Group items tagged

בשנה האחרונה השקענו כ-400 מיליון דולר בפרויקטים. אנחנו מתאימים את השסתומים כדי להתאים לצריכת החשמל, אך אף אחד לא צפה את הפסקת הגז המצרי, ואנו עושים ככל שביכולתנו כדי להקדים את האספקה", כך אמר לוסון פרימן, סגן נשיא נובל אנרג'י, בוועידת אנרגיה ועסקים בכפר המכביה. גדעון תדמור צילום: סלמן אמיל גדעון תדמור, מנכ"ל דלק אנרגיה, אמר בכנס כי "מאגר תמר יכול לספק את צרכי הגז של ישראל ל-20 שנה. עשויות להיות תגליות נוספות בפעולות האקספלורציה שכל החברות עושות באזור. מה יעשה עם כל הגז הזה? בוועדת ששינסקי, היה ויכוח על חלוקת העוגה. ברגע שהויכוח הזה הוכרע, נשאלת השאלה כיצד מגדילים את העוגה. הוקמה הוועדה לשימושים בגז הטבעי, והיא בוחנת גם ייצוא של הגז". "ישראל יכולה להיות שחקן בשוק ה-LNG העולמי. השוק הזה נותן היום לישראל הזדמנות להיות שחקן. יש חלון הזדמנויות של ביקושים עודפים גם בשוק האסייאתי וגם באירופה. ישראל נמצאת באמצע, עם אפשרות לספק ביקושים בשווקים האלה. ישראל, יחסית למקומות אחרים, נחשבת אי של יציבות פוליטית. אם מסתכלים מה קורה היום בתורכיה, בלבנון, ובמצרים, מבינים שחלון ההזדמנות הזה עלול להיסגר. אם זה יקרה, הגז יישאר באדמה", אמר תדמור. גיורא איילנד, יועץ לגבעות עולם, אמר כי "היו פערים בין הצהרות של ממשלה שרוצה לקדם מש�

""תעשיית החיפושים והקידוחים היא אולי בקילומטר העשירי בדרך של 100 קילומטר, אבל הכול יישאר בגדר תיאוריה אם לא יהיה יצוא", כך טוען דיוויד ארון, מייסד ומנכ"ל חברת הייעוץ הבריטית PDC, שפעילה בישראל מאז 2004, בעיקר בייעוץ לרשות הגז במשרד האנרגיה. השנה ייעץ ארון גם לחברת החשמל במסגרת ההסכם בינה לבין שותפויות תמר. לאחרונה אף הוצע לו לשמש הממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה, אך לאחר התלבטויות ממושכות החליט לסרב להצעה בשל הרצון להמשיך בעיסוקיו הפרטיים. באופן כמעט טבעי נבחרה PDC לייעץ לוועדה הממשלתית לבחינת מבנה משק הגז בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח. הוועדה המליצה לממשלת ישראל לשמור בידיה עתודת גז שתספיק לצורכי המשק ל-25 שנה, תוך שהיא מתירה לכל מאגר לייצא 50% לפחות מתכולתו. המלצות ועדת צמח ממתינות כעת לאישור הממשלה, אך השר להגנת הסביבה גלעד ארדן כבר הודיע על התנגדותו להמלצה להתיר לישראל לייצא גז. ארון מאמין בגישה ההפוכה והמליץ להתיר יצוא גז כמעט ללא מגבלות, למעט חובה לחבר את המאגרים לשטח ישראל. "בסך הכול הוועדה הגיעה למסקנות סבירות", אומר ארון, "רק חבל שבדרך היא נאלצה לעשות לא מעט טוויסטים. הסבירו לי שהיה לא קל לאסוף את הוועדה הזו ביחד כדי לגבש מדיניות מוסכמת, ואני יכול להבין את המורכבויות. באופן כללי אפשר לומ

משקיעי גבעות עולם (   5.1 ) פנו במכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר התשתיות עוזי לנדאו וקראו להם להתערב ולהורות לאשר את קידוח מגד 6 וכן לזרז את תהליך האישורים לשדה מגד. עוד קוראים משקיעי גבעות לנתניהו וללנדאו לכנס מסיבת עיתונאים באתר הקידוח ולהכריז על שדה מגד כפרויקט לאומי. מדובר בעצומה גדולה שחתומים עליה 500 משקיעי גבעות. העצומה מגיעה היום על רקע הדיווח של גבעות ביום ו' האחרון לפיו הוועדה המחוזית במשרד הפנים דחתה את הבקשה של גבעות לביצוע הקידוחים לחיפוש נפט מגד 6, 7, ו-8 באתר "מגד" סמוך לראש העין. הסיבה לדחיית הבקשה היא ככל הנראה שינוי רטרואקטיבי של הליך התכנון לקידוחי נפט. מדובר באישור לקידוחי הנפט באתר "מגד" שאמורים היו להתחיל כבר ברבעון הנוכחי, והדחייה תביא לעיכוב של 3 חודשים לפחות בתחילת הקידוחים. (לסיפור המלא) דחיית הקידוחים בשדה מגד מלחיצה את משקיעי גבעות, "לאחרונה נתבשרנו כי הבירוקרטיה במשרדי הממשלה מעכבת את תהליך האישורים ומונעת את האישור לקידוח מגד 6", מציינים במכתב. "המפעל החשוב של שדה מגד נמצא כעת בסכנה בגלל דחייה בירוקרטית מקוממת נוספת של הקידוח, שמשמעותה דחייה של כל פיתוח השדה, פגיעה כלכלית קשה בגבעות עולם ובמשפחות המשקיעים, אובדן הכנסות של מאות מליוני דולרים מתמלוגים לקופת המדינה, ו

הבוקר צפוי בבג"ץ דיון בעתירת חברות הגז והנפט ישראמקו וגבעות עולם נגד חוק ששינסקי, שהגדיל את הנתח שתקבל המדינה מהרווחים שיופקו ממאגרי הגז שהתגלו מול חופי ישראל. החוק נחקק בעקבות המלצות ועדת ששינסקי להעלות משמעותית את שיעור התמלוגים המגיעים למדינה, כלומר לכולנו. העותרים מתמקדים בטענות על מיסוי רטרואקטיבי, על אפליה לעומת הטבות מס שהוענקו ל-EMG, יבואנית הגז המצרי זכרונו לברכה, ועל פגיעה בזכות החוקתית לקניין. מול העותרים הוביל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, בחוות הדעת שתמכה במסקנות ועדת ששינסקי, את הטיעון כי הטלת משטר המס החדש וביטול הטבות מס ישנות "נובעים מטעמים של צדק חלוקתי", כלשונו. בהזדמנות זו ידון בג"ץ גם בעתירת ח"כ אורי אריאל להקים מרווחי הגז שיגיעו למדינה קרן למטרות חברתיות כלכליות; ובעתירת פרופ' שמואל קניאל להעלות את שיעור הרווחים שיועברו למדינה לזה שעליו המליצה ועדת ששינסקי, אחרי שהכנסת חתכה בהמלצות לטובת ברוני הגז. כיצד מחורר בג"ץ את רשת הביטחון הסוציאלי שופטי בג"ץ מרים נאור, עוזי פוגלמן וצבי זילברטל, שידונו בעתירה, יידרשו למה שבג"ץ מיעט לעשות ברוב שנות קיומו: לתת משקל לזכויות חברתיות, ציבוריות, על פני זכות הקניין החוקתית. בג"ץ לא הצטיין בכך בעבר. ההפך הוא הנכון. בדו"ח שמופץ �

ארגון גרינפיס מותח ביקורת על חברות המפעילות חוות ענק של שרתים המבוססות על מקורות אנרגיה כמו פחם או אנרגיה גרעינית עודד ירון 17.04.2012 23:34 אפל, מיקרוסופט ואמזון הן המזהמות הגדולות ביותר מבין החברות הבולטות המפעילות מרכזי מחשוב ענן ענקיים, כך קובע דו"ח גרינפיס שהתפרסם היום. מנגד מציין הדו"ח כי בין החברות ה"ירוקות" נמצאות גוגל, יאהו ופייסבוק. חברות אלה "מתחילות להוביל את התעשייה בנתיב האנרגיה הנקייה, באמצעות התייעלות אנרגטית ושימוש באנרגיה נקייה ומתחדשת", נכתב בדו"ח. הדוח שכותרתו "עד כמה נקי הענן שלך?" (לחצו לדו"ח המלא) בוחן 14 חברות ואת שרשראות אספקת החשמל שלהן, הכוללת למעלה מ-80 חוות ענק של שרתים. בגרינפיס הסבירו כי הם בחרו באותן 14 חברות מפני שהן הבולטות והמובילות בתחום, והן גם אלה אלו "שביכולתן, הן הכלכליות והן המסחריות, לשנות את דפוסתן ולהשפיע על תעשיית האינטרנט והמחשוב כולה". גרינפיס פתח בעצומה שמכוונת להשפיע על החברות הללו, ודרכן מקווה הארגון להשפיע גם על אחרות. המדובר במרכזי נתונים אדירים בגודלם, שבגרינפיס מציינים שאת חלקם ניתן לראות מהחלל. הם מכילים אלפי מחשבים וצורכים חשמל בכמויות אדירות. צריכת החשמל של חלק מהם שווה לזו של 250,000 בתים באירופה. בגרינפיס מציינים כי אילו רשת האינטרנט הייתה מדינה, צר�

ספינה הנמצאת בבעלות האחים עופר היתה בדרכה לנמל באיראן אך בדקות האחרונות ביצעה פניית פרסה ושבה על עקבותיה ליכוון דובאי, כך דווח בחדשות ערוץ 10. קודם לכן הבלוג הפוליטי "תיקון עולם" של היהודי-אמריקאי ריצ'רד סילברסטין, הציע הסבר אפשרי לסיבה שבגללה עצר כרמל שאמה הכהן באופן פתאומי את דיוני ועדת הכלכלה בפרשת המכליות של האחים עופר ואיראן, לאחר שהוגש לו פתק שכלל הודעה מגורם בלתי ידוע. סילברסטין טוען כי קיבל ממקור ישראלי אישור לכך שהפתק הגיע מ"בכיר בטחוני רם דרג". אותו מקור אמר לסילברסטין כי ספינות של האחים עופר עגנו בנמלים באיראן עשרות פעמים בשנים האחרונות "ואיפשרו למספר מרובה של סוכני מוסד לחמוק לחופי המדינה לביצוע משימות סודיות". סילברסטין הוסיף כי להערכתו, הפתק הגיע מראש המוסד, תמיר פרדו, וכי אם הדברים נכונים, הרי שטענות החברה כי קיבלה אישור ממשלתי לפעולותיה נכונות, וכי הכחשות הממשל שקריות. "פירוש הדבר הוא שישראל ניצלה מערך של אינטרסים מסחריים על מנת לבצע את פעילויות המודיעין שלה בתוך איראן, והייתה מוכנה לנצל מיזמים מסחריים אלו תוך הפרשה ישירה של אמברגו בינלאומי". סילברסטין טוען כי "הסיבה היחידה שהמוסד נתפס, היא שביבי הלך נגד ממשל אובמה פעם אחת יותר מדי, והממשל האמריקאי רצה להעמידו במקום. פרשת המ�

משק החשמל בישראל ניצב בפני אחד המשברים הקשים שידע. המחסור בגז טבעי תורגם כבר בשנה האחרונה לזינוק של 25% בתעריפי החשמל, ואלה צפויים לעלות בשנתיים הקרובות בכ-18% נוספים, בשלוש פעימות לפחות, שהראשונה שבהן יצאה לדרכה אמש. בעוד שבעולם נהפך המושג "התייעלות אנרגטית" לשגור במגזר הביתי ולאטרקטיבי במיוחד במגזר העסקי, הרי שבישראל עדיין מעדיפים למחות - ואופציית החיסכון מצויה עדיין בחיתוליה. רק מעטים התחילו עד כה לחפש וליישם טכנולוגיות שיאפשרו להם לצמצם את צריכת החשמל מבלי לפגוע בתפקוד היומיומי. הנה כמה מהפתרונות היצירתיים אשר יוכלו לחסוך לבית הפרטי ולבית העסק מאות ואלפי שקלים בחשבונות החשמל המאמירים. עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם מתקן המים מזרים כסף מתקני מים מינרליים או מים מטוהרים נהפכו בשנים האחרונות למוצר שכיח בבתים פרטיים, ובוודאי שבבתי עסק. מה שאנו נוטים לשכוח הוא שמדובר במכשיר זולל חשמל, שצורך חשמל גם כשאין מי שמשתמש בשירותיו. "מדדנו את צריכת החשמל של מתקן תמי 4 בלילה, ומצאנו שהוא צורך כ-2 קילו-ואט, לעומת 2.5-3 קילו-ואט במשך שעות היום", מספר משה פרומברג, הבעלים והמנכ"ל של חברת מילא. "הפער בין היום ללילה לא גדול, כי גם כשהמכשיר ב'סטנד ביי', הוא עדיין מחזיק את המים בטמפרט�

"ועדת צמח לבחינת המדיניות במשק הגז הטבעי הגישה הערב (ד') לראש הממשלה בנימין נתניהו את הדו"ח הסופי שגיבשה בתום 11 חודשי עבודה. אסדת קידוח גז. הכמות לייצוא גדלה אלי דסה מהדו"ח עולה כי ישראל תאפשר לחברות הקידוח בשטחה לייצא למעלה מ-50% מהגז הטבעי - כמות של 500 BCM, תפעל להסרת החסמים לייצואו של הגז ותשריין למשק המקומי גז טבעי למשך 25 שנה. על פי ההמלצות, שצפויות להגיע לדיון בממשלה בשבועות הקרובים, היקף הגז הטבעי שיש להבטיח לטובת המשק המקומי יהיה 450BCM. הוועדה קבעה עוד כי היקף הגז הטבעי שיש להבטיח לצורכי המשק יעודכן שוב כעבור 5 שנים וייקבע על בסיס אותו מודל - כלומר, שמירת כמות גז טבעי מבוקשת על-ידי המשק הישראלי ל-25 שנים. בכל הנוגע להקמת מתקן ייצוא לגז, קבעה הוועדה כי הוא יהיה בשליטה ישראלית אך בנושא המעורבות הממשלתית בהקמת תשתיות הגז - נקטה הוועדה ניסוח מעורפל וקבעה כי יש צורך במעורבות כזו, אך את רמת המעורבות תצטרך לקבוע ועדה נוספת, שתדון בנושא באופן מרוכז. עוד הומלץ כי בעלי חזקות במאגרים יידרשו לקבל אישור מראש לחוזי מכירה של גז טבעי שאינם מיועדים למשק הישראלי וכי היזמים יחויבו בקבלת רישיון ייצוא. בנושא הייצוא נקבע גם ועדה בינמשרדית בראשות מנכ"ל משרד רה"מ תבחן את דרכים להסרת החסמים לייצוא הגז. הביקורת: "הוו�

"תגובות קשות מצד נאמני איכות הסביבה למסקנות הוועדה לבחינת משק הגז, שממליצה לשמור למשק עתודות ל-25 שנה ולאפשר לייצא לחו"ל כחצי מהכמות שהתגלתה. "סומנה מטרה מראש והיא הסיוע ליזמים למקסם את רווחיהם, מונעים מהציבור אנרגיה זולה", אמרו במשרד להגנת הסביבה אביטל להב פורסם:  29.08.12, 18:07 מסקנות הוועדה לבחינת משק הגז בישראל , שהוגשו היום (ד') לראש הממשלה, מעוררות זעם בקרב נאמני איכות הסביבה. פעילי הסביבה קוראים להגדיל את כמות הגז שחברות הקידוח יחויבו למכור למשק הישראלי, על מנת לצמצם את התלות של רכבים ומפעלים בדלקים מזהמים.   כפי שפורסם הבוקר, הוועדה, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח, ממליצה לראש הממשלה לחייב את חברות הקידוח למכור למשק הישראלי כמות של 450 מיליארד מטר מעוקב. כמות זו אמורה לספק את צורכי האנרגיה של המשק למשך 25 שנה, בהם כל החשמל בתחנות הכוח הפרטיות ו-70% מהחשמל שמייצרת חברת החשמל יופקו מגז טבעי.   בנימין נתניהו מקבל את הדו"ח משאול צמח (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)     מדובר בכמחצית מתוך 800 מיליארד מטר מעוקב גז שנתגלו עד כה בים התיכון (כ-300 במאגר תמר ו-500 במאגר לוויתן)את המחצית השניה של כמות הגז במאגרים יוכלו החברות לייצא לחו"ל.   הוועדה מעריכה, כי חלק קטן ממשקי הבית בישראל יחוברו למערכת הולכת הגז הטבעי כמו ג

חברת החשמל בעד תחרות, אבל תחרות נכונה" - כך ניסה אתמול מנכ"ל חברת החשמל, אלי גליקמן, להסביר את יחסה המורכב של החברה כלפי יזמי החשמל הפרטיים, שמתכננים להתחרות בה. לדבריו, "צריך לעודד יצרני חשמל פרטיים, אבל זה לא אומר שצריך לדרוס את חברת החשמל". הדברים נאמרו אף שחברת החשמל מחזיקה בנתח שוק מוערך של 95%-96% וצפויה לרדת לנתח מינימלי של 78% עד 2020, לפי תרחיש התחרות האופטימי ביותר של משרד התשתיות. בצעד ראוי לתשבחות, ערך אתמול משרד התשתיות "שולחן עגול" פומבי שבו נערך דיון באשר לתוכנית פיתוחו של משק החשמל לעשור הקרוב. לדיון, שאותו הנחה מנכ"ל משרד התשתיות שאול צמח, זומנו נציגי משרד האוצר, חברת החשמל, רשות החשמל והיזמים הפרטיים, וכן נציגי תקשורת. אלא שהדיון, שנועד לעסוק בתמהיל ייצור החשמל במשק עד 2020, זלג עד מהרה לוויכוח המתנהל בימים אלה סביב עתיד היזמות הפרטית בענף החשמל. הדיון נערך על רקע "תנועת מלקחיים" שהחלה נרקמת באחרונה נגד פתיחת הענף לתחרות: שורת צעדים רגולטוריים שתכליתם לצמצם, או לבחון מחדש, את ההטבות הניתנות ליזמות החשמל הפרטי לסוגיו, ובמקביל קמפיין שבו פתחה חברת החשמל לתיאור הסכנה שלפניה היא ניצבת עם פתיחת הענף לתחרות. מנכ"ל חברת חשמל אלי גליקמן "כיום נותנים לחברת החשמל הוראה לעבור משימוש בגז טבעי לסולר -

שותפות קידוחי הנפט גבעות מדווחת היום דיווח מוזר במיוחד לבורסה. במסגרת הדיווח, תחת הכותרת "החלטת הוועדה המחוזית לגבי קידוחים מגד 6,7 ו-8", מודיעה גבעות כי במשרדי השותפות התקבל מכתב בו נכתב כי בקשתה של השותפות לפעול בשדות אלו נדחתה. עם זאת, מציינים גבעות בדיווח, המסמך הגיע למשרדי החברה כשהוא אינו כולל תאריך ואינו חתום. בכך, נותרת זהות השולח ותקפותו של המכתב בספק. הדיווח הופך להיות מוזר אף יותר בשל התייחסותו של השותף הכללי להחלטה כהחלטה תקיפה. "למיטב הבנת השותף הכללי, הסיבה לדחיית הבקשה היא שינוי רטרואקטיבי של הליך התכנון לקידוחי נפט", נכתב בהודעה. בסוגריים ובדרך אגב נכתב עוד שסיבה זו לדחיית הבקשה צויינה בפני נציגי השותפות בעל פה בדיון במשרד הפנים. צילום: וקנין עופר גבעות הגישה את הבקשה לשלושת הקידוחים ביולי 2011. באמצע נובמבר התקיים בוועדה המחוזית דיון לאישור הבקשות. בעקבות עתירה שהוגשה לבג"ץ, התחייבה המדינה שהליכי התכנון של קידוחי נפט ייעשו מעתה על פי חוק הנפט ולא על פי חוק התכנון והבנייה. לפיכך, החליט היועץ המשפטי של משרד הפנים על עצירת הליך האישור של בקשותיה של גבעות שהוגשו על פי חוק התכנון והבנייה. "עצירת ההליך יצרה מצב לא סביר בו הופסק ההליך במסלול הפטור הקיים לקידוחי נפט (במסגרת חוק התכנון ו

עוד שרבים מגדירים את תקנות התאורה החדשות לא פחות ממהפכה, בממשלת ישראל לא ממש מצאו לנכון להכין את הצרכנים לשינוי שנכפה עליהם בהרגלי צריכת הנורות. יותר מכך, רבים מהם אפילו אינם יודעים שלפני כשבוע, בתחילת ינואר 2012, נכנסו לתוקפן תקנות לפיהן אסורה מכירת נורות ליבון ונורות הלוגן בהספק של 60 ואט ויותר, אלא אם מדובר בנורות שעומדות במדדים שהציב המשרד והמתייחסים לדירוג ניצול האנרגיה של הנורה. מה המשמעות? מסתבר שיש לכך הרבה יותר ממשמעות אחת: מבחינת מחירים, מדובר בנורות חסכוניות יותר באנרגיה, אך גם יקרות יותר (ראו טבלה). מבחינה ביקוש והיצע, לא בטוח שהמשווקים יצליחו לעמוד בעומס, בשל תקופת ההיערכות הקצרה. חשוב לציין, משרד האנרגיה והמים מיישר במהלך הזה קו עם מגמה עולמית, שהרציונל העומד מאחוריה בהחלט הגיוני - רק 10% מהאנרגיה שצורכת נורת הליבון (להט), מתורגמים לאור. יתר האנרגיה שצורכת הנורה, שהומצאה לפני כ-150 שנה, מפיקה חום ומכאן שהיא בזבזנית אנרגיה. אך גם אם בשורה התחתונה מדובר במהלך מבורך שיפחית את צריכת החשמל ואת הזיהום הסביבתי, המשווקים והספקים מוטרדים, ובצדק. הם מגדירים את המהלך כ"הנחתה של תקנות", ומוטרדים מההיערכות החלקית עם האלטרנטיבות לצרכן - בעיקר בהיעדר מענה הולם לנורת ההלוגן הנפוצה. לדברי יעקב קמחי, בעל

"בעולם מתחילים להבין שהצמיחה כמספר בפני עצמו הפכה לסוג של עגל זהב בעידן המודרני. כולם התכוננו לגידול בתמ"ג ובצמיחה, אבל מי שהמציא את המדד הזה בכלל לא התכוון שהוא יהיה מדד בלעדי, אלא עוד מדד במסגרת הנתונים. אנחנו השתעבדנו למדד הזה, ואנחנו מפספסים את התמונה המלאה". בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט כדי לשנות את המצב שמתאר השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, הוא ומשרדו פועלים בחודשים האחרונים, יחד עם הלמ"ס ובנק ישראל, להכנסת סדרה חדשה של מדדים לשיח הציבורי, שישקפו את המציאות הסביבתית־חברתית־כלכלית בישראל, וישפכו אור באשר לקשרים ויחסי הגומלין בין התחומים השונים. מדובר במדדים שיתווספו לנתוני התמ"ג והתל"ג כנתונים ממשלתיים שישפיעו גם על עתיד התקציב הממשלתי.   השר ארדן ישתתף היום (ג') בוועידה הלאומית לצמיחה ירוקה של "כלכליסט", ויציג שם את המדדים החדשים.   אז אפשר להניח שאתה לא מרוצה מהצמיחה הירוקה בישראל? "אני ממש לא מרוצה. הצמיחה בעשור האחרון היתה ללא הבחנה בין טוב לרע, והרבה ממנה הוא צמיחה שחורה - לא ירוקה. אני חושב שהמחאה החברתית המחישה את זה".   בשורה התחתונה, מסביר ארדן, השיטה הקפיטליסטית של המירוץ אחר הצמיחה או התמ"ג כמדד לרווחה עומדת לפוג מהעולם. אף שהוא לא מגדיר עצמו "חברתי", הוא מדבר בלהט במונחים ש

ממציא איטלקי בשם אנדריאה רוסי מכה את עולם הפיזיקה האלטרנטיבית בתדהמה עם תצוגת תכלית של יצור אנרגיה "יש מאין" שנערכה באוניברסיטת בולוניה באיטליה ב14 לינואר השנה. טוב, אולי לא בדיוק יש מאין, אבל לא פחות מ"יצור המון מכמעט לא כלום" בנוכחות קומץ עיתונאים וסוללה מרשימה של פרופסורים המהנדס רוסי ופרופסור פיקארדי הציגו מתקן קטנטן, ריאקטור לדברי הממציא, המיצר 12 קילוואט אנרגיה תרמית מ200 וואט אנרגיה חשמלית. האנרגיה התרמית מיוצרת על ידי חימום מים לקיטור בריאקטור בנפח 100 סמ"ק. הממציא איננו מגלה את המהות הפיזיקלית אך רמזים ממנו ומפיזיקאים שבדקו את המתקן מרמזים על היתוך גרעיני קר או ליתר דיוק "היתוך גרעיני באנרגיה נמוכה", או באנגלית Low Energy Nuclear Fusion. ההמצאה לא פורסמה בשום עיתון מדעי מוביל. עיקר ההסברים והדו שיח עם הממציא מתבצעת באתר אנרגיה אלטרנטיבית בשם Journal of Nuclear Physics . אנדראה רוסי הממציא מתכתב עם מאות קוראים ובלוגרים ועונה על שאלותיהם כמיטב יכולתו, כל זאת מבלי לגלות את המרכיב הסודי של המצאתו- קטליזטור המאפשר היתוך של מימן עם ניקל בטמפרטורות נמוכות. בלוגרים רבים ופיזיקאים ידועים מתכתבים עם רוסי ואף כותבים עליו באתרים ובבלוגים שלהם. מרשימה במיוחד התיחסותו החיובית של חתן פרס נובל לפיזיקה בריאן ג'וזפסון Brian Jo

רשת מלונות פתאל בחרה בחברת האנרגיה הישראלית 'פבוס אנרגיה' להטמעת מערכת 'הידרה', פרי פיתוחה של החברה, בשלושה ממלונות הרשת (לאונרדו אין ירושלים, לאונרדו קלאב טבריה, ולאונרדו נגב). עד היום התבצע תהליך חימום מי הצריכה של אורחי המלון וכן חימום החדרים בחודשי החורף, באמצעות דוודים אשר שרפו דלקים פוסיליים (גז וסולר). שלושת המלונות צרכו עד היום דלקים בעלות שנתית ממוצעת של 3,000,000 ₪ (כ440,000 ליטר סולר וכ130,000 ק"ג גפ"מ - תוצר של זיקוק נפט הדומה מאוד לגז הבישול במטבח, ואשר מיועד למגזר העסקי) מערכת הידרה הינה מערכת חימום היברידית, המתקדמת מסוגה בעולם המבוססת על פיתוח ישראלי מקורי ומציגה את שיעורי החיסכון (באנרגיה, בפליטות פחמן ובכסף) הגבוהים בעולם בתחום החימום למוסדות. רפי שדה מנכ"ל מלונות פתאל: "אנו שמחים על שיתוף הפעולה ומתכננים ולהמשיך ולבצע פרויקטים ירוקים מעין אלה, המשלבים חסכון באנרגיה, התייעלות תפעולית ושמירה על איכות על הסביבה" רונן בוצר מנכ"ל משותף בפבוס אנרגיה: "הזכייה במכרז היא מבחינתנו פתיחה מוצלחת ליחסינו העתידיים עם רשת פתאל, לה 29 מלונות בישראל וכ-30 מלונות באירופה. שיתוף הפעולה החשוב עם חברת פתאל מגיע חודש לאחר חתימת החוזה עם מלון רמדה בירושלים, המלון הגדול בישראל, ולאחר חתימות במדינות נוספות באיר�

איראן הפסיקה למכור נפט גולמי לחברות בריטיות וצרפתיות - כך הודיע היום (א') משרד הנפט של המדינה המוסלמית. "יצוא הנפט הגולמי לחברות בריטיות וצרפתיות נפסק. אנחנו נמכור את הנפט שלנו ללקוחות חדשים", מצוטט הדובר עלירזה ניקזאד באתר משרד הנפט. רק בשבוע שעבר פורסם כי איראן הפסיקה את יצוא הנפט לשש מדינות באירופה, ביניהן הולנד, יוון וצרפת.   המהלך  בא בתגובה להחלטת האיחוד האירופי מסוף ינואר להפסיק לייבא נפט גולמי מאיראן החל מה-1 ביולי, על רקע תוכנית הגרעין השנויה במחלוקת, שלהערכת המערב נועדה לבנות פצצות. איראן מצידה ממשיכה להכחיש את החשדות.   ב-4 בפברואר מסר משרד הנפט האיראני כי המדינה מתכוונת להפסיק את יצוא הנפט לכמה מדינות באירופה. "יש לנו לקוחות משל עצמנו...איראן תחליט מי יחליפו את החברות הללו", הוסיף ניקזאד.

שנה וחצי חלפה מאז שהכריזה ממשלת ישראל מלחמה על התלות שלה ושל העולם המערבי בנפט. 1.5 מיליארד שקל הוקצבו אז למימון "תוכנית לאומית להפחתת התלות העולמית בנפט לתחבורה", שעל ביצועה הופקד משרד ראש הממשלה, באמצעות המועצה הלאומית לכלכלה. התוכנית נועדה לתמוך במחקר ובפיתוח של תחליפי נפט בתחבורה - כמו שימוש בדלקים ביולוגיים, תחליפי דלק מגז, רכב חשמלי והגברת הנצילות במנועים. זאת, משום שכ-60% מהנפט המופק בעולם משמש להנעת כלי רכב. שגיא דגן, סובחי בשיר, עמרי רוטמן, עודד דיסטל, רענן הרצוג, רוני זומר צילום: עופר וקנין ההחלטה על התוכנית התקבלה לאור הערכות כי מחירי הנפט ימשיכו להאמיר בשנים הבאות בעקבות הביקושים הגואים, בעיקר בהודו ובסין, ויביאו להגברת התלות האסטרטגית המסוכנת של מדינות המערב במדינות לא דמוקרטיות ואף עוינות לישראל, השולטות במאגרי הנפט המידלדלים. אלא שבתקופה שכבר חלפה מאז ההכרזה על התוכנית, מחיר חבית נפט דווקא ירד, והתוכנית לא צברה עדיין תאוצה. רק בחודש שעבר למשל מונה לה מנהל ראשון - וגם הוא ייתקל בקשיים הביורוקרטים שאותם התוכנית מבקשת לחסוך מהיזמים, מהמדענים והמשקיעים. ביום רביעי הקרוב תקיים התאחדות התעשיינים כנס בנושא האתגרים בפיתוח שוק של תחליפי דלקים בישראל, במסגרת תערוכת הקלינטק הבינלאומי

"הוותיקה מבין החברות המיוצגות בפאנל היא קיימא (Kaiima) ממושב שרונה שלמרגלות הר תבור, המעסיקה לא פחות מ-200 עובדים בהשבחת גידולי שדה (אגרו-ביוטכנולוגיה). זאת, לאחר שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת יבול גבוה ועמיד למחלות. מכאן, קצרה היתה הדרך של החברה לתחום הביו-דיזל, שם היא נחשבת למובילה עולמית בהפקתו מצמח הקיקיון. "יש לנו מעבדה של 500 דונם, שבה הצלחנו לפתח זנים חדשים של קיקיון נמוך, המתאים לקציר המכני. אנחנו מגיעים כיום לעלות הפקת ביו-דיזל במחיר של 85 דולר לחבית - והיעד הוא להגיע ל-65 דולר לחבית, באמצעות הגדלת היבול לדונם, הגדלת שיעור השמן בגרעין הקיקיון והורדת רעילותו", מספר סמנכ"ל הכספים של קיימא, עמרי רוטמן. קיימא כבר מוכרת ותומכת בפרויקטים בעולם (בפנמה, בהאיטי, במקסיקו, בקזחסטן ובארה"ב), ועד כה גייסה כ-30 מיליון דולר מקרן קליינר-פרקינס (אחת המובילות בעולם), קרן ההון סיכון DFJ, בית ההשקעות תמיר פישמן וחברת מיצוי היפנית. חברה מבטיחה נוספת, אשר החלה בתמיכת חממה טכנולוגית ממשלתית, היא טרנס ביו-דיזל, אשר הוקמה ב-2007 בשפרעם על ידי ד"ר סובחי בשיר, ומוחזקת כיום בבעלות משותפת לו, לבית ההשקעות אלטשולר שחם ולקרן אקווה-אגרו של קבוצת גאון. טרנס פיתחה אנזימים עמידים להפקת ביו-דיזל גם מחומרי גלם זולים ונחותים יותר, כמו שמן ומתנו

אחד האזורים העניים בעולם הוא גם ביתו של מאגר הגז הטבעי הגדול ביותר שהתגלה בעשור האחרון, שמושך אליו משקיעים רבים - מאיל הפלדה לקשמי מיטאל ועד לענקית האנרגיה Royal Dutch Shell.   חברת הנפט האיטלקית Eni SpA וחברת הנפט הטקסנית אנדרקו פטראוליום מצאו מאגרי גז בשווי של כ־800 מיליארד דולר במעמקי האוקיינוס ההודי ליד מוזמביק. שווי המאגר הוא פי 36 מגודל כלכלתה של מוזמביק, שמדורגת במקום ה־213 מתוך 227 מדינות בהכנסה לנפש. גם בטנזניה השכנה נמצאו שדות גז ענקיים והקידוחים בקניה צפויים לעלות השנה הילוך.   שדות הגז שנמצאו גדולים מספיק כדי לפתח תעשיית יצוא של גז טבעי נוזלי (LNG), ובכך לפתוח מקור אספקת אנרגיה לכלכלות הצומחות בקצב המהיר בעולם - הודו וסין. הם גם מעוררים עניין רב בקרב חברות הנפט והגז הגדולות בעולם, שגרפו רווחים עצומים במשך עשרות שנים בזכות פרויקטים של LNG. אקסון מוביל, של ובריטיש פטרוליום (BP) הן כיום מפעילות הפרויקטים הגדולים ביותר של LNG בעולם.

בשבוע החולף סוערת הרשת סביב גילוי בתחום האנרגיה הסולארית של ילד אמריקאי בן 13 מלונג איילנד. הפרשה החלה לפני שנתיים, כאשר איידן דווייר היה בן ה-11, וטייל ביער עם הוריו. במהלך הטיול חשב דווייר: מדוע לא לסדר פאנלים סולארים באותו האופן שבו עלים מסודרים, במקום הצורה המקובלת כיום לסידור לוחות, על מנת לייעל את קליטת אור השמש על ידם? דוויר החליט לחקור את העניין וערך בביתו ניסויים לבדיקת הרעיון, מהם עלה כי סידור פאנלים בצורת עלים אכן יעיל יותר. בשנה שעברה הוא הגיש את הרעיון לתחרות מדע כלל ארצית לצעירים שערך מוזיאון הטבע האמריקאי, והיה בין הזוכים. "מאותו רגע הדברים יצאו מכלל שליטה", סיפר איידן לעיתון "וול סטריט ג'ורנל". הגילוי של הילד התפשט באינטרנט כמו שריפה בשדה קוצים וזכה לחשיפה תקשורתית רבה. פרשנים הכתירו את הגילוי בתור "פריצת דרך מדעית" ואת איידן בתור "גאון". איידן דווייר צילום: מוזיאון הטבע האמריקאי אלא שאז התחולל מפנה מפתיע בפרשה. התברר כי החישוב שערך איידן היה מוטעה, מכיוון שבמקום את ההספק, הוא מדד את המתח החשמלי. עד מהרה הפך איידן למושא לבדיחות ברשת, וגופי תקשורת שדיווחו על המצאתו המבריקה זכו אף הם לגידופים והבעות זלזול ברשת. אולם איידן לא אמר נואש וערך מחדש את הניסוי, הפעם תוך בדיקת ההספק. הניסוי ה

בעוד כ-5 שנים, יגרם נזק בלתי הפיך לאקלים העולם. כך עולה מדו"ח חדש וחמור במיוחד של סוכנות האנרגיה הבינלאומית, אחד מהגופים התעשייתים המובילים בעולם. "הדלת נסגרת. אני מאוד מודאג - אם לא נשנה כיוון כרגע, אנו נגיע לנקודת אל-חזור", כך אומר פטיה בירול, הכלכלן הראשי של הסוכנות, בכנס תעשיית הנפט בפריז.