Group items matching

in title, tags, annotations or url

שניידר אלקטריק ישראל המתמחה בניהול וחיסכון אנרגיה, מקימה חטיבת פעילות חדשה לתחום הבנייה הירוקה, החטיבה המקבילה לפעילות החברה העולמית, תעסוק ביישום והטמעת בנייה ירוקה במגוון מישורים. החטיבה תרכז פעילות שעד כה בוצעה באופן רוחבי בחברה וכן תחדש ותציע מגוון מוצרים ושירותים נוספים בין היתר, בקרת מבנה, ציוד היקפי לתחום HVAC ברזי מיזוג אויר וציוד למערכות אוויר, בקרת כניסה, ביטחון ומצלמות במעגל סגור.

רויקט ייחודי - המדריך לבנייה ביו-אקלימית בישראל, שנכתב והופק על-ידי חוקרי אוניברסיטת בן-גוריון, במימון אגף מחקר ופיתוח של משרד התשתיות הלאומיות, הועלה בימים אלה לאינטרנט במלואו והוא זמין לכל, ללא תשלום. מדובר במאגר רחב, מעודכן, אינטראקטיבי ויישומי על אודות בנייה בת-קיימא, והוא מכיל חומר תיאורטי ויישומי (עד לרמת פרטי הבנייה), ביבליוגרפיה נרחבת ומעודכנת בנושא, וכן ארבעה כלים אינטראקטיביים: הדמיה תלת-ממדית של מסלול השמש בעונות השונות של השנה, מפה פסיכרומטרית המאפשרת לאמוד את תנאי הנוחות התרמית ואת הצורך בחימום או בקירור, כלי גרפי לתכנון הצללה של חלונות, וסימולטור אינטראקטיבי המאפשר לדמות את טמפרטורות פנים המבנה בהתייחס להחלטות תכנוניות שונות, כגון פינות של חלונות, גוון מעטפת, בידוד, מסה תרמית ועוד. כלי זה מאפשר למתכנן לקבל החלטות תכנוניות בצורה מושכלת, תוך מתן דגש על הנוחות התרמית של הדייר, ועל כן תוך ניסיון למזער את הצריכה באנרגיה לחימום וקירור.

מדריך מקיף על בנייה ירוקה בישראל. ואו ועקבו אחר חיים חן בדרך לבניין הירוק הראשון בישראל פרק 1 - שלב ראשון בבניה ירוקה - ממה להתחיל? פרק 2 - שימוש בנתוני האקלים בעיקר - הרוח והשמש פרק 3 - קצת על אפקט החממה פרק 4 - הצללות וכיצד נשתמש באפקט החממה פרק 5 - מבוא לבידוד תרמי של מעטפת הבנין פרק 6 - בידוד תרמי של קירות הבנין פרק 7 - בידוד תרמי של הגג  פרק 8 - ועכשיו - החלונות פרק 9 - סיכום נושא הבידוד התרמי פרק 10 - מיזוג אוויר חלק א פרק 11 - מזגן מיני מרכזי פרק 12 - סיכום פרק האנרגיה בתקן פרק 13 - קרקע פרק 14 - מים פרק 15 - חיסכון במים שפירים פרק 16 - חיסכון במים במקלחת פרק 17 - חיסכון במים - שימוש במי מזגנים להשקייה פרק 18 - סיכום נושא חיסכון במים שפירים פרק 19 - חוב קטן בעניין הבידוד התרמי - וסיכום ביניים פרק 20 - מיחזור מים אפורים

המשרד להגנת הסביבה ומכון התקנים השיקו את התקן לבנייה ירוקה, שנועד לקדם בניית בניינים שפגיעתם בסביבה פחותה ושחוסכים במשאבים. בשלב זה התקן הוא וולנטרי ואינו מחייב, כך שהמשמעות בפועל היא שעדיין אין חובה לשמור על הסביבה בעת הבנייה. הוא מורכב מסדרת תקנים המגדירים מהי בנייה ירוקה בתשעה תחומים: אנרגיה, קרקע, מים, חומרים, בריאות ורווחה, פסולת, תחבורה, ניהול אתר הבנייה וחדשנות. התקן קובע תנאי סף בהם יש לעמוד בעת תכנון או שיפוץ המבנה, והוא בעל חמש דרגות איכות - חמישה כוכבים מייצגים מענה על כמות מקסימלית של סעיפי התקן. בין הנושאים שיבדקו על מנת לקבל את התו: האם המבנה תוכנן כך שיחסוך בשימוש במים, האם תוכננה הפרדת פסולת בבניין, האם המבנה תוכנן כך שיהיה חסכוני בצריכת אנרגיה והאם הוא נבנה כך שהחומרים ממנו בנוי אינם מזיקים לבריאות הגרים בו.

חיל האוויר פיתח ומיישם שורה של תוכניות בנושאים הללו ובעקבותיו יעשו זאת כל שאר החילות. בראיון מיוחד ל-Energianews.com פירט רב-סרן איתן בסון ממחלקת הנדסה,תשתיות ובינוי מחיל האוויר המופקד על הנושאים הללו , את התוכניות שכבר מבוצעות, אלו המצויות בשלבי הפיילוטים השונים ואלו המתוכננות לתקופה הקרובה. "התקן המנחה ת"י 5281 לבנייה ירוקה שעבר רביזיה בחודש יולי האחרון, שימש בסיס לבניית מדריך וספר-הנחיות למנהלי פרויקטים בחיל-האוויר בנושאי התייעלות אנרגטית ובנייה ירוקה לפרויקטים השונים", הסביר רס"ן בסון. ההנחיות כוללות נושאים מגוונים כגון העמדת המבנה, הצללה, אוורור ותאורה טבעית, שימוש בחומרי בנייה ובידוד, חומרים ממוחזרים ועוד.

לצורך יישום התכנית נקבע בהחלטת ממשלה בעבר, כי יוקצו 2.2 מיליארד שקל למימון פעולות להפחתת פליטות בעשור הנוכחי בתחומי ההתייעלות האנרגטית, בנייה ירוקה, תחבורה וכן חינוך והסברה. התנאים לזכאות לתמיכה: הפרויקט יביא להפחתת פליטות גזי חממה עד לשנת 2020 לפחות. הפרויקט אינו מקבל מימון ממשלתי נוסף. הפרויקט אינו משמש להפקת אנרגיה מתחדשת הזכאית לתעריף חשמל מועדף. הפרויקט אינו משמש להחלפת שימוש בדלקים לייצור אנרגיה ממזוט או סולר לגז טבעי.

גרמניה שואפת לצמצם קרוב ל-30% מצריכת האנרגיה שלה עד 2020. אלא ששנתיים אחרי שנחקק החוק אמור היה לעבור תיקון לסעיפי הפחתת הצריכה, במסגרת התיקונים לחוק האנרגיה ממקורות מתחדשים שעברו בחודש שעבר, אלא שנושא זה לא נכלל בחוק החדש, והוא יידון מחדש רק ב-23.09.2011, בעקבות מחלוקת בין הבית התחתון - הבונדסטאג והבית העליון - הבונדסשטאט, על נושא הפיצויים במיסוי למדינות הפדרציה כחלק מתכנית המיסוי החדשה המיועדת למבנים ישנים שיפתחו בתהליכי התייעלות אנרגטית. מאז 2006 שודרגו מעל מיליון מבנים בגרמניה, והחלה בנייה של קרוב לחצי מיליון בניינים המוגדרים כ"יעילים אנרגטית". סך המועסקים בפרויקט ההתייעלות הענק מוערך ב-900,000. השוק עצמו מוערך ב-55 מיליארד יורו בקירוב. בנייר עמדה שהפיצה החודש הקואליציה לחסכון באנרגיה, בנוגע למימון הפרויקט מצוין כי האתגרים האמיתיים שעומדים בפני הפרויקט הם היעדר תמריצים נאותים המעודדים השקעה והיעדר הון פרטי בשוק. נושא מעניין נוסף שנייר העמדה מדבר עליו הוא מודל הגביה המסובסד שעומד בסתירה אל מול רווחי ספקי החשמל הבאים ממכירות, כך שהמודל הנוכחי, ועידוד ספקי החשמל למכור יותר חשמל יוצר מצב של עידוד הייצור ולא חסכון.

נייר העמדה, הקואליציה טוענת, שעל התקצוב הציבורי בעצם לסייע להון הפרטי להגיע אל השוק באמצעות הלוואות ותמריצים, כך שההון הפרטי יהווה קרוב ל-75% מהשוק. לטענת הקואליציה, המימון לפרויקט ההתייעלות הארצי יכול להגיע משורה של מהלכים, כגון שינוי מודל הסובסידיות על אנרגיה לכזה שיעודד צריכה חשמל נמוכה יותר ולא גבוהה יותר, הקלה בגישה לתקציבים ציבוריים ודילול חסמים בירוקרטים שבמערכת, והשקעה ביחסי ציבור למען קידום המודעות לנושא. המלצה נוספת של היא למסות אנרגיה לפי מקור ייצורה, על מנת לעודד דרישה צרכנית לאנרגיה מתחדשת, וכן לדרבן ייצור ואספקת שירותים יעילים אנרגטיים או כאלו העומדים בתקני יעילות אנרגטית.

מאז עלה הנושא לכותרות המושג "בנייה ירוקה" גובר הביקוש בעולם לתכנון מבנים ירוקים. בישראל לעומת זאת, התמונה ירוקה קצת פחות.בישראל הביורוקרטית קיימים חסמים רבים העוצרים את מינוף הבנייה הירוקה. בחרנו להציג חמישה עיקריים מתוך אתר אדם טבע ודין: * העדר גורם אחראי - אין רשות מובילה ובעלת סמכויות שתקדם באופן מסודר ומובנה את הבנייה הירוקה והתאמתה למציאות בארץ. * העדר תקנים מחייבים - ההנחיות והתקנים הקיימים אינם מחייבים, על כן ההיענות שואפת לאפס. * היצע קטן של חומרים - בשל מחסור בתקנים מקומיים וביקוש נמוך, אין מבחר חומרים ממוחזרים ומוצרים בעלי תקן ירוק. התוצאה: מוצרים ירוקים מיובאים הנמכרים במחיר גבוה. * חוסר אמון ופתיחות מצד קובעי המדיניות - למרות שבמדינות מתקדמות אחרות יש אישור לשימוש במים אפורים, משרד הבריאות בישראל אוסר את השימוש בהם.

הסטארט-אפ הישראלי פיתגורס סולאר נבחר לאחת מחמשת החברות החדשניות בעולם לפי ג'נרל אלקטריק. קונצרן הענק הכריז ביום חמישי האחרון על השקעה קבוצתית של 63 מיליון דולר בעשר חברות קלינטק המציעות חידושים בתחום האנרגיה הביתית. זהו סיבוב המימון השני בפרויקט ה-Ecomagination של ג'נרל אלקטריק, שלו הוקצב סכום של 200 מיליון דולר. פיתגורס סולאר מפתחת חלונות סולאריים המשלבים בצורה ייצור חשמל סולארי עם התייעלות אנרגטית של בניינים. החברה הוקמה בשנת 2007 והיא מספקת חלונות סולאריים המאפשרים לאדריכלים, מהנדסים וחברות בנייה לתכנן ולהקים מבנים בעלי צריכת אנרגיה נמוכה תוך הפקת אנרגיה נקייה מהשמש.

הסטארט-אפ הישראלי פיתגורס סולאר נבחר לאחת מחמשת החברות החדשניות בעולם לפי ג'נרל אלקטריק. קונצרן הענק הכריז ביום חמישי האחרון על השקעה קבוצתית של 63 מיליון דולר בעשר חברות קלינטק המציעות חידושים בתחום האנרגיה הביתית. זהו סיבוב המימון השני בפרויקט ה-Ecomagination של ג'נרל אלקטריק, שלו הוקצב סכום של 200 מיליון דולר. פיתגורס סולאר רשמה הישג נאה כשהפכה להיות אחת מבין חמש חברות בכל העולם שזוכה בפרס החדשנות של GE. בעקבות הזכייה בפרס תקבל החברה הישראלית מענק של 100 אלף דולר להמשך פיתוח הטכנולוגיה שלה. את הזוכים בחר פאנל בלתי תלוי של שופטים, ביניהם יועץ האתגר, עורך מגזין Wired, כריס אנדרסון, מנהלי ג'נרל אלקטריק ואנשי אקדמיה וטכנולוגיה בתחום.

מבנים בישראל אחראים על למעלה מ- 60% מצריכת החשמל במשק. בעזרת תכנון נבון ויישום שיטות, טכנולוגיות וחומרים ירוקים בבניה, ניתן לצמצם כ 70% מפסולת הבניין, כ 10% מצריכת המים וכ- 30% מצריכת החשמל. בניה ירוקה תצמצם משמעותית את הוצאות החשמל והמים של משקי הבית והתעשייה. אדם המתגורר בבית או במשרד הבנויים על פי תקן בניה ירוקה נהנה מתכנון המאפשר איכות חיים גבוהה יותר גם במרחב הציבורי, מחוץ לכותלי הדירה או המשרד: שטח פתוח ומגונן בצמחיה חסכנית במים, נגישות לתחבורה ציבורית, מסלולי וחניית אופניים ועוד. חשוב לזכור: במאה ה -21, מבלה האדם למעלה מ 90% מזמנו בין קירות, ולאיכות פנים המבנה השפעה מכרעת על בריאותו. זיהום האוויר בתוך המבנים עשוי להיות גרוע פי 100 מזיהום האוויר החיצוני ומבנים ירוקים הם מבנים בריאים וטובים יותר.

לראשונה בישראל: תקן מקיף לבנייה ירוקה העומד בסטנדרטים בינלאומיים ומותאם לאקלים הישראלי יוצא הדופן ולשיטת הבנייה המקומית. התקן החדש הוא עדיין אינו תקן מחייב. במשרד להגנת הסביבה מסבירים כי "התקן הינו בעל חמש דרגות איכות במדרג של כוכב אחד עד חמישה כוכבים לרף האיכותי ביותר". בין הנושאים שיבדקו על מנת לקבל את התו: חסכון במים, הפרדת פסולת חסכון בצריכת אנרגיה וחומרי הבנייה עצמם. על פי הערכות, החיסכון הכלכלי הצפוי למשפחה ישראלית בדירת ארבעה חדרים ממוצעת הבנויה על פי תקן בניה ירוקה צפוי להיות אלפי שקלים בשנה. התקן נכתב על ידי מיטב המומחים בארץ הכוללים נציגים מהאקדמיה, מהסקטור העסקי והמקצועי, נציגי משרדי ממשלה ואנשי תכנון וביצוע בתחומים השונים.

אינטל מפתחת יישום חלונות בשם POEM (ניטור אנרגיה למשרד האישי), שיאפשר לעובדים לנטר בזמן אמת את האנרגיה שהמחשב, מדפסת, חימום והתאורה שלהם מפיקים. היישום ישווה את המידע הזה עם צריכת האנרגיה הממוצעת במחלקה, קומה או בניין, במטרה לעזור לעובדים לאמץ הרגלים החוסכים באנרגיה. אינטל פיתחה את היישום כחלק מעבודתה עם ה-Positive Energy Buildings Consortium. הקבוצה נוצרה בשנת 2008 כדרך להתכונן לקראת תקנות בנייה חדשות שידרשו מבנייני משרדים חדשים בצרפת להיות חיוביים אנרגטית - הווה אומר, לצרוך פחות אנרגיה ממה שהם מייצרים באמצעות תאים פוטואלקטריים, גנרטורי רוח או מקורות אחרים. הקבוצה פסקה מפעולה ביום שישי האחרון לאחר כמעט שלוש שנות קיום