Group items tagged

אם איראן תעמוד באיומה לחסום את מיצרי הורמוז, נתיב מעבר חיוני לכמעט חמישית מהנפט הנסחר בעולם, ההשפעה תהיה מיידית: אנליסטים בתחום האנרגיה אומרים כי מחיר הנפט יתחיל לזנק ויעלה ב-50% או יותר תוך ימים. לאיראן אין אינטרסים לבצע את החסימה, מכיוון שהיא תפגע בכלכלתה שלה - ובכלכלת סין, הלקוחה הגדולה שלה - אולם מומחים מזהירים כי בימים הבאים עלולה לחול הסלמה לא רציונלית שתפגע בכלכלה העולמית. כעת יורדים מחירי הנפט בעולם. החוזים על הנפט הגולמי מסוג טקסס מתוק למסירה בפברואר יורדים ב-0.6% ל-102.63 דולר לחבית במסחר האלקטרוני בניו יורק, לאחר שאתמול ננעלו ברמה של 103.22 דולר לחבית. בלונדון יורדים החוזים על הנפט מסוג ברנט ב-0.2% ל-113.44 דולר לחבית. אנליסטים מקפיטל אקונומיקס העריכו כי מחיר הברנט עלול לזנק באופן זמני ל-210 דולר לחבית אם המיצרים ייסגרו. "אם האיראנים יבחרו להשתמש בצי הצנוע שלהם ובטילים נגד ספינות כדי להתקיף את כוחות המערב, הם ייתקלו בתגובה מהירה שתשמיד במהירות את היכולת הימית שלהם", אמר דיוויד גולדווין, לשעבר מתאם משרד החוץ האמריקאי לענייני אנרגיה בינלאומיים. "אנחנו נטביע את הפריגטות שלהם". מיצרי הורמוז, איראן צילום: גטי אימג`ס למרות המתיחות הגוברת מול המערב, כולל אפשרות איסור על יבוא מאירופה שעליו הכריזה איראן �

דרמה אמיתית בשוק הסחורות ביממה האחרונה, כאשר האיחוד האירופי הכריז אתמול (ד') על אמברגו נפט על הספקית השנייה בגודלה של הזהב השחור בעולם, איראן. זאת, בעקבות המשך מאמציה של המדינה לפעול לפיתוח גרעין צבאי. המשקיעים לא נשארו אדישים, ושלחו את הנפט להיסחר סביב 114 דולר לחבית - רמות אליהן לא הגיע מאז יוני 2011. כעת מתפנים האנליסטים לנתח את ההשלכות הגיאופוליטיות של המהלך, ולאן פני מחיר הנפט. ב-3 החודשים האחרונים נסק מחיר הנפט בכ-52%, לא רק בשל ההתאוששות בשווקים הפיננסיים והגידול בתיאבון לסיכון, אלא גם בגלל החשש שמא איראן תסגור את מיצרי הורמוז (פרטים בהמשך). "הנתונים הכלכליים והמצב הגיאופוליטי המדאיג צפויים להמשיך ולתמוך בראלי בנפט", אמר ג'ון קילדוף, שותף בקרן הגידור Again Capital בניו יורק. "הטמפרטורה עולה כל יום על המבצ באיראן - סנקציות, ומנגד שיגורי טילים, והכל תורם למצב". מדובר במהלך לא פשוט עבור ממשלת איראן, שתיאלץ לאתר קונים אחרים לאחר ממוצרי היצוא המרכזיים שלה: מדינות אירופה רוכשות מאיראן כ-450 אלף חביות נפט ביום, מתוך היקף כולל של 2.6 מיליון חביות המיוצאות מאיראן מדי יום. בפועל, מהווה אירופה השוק השני בגודלו ליצוא נפט מאיראן, אחרי סין. סך ייצור הנפט בעולם עומד על יותר מ-80 מיליון חביות מדי יום. ... "הנפט הוא לא עוד סחו�

בעקבות החלטת האיחוד האירופי להטיל אמברגו על ייבוא נפט מאיראן, מזהירה היום (ד') קרן המטבע העולמית כי מחירי הנפט בעולם עלולים להאמיר ב-20 עד 30% כתגובה לסנקציות. הסנקציות הכלכליות המוטלות על איראן, על פי הדיווח בסוכנויות הידיעות, יביאו לירידה בהיצע הנפט של 1.5 מיליון חביות ליום. ירידה חדה יותר תירשם אם איראן תממש את איומיה ותסגור את מיצרי הורמוז, נתיב הובלת הנפט מהגדולים והעמוסים בעולם.

"בחודשים האחרונים משלים משרד האנרגיה והמים, בהובלת המדען הראשי במשרד, הד"ר שלמה ולד, את הקמת המנהלה לערים חכמות. בשיתוף עם משרדי ממשלה נוספים ועם גופים אקדמיים ובהם המכון הלאומי לחקר הבנייה בטכניון, תסייע המנהלה לרשויות מקומיות לשלב במערכות הניהול שלהן טכנולוגיות מידע מתקדמות, כדי לייעל את התשתיות בתחומן. גם האיחוד האירופי מקדם יוזמה לפיתוח ערים חכמות והמגמה מתרחבת ליבשות נוספות. חלק מהטכנולוגיות העומדות לרשות ערים חכמות יוצגו בתערוכת ווטק לטכנולוגיות שימוש במים, שתיערך בתל אביב בחודש הבא. הצורך ביצירת ערים חכמות נובע ממחסור עולמי במשאבי אנרגיה, מים וקרקע. בערים רבות בעולם התשתיות הקיימות עדיין לא מנצלות את הטכנולוגיות המתקדמות בתחומי הסביבה והמידע. לכן נמשכות בהן תופעות כמו דליפת מים וצריכת חשמל בזבזנית בהיקף רחב."

ממשלת בריטניה צפויה להציג את היעדים השאפתניים בעולם להפחתת פליטות גזי חממה, במסגרת תוכנית של הממשלה לשיפור איכות הסביבה בשעה שהיא מיישמת מדיניות צנע. כריס הון, השר לאנרגיה ואיכות הסביבה בבריטניה, צפוי להודיע היום בפרלמנט כי הממשלה תעגן בחוק את היעד שלה להפחתת פליטות גזי החממה במחצית עד שנת 2025. יעד ההפחתה, שהתבסס על רמות הפליטה מ-1990, הוא קיצוני יותר מהיעד של האיחוד האירופי, אשר שואף לצמצם את פליטות הגזים ב-20% עד 2020. כך מדווח היומון דהמרקר. במסגרת התוכנית עשויה הממשלה לחייב משקי בית בבריטניה לרכוש מכשירים חסכוניים באנרגיה עבור בתיהם. בנוסף, צפויה הממשלה לחדש את תמיכתה בפרויקטים גדולים, כגון פרויקט לניצול אנרגיה ממחזורי גאות ושפל או פרויקט לקבירת פחמן דו חמצני.

"הטכנולוגיה להפקת אנרגיה תרמו-סולארית קיימת כבר מזמן, וצריך לממש אותה בשטח. הבעיה שדברים זזים לאט מדי", אומר לוי, "במקרה של אשלים ההסדרה היא אחרת, אבל בשאר התוכניות להקמת תחנות כוח תרמו-סולאריות העניינים תקועים. אין הסדרה מתאימה שתאפשר את היציאה של תעשייה שלמה לדרך בתחום הזה". בשיכון ובינוי מתריעים מזה זמן על היעדר הסדרות נפרדות לטכנולוגיות שמציע השוק לייצור של חשמל סולארי. ההסדרה הקיימת כורכת את הטכנולוגיה הפוטו-וולטאית עם זו התרמו-סולארית, חרף היותן שונות מהותית, עם הספקי חשמל, יעילות וניצולת שונים ועם סיכונים ועלויות אחרים. אנרגיה פוטו-וולטאית משמעותה המרה של אנרגיית השמש לחשמל דרך תאי שמש העשויים סיליקון; באנרגיה תרמו-סולארית מתחמם נוזל ומנוע שמופעל באמצעותו מייצר חשמל. בתחום האנרגיה הפוטו-וולטאית, טוען לוי, אין לישראל ערך מוסף ניכר. זאת, בשל ייצור מוגבר של פאנלים סולאריים וממירים מתאימים בסין המיובאים לישראל ומותקנים בידי ספקים מקומיים, בעיקר על גגות. "במקרה של תחנות תרמו-סולאריות, יש אופרציה שלמה שמאפשרת רצף של ייצור חשמל שאינו תלוי מזג האוויר, באמצעות מערכת גיבוי של ייצור באמצעות גז טבעי. אלו תחנות כוח לכל דבר, שמבטיחות מקומות עבודה רבים בפריפריה וגם ערך מוסף לישראל, כמרכז חדשנות �

"אנחנו עומדים לפספס את הרכבת, אנחנו כבר מאחרים לתחנה. זו תהיה בכייה לדורות, אנחנו מאבדים ענף תעשייה שלם. אם נמשיך להתברבר, נמצא את עצמנו בעוד שנתיים או שלוש בשלב השאלות: איפה טעינו ומה לא עשינו" - כך מזהיר בראיון ל"גלובס" מנכ"ל החטיבה לאנרגיה מתחדשת של קבוצת שיכון ובינוי, אמיר לוי, על הצפוי להערכתו בתחום האנרגיה הסולארית. דבריו של לוי, שכיהן עד לפני כחמש שנים בשורה של תפקידים במשרד האוצר - האחרון שבהם היה סגן הממונה על התקציבים - אמורים להוות אור אדום עבור מי שמתקשים להכריע על מדיניות סדורה, מוחלטת וקבועה בתחום האנרגיה הסולארית. היעדר מדיניות סדורה כזו חושף את הענף כולו לוויכוח מבולבל, מייגע, מתיש ולא ממוקד. היעדר המדיניות מוביל את היזמים לחשוב פעמיים אם יש טעם להשקיע הון בישראל. תגובת משרד התשתיות לא התקבלה עד לסגירת הגיליון. "צריך הסדרה נפרדת" לוי מדבר מתוך ניסיונו ויש לזכור שעל ראשו הוא חובש כובע של מי שמעוניין בין היתר, בהצלחתה העסקית של חברה מסחרית. שיכון ובינוי, בשיתוף עם סולל-סימנס, מתמודדת על מכרז BOT (הקם, תפעל, מסור) של המדינה להקמת תחנת כוח תרמו-סולארית באשלים שבנגב, שתשתרע על שטח של 3,000 דונם ותייצר 110 מגוואט של חשמל. במקביל, היא מובילה תוכנית לבנייה עצמאית של תחנה תרמו-סולארית נוספת, שתייצר ח

ד"ר טאלב מוקארי, מרצה בכיר במחלקה לכימיה ומכון אלזה כץ לננו-מדע וננוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון זכה במענק יוקרתי למשך חמש שנים ממועצת המחקר של האיחוד האירופי. ד"ר מוקארי זכה במענק בסך של 1.5 מיליון אירו, על תרומתו בפיתוח ננו-מבנים מיוחדים לייצור אנרגיה ירוקה בעלות נמוכה ואפקטיבית.

בזמן שמדינות העולם לא מסכימות לגבי פרוטוקול חדש לצמצום פליטות גזי החממה, באיחוד האירופי שוקלים לבקש להאריך את האמנה הקיימת.

האיחוד האירופאי השיק יוזמה חדשה עם קבוצת התעופה, אייר פראנס KLM , איירבוס, חברות תעופה אירופאיות ויצרנים של דלק ממוחזר, הנקראת "נתיב הדלק הביולוגי". השותפים ליוזמה מחויבים לתמוך ולקדם את הייצור, האחסון וההפצה של דלק ביולוגי ממוחזר עבור תעשיית התעופה. מטרה מרכזית נוספת ליוזמה החדשה היא לעודד ייצור שנתי של 2 מיליון טון דלק ביולוגי, המהווה כ- 4% מהצריכה הנוכחית באירופה, עבור תעשיית התעופה עד לשנת 2020, ובמקביל ליצור מערך תמיכה כלכלי לייצור באירופה. בחודש מאי האחרון, חתמה אייר פראנס על הסכם שותפות עם AEC (Atomic Energy and Alternative Energy Commission)), לייצור של דלק ביולוגי מפסולת יערות בצרפת והחל משנת 2015, חלק מייצור זה ישמש את אייר פראנס. בנוסף, בחודש הקודם, KLM, החלה בהפעלת טיסות מסחריות המשתמשות בדלק ביולוגי שמבוסס על שמן ממוחזר והיתה לחברה הראשונה בעולם שעשתה זאת.

כשתוכננו מבחני המדידה הרשמית, לפני שנים רבות, הם לא לקחו בחשבון את ההתקדמות הטכנולוגית שמאפשרת ליצרנים לתפור כיום באופן מדויק את עקומות הצריכה/פליטה לדרישות המבחן, ובמידה רבה "לתחמן" אותם. לאיחוד האירופי לקח זמן רב להפנים את השינויים, אך בחודש שעבר הוגשה לנציבות הצעה ראשונה לבצע עדכון מקיף במבחני הפליטה/צריכה, כדי להתאימם לתנאים הריאליים. באיחוד מעריכים, שלפחות 18 חודש יעברו עד שההצעה תהפוך לתקנות, למרות שצריך לזכור כי היצרנים עתירי ההשפעה יילחמו בשיניים נגד התקנות החדשות שיקטינו משמעותית את הטבות המס ה"ירוקות" שלהן.

כמה Co2 אתם פולטים במהלך הייצור? השאלה הזאת הולכת ונשאלת יותר ויותר ע"י קניינים מחו"ל ויכולה להכריע את גורל הקשרים העיסקיים. בקרוב יחל בצרפת ובעקבותיה במדינות נוספות באיחוד האירופי מהלך סביבתי-תעשייתי, אשר יחייב את כל היצואנים לסמן את טביעת הרגל הפחמנית של מוצריהם. במקביל, יותר תאגידים בינלאומיים דורשים זאת מספקיהם בעולם, על מנת לאפשר לצרכנים לבחור את המוצר המזהם פחות מבין המוצרים המתחרים.

מוצר החדש מצליח להפוך לדלק טבעי, שמנים צמחיים מכל מקור, כמו למשל: שמנים צמחיים המופקים מקקטוס ישראלי הגדל בנגב וכן שמנים תעשיתיים משומשים, ואפילו שמן המופק מבורות שומן המצויים בתוך בורות הביוב. חברת "נופר הייטק" בעלת "אתר הפטנטים הישראלי", מסרה כי לממציא הישראלי שפיתח את המוצר, נמצא כבר מפעל בישראל המייצר בצורה מסחרית את המוצר החדש, אך לצורך ייצוא המוצר לשוק הבינלאומי דרושה השקעה בהרחבת המפעל בסדר גודל של כחמישה מיליון דולר. ד"ר סובחי באשיר - ד"ר לכימיה שפיתח את הדלק הטבעי החדש, ושותפו להקמת המפעל "טרנס ביודיזל" - ד"ר אחמד טאפש, אף הוא ד"ר לכימיה מספרים כי המוצר החדש מבוסס על אנזים ביולוגי המאפשר הפיכת כל שמן צמחי כולל שמנים משומשים מהתעשייה, לדלק "ביודיזל" שאינו מזהם את הסביבה. ע"פ החוק הנהוג בשוק האירופי המשותף, חברות הדלק חייבות למהול בסולר הרגיל, לפחות 5.6% של "ביודיזל" שהינו דלק טבעי ממקור צמחי ואשר אינו מזהם את הסביבה. בעתיד, אחוז זה אף צפוי לעלות ולהגיע עד 20% מתוך תערובת הסולר המותרת לשימוש. עלייה זו תביא לדרישה בינלאומית עצומה לביודיזל בסדר גודל של מיליארדי טונות בשנה. ד"ר סובחי באשיר, מפתח האנזים מוסר כי האנזים הינו ביולוגי ולכן תהליך הייצור אינו מזהם את הסביבה, ואף מפחית ב100% את פליט

"אנרגיית רוח צפויה לשלש את תפוקת ייצור החשמל שלה ואף למעלה מכך עד לשנת 2020, עם השקעה של כ-194 מיליארד אירו בחוות של טורבינות רוח ימיות ויבשתיות עד לתום העשור", מציין ג'סטין ווילקס, מנהל המדיניות של האיגוד. "הצלחה זו מונעת בעיקרה ממסגרת רגולטורית מעודדת של מדינות ה-EU, שאנו זקוקים כי תימשך גם לאחר 2020". מבחינה מספרית, ייצור החשמל באמצעות טורבינות הרוח צפוי לגדול מ-182 טרה-וואט/שעה, המהווים 5.5% מכלל הדרישה האירופאית לחשמל ב-2010, ל-581 טרה-וואט/שעה - 15.7% מהדרישה הכוללת ב-2020. עד לשנת 2020 ייצור חשמל מטורבינות רוח יהיה שווה ערך לכלל צריכת החשמל של משקי הבית בצרפת, גרמניה, פולין, ספרד ובריטניה ביחד. באיגוד מעריכים כי עד 2030 ייצרו טורבינות הרוח 1,154 טרה-וואט/שעה (28% מכלל הדרישה) שיספקו חשמל ליותר מ-241 מיליון בתי-אב. כיום ייצור החשמל מאנרגיית הרוח משתווה לצריכה הממוצעת של כ-50 מיליון בתי-אב באירופה.

משרד האוצר מתנגד בתוקף להקצאה נוספת של תעריפי הזנה לחברות המייצרות חשמל סולארי עבור מערכות קטנות ובינוניות, בטענה שעלותו של החשמל הנקי גבוהה משמעותית מעלות החשמל המיוצר באמצעים מזהמים. אבל בכדי לבדוק את הפער האמיתי בין ייצור חשמל הסולארי לייצור החשמל אותו משרד האוצר מעודד, יש לבדוק את הדברים בצורה מקיפה ומדויקת יותר. מחיר החשמל בישראל הינו מן הנמוכים במערב, ונע סביב החצי שקל לקוט"ש כשמחיר החשמל הממוצע באירופה הוא סביב ה-16 יורו-סנט לקוט"ש , מה שיוצר פער בין מחיר האנרגיות המתחדשות למחיר החשמל. בנוסף, בישראל מוענקת פרמיה עבור מניעת זיהום אויר של 12 אגורות לקוט"ש, ואילו במדינות האיחוד האירופי והמערב פרמיית הורדת זיהום האוויר היא כ-20 אגורות לקוט"ש. מכאן, שהאוצר מסתמך על שני נתונים בעייתיים בחישובי העלות למשק הישראלי של השימוש באנרגיות מתחדשות, בנוסף לכך האוצר מתעלם בחישוביו מהצורך לייצר הכנסה ותעסוקה בפריפריה, כמו גם מהכנסות הנובעות מתשלומי מס הכנסה, שיחזרו לקופת המדינה מהיצרנים הפרטיים. בכך למעשה מייצר משרד האוצר תחשיב מגמתי של מחיר החשמל הקונבנציונלי מול מחירו של החשמל הסולארי.

מידה ומחירי החשמל יעלו ב-20% כמו שצופים ברשות החשמל, הפער ירד ל-25 מליון ש"ח לשנה וזה עוד לפני שמחשבים את ההחזר שהמדינה תקבל מיצרני החשמל הפרטיים, את התמיכה בפריפריה ואת העובדה שחשמל ה-PV מיוצר בזמן פסגה, כלומר בזמן שהמזגנים עובדים והתעריפים יקרים יותר משמעותית, ומשנים את כל החישובים לטובת הפוטו-וולטאי. במידה ויתבצע תחשיב אמיתי לגבי ה-60 מגה וואט שיכלול את כל האלמנטים (חשמל פסגה, פרמיית זיהום אויר, מס הכנסה, תעסוקה בפריפריה) - ספק אם ימצא פער עלויות אמיתי ומשמעותי.