Group items tagged

משלחת ישראלית צפויה לצאת השבוע לקפריסין כדי לדון בהסכם הגבולות שנחתם בין המדינות בדצמבר 2010 - כך דיווח בסוף השבוע אתר "Cyprus Mail". מאגר גז לשתי מדינות לדברי יו"ר רשות האנרגיה הקפריסאית, סולון קאסיניס, תדון המשלחת בחפיפה שנוצרה בין שטחי רישיונות קידוח שחולקו בידי המדינות. לפי הערכות, מדובר בשטח הקידוח בלוק 12 הקפריסאי, שבזיכיון לקידוחים בו מחזיקה חברת נובל אנרג'י האמריקנית, כשבידי קבוצת דלק הישראלית אופציה לרכוש 30% מהרישיון. באחרונה פירסמה נובל אומדן שלפיו קיימת הסתברות של 60% להימצאות כמות של 3-9 TCF (85-245 BCM) גז טבעי בשטח הרישיון. ואולם, לפי הערכות, המבנה התת-ימי שבו אותר הגז "גולש" בחלקו לשטח רישיונות פלאג'יק שבשטח המים הכלכליים של ישראל. את היתר החיפוש במקום חילקה ישראל בסוף 2007 על פני שטח כולל של כ-2 מיליון דונם. השטח גובל ממזרח בשטחי רציו-ים שבהם נמצא מבנה לווייתן; בדרום-מערב בשטח ההיתר המוקדם גל; ובמערב, בשטחי בלוק 12 בקפריסין. באוקטובר אישרה מועצת הנפט את השותפים החדשים ברישיון: בני שטיינמץ (42.5%), טדי שגיא (42.5%), הזדמנות ישראלית (10%) ומפעיל הקידוח (5%). בדצמבר 2010 חתמו ישראל וקפריסין על הסכם שקבע רשמית את גבול המים הכלכליים הבלעדיים (Exclusive Economic Zone) בין המדינות. תחום המים הכלכליים הבלעדיים הוא אזור שבו יש למד

מחירי האנרגיה הגבוהים דוחפים את תעשיית קידוחי הגז והנפט לקצה גבול היכולת ההנדסית. עקב כך, הסיכונים הכרוכים בפעילותה גדלים והולכים. בשבוע שעבר התברר שבאר גז טבעי בים הצפוני החלה לדלוף. הבאר נמצאת בשדה השייך ברובו לטוטאל הצרפתית, אך שותפות בו ענקיות אנרגיה נוספות כ-BG, ENI ושברון. השדה מרוחק כ-240 ק"מ מחופי סקוטלנד. ... טוטאל היא חברה חזקה וגדולה, ונכסיה פזורים בכל העולם. כמו BP, גם היא מסוגלת לספוג נזקים של מיליארדי דולרים ועדיין לשרוד ואף להרוויח. אך הגז שעולה ממעמקי הים והאדמה מעלה עוד הרבה שאלות ותהיות בקשר לקידוחי הגז הצפויים במאגרים הגדולים שנתגלו מול חופי ישראל.    מה יקרה אם תתרחש דליפה דומה במאגרי גז ישראליים כמו תמר או לווייתן? מי יטפל בפיצוץ אם יהיה כזה? מי ישלם על הנזקים? ומהיכן תימצא חלופה למשק החשמל הישראלי בחודשים הארוכים שיעברו בין גילוי הדליפה לתיקונה?

חברה אמריקנית מחפשת שטחים באריזונה להקמת ארובות שרב בסיועם של פרופ' דן זסלבסקי וד"ר רמי גואטה מהטכניון. כך מוסר בסוף השבוע אתר Green Prophet העוסק בתחום האנרגיה הירוקה במזרח התיכון. פרופ' דן זסלבסקי וד"ר רמי גואטה מהטכניון מנסים לפתח רעיון שהוצע לראשונה בידי פיליפ קרלסון ב-1975. במה שמכונה ארובת שרב מפוזרים טיפות מים לתוך אוויר שהתחמם בחום השמש בראש מגדל חלול. הם מתקררים והופכים את האוויר לדחוס יותר ולכן הוא נופל למטה במהירות ובתחתית הארובה הוא מניע טורבינות ויוצר חשמל. חברה מאנאפוליס - מרילנד בשם Clean Wind Energy Tower, Inc (CWET) מתכננת לבנות שני מגדלים כאלה ליד גבול ארה"ב מקסיקו בעיר סאן-לואיס, אריזונה. המגדלים, שגובהם יהיה 3,000 רגל (כ-914 מטרים) יעברו את גובהו של בניין המגורים הגבוה בעולם - בורג' חליפה, אך שלא כמו מרבית גורדי השחקים, בניין זה יספק אנרגיה יותר ממה שהוא יקבל בצורת חשמל נקי. על פניו הרעיון נראה פשוט במיוחד אם משווים אותו לבארות נפט בעומק 1.6 קילומטר או עם כורים גרעיניים. ישנם אתגרים טכנולוגיים גדולים בבנית מבנה בגובה 900 מטר בפרט כאשר בתוך המגדל יווצרו ענני גשם מלאכותיים והמערכת תייצר חשמל. ארובות שרב המקוררות באדי מים כמו אלו שיבנו דורשות אקלים מאוד מאוד יבש.

ביום ראשון שעבר, 1 ביולי, נכנסו לתוקפן סנקציות מחמירות של האיחוד האירופי נגד איראן. הסנקציות האירופיות, בצירוף החמרה של סנקציות אמריקאיות נגד איראן הצפויה בקרוב, מקשות על רכישת נפט מאיראן.) מחיר הנפט הגולמי עד כה הצליחו הסנקציות המערביות, שנועדו לגרום לאיראן לעצור את תוכנית הגרעין שלה, לפגוע משמעותית בכלכלה האיראנית. ואולם בניגוד למקרים בעבר שבהם הופעלו סנקציות נגד יצרניות נפט גדולות - איראן היא יצרנית הנפט הרביעית בגודלה בעולם, והשנייה באופ"ק, אחרי סעודיה - מחיר הנפט דווקא ירד בשבוע שעבר.) למעשה, מאז תחילת 2012 ירד מחיר הנפט הגולמי מסוג טקסס מתוק, הנסחר בניו יורק ומשמש כמדד למגזר הנפט כולו - ב-12%. ירידה בשיעור זהה נרשמה גם במחיר הנפט הגולמי מסוג ברנט, הנסחר בלונדון, שאליו מוצמדים מחירי הנפט מהמפרץ הפרסי.) מסקנה אחת שיכולה לעלות מאדישות השווקים להחלת הסנקציות, היא שהסנקציות האלה כבר מגולמות במחירי הנפט בשווקים. בחודשים הראשונים של השנה, כשהחלו להתברר השפעות הסנקציות האפשריות, החלו מחירי הנפט לטפס אך מאז שבו לרדת. במקרים דומים קודמים שבהם נפגע הייצוא של יצרניות נפט משמעותיות ‏(עיראק, לוב‏), המחירים המשיכו לטפס במשך תקופה ארוכה בהרבה.) עוד כתבות בנושא איראן ממשיכה להתל במערב: תמכור נפט �

בשנה האחרונה השקענו כ-400 מיליון דולר בפרויקטים. אנחנו מתאימים את השסתומים כדי להתאים לצריכת החשמל, אך אף אחד לא צפה את הפסקת הגז המצרי, ואנו עושים ככל שביכולתנו כדי להקדים את האספקה", כך אמר לוסון פרימן, סגן נשיא נובל אנרג'י, בוועידת אנרגיה ועסקים בכפר המכביה. גדעון תדמור צילום: סלמן אמיל גדעון תדמור, מנכ"ל דלק אנרגיה, אמר בכנס כי "מאגר תמר יכול לספק את צרכי הגז של ישראל ל-20 שנה. עשויות להיות תגליות נוספות בפעולות האקספלורציה שכל החברות עושות באזור. מה יעשה עם כל הגז הזה? בוועדת ששינסקי, היה ויכוח על חלוקת העוגה. ברגע שהויכוח הזה הוכרע, נשאלת השאלה כיצד מגדילים את העוגה. הוקמה הוועדה לשימושים בגז הטבעי, והיא בוחנת גם ייצוא של הגז". "ישראל יכולה להיות שחקן בשוק ה-LNG העולמי. השוק הזה נותן היום לישראל הזדמנות להיות שחקן. יש חלון הזדמנויות של ביקושים עודפים גם בשוק האסייאתי וגם באירופה. ישראל נמצאת באמצע, עם אפשרות לספק ביקושים בשווקים האלה. ישראל, יחסית למקומות אחרים, נחשבת אי של יציבות פוליטית. אם מסתכלים מה קורה היום בתורכיה, בלבנון, ובמצרים, מבינים שחלון ההזדמנות הזה עלול להיסגר. אם זה יקרה, הגז יישאר באדמה", אמר תדמור. גיורא איילנד, יועץ לגבעות עולם, אמר כי "היו פערים בין הצהרות של ממשלה שרוצה לקדם מש�

ההשפעה של התיירות על חיי האדם הפשוט אינה מובנת מספיק, ולכן תמיד טוב להשתמש במספרים: יותר ממיליארד איש נוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם בשנה (ויש מי שמציין שהם גם ממריאים מהשדות הללו). תעשיית התיירות מייצרת לא פחות מטריליון דולר בשנה, ובמדינות רבות היא אחראית על 5-12 אחוזים מהתוצר. קחו לדוגמא את יוון, שסובלת מקטסטרופה כלכלית ומחסור איום במזומנים: התיירות, שאחראית על שיעור דו ספרתי מהכנסות המדינה, הא אחד המפתחות החשובים ביותר להתאוששות של יוון. מלונות הם המנוע הכלכלי שבלב תעשיית התיירות, שאליו גם זורמים חלק ניכר מאוד מהכנסות התעשייה הזו. האתר EcoFriend יצא לפני כמה חודשים לבדוק מהם המלונות הירוקים ביותר בעולם: אלה שמצליחים לפנק את אורחיהם בצורה יוצאת דופן, ועדיין לשמור תוך כדי כך על כדור הארץ ועל ערכי המקום שבו הם מצויים. הנה תוצאות הבדיקה הזו: ■ קווינסלנד, אוסטרליה, Daintree Eco Lodge and Spa: המלון ממוקם בליבו של יער הגשם העתיק ביותר על פני כדור הארץ (קשיש ב-65 מיליון שנה מיערות האמאזונס). יש בו בסך הכל 15 חדרים ווילות, והוא כולל חשמל סולארי, נורות דלות אנרגיה וחווה אורגנית לגידול האוכל שבצורכים במקום. ■ קנזס סיטי, ארה"ב, מלון Quarterage: המלון מיוחד בגישת הנרחבת לפרקטיקה ירוקה, הכוללת בין היתר סוכני ניקיון ירוקים, מכונ�

שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, סבור שיש לאחד את משרד האנרגיה והמים והמשרד להגנת הסביבה. לנדאו אמר את הדברים בפאנל בוועידה הלאומית הראשונה לצמיחה ירוקה בנושא "כלכלה ירוקה כמנוע צמיחה לאומי". בפאנל, שהנחתה אלונה שפר קארו, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, השתתפו גם השרים ישראל כץ ואריאל אטיאס.    "בחודשים האחרונים מובילים משרד להגנת הסביבה ומשרד התמ"ת מהלך כולל לצורך בניית תוכנית לאומית לצמיחה ירוקה", אמרה שפר קארו. לדבריה, "לממשלה תפקיד חשוב בהובלת הצמיחה הירוקה, כמבצעת ומפקחת. ללא תוכנית ממשלתית לא יתחוללו שינויים משמעותיים באופן בו אנחנו יוצרים וצורכים. צמיחה ירוקה איננה עניינו הבלעדי של המשרד להגנת הסביבה. כיום העולם כולו מבין שקבלת החלטות ללא שיקולים סביבתיים פוגעת בכולם. גז טבעי, תחבורה ציבורית, בנייה וחקלאות ירוקה הם רק חלק מהמנופים האפשריים. אולם, היכולת לייצר כלכלה ירוקה דורשת תיאום בין גופי הממשלה השונים".   שפר קארו לשר לנדאו: "הגז הטבעי יכול לחולל מהפכה ירוקה. ניתן לעשות שימוש בו כמעט לכל מטרה. מה לדעתך החסם המרכזי לחיבור תגליות הגז ומתי צפוי להסתיים המשבר?"   שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו: "אין מדינה דומה לישראל בתחום הגז במונחים של התפתחות המשק. ב-2003 לא היה שימוש בגז בישראל. היום בייצור החשמ�

בימים האחרונים גוברת הביקורת הציבורית על הסדר החוב שהציע יצחק תשובה, בעל השליטה בדלק נדל"ן (   20.4     -11.30% ) , לבעלי האג"ח של החברה. הבוקר (ב') מצטרף למבקרים גם אילן שילוח, הבעלים של סוכנות הפרסום מקאן אריקסון (McCann Erickson), שיוצא נגד תשובה דרך חשבון הטוויטר שלו ודורש ממנו להחזיר את חובותיו לנושי החברה. "ההפסדים על הציבור בדלק נדל"ן והרווח בגז הולך אליו. זהו צדק חברתי ברור ומוצדק. אין גבול לציניות", פתח אתמול שילוח את מסע הציוצים שלו נגד תשובה. הבוקר כבר הרשה לעצמו לתקוף לא רק את בעל השליטה, אלא גם את הגופים המוסדיים: "שתיקת הכבשים: המוסדיים שמייצגים את הציבור והפנסיה שלו שותקים ולא תובעים מתשובה להחזיר את כל הכסף עד השקל האחרון", כתב והוסיף: "שייתן את מניות הגז". בציוצים נוספים, כתב שילוח כי "חוב צריך להחזיר, אלא אם לאדם אין כסף ומוכרז כפושט רגל. זה לא מצבו של תשובה" וכן כי תשובה "יכול לתת את מניות הגז, מניות במזדה ופורד, מניות בתחנות הדלק, מניות בפלאזה ניו יורק, ועוד... יש סיבה למה המוסדיים מאפשרים זאת...". במסגרת טיוטת הסדר החוב שגיבש תשובה ונחשפה ב"גלובס", נזכיר, יקבלו מחזיקי האג"ח של החברה אג"ח בהיקף של 1.2 מיליארד שקל, במקום האג"ח הקיימות בהיקף של 2.1 מיליארד שקל ועוד 60% עד 70% ממניות חברת הנדל"ן. תשובה, המחזיק היום

המועצה הארצית לתכנון ולבנייה הייתה אמורה להתחיל היום (ג') בתכנון תוכנית מתאר ארצית להקמת תחנת כוח דו-דלקית באשקלון, אך הנושא התעכב פעם נוספת. מדובר בתחנת הכוח הפחמית שתוכננה עוד בשנת 2002 והייתה אמורה להתחיל לפעול ב-2008, אולם בלחץ ארגונים ירוקים ותושבי הסביבה הקמתה לא יצאה לפועל. דקות ספורות לפני תחילת הדיון הפתיעו נציגי האוצר וביקשו להוריד את הנושא מסדר היום, על מנת להמנע מלקבוע באיזה דלק תופעל התחנה בשל פערי מחירים עתידיים, כמו גם להוציא מידי חברת החשמל את אפשרות הקמת התחנה.כך מדווח היומון כלכליסט.  לאחר שהמועצה סירבה להוריד את התכנית מסדר היום, הפתיע נציג חברת קצא"א (קו צינור אילת-אשקלון), שבשטחה אמורה לקום התחנה ומפוקחת על ידי אגף החשב הכללי באוצר, וטען שהחברה לא מוכנה להקצות את השטח הנדרש להקמתה. הודעת הסירוב תדרוש הכנת תוכנית מתאר חדשה, מה שעלול לעכב את הקמתה בחודשים ארוכים. "חוצפתם של פקידי האוצר לא יודעת גבול. שרי הממשלה, כולל שר האוצר, אימצו מתווה מסוים וכעת הפקידים מנסים לתקוע שוב מקלות בגלגלים. לכולנו מטרה משותפת - ביטחון באספקת אנרגיה תוך שמירה על בריאות הציבור והגנה על הסביבה, וכדי לספק זאת מוכרחים להתחיל בהליך הקמת התחנה. אם שר האוצר אכן שולט במשרדו - עליו להורות מיידית לפקידיו לה�

לאחר למעלה מעשר שנות מאבק וויכוחים על הקמת תחנת הכח, אימצה הממשלה את המתווה שגיבשו משרדי הסביבה והתשתיות, מתווה ששר האוצר עצמו הביע בו תמיכה. דיון המועצה הארצית היום אמור לאפשר את יציאתה לדרך של התוכנית החדשה, אך משרד האוצר דורש בשעה זו ממש להוריד מסדר היום את אישור התחנה בכדי לעבור למתווה הפעלה של שריפת דלקים לפי המחיר הזול. השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן: "חוצפתם של פקידי האוצר לא יודעת גבול. שרי הממשלה, כולל שר האוצר אימצו מתווה מסוים וכעת הפקידים מנסים לתקוע שוב מקלות בגלגלים. לכולנו מטרה משותפת - ביטחון באספקת אנרגיה תוך שמירה על בריאות הציבור והגנה על הסביבה וכדי לספק זאת מוכרחים להתחיל בהליך הקמת התחנה. אם שר האוצר אכן שולט במשרדו - עליו להורות מיידית לפקידיו להפסיק ולחבל בהחלטה ולמנוע את זיהום האוויר באזור אשקלון והדרום".

מהלך נוסף בהיערכות המאוחרת של המדינה לקראת המצוקה המסתמנת בגז טבעי: משרד התשתיות הודיע באחרונה לשותפות ים תטיס של דלק ושל נובל אנרג'י האמריקאית כי הוא מגביל את המכירה של יתרת הגז הטבעי במאגר מארי B שמול חופי אשקלון. במכתב ששוגר לשותפות נמסר כי בכוונת שר התשתיות להורות להן לאחסן במאגר גז בנפח 5 מיליארד מ"ק (BCM) ולשריין אותו לטובת שימוש חברת החשמל בלבד. מדובר ביתרת הגז שחברת החשמל לא צרכה עדיין מן המאגר. זאת, לאחר שחתמה לפני שנתיים על הסכם מול ים תטיס לרכישת 5 BCM גז למשך חמש שנים, בהיקף כולל של כמיליארד דולר. רכש גז זה נועד לחפות על מציאות של מחסור בגז טבעי עבור תחנות הכוח של חברת החשמל בעקבות השיבושים באספקת הגז ממצרים והגידול החזוי בביקושים לחשמל. בגלל מיצויו הקרב של המאגר, בעוד שמועד הזרמת הגז ממאגר תמר אינו ודאי עדיין - הורה משרד התשתיות לדלק ולנובל לפתח שדה גז נוסף שגילו ב-2000 בסמוך. מדובר בשדה "נועה צפון" הממוקם על גבול המים הכלכליים של ישראל עם הרשות הפלסטינית.

אם לשפוט לפי כותרת ראשית באחד העיתונים הבוקר, עומדת לבנון להשתלט על אוצרות טבע ישראליים בשווי מיליארדי דולרים בתמיכתה הבלתי צפויה של ארה"ב. כל הסיפור מקבל פרופורציה אחרת, כשמתברר שאפילו יאומץ התוואי הלבנוני, לא צפויה פגיעה ממשית באזורי רישיונות החיפושים של ישראל. גורמי מקצוע ישראלים שבדקו את התוואי, אומרים כי הוא נושק מצפון לשטחי רישיונות "אלון" ו"רות", הנמצאים בקצה הצפוני של אזורי הרישיונות. ככל הידוע, ישנם בשטחי רישיונות אלה מספר מבנים שעשויים להכיל גז או נפט, אך הם קטנים יחסית, ואינם בראש סדר העדיפויות של נובל ושל קבוצת דלק שמחזיקות בהם. ההשלכה היחידה שיכולה להיות להזזת קו הגבול דרומה היא שיתברר כי מאגרי גז או נפט שבשטחי אלון ורות "גולשים" לתוך שטחה של שכנתנו הצפונית. מקרה כזה יגרור עיכוב מסוים בפיתוח המאגרים, שגם כך כאמור, נמצאים אי-שם בסוף התור.

קו הגבול של המים הכלכליים בין ישראל ללבנון, כפי שדורשת לבנון לסמנו, משיק לשטחי רישיונות החיפושים שהעניקה כבר ישראל - אך לא חודר אליהם. מניתוח הקואורדינטות ששיגרה באחרונה לבנון לאו"ם, טוען הגיאולוג יוסי לנגוצקי כי קו הגבול ששירטטה לבנון מתחיל בנקודת הגבול היבשתית בין המדינות, ומשתרע לאורך כ-170 ק"מ עד לגבול המים הכלכליים שבין ישראל, לבנון וקפריסין. "הקו שהלבנונים מסמנים לא פוגע באף רישיון ישראלי קיים, וגם אם יקבלו את הטענה הלבנונית, אין בכך כדי לפגוע בזכויות הנפט העכשוויות", אמר אתמול לנגוצקי, אבי תגליות תמר ודלית שלחופי ישראל. "בסיס המשולש שבין שני קווי הגבול הוא 15 ק"מ בלבד - וכולם צועקים לפחות במלחמת עולם. כל הוויכוח הוא על רצועה שרוחבה קילומטרים בודדים", הוסיף.

באוגוסט 2010 הגישה לבנון באופן חד-צדדי לאו"ם את גרסתה לקו הדרומי של המים הכלכליים שלה, קרי - הגבול עם ישראל. בנובמבר אותה שנה הוגשה גם גרסתה לקו המערבי של המים הכלכליים, קרי הגבול עם קפריסין. הקו הלבנוני אינו כולל את מאגרי הגז הגדולים "תמר" ו"לווייתן", המתופעלים על ידי החברות דלק אנרגיה הישראלית ונובל אנרגיה האמריקאית. עם זאת, מבדיקות של משרד התשתיות עולה כי הגרסה הלבנונית כוללת מאגרי גז ונפט בעלי פוטנציאל הפקה בשווי מיליארדי דולרים, ולפיכך הם בעלי אינטרס כלכלי קריטי בעבור ישראל. הלבנונים העבירו את עמדתם גם לארצות הברית והממשל האמריקאי אימץ את הקו שלהם, לאחר בדיקה מקצועית. מקור בכיר במשרד החוץ בירושלים ציין שהממשל האמריקאי הטיל את הטיפול בנושא על הדיפלומט פרד הוף, ששימש אחראי על סוריה ולבנון בצוותו של השליח ג'ורג' מיטשל. מיטשל התפטר לפני כחודשיים, אולם הוף ממשיך לעבוד על סוגיות הנוגעות ליחסים בין ישראל ללבנון.