Group items tagged

לפי המאמר, המאבק מתנהל על עצם חדירתה של המכונית החשמלית לישראל ש"מסווה בהסברים טכניים וכלכליים - המכונית יקרה, הטכנולוגיה לא בשלה, אין הצדקה למחירים, מי צריך טעינה מנוהלת (חכמה), יותר זול לטעון מהשקע בבית ועוד". הרושם כי בטר פלייס הורידה את הכפפות. אולם המאמר גם עלול להטעות, כיוון שהטענות נגד בטר פלייס מופיעות בו כמקשה אחת, למרות שהאינטרסים העומדים מאחוריהן שונים. כיום, מעטים טוענים נגד עצם קיומה של המכונית החשמלית, והאמירה 'הטכנולוגיה לא בשלה' צריכה להיבחן בשטח. באשר לטענות על מחירי החברה, הרי שהם נובעים דווקא מהציפייה של רבים כי המכונית החשמלית תהיה זולה משמעותית מבנזין. אבל משתי הטענות הללו כדאי להפריד הפולמוס על הטעינה המנוהלת. המתנגדים לשיטת הטעינה המורכבת, בה יהיה מתווך לחשמל, הם דווקא יבואנים שעומדים לייבא מכוניות חשמליות ו"לסייע לישראל להיפטר מהתלות בנפט". טענתם היא שדווקא הטעינה המנוהלת והיקרה יותר תאט את החדירה של מכוניות חשמליות לישראל.

תגובה חברות הרכב המתחרות הולכות להוציא רכבים חשמליים מתחרים ללא צורך בהטענה במתקן מיוחד שלך. טיוטה עם הפריוס החשמלית, שברולט עם הוולט, וולוו מוציא רכב חשמלי חדש, יונדאי מדברת גם על גירסת חשמלית שלה ועוד. כל הרכבים האלו עתידים להטען מחשמל ביתי פשוט והולכים לגמור את השקעתך המטורפת במוצר שלא ברור נחיצותו. החלפת הבטריות ותחנות ההחלפה יהפכו לנטושות בבוא הזמן, מה עוד שהשקעת בחברת רנו וביחוד בחברת קרסו, איך יכולה להיות השקעה יותר גרועה מזאת? חברת רנו ידועה בתקלות וברכבים הדפוקים שיש לה כבר עכשיו, וקרסו הם בין היבואנים הגרועים ביותר בישראל.

תגובה: מתחת לאף קם לנו מונופול. רק בטר פלייס מוסמכת לטעון בצורה מנוהלת כלומר יש להם אינטרס שהרגולטור יאסור עלי להתחבר לשקע חשמלי כלשהו, אלא רק לשקעים שהם מציבים. דומה הדבר למונופול בתחום תחנות הדלק. תתארו לעצמכם שרק גורם אחד היה מורשה למכור לנו דלק. אם לא יחקק חוק הטעינה המנוהלת יוכל כל אחד להוציא החוצה כבל מאריך עם כמה שקעים ולטעון את המכוניות שלו ושל אחרים. עיקר המאבק של בטר פלייס הוא ליצור חקיקה שתאסור על מי שלא הוסמך לכך לטעון מכוניות. כל מפעל יטען את המכוניות של עובדיו. אבל לשי אגסי ולקבוצת עופר יש קשרים. ולמי שיש קשרים לא צריך פרוטקציה.

חברת מילניום אלקטריק הישראלית, העוסקת במשך שנים בפיתוח, תכנון, ייצור והתקנה של מערכות סולאריות פוטווולטאיות בישראל וברחבי העולם, כ 30 מגה ואט עד היום . פיתחה מערכת להפקת אנרגיה סולארית חשמלית (פוטווולטאית) ותרמית באמצעות קולט סולארי רב תכליתי (Multi Solar Collector), המכיל תאים פוטווולטאיים המקוררים ע"י מים ואוויר. הקולט הרב תכליתי מאפשר ייצור חשמל בערכים מירביים של עד 30% יותר חשמל מקולט פוטווולטאי רגיל, ומייצר אנרגיה תרמית (מים חמים ואוויר חם).המערכות הנ"ל עובדות במספר אתרים בישראל ובעולם כבר מספר שנים רב.

גרסה נטענת של הפריוס ההיברידית, שמסוגלת לנוע 24 ק"מ בכוחו של המנוע החשמלי בלבד, ורק אז נכנס לפעולה מנוע הבנזין. משך הטעינה הוא שעה וחצי בלבד, צריכת החשמל דומה לזו של מזגן ועלותו - 1.70 שקלים במחירי החשמל הנוכחיים. הפריוס מצוידת במנוע בנזין המפיק 99 כ"ס, אליו מצטרף מנוע חשמלי עם 88 כ"ס. הזינוק ל-100 קמ"ש מתרחש תוך 10.2 שניות וצריכת הדלק המוצהרת היא 47.6 ק"מ לליטר. טויוטה ערכה בשנה האחרונה ניסוי בפריוס ההיברידית, עם 600 מכוניות, וממנו עלה כי מרבית הנסיעה בעיר יכולים להתבצע ללא מנוע בנזין ו-35% מהמשתמשים נדרשו לנסיעה של יותר מ-100 ק"מ לפחות פעם בשבוע. מחירה יהיה 170 אלף שקל לכל הפחות ו-200 אלף לכל היותר, הדבר תלוי במיסוי שיושת עליה - האם תוגדר כהיברידית (30% מס) או חשמלית (10% מס). שאלה מעניינת אחרת היא כיצד ניתן יהיה לטעון את המכונית - יוניון מוטורס תומכת ב"הטענה בבית, מרשת החשמל הציבורית ובמחיר זול".מנכ"ל החברה, רן דנאי, מציין כי "כל סטייה ממחיר זה, כתוצאה ממיסוי, או הקמת גוף מנהל היא לא רצויה. אנחנו רוצים שהרכבים שלנו ייהנו מחופש בחירה וחופש טעינה".

מבדיקת "גלובס" עולה כי כבר כעת ברור לכל הצדדים שמועד ההפעלה הרשמי אינו ריאלי, זאת בגלל מחלוקת קשה בנושא הרמזורים, שפתרונה אינה נראה באופק. העירייה ומשרד התחבורה דורשים מסיטיפס לקבל אישורים של מהנדס ישראלי לתקינותן ולבטיחותן של כל מערכות הרמזורים שיופעלו במסגרת הפרויקט.מדובר בכ-50 מערכות רמזורים שיפעלו לאורך מסלול הרכבת ועוד 50 מערכות רמזורים שיושפעו מרמזורי הרכבת. בסיטיפס טוענים שמדובר בדרישה לא-ריאלית, וכי אין סיבה שלא להסתפק באישורי המהנדסים הצרפתיים. עד כה התקינה סיטיפס בסך הכול שתי מערכות רמזורים. כמחצית מהמערכות נמצאות בשלבים שונים של אישורים.

אין סוף לדחיות בהפעלת הרכבת הקלה בירושלים. דו"ח חריף שהוגש אתמול לנציגי המדינה קובע כי מועד הפעלת הרכבת עלול להידחות אל תוך 2012, כיוון שהמדינה הזניחה את נושא האבטחה. הדו"ח, שהגיע לידי "כלכליסט", חובר על ידי היועץ החיצוני לרכבת, חברת אדוין ניהול, ייעוץ ובקרה ונמסר לצוות הבוררים שמונה על ידי המדינה והזכיין סיטיפס לשם ליבון בעיות לקראת ההפעלה - השופט בדימוס בועז אוקון ועו"ד דב וייסגלס. ממשרד האוצר נמסר: "המדינה, באמצעות עיריית ירושלים, נערכה במועד לאבטח את הרכבת הקלה בירושלים בהתאם להוראות הסכם הזיכיון ואף בחרה לשם כך ממונה ביטחון וחברת אבטחה. המדינה עמדה ועומדת בכל לוחות הזמנים הנדרשים לצורך אבטחת הרכבת ומתן ההנחיות לזכיין".

ברחבי הארץ יש שורה של פרויקטים שאמורים לשנות את פני התחבורה ועדיין תקועים. בחיפה ממתינים למטרונית, בתל אביב מחכים שנים לרכבת קלה ובירושלים הרכבת הקלה עוברת אמנם בימים אלו נסיעות מבחן ברחבי העיר, אולם, כלל לא ברור מתי תחל הפעלתה המסחרית, לאחר שבפעם השלישית הוחלט בשבוע שעבר לדחות את המועד.