Group items tagged

אלונה שפר-קארו, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, הופתעה השבוע לגלות את שמה מוזכר ב-ynet ברשימת חברי המפלגה העתידית של העיתונאי יאיר לפיד. בשיחות פרטיות הבהירה כי אין לה שום כוונות להצטרף לפוליטיקה וכי הקשר היחידי שיש לה עם לפיד הוא חברות אישית קרובה עם אחותו. "אני רואה את עתידי בשירות הציבורי", היא אומרת ל"גלובס", "יש לי זכות גדולה לעבוד אצל השר ארדן, ואם הספקנו כאן בשנתיים מה שלא נעשה ב-20 שנה - זה בעיקר בזכותו". שפר-קארו הכירה לראשונה את ארדן כששימשה מנכ"לית "חיים וסביבה", ארגון הגג של ארגוני הסביבה. ב-2009 היא הציגה את המלצות הארגונים להפחתת פליטות גזי חממה לצוות מאה הימים שהקים בנימין נתניהו לקראת הקמת ממשלתו החדשה. ארדן, שהיה חבר בצוות, השתכנע ושכנע את שפר-קארו להפוך לראש המטה שלו. אחרי שנה וחצי בתפקיד התמנתה שפר-קארו בפברואר 2011 למנכ"לית המשרד להגנת הסביבה. אתמול קרא ארדן לנתניהו להקים ועדה ציבורית לבחינת השימוש בכל משאבי הטבע בישראל, ובהם מים מינרליים, חול ים, פוספטים ומלח המופק מים סוף. היוזמה באה על-רקע הביקורת הקשה שמתח ארדן על הסדר התמלוגים החדש בין המדינה לכי"ל. - יש היום תחושה שאווירת אנטי-ביזנס השתלטה על השירות הציבורי. "אני חושבת על הטענה הזו לא מעט. אנחנו רואים חשיבות בתעשייה חזקה כי רק תעשייה חזקה

הישג לירוקים: מועצת הנפט תכלול נציגי סביבה מאבקם של ארגוני הסביבה למניעת זיהום סביבתי מקידוחי הנפט, רשם הישג בוועדת הכלכלה, שהחליטה כי הרכב מועצת הנפט יגדל ל-15 חברים, עם תוספת של 2 נציגים שיתמנו בהמלצת השר להגנת הסביבה. שר האנרגיה עוזי לנדאו הודיע שיגיש הסתייגות בקריאה שנייה ושלישית צבי לביא ניצחון חלקי לארגונים הירוקים במאבקם למניעת זיהום הסביבה מקידוחי נפט: ועדת הכלכלה אישרה היום (ד') להגדיל את הרכב מועצת הנפט מ-9 ל-15 חברים, בתוספת של 2 נציגים שיתמנו בהמלצת השר להגנת הסביבה. "זה הרע במיעוטו", אמרה עו"ד טל זקס מהלשכה המשפטית של המשרד להגנת הסביבה שהובילה את מאבק ארגוני הסביבה על מתן ייצוג למשרד ולירוקים בהרכב המועצה.   הקידוחים בשיאם - ההיערכות לאסון רק מתחילה לנדאו אישר את התקנות החדשות לחיפוש גז ונפט "נזק מדליפת נפט יהיה גדול מבמפרץ מקסיקו"   לפי החלטת הממשלה מלפני שנתיים, הרכב המועצה היה אמור לגדול רק ל-13 חברים, בתוספת של 2 נציגים מומלצי שר האוצר ו-2 נציגים מומלצי שר האנרגיה והמים. שר האנרגיה עוזי לנדאו התנגד למתן הייצוג לארגוני הסביבה בטענה שסיפח למשרד את שרון ניסים מהרשות לשיקום נחל הקישון, שעומדת בקשר עם אנשי משרדו בנושאים סביבתיים.   החברה להגנת הטבע דרשה נציגות אמיתית מובנית במועצה, מ�

ר של חברת הייעוץ לקסידל, המתמחה במשפט וברגולציה בינלאומיים, טוען כי במדינת ישראל לא נעשית בדיקה מקיפה של עלות לעומת תועלת למשק של חוקים סביבתיים. לטענת המחקר, שיופץ בין משרדי הממשלה הרלבנטיים בימים הקרובים, באמצעות בדיקת עלות־תועלת ניתן למנוע מראש קבלת החלטות סביבתיות שעלותן גבוהה מתועלתן.   המחקר הוזמן על ידי המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה השייך לחברות האנרגיה, הכימיה והתשתית הגדולות בישראל. הוא בוחן את מדיניותן של מדינות ה־OECD והאיחוד האירופי לגבי בחינת ההשלכות העתידיות של חוקים סביבתיים על המשק כולו. מהממצאים עולה כי במדינות המערביות, בניגוד לישראל, מבצעות הערכה מוקדמת הבוחנת את ההשפעה העתידית של רגולציה חדשה בטרם קבלתה. שיטה זו מאפשרת לקובעי המדיניות לקבל החלטות מושכלות יותר בענייני סביבה.   חקיקה בהסכמה או בכפייה   הרעיון לבחון את ההשלכות הרחבות של חקיקה סביבתית אינו חדש: כבר ב־1996 מינה השר להגנת הסביבה דאז יוסי שריד ועדת בראשות פרופ' אורי מינגלגרין, כדי שתגבש מודל שיביא בחשבון מגוון רחב של שיקולים לפני קביעת תקנה סביבתית. הוועדה המליצה כי כל חקיקה סביבתית תעבור דרך ועדת תקינה, שתשקלל את העלויות והתועלות של החקיקה המוצעת ותשאף להגיע לפשרה שתהיה מקובלת על כל הצדדים. ב־1998 החליטה הממש

באחרונה מלאים העיתונים בידיעות מדאיגות על עתידה הכלכלי של ישראל. אף שהמשבר העולמי כמעט פסח על ישראל, מתרבים הסימנים להאטה כלכלית שתביא לירידה בהכנסות ממסים, לעצירת הגידול ביצוא ולגידול הגירעון התקציבי. דווקא עכשיו זהו הזמן להגדיל את ההשקעות במנופים לצמיחה ירוקה. עבודת מטה שנעשתה במשרד להגנת הסביבה העלתה כי מנופים אלה טומנים בחובם תועלת כלכלית משמעותית. כך למשל, יישום חוק האריזות ייצור 9,000 מקומות עבודה חדשים. מעבר לבנייה ירוקה למגורים יחסוך למשק קרוב ל-7 מיליארד שקל עד 2020 בהוצאות על חשמל, מים, טיפול בפסולת וזיהום אוויר. חוק הקרקעות המזוהמות, שצפוי לשחרר קרקעות לבנייה באזורי הביקוש, יביא תועלת כלכלית בסך של 35 מיליארד שקל ויקל על מצוקת הדיור. ההכרה בחשיבות הכלכלית של מנועי צמיחה ירוקה אינה נחלת המשרד להגנת הסביבה בלבד. המשבר הכלכלי העולמי הביא את ארגון OECD לבחון מחדש את הנתיב לצמיחה כלכלית ארוכת שנים ולשיפור איכות החיים. לקחי העבר מלמדים כי שגשוג עתידי לא יוכל להיות מושתת על צמיחה פרועה ללא התחשבות ברווחת האדם ובמשאבי הסביבה ההולכים ומידלדלים. המענה לאתגרים אלה נמצא בתפישה כלכלית-סביבתית חדשה - צמיחה ירוקה - הדוגלת בגידול התוצר הלאומי הגולמי תוך מניעת פגיעה במשאבי הטבע. צמיחה ירוקה היא כיו�

ועדת השרים לענייני חקיקה דחתה היום (א') את הצעת החוק לתיקון חוק הנפט של חברי הכנסת דב חנין, כרמל שאמה ויריב לוין, שמטרתה להחיל היבטים סביבתיים בחיפושי וקידוחי גז ונפט. על רקע הדחייה נמסר מהחברה להגנת הטבע: "מדינת ישראל עוצמת עיניים מול הסכנות וההשלכות השליליות של הקידוחים על הסביבה". על פי התיקון לחוק, "חוק הנפט, שנחקק ב - 1952, לא כולל בתוכו מנגנוני הסדרה ובקרה סביבתיים... כיום ברור לכל כי מנגנוני הסדרה ובקרה סביבתיים חיוניים בכל הנוגע לחיפושי נפט וגז ולהפקתם... החוק מעגן ייצוג של גורמי סביבה, ובראשם המשרד להגנת הסביבה, כגופים הקבועים בחוק ומעגן התחשבות בשיקולים סביבתיים במערך החלטות המתקבלות על פי החוק." מהחברה להגנת הטבע נמסר: "לצערנו, בניגוד למדינות רבות בעולם, שהבינו את ההשלכות מרחיקות הלכת של קידוחי גז ונפט על הסביבה וקבעו נהלים ברורים לפיקוח ובקרה סביבתיים על הקידוחים, מדינת ישראל מעדיפה לעצום עיניים ולהתעלם מהסכנות ומההשפעות השליליות הפוטנציאליות השונות של תעשיית הנפט על הסביבה, העלולות להיגרם הן כתוצאה מעבודה שגרתית והן כתוצאה מתקלות ותאונות. החברה להגנת הטבע תמשיך לנסות ולקדם את השינויים הנדרשים בחוק מול המשרד להגנת הסביבה ומשרד התשתיות".

אם מומחה בינלאומי לענייני סביבה היה נקלע לפני שבועיים לדיון באגף הבינוי של משרד הביטחון, הוא היה מתמלא התפעלות. יושבים להם בכירי משרד השקוע עד צוואר בצרות כמו איראן, עזה ושירת נשים, ודנים לעומק עם בכירי המשרד להגנת הסביבה בקידום תקני בנייה ירוקה בצה"ל. הוא היה מתמוגג לשמוע, שמדובר במהלך המשתלב באסטרגיה ממשלתית של צמיחה ירוקה, שלה מטיפים באחרונה ברחבי העולם ארגונים כמו ה-OECD והאו"ם. אם אותו מומחה היה נשאר לאחר הדיון, היה מתחוור לו במהרה, שיש לו עסק עם ממשלה הסובלת מפיצול אישיות חמור. בעודה טופחת על שכמו של המשרד להגנת הסביבה ומעודדת אותו לעצב עתיד סביבתי, היא ממשיכה במתכונת עסקים (לא ירוקים) כרגיל. לפני חודש וחצי אישרה הממשלה הכנת תוכנית לצמיחה ירוקה בהובלת המשרד להגנת הסביבה. התוכנית תתבסס על תכנון ושימוש יעיל במשאבי טבע, ועידוד תעסוקה באמצעות תעשיות המפתחות טכנולוגיות סביבתיות בתחומים כמו חיסכון במים, מים ואנרגיה וטיפול בפסולת. יינתן עידוד לצריכת מוצרים ידידותיים לסביבה ויבוטלו סובסידיות לפעילות המסכנת את הסביבה, כמו אלו הניתנות לדלקים מזהמים. המטרה היא לנתק את הקשר בין צמיחה כלכלית לפגיעה בסביבה, כך שגידול בתפוקה וכושר ייצור לא יביא לגידול בזיהום ובהרס משאבי טבע. אסטרטגיית הצמיחה הירו�

תמריצים למעסיקים שיעודדו עובדים לעבור לתחבורה ציבורית, סובסידיה לרכישת כלי רכב ירוקים וחיוב בייצור חשמל נקי - אלה עיקרי התוכנית הלאומית להפחתת זיהום אוויר שיציג היום המשרד להגנת הסביבה. התוכנית תופץ להערות משרדי הממשלה לקראת הבאתה להצבעה בממשלה בשבועות הקרובים. עלות התוכנית הכוללת היא 690 מיליון שקל, שמתוכם יושקעו 290 מיליון שקל בשנתיים הקרובות. לפי חישובי המשרד, הנזקים הבריאותיים מזיהום אוויר יעלו למשק 7.8 מיליארד שקל עד 2015 וכ-8.5 מיליארד שקל עד 2020. הפרק העיקרי בתוכנית עוסק בתחום התחבורה. בין היתר מוצע לקדם שימוש באוטובוסים נקיים יותר ואוטובוסים מונעים בגז טבעי, ולקבוע תעריפי אגרה מופחתים לכלי רכב מרובי נוסעים ולתחבורה ציבורית בפרויקטי האגרה. כמו כן, מוצע לקבוע תוכנית תמריצים בעלות 30 מיליון שקל למשך שלוש השנים הקרובות, עבור מעסיקים שיצמצמו את נסועת עובדיהם ברכב פרטי. במקביל מוצע לבחון חלופות להטבות שמקבלים עובדי מדינה עבור שימוש ברכב פרטי (החזרי נסיעות) - כפי שהמליץ באחרונה ה-OECD. עוד כוללת התוכנית בחינת אמצעים לצמצום הנסועה ברכבי ליסינג והקלה במס לנהגי מוניות שירכשו מכוניות היברידיות (באמצעות פחת מואץ). כמו כן מוצע להרחיב את התוכנית לגריטת רכב ישן כך שתכלול גם רכב מסחרי מונע בדיזל ובמשקל

משרד האנרגיה והמים קיים אתמול (יום א', 12.2.12) מפגש ראשון מסוגו במתכונת של "שולחן עגול", לדיון במסמך שגיבש בנושא קוד סביבה ובטיחות לחיפושי והפקת נפט וגז טבעי ביבשה.   במפגש, שנוהל על ידי מינהל אוצרות טבע במשרד האנרגיה והמים, השתתפו נציגי משרד להגנת הסביבה, משרד הפנים, המכון הגיאולוגי, רשות הטבע והגנים, גורמים מהתעשייה, וארגוני הסביבה והוא התקיים לאחר שלפני מספר שבועות פרסם מינהל אוצרות טבע במשרד האנרגיה והמים, את הקוד שגיבש בנושא.     המסמך, שגובש לאחר הנחייתו של שר האנרגיה והמים, ד"ר עוזי לנדאו, ונועד להסדיר את תעשיית הנפט והגז הטבעי בישראל ביבשה, להעמידה בשורה אחת עם המדינות המפותחות בעולם, ולהבטיח כי הפעילויות הנובעות מפעולות החיפוש וההפקה של נפט וגז טבעי מתבצעות ברמה הגבוהה ביותר, תוך נקיטת אמצעי הבטיחות והבקרה הטובים ביותר על מנת למנוע תקלות, פגיעה בסביבה ובאדם. הוא מבוסס על חקיקה הקיימת בעולם המערבי תוך התאמות לתנאים הקיימים בישראל והוא מסכם עבודת מטה שנערכה במשרד האנרגיה והמים וכללה, בין היתר, גם קבלת הערות ממשרדי הממשלה השונים.   הדרישות המופיעות במסמך נועדו לתת מענה מיידי לנושא הסביבתי במסגרת הרישיונות שניתנים מתוקף חוק הנפט, תוך שימוש בכלים הקיימים כבר היום בחוק.   החברות והארגונים ש�

למה נגמר הגז? "כי כמה משרדי ממשלה שולטים בשדה" שר האנרגיה והמים הציג בכנס הרצליה את מדיניות "לשמור ולייצא"- למרות שוועדה שמינה בעניין תגליות הגז עדיין לא הציגה את עמדתה 10:26 02.02.2012 מאת: איתי טרילניק "זה מה שקורה כשיותר ממשרד אחד מקבל החלטות ומשפיע בצורה מאסיבית בנושא האנרגיה" - כך אמר היום שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, בכנס הרצליה, בעניין הידלדלות מאגר הגז בקידוח ים תטיס. לנדאו גם הביע את עמדתו בעד מדיניות של "לשמור ולייצא" בעניין תגליות הגז הטבעי - למרות שוועדה שמינה טרם הציגה את עמדתה. לנדאו אמר בכנס כי "אנחנו רואים בתמונה שלפנינו את הפוטנציאל הגלום באגן המזרחי של הים התיכון. זו תמונה שהוצגה לפני כשנה וחצי, על הפוטנציאל בכל האגן המזרחי של של הים התיכון, פוטנציאל של 3,500 BCM. מתוך זה, בשדות של ישראל (תמר, דלית ולוויתן) יש כ-750 BCM. לפנינו הרישיונות שחולקו, קו הגבול בין ישראל וקפריסין. יש הערכה שבישראל יש כמות שהיא אולי כפולה בהשוואה למה שמצאנו עד כה. מרבית הרישיונות, ההיתרים לחיפוש, כבר ניתנו. היתה תקופה שהיה אינטרס להביא כמה שיותר מתעניינים כשעוד לא מצאו גז. צריך לשים לב שכך שמעבר לבארות, חשוב לראות את הצנרת שמחברת את מאגרי הגז לישראל. יש צינור שדרכו לא עובר גז מאל-עריש (עוברת כמו חלקית, א"ט), צינורות בים מק�

משק האנרגיה הישראלי לא תלה מלכתחילה תקוות גדולות באנרגיית הרוח. בניגוד למדינות אירופיות דוגמת דנמרק, שם אנרגיית הרוח תופסת 24% ממשק החשמל, בישראל היעד שהוצב לטורבינות בשנת 2020 עומד על 3% לכל היותר, כלומר 800 מגה-ואט. כיום סך הייצור הוא פחות מ-10 מגה-ואט, ועד היום אישרה רשות החשמל 3 פרויקטים בלבד. ◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק טורבינת רוח. "אין למדינה תשתית הולכה" צילום: איי-אף-פי למרות זאת אנרגיית הרוח מנסה להרים את הראש. קיבוצים ומושבים חתמו על חוזים ראשוניים עם יזמים וחברות להקמת פרויקטים, מדידות רוח פרטיות מבוצעות בעשרות מוקדים וחברות אנרגיה ירוקות שעד עתה התמקדו בתחום הסולארי, ובהן אנלייט וסולארית דוראל, מפנות משאבים לייצור חשמל מרוח. הסיבה המרכזית להתעוררות נעוצה בכך שבנובמבר 2011 הוסדרו לראשונה התעריפים לטורבינות הרוח הבינוניות והגדולות. אחרי המתנה ארוכה פרסמה רשות החשמל הסדרה ראשונה, שבה נקבע כי טורבינות בהספק של יותר מ-50 קילו-ואט יזכו במכסה הראשונה (עד 440 מגה-ואט) לתעריף של 53 אגורות לקוט"ש וכי הטורבינות שיוסדרו במכסה השנייה (800-440 מגהואט) יקבלו 49 אגורות לקוט"ש. סיבה נוספת להתעוררות נעוצה בהאטה בתחום האנרגיה הסולארית, שכן יזמי אנרגיית השמש מקבלים כעת פחות כסף עבור כל קוט"ש שהם מי

משק האנרגיה הישראלי לא תלה מלכתחילה תקוות גדולות באנרגיית הרוח. בניגוד למדינות אירופיות דוגמת דנמרק, שם אנרגיית הרוח תופסת 24% ממשק החשמל, בישראל היעד שהוצב לטורבינות בשנת 2020 עומד על 3% לכל היותר, כלומר 800 מגה-ואט. כיום סך הייצור הוא פחות מ-10 מגה-ואט, ועד היום אישרה רשות החשמל 3 פרויקטים בלבד. ◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק טורבינת רוח. "אין למדינה תשתית הולכה" צילום: איי-אף-פי למרות זאת אנרגיית הרוח מנסה להרים את הראש. קיבוצים ומושבים חתמו על חוזים ראשוניים עם יזמים וחברות להקמת פרויקטים, מדידות רוח פרטיות מבוצעות בעשרות מוקדים וחברות אנרגיה ירוקות שעד עתה התמקדו בתחום הסולארי, ובהן אנלייט וסולארית דוראל, מפנות משאבים לייצור חשמל מרוח. הסיבה המרכזית להתעוררות נעוצה בכך שבנובמבר 2011 הוסדרו לראשונה התעריפים לטורבינות הרוח הבינוניות והגדולות. אחרי המתנה ארוכה פרסמה רשות החשמל הסדרה ראשונה, שבה נקבע כי טורבינות בהספק של יותר מ-50 קילו-ואט יזכו במכסה הראשונה (עד 440 מגה-ואט) לתעריף של 53 אגורות לקוט"ש וכי הטורבינות שיוסדרו במכסה השנייה (800-440 מגהואט) יקבלו 49 אגורות לקוט"ש. סיבה נוספת להתעוררות נעוצה בהאטה בתחום האנרגיה הסולארית, שכן יזמי אנרגיית השמש מקבלים כעת פחות כסף עבור כל קוט"ש שהם מי

... "בישראל, רוב המטמנות מקפידות אמנם לאסוף את הגז הבוקע מהן, אולם בדרך כלל הוא עובר לשריפה ותורם לזיהום האוויר. אמנם יש דוגמאות למטמנות שמפיקות חשמל מהגז, אך מדובר בהיקפים קטנים יחסית, של 2-1 מגוואט.   במטמנות הגדולות לעומת זאת, שגם יכולות לייצר חשמל בהיקף גדול יחסית - ההליכים עדין תקועים. מדגימים זאת היטב יחזקאל תותחני, מנכ"ל מטמנת גני הדס, ויצחק בוברא, מנכ"ל חברת אפעה תשתיות איכות סביבה. למרות שכל אחד מהם מנהל מטמנת פסולת גדולה בדרום, זה שנים שהם ממתינים לאישור ממינהל מקרקעי ישראל, להקים תחנת כוח קטנה, שתאפשר לייצר חשמל מהגז שהם ממילא אוספים.    שורש העיכוב נעוץ בויכוח על דמי השימוש בקרקע שדורש המינהל, לשם הענקת רישיון להקמת תחנת הכוח לייצור החשמל - לטענת היזמים, מדובר במחיר גבוה מדי, שהופך את העסק לבלתי כלכלי.   "פשוט שורפים דלק" מטמנת גני הדס משתרעת על 600 דונם ונחשבת לאחת מהגדולות בארץ. מדי יום היא קולטת כ-2,000 טונות אשפה, המהווים כ-15% מכלל הפסולת בארץ. "המטמנה יכולה לייצר כבר היום חשמל בהיקף של 7 מגוואט, כמות שיכולה להספיק לכ-10 אלף בתי אב", אומר תותחני.   עם זאת גנרטורים וציוד נוסף שהוזמן מחו"ל לצורך שאיבת המתאן מהמטמנות, בעלות של כ-40 מיליון שקל, שוכבים בשטחה וממתינים ליום שבו אפשר יהיה להפיק באמצעותם �

אשוֹקה ישראל, המשרד להגנת הסביבה והקרן לסביבה ירוקה מזמינים את הציבור להשתתף בתחרות: "לעשות יותר מפחות - יזמות חברתית סביבתית בישראל". המיזם הטוב ביותר יזכה בפרס כספי בסך 50,000 ₪. תחרות "לעשות יותר מפחות - יזמות חברתית סביבתית בישראל" מחפשת פרויקטים סביבתיים, חברתיים וטכנולוגיים חדשניים שפועלים בדגש על צמיחה ירוקה. צמיחה ירוקה משמעה ניתוק הקשר בין צמיחה כלכלית לפגיעה בסביבה, וניצול הפוטנציאל הכלכלי הגלום בחיבור בין צמיחה בת קיימא לסביבה. באמצעות גישה זו ניתן להפוך את ההשקעה בסביבה מעול חברתי וכלכלי לזָרָז לצמיחה ופיתוח כלכליים. אנרגיות מתחדשות, טכנולוגיות מים, תחבורה ידידותית לסביבה ובניה ירוקה הם חלק מהתחומים בהם סביבה ופיתוח הולכים יד ביד.

לצורך יישום התכנית נקבע בהחלטת ממשלה בעבר, כי יוקצו 2.2 מיליארד שקל למימון פעולות להפחתת פליטות בעשור הנוכחי בתחומי ההתייעלות האנרגטית, בנייה ירוקה, תחבורה וכן חינוך והסברה. התנאים לזכאות לתמיכה: הפרויקט יביא להפחתת פליטות גזי חממה עד לשנת 2020 לפחות. הפרויקט אינו מקבל מימון ממשלתי נוסף. הפרויקט אינו משמש להפקת אנרגיה מתחדשת הזכאית לתעריף חשמל מועדף. הפרויקט אינו משמש להחלפת שימוש בדלקים לייצור אנרגיה ממזוט או סולר לגז טבעי.