשל קרינת השמש החזקה, ולפיכך אין צורך לתמרץ את הפריפריה בפרויקטים אלה. לאור ההתנגדות העזה לתקנות החדשות, החליט המינהל לק

קבוצה של חקלאים שהקימו על גגותיהם ובחצרותיהם מתקנים סולאריים קטנים, התכנסה לאחרונה במשרדו של עורך דין פעיל בתחום, במטרה לארגן תביעה ייצוגית בהיקף של מאות מיליוני דולרים. התביעה טרם הוגשה, אך עתידה להיות מכוונת כלפי שורה של גופים, בראשם משרד התשתיות והרשות לשירותים ציבוריים חשמל. טענתם: הממשלה מסכלת את חזון ייצור החשמל הפרטי בישראל.    עוד על אנרגיה סולארית - בערוץ כלכלה ירוקה : צה"ל ירוק יותר: בה"ד 1 ייצר חשמל מאור השמש פסיקה: לוחות סולאריים בנגב - לא פוגעים בנוף מכרז תעריפים ליצרני חשמל סולארי קטנים   לא רק למשקיעים במיזמים סולאריים קטנים לצריכה עצמית ולמכירת העודפים לחברת החשמל יש בטן מלאה בטענות - גם משקיעים במיזמים סולאריים קרקעיים עתירי שטח לייצור חשמל רב, טוענים שהם חווים קשים בקידום המיזמים מול הגופים הממשלתיים.   בתחילה הכל נראה מבטיח. המדינה הכריזה על תוכנית ממשלתית, שהציעה הלוואה בעבור הקמת מתקן סולארי לייצור חשמל מהשמש, שאת חלקו יימכרו למדינה עד שיכסו את ההלוואה. התעריפים היו טובים, וב-2008 מינהל מקרקעי ישראל אפילו העניק פטור מלא מתשלום למתקנים על גגות מבנים. המטרה לדבריו, היתה "לעודד מיזמים קטנים אלו ולהקל עליהם הן מבחינת הבירוקרטיה והן מבחינת התשלום".   אלא שבהמשך התברר שהמחוות חס�