חברת החשמל הודיעה כי קיבלה מסמך שימוע בנושא הסדרת אספקת הגז הטבעי ממאגר תמר באמצעות הצינור הקיים מאסדת מאגר ים-תטיס. השימוע, שפורסם על ידי רשות הגז הטבעי, נועד להסדיר את אספקת הגז באמצעות הצינור שקיבולתו מוגבלת ועשויה להקשות על אספקת הגז הדרושה לכלל הצרכנים. חברת החשמל העריכה כי קבלת החלטה תחייב אותה לנהל מו"מ חדש מול שותפות תמר וכי ההסדרים עשויים לגרום לה עלויות נוספות בייצור חשמל. השימוע עדיין לא פורסם לציבור ובחברת החשמל טוענים כי כי קיבלה אותו להתייחסות ביום חמישי האחרון.
צינור הגז ממאגר ים-תטיס למתקן הקבלה והטיפול באשדוד הוא זה שיוליך גם את הגז ממאגר תמר, עד אשר תיבנה כניסה צפונית לגז. לשם כך, הונח צינור גז כפול, שיוליך את הגז ממאגר תמר שמול חיפה אל אזור אסדת מאגר ים-תטיס שמול אשדוד. הגז יתקבל באסדה, הנבנית בימים אלה על ידי מפעילת המאגרים, נובל אנרג'י, במספנה בטקסס. משם יעבור הגז לצינור הקיים לחוף. על פי הודעת חברת החשמל, מסוגל הצינור הקיים להעביר כ-40 אלף יחידות אנרגיה (מיליון BTU) בשעה, אך כמות זו עשויה שלא להספיק לכלל הצרכנים. לפיכך, פירסמה רשות הגז לשימוע הסדרים לניהול אספקת הגז מהצינור.
קידוח תמר
צילום: אלבטרוס
על פי דיווח חברת החשמל, המנגנון המוצע הוא כזה בו שותפות תמר (הכוללת את נובל אנר
חברת החשמל תתריע על הפסקות חשמל צפויות בקיץ באמצעות משלוח מסרונים והודעות באתר האינטרנט שלה - כך אמר אתמול מנהל מחוז ירושלים בחברת החשמל, איציק עבודי.
"הפסקות יכולות להימשך כשעה או יותר. ללקוחות הגדולים אנו נודיע יום לפני כן באמצעות מסרונים שצפוי להיות למחרת מזג אוויר חריג, ושצפויות להיות הפסקות חשמל. כמובן שאם לא יהיה צורך, לא נפסיק את החשמל. במקרה הצורך, נודיע גם באתר האינטרנט וגם בתקשורת שצפויות הפסקות חשמל. באתר נודיע גם על האזורים וצפי השעות באזורים", הוסיף.
בכנס התאחדות התעשיינים בנושא היערכות התעשייה למחסור בחשמל, אמר עוד עבודי כי החברה ממתינה להוראות משרד האנרגיה באשר לסדר עדיפויות בניתוק צרכנים מחשמל. "העברנו הצעה מסוימת למשרד האנרגיה, שבה כתוב למי מנתקים את החשמל במקרה הצורך. אנחנו ממתינים להחלטה. זה לא המקום שלנו לומר מי מופסק ומי לא. ברור שבתי חולים ורוב שירותי החירום לא יופסקו. תשתיות נפט וגז גם כן לא, ויתר הלקוחות יתועדפו על ידי המשרד. אנחנו מקווים שלא נגיע למצב הזה. זה מצב קשה לחברה מבחינת הייצור, מבחינת הקווים, ויש לנו כוונות לעשות הכל כדי שלא יהיו הפסקות".
עבודי ציין כי במהלך יולי תופעל יחידה אחת בתחנת רדינג באמצעות מזוט, וכי החברה נערכת להמשך אספקת החשמל באמצעות דלקים חלופיי
"דו"ח חדש של הסוכנות העולמית לאנרגיה (IEA) קובע שבמהלך חמש השנים הקרובות, למרות חוסר הוודאות הכלכלית, ייצור אנרגיה בעולם ממקורות מתחדשים יגדל ביותר מ-40% ל-6400 טרה וואט. הדו"ח שנקרא "דו"ח שוק תעשיית האנרגיה המתחדשת 2012 - ביניים" מגלה שייצור חשמל ממקורות מתחדשים יתרחב ב-1,840 טרה וואט שעה בין 2011 ל-2017, כמעט 60% יותר מגידול הקיבולת בין השנים 2005-2011 שהיה 1,160 טרה וואט שעה.
המחקר של הסוכנות בחן 15 שווקי מפתח לתעשיית המתחדשות כולל אנרגיה הידרו אלקטרית, ביואנרגיה, אנרגיית רוח (ימית ויבשתית), PV, תרמו סולאר, אנרגיה גאו תרמית ואנרגית ימים (ocean energy) ובנתה תחזית התפתחות ומפורטת לפרויקטים בכל מדינה במהלך חמש השנים הקרובות. הדו"ח מציין שייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים יעבור בהדרגה ממדינות ה-OECD לשווקים חדשים, כשמדינות שאינן חלק מה-OECD תהוונה שני שלישים מהגידול הצפוי.
הסוכנות מציינת בנוסף שמתוך 710 הגיגה וואט שצפויים להיות מותקנים, סין תהיה אחראית לקרוב מ-40% כשאחריה תשתרכנה ארה"ב, הודו, גרמניה וברזיל. הגידול העולמי הצפי יתמך על ידי מה שהסוכנות מגדירה "פורטפוליו בוגר של טכנולוגיות אנרגיה מתחדשת" אשר נתמכו בחלקן על ידי מדיניויות ותפיסות עבודה ופעילות במדינות ה-OECD. מעבר לכך, הדרישה המתגברת לחשמל ואנרגיה בשווקים גדולים כקטנים ושווק
"הסדר החיסכון של רשות החשמל שהושק לאחרונה, הנושא את הכותרת "חסכת - הרווחת" ומקנה הנחה של עד 20% בחשבון החודשי למי שיחסכו 30%-15% בצריכת החשמל לעומת התקופה המקבילה אשתקד, גובש במקור עבור צרכנים פרטיים. ואולם, לאחרונה, בעקבות דרישה מצד הפורום הישראלי לאנרגיה, מרכז השלטון המקומי ומרכז השל ללימודי סביבה, החליטה רשות החשמל לאפשר גם לרשויות מקומיות להצטרף להסדר, שבו משתתפים כיום יותר מ-170 אלף בתי אב בישראל.
התוצאה: 73 רשויות מקומיות, בהן בית שמש, בני ברק, הרצליה, רמלה ועשרות יישובים ומועצות אזוריות, הצטרפו להסדר וצפויות לפעול לצמצום צריכת החשמל במבני הציבור שברשותן בתמורה להנחה. פניית הגופים לרשות החשמל בוצעה על רקע תוכנית "תג הסביבה", שמטרתה התייעלות בצריכת המשאבים של הרשויות המקומיות. במרכז השלטון המקומי
מציינים כי בין השאר צפויים להיכלל במאמץ החיסכון גני הילדים העירוניים, בתי ספר, מבני העיריות ומבנים ציבוריים נוספים. עם זאת, עד כה הערים הגדולות, בהן ירושלים, תלאביב וחיפה, אינן נמנות עם הרשימה.
...
יעל כהן-פארן, מנכ"לית הפורום הישראלי לאנרגיה, אמרה כי "במקביל למשבר החשמל החמור הפוקד אותנו קיים צורך בהתייעלות אנרגטית, לא רק במשקי הבית אלא גם בכלל תשתיות המגזר הציבורי. כחלק ממהלך זה אנו והמרכז לשלטון מקומ
""יצוא גז הוא תנאי לביטחון אנרגטי ולתחרות בענף", כך אמר היום (ד') שר האנרגיה והמים ד"ר עוזי לנדאו לרגל הגשת דוח הוועדה לעיצוב משק הגז. לנדאו הוסיף כי "המשק הישראלי שבוי בימים אלה בידי ספק אחד בפועל, שבעצם שבה את רוב הצרכנים הגדולים, ולכן ספקים חדשים זקוקים ללקוחות ויצוא נותן תקווה שיש למי למכור. יצוא הוא תנאי לביטחון אנרגטי ולתחרות בענף. מי שמבקש יצוא רוצה ודאות ומוטיבציה בקרב היזמים לחפש, למצוא, לפתח ולמשוך יזמים מובילים בעולם - כדי שזה יהיה, דרושה כדאיות כלכלית".
הוועדה לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בארץ, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח, הגישה הערב את הדוח הסופי של עבודתה לראש הממשלה בנימין נתניהו. נתניהו אמור להחליט האם ומתי יוגשו המלצות הדוח לאישור הממשלה. מסקנות הדוח כבר מעוררות התנגדות של השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, שטוען כי יש לדחות ב-3 שנים לפחות את ההחלטה על יצוא הגז, עד שיתברר כמה גז לישראל ומה היקף הביקושים הצפוי.
בתדרוך לעיתונאים הבוקר תקפו שר האנרגיה ומנכ"ל המשרד את המשרד להגנת הסביבה, שהעביר בתחילת השבוע את חוות דעת המיעוט שלו לעיתונאים. "נדמה לי שזה אחד התקדימים הראשונים שבהם מישהו שולח חוות דעת מיעוט עוד לפני שיש דוח", אמר לנדאו, "היה ראוי שמי שיש לו הסתייגות יגיש אותה ל
"לא ניתן להכשיר את חברת החשמל, כך שעוד כספים ילכו לרבנות", כך קוראים למעלה מ-17,087 איש שחתמו על עצומה נגד חוק חשמל כשר, הצעת החוק שמקדם שר התשתיות עוזי לנדאו ("ישראל ביתנו"). נכון לרגע זה 18,356 איש שיתפו את הידיעה של ידיעות אחרונות שפורסמה ב-ynet.
מחאה נגד "חשמל כשר": זו כפייה דתית
מהו המוצר החסכוני והיעיל ביותר לחימום הבית?
"חותמת כשרות של בד"ץ יותר טובה מפרסומת"
לפי החוק, תחויב חברת החשמל להפעיל את תחנות הכוח שלה בהתאם לדרישות ההלכה, כך שלרבנות תהיה סמכות את השאלטר בכל עת שתרצה באמצעות משגיחי כשרות שיוצבו בתחנות הכוח. למעלה מ-1,380 איש הצהירו באירוע פייסבוק שהם מתכוונים להפגין מול הכנסת ביום רביעי הקרוב (28 בדצמבר).
כך יהיה
הצעת החוק שתעביר את שאלטר החשמל לרבנות / עמיר בן-דוד
שר התשתיות לנדאו מקדם חוק שיחייב את חברת החשמל להפעיל תחנות כוח "על פי דרישות ההלכה" ויאפשר לרבנות להפסיק את הזרם לכל עם ישראל. על פי הדיווח, ב"ידיעות אחרונות", המחיר יעמוד על מאות מיליוני שקלים - על חשבוננו
לכתבה המלאה
"ברצף החוקים שהוצעו בתקופה האחרונה עלתה עכשיו הצעה מפתיעה - להכשיר את החשמל בישראל", נאמר בקבוצת הפייסבוק שמארגנת את המחאה.
"במסגרת ההצעה, חברת החשמל ויצרנים פרטיים לא יוכלו למכור חשמל בלי אישור מהרבנות. כן, כמו שזה נ
חברת החשמל בעד תחרות, אבל תחרות נכונה" - כך ניסה אתמול מנכ"ל חברת החשמל, אלי גליקמן, להסביר את יחסה המורכב של החברה כלפי יזמי החשמל הפרטיים, שמתכננים להתחרות בה. לדבריו, "צריך לעודד יצרני חשמל פרטיים, אבל זה לא אומר שצריך לדרוס את חברת החשמל". הדברים נאמרו אף שחברת החשמל מחזיקה בנתח שוק מוערך של 95%-96% וצפויה לרדת לנתח מינימלי של 78% עד 2020, לפי תרחיש התחרות האופטימי ביותר של משרד התשתיות.
בצעד ראוי לתשבחות, ערך אתמול משרד התשתיות "שולחן עגול" פומבי שבו נערך דיון באשר לתוכנית פיתוחו של משק החשמל לעשור הקרוב. לדיון, שאותו הנחה מנכ"ל משרד התשתיות שאול צמח, זומנו נציגי משרד האוצר, חברת החשמל, רשות החשמל והיזמים הפרטיים, וכן נציגי תקשורת. אלא שהדיון, שנועד לעסוק בתמהיל ייצור החשמל במשק עד 2020, זלג עד מהרה לוויכוח המתנהל בימים אלה סביב עתיד היזמות הפרטית בענף החשמל.
הדיון נערך על רקע "תנועת מלקחיים" שהחלה נרקמת באחרונה נגד פתיחת הענף לתחרות: שורת צעדים רגולטוריים שתכליתם לצמצם, או לבחון מחדש, את ההטבות הניתנות ליזמות החשמל הפרטי לסוגיו, ובמקביל קמפיין שבו פתחה חברת החשמל לתיאור הסכנה שלפניה היא ניצבת עם פתיחת הענף לתחרות.
מנכ"ל חברת חשמל אלי גליקמן
"כיום נותנים לחברת החשמל הוראה לעבור משימוש בגז טבעי לסולר -
שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, הורה למנכ"ל המשרד שאול צמח למשוך את תזכיר הצעת חוק "החשמל הכשר", המוסיף לחוק החשמל סעיף המאפשר פיקוח הלכתי של הרבנות הראשית על ייצור החשמל בתחנות הכוח. זאת, לאחר מחאות נמרצות נגד החוק, שאף התממשו לכדי הפגנה מול ביתו של השר ברעננה ביום שישי האחרון.
החוק הוצע על רקע שימוש בגנרטורים בימי שבת וחג, הנפוץ בחלק מהמגזר החרדי בשל חילול שבת של עובדי חברת החשמל בתחנות הכוח. לטענת המשרד, הגנרטורים מהווים סיכון בטיחותי ומפגע סביבתי, ולכן הוצע מנגנון פיקוח נוסף, על ידי הרבנות הראשית, על תחנות הכוח. זאת, למרות הודאת המשרד כי "תקן חשמל כשר כבר אומץ על-ידי חברת החשמל כמעט במלואו וכיום מתבצעת הפעילות בשבתות ובימים טובים בהתאם להוראותיו".
עוזי לנדאו
צילום: אמיל סלמן
במסגרת ההצעה היתה גם כוונה להתקין מערכות אוטומציה נוספות, שינהלו את ייצור החשמל ללא מגע יד אדם. כמו כן, נכלל בחוק סעיף המאפשר, לטענת המוחים, שליטה של משגיחי הרבנות על ייצור החשמל, במה שכינו "יד על השאלטר".
ביום שישי האחרון אירגנה תנועת "ישראל חופשית" הפגנה של כמה עשרות אנשים מול ביתו של לנדאו ברעננה, בה קראו המפגינים ללנדאו ומפלגתו (ישראל ביתנו) "די נמאס, תעברו לש"ס", "בחרת ליברמן - קיבלת ישי", ו"לנדאו, עד לכאן, ישראל זה לא איראן"
>> העסקה הגדולה בתולדות המשק לא תהיה רכישה של חברת היי-טק בידי ענקית מחשוב זרה, וגם לא רכש של מאות קרונות בידי רכבת ישראל או סלילת כביש חדש בידי זכיין פרטי. העסקה הגדולה שתיחתם תהיה לרכישת גז טבעי ממאגר תמר בידי חברת החשמל הממשלתית - עסקה שתספק את צורכי החברה ל-15 השנים הבאות בהיקף כספי שעשוי להגיע ל-19 מיליארד דולר.
אלא שחרף היקפו הבלתי נתפש של החוזה, למרות העובדה שמימונו יגיע מכיסם של ציבור צרכני החשמל ואף שסוכם בהליך פטור ממכרז - נוהל המשא ומתן לגיבושו תחת מעטה חשאיות כבד, ופרטי ההסכם המתגבש נותרים לפי שעה עלומים. חברת החשמל נמנעת עדיין מלדווח כל פרט לגבי רכישת הגז, ולכן המספרים שצוינו עד כה היו בגדר הערכות בלבד. זאת, אף שלתנאי הרכישה יהיו השלכות מהותיות לגבי מחיר הגז שיימכר במשק בעשורים הבאים, ומכאן - לגבי מחיר החשמל ומוצרי התעשייה לסוגיה.
דירקטוריון חברת החשמל יתכנס היום ומחר כדי לאשר את החוזה, שיובא לאחר מכן לבחינת רשות החשמל והרשות להגבלים עסקיים. זאת, כשפרטי העסקה שהגיעו לידי TheMarker מצביעים על תהיות לא פשוטות באשר למחיר הגז הטבעי שאותו הסכימה לשלם לשותפות מאגר תמר - מחיר שיעלה ב-10%-15% מהמחיר שעליו סיכמו הצדדים בהסכם העקרונות שעליו חתמו בדצמבר 2009. ייקור שרירותי לכאורה, שמשמעותו תוספת של כ-2.1 מ
השנה שהיתה: מלחמות, קרבות אגו ופיצוצים
פצצות מימן
אספקת הגז המצרי ב-2011
"מה אתה עושה כדי שלמצרים לא ישתלם לסגור לנו את הברז?", נשאל לפני שלוש שנים יוסי מימן בראיון ל-TheMarker. "יש לנו הסכם שלום יציב בן עשרות שנים, ומעולם לא הופרו תנאיו. אבל הגלובליזציה היא התשובה לחששות. אתה הרי לא יכול להעניש לקוח אחד - ולצפות לאדישות מן העולם", השיב מימן.
בינתיים, העולם דווקא מפרגן ל"אביב הערבי", ומפגין אדישות כלפי שמונת הפיצוצים שאירעו בצינור הגז שבחצי האי סיני מתחילת השנה. מימן איבד את פטרונו הפוליטי במצרים, איבד את שותפו המצרי לפרויקט EMG, איבד את התזרים שנועד להשיב את חובותיו ובאחרונה איבד גם את יד ימינו זה 21 שנה. "מי שעושה דברים גדולים, כשהוא טועה - הוא גם טועה בגדול", אמר אז מימן בראיון.
מדינת ישראל, מצדה, איבדה ספק שאמור היה להזרים 45% מהגז שלה, ונותרה תלויה בחסדי מונופול מדולדל - בעוד שהיא סופרת את הדקות להחלפתו במונופול אחר.
הענף הסולארי מציג: ההתפכחות
האווירה הרומנטית שאפפה את הצטרפות ישראל אל חבר המדינות המתמרצות ייצור חשמל ירוק פינתה ב-2011 את מקומה להתרסקות קשה וכואבת על קרקע המציאות הפוליטית, הכלכלית והביורוקרטית.
זה החל בהוראת משרד האוצר להקפיא את כלל המכסות הסולאריות, ובקרב מתוקשר מעל דפי העיתונות ובין מ
ניתוח החוב של חברת החשמל למחזיקי איגרות החוב שהנפיקה עלול להטעות. בבורסה בתל אביב נסחרת סדרת אג"ח אחת בלבד של החברה (אג"ח 22), אולם זהו רק קצה הקרחון. בפועל ישנן עוד 11 סדרות של אג"ח לא סחירות הנושאות חוב של כ־13.9 מיליארד שקל.
2012 מציבה בפני חברת החשמל אתגרים מימוניים בשל עומס הפירעונות הצפוי. קרן אג"ח 22, הסדרה הגדולה ביותר מבין האג"ח הקונצרניות בשוק, שהיקפה עומד על 6 מיליארד שקל ע"נ תיפרע החל ממאי 2012 בתשלומים רבעוניים. סך ההתחייבויות בגין סדרה זאת בלבד עומד על 2.3 ו־2.7 מיליארד שקל בשנים 2012 ו־2013 בהתאמה. בנוסף לכך, על חברת החשמל לפרוע בספטמבר 2012 את אג"ח 2012, סדרה לא סחירה בהיקף כולל של כמיליארד שקל.
סך התשלומים הצפויים למחזיקי האג"ח של חברת החשמל ב־2012 נאמד ב־4.2 מיליארד שקל לעומת 2.6 מיליארד שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2011 ו־300 מיליון שקל בלבד בכל שנת 2010.
אג"ח 22 של חברת החשמל, הצמודה למדד המחירים לצרכן, נהנית מדירוג גבוה של -AA על ידי מעלות ו־AA3 על ידי מידרוג. האג"ח, בעלת מח"מ קצר של 1.7 שנים, נסחרת בתשואה של 3.64%. למרות הדירוג הגבוה של האג"ח והבעלות הממשלתית, בשנה האחרונה עלתה פרמיית הסיכון של חברת החשמל.
הפער בין תשואת אג"ח 22 לתשואת אג"ח ממשלתית צמודה במח"מ דומה עלה ל־2.9% לעומת 1.4% בלבד בתחילת השנה. העלייה שנרשמה בת
"משרד האוצר צריך לסכם ולהחליט על שיעור התייקרות החשמל בקרוב, בהתאם להשפעה על התקציב. ההתייקרות בתעריפי החשמל יכולה להיות בין 15% ל-30%. אנו מנסים למצוא מתווה מהסוג הזה" - כך אומר שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו בראיון לTheMarkerTV וערוץ הכנסת.
לנדאו אמר כי "אילו היינו נוקטים גישה מאוזנת לפני שנה וחצי - שנתיים כשבבת אחת החליטו להוריד את המחיר של החשמל, היינו יכולים לשים את הדברים בקרן שתמנע את התנודות ושתבטיח ודאות יותר גדולה לשוק לגבי כל מה שקשור במחירים. הגישה הזו תהיה נכונה אם תינקט כדי שתבטיח לנו בפרק זמן סביר יציבות של מחירים".
לנדאו ציין כי "כרגע לא מדובר על קרן שהיא ספציפית. אבל הרעיון העיקרי שלפיו לא ניקח מחיר כל כך גבוה ונכסה אותו על פני תקופת זמן ארוכה יותר יש בזה הגיון מסויים כשם שיש היגיון יותר גדול להוריד חלק מהמסים שמוטלים על דלק שאנשים קונים, ועל מחיר החשמל, ולהטיל את המסים הללו על דברים שבהם אין עלויות מחירים כל כך כבדות כמו בחשמל ובאנרגיה. עליית מחירי החשמל תשפיע במחיר רחב על סגרת מחירים רחבה במשק כמו מזון, ממוצרי עתירי אנרגיה ועל השכבות החלשות".
בסוגיית אספקת הגז ממצרים אמר לנדאו "אנו רוצים ומצפים שבשנת 2012 יזרום גז ממצרים. כל ההסכם עם מצרים הוא ההסכם הכלכלי החשוב ביותר בעקבות הסכם השלו
שר האנרגיה והמים, ד"ר עוזי לנדאו, הנחה היום (יום א') את חברת החשמל לקדם את ביצוע הנחתו של כבל תת-ימי לאספקת חשמל ולהכין נוסח הסכם הבנות (MOU) לחתימה מול חברת DEH QUANTUM ENERGY, אשר נשלטת ע"י חברת החשמל היוונית, בנק קפריסין וחברה יזמית פרטית. בעקבות הנחיית השר, צפויות החברות הישראלית והקפריסאית לחתום על ההסכם בתוך שבועות בודדים. הדבר יאפשר לישראל לבצע בחינת היתכנות (Feasibility Study) לפרויקט. אם הכול יתקדם כמתוכנן, ניתן יהיה להציג את הפרויקט לאישור ממשלות ישראל וקפריסין עוד במהלך שנת 2012.
במהלך ישיבה שכינס היום השר הציגו בפניו אנשי חברת החשמל את עיקרי הנתונים של הפרויקט: מדובר בכבל חשמלי תת-ימי, אשר יונח לאורך כ-270 ק"מ ויחבר אנרגטית את ישראל וקפריסין. הכבל, אשר יוטמן בעומק של כ-2000 מטר מתחת לפני הים, צפוי לאפשר הזרמת חשמל דו-כיוונית בקיבולת של עד MW2000, ויהיה בין הגדולים מסוגו בעולם.
חיבור זה יתווסף לכבל נוסף, באורך של כ-600 ק"מ, אשר יחבר בין קפריסין לכריתים, וייצור למעשה את הקשר בין ישראל ליבשת אירופה. הסכם הבנות (MOU) להנחתו כבר נחתם לאחרונה בין קפריסין ויוון.
עלות הפרויקט כולו (ישראל-קפריסין-כריתים), מוערכת בכ-1.5 מיליארד יורו, כאשר המקטע שבין ישראל לקפריסין מוערך בכחצי מיליארד יורו. התשואה הכוללת הצפויה מהפרויקט היא של
האם המדינה מבצעת מחטף בסכום של 2.5 מיליארד שקל לטובת עובדי חברת החשמל? ועדת העבודה והרווחה של הכנסת צפויה לדון מחר בהצעת החוק המכשירה את ייקור עלויות הפנסיה של חברת החשמל.
ההערכה היא שבעקבות החוק צפוי תעריף החשמל לעלות ב-2.5 מיליארד שקל המייצגים התייקרות חד-פעמית של 10% בתעריף החשמל. ההתייקרות תיפרס ככל הנראה על פני כמה שנים.
צילום: איציק בן מלכי
הצעת החוק מגיעה בעקבות הסכם השכר שנחתם בין המדינה, ההסתדרות וחברת החשמל. ההסכם, שיש לו השלכות מאקרו כלכליות על תעריף חברת החשמל, אינו מובא לדיון כמקובל בוועדת הכספים, אלא בוועדת העבודה והרווחה. יו"ר הוועדה, חיים כץ, הוא גם יו"ר ועד העובדים של התעשייה האווירית (תע"א).
ההסכם הוא הסכם כולל, שכלל גם התייחסות לחריגות השכר בחברת החשמל הכשרת חלק מהחריגות והחזר כספי על חלק אחר מהן. בנוגע לפנסיה, ההסכם התייחס לשאלת ההצמדה של קצבאות גימלאי חברת החשמל. עד עתה היו הגימלאות צמודות לשכר העובדים הפעילים, אך מעתה הן תהיה צמודות למדד המחירים לצרכן.
חיים כ"ץ
צילום: תומר אפלבאום
על פניו, מדובר בהסכם זהה לזה שנחתם עם שאר עובדי המדינה - מעבר מהצמדה לשכר העובדים הפעילים להצמדה למדד. במסגרת ההסכם ב-2008 קיבלו גימלאי המדינה מהמדינה פיצוי חד פעמי של כ-20% מגובה הקצבה שלהם. גימלאי חברת
בתום חודשים של התדיינויות, יוצאת פריסת ייקור החשמל לשימוע ציבורי - וזה צפוי להתחיל בתוך כחודש בעליית התעריף ב-6.6%. כפי שפורסם ב-TheMarker, יעלה תעריף החשמל בשלוש השנים הקרובות ב-13.4%. זאת, על רקע המחסור בגז, וההוצאות הגבוהות של חברת החשמל ברכש מזוט וסולר כתחליף. על פי המסמך שפורסם, שיעור הייקור אמור היה להיות כ- 31%, אך בסיוע הממשלה הושגה הפחתה בו.
הדיונים על תעריף החשמל נמשכים מזה מספר שבועות, על רקע הזינוק בעלויות ייצור החשמל מחד, והרצון להימנע מייקור חד בתעריפים מאידך. עלויות השימוש בסולר ומזוט, במקום הגז הטבעי, מוערכות על ידי רשות החשמל בסכום של 5.7 מיליארד שקל בסה"כ: 1.6 מיליארד שקל בשנת 2011, ו-4.1 מיליארד שקל בשנת 2012. בשנת 2013 עתיד להתקבל גז טבעי באמצעות המצוף לקליטת גז נוזלי מיובא, ובהמשך גם ממאגר תמר. על מנת לרסן את ההתייקרות, צוותים משותפים לחברת החשמל, רשות החשמל, משרד האוצר ומשרד האנרגיה והמים קיימו דיונים בנושא הפחתת הייקור ופריסתו על פני כמה שנים.
יו"ר רשות החשמל אורית פרקש-הכהן
צילום: סיוון שחור, עבור משרד התשתיות הלאומיות
הרשות פירסמה שורת תכתובות שניהלו יו"ר הרשות, אורית פרקש-הכהן עם מנכ"ל משרד האוצר, דורון כהן. בסיכומן, הוחלט כי בשנת 2012 יעלה תעריף החשמל ב- 6.6%, בשנת 2013 ב- 2.6% נוספים, וב- 2014 בעוד 3.7%. על פ
התעשייה הישראלית עדה בחודשים האחרונים לתופעה מעניינת: ככל שמעמיק המשבר הכלכלי בעולם וככל שהתחזיות לגביו מתקדרות - כך גובר זרם החברות הבינלאומיות שמחפשות דריסת רגל בישראל ומשגרות לכאן את בכיריהן.
"הסיבה העיקרית להשקעה שלנו בישראל היא מצד אחד התיאבון הגדל לאתר טכנולוגיות חדשניות, ומצד שני ההיצע המשמעותי והייחודי של ממציאים, יזמים וטכנולוגיות הקיים בישראל", מסביר גילאן לקוייר (Ghislain Lescuyer), סגן נשיא לאסטרטגיה ופיתוח עסקי בענקית התשתיות הצרפתית אלסטום - ומחזק את הפרשנות הרווחת לתופעה. "אלסטום מאמינה כי ללא חדשנות טכנולוגית בקצב מואץ וללא הקצאת משאבים ניכרים למחקר ולפיתוח, לחברה בסדר גודל שלנו אין זכות קיום בתעשייה כיום".
גילאן לקוייר
צילום: עופר וקנין
לקוייר משוכנע כי ימצא בישראל את הערך המוסף שמבקשת אלסטום להשיג, ואף הגיע בחודש שעבר לישראל כדי לבחון כמה סטארט-אפים המהווים יעד להשקעה של הורייזן גרינטק ונצ'רס. זהו מיזם השקעות חדש שבו אלסטום שותפה (50%) עם רותם תעשיות (20%) וחברת גפן ביומד השקעות (30%). "כלכלת ישראל במגמת צמיחה", הוא אומר. "מדובר בכלכלה יציבה בעלת פוטנציאל צמיחה בטווח הקרוב והרחוק. התפעמתי בעיקר מרוח היזמות, מההיקף העצום של מיזמים טכנולוגיים, מהחדשנות הטכנולוגית והעסקית ומהנחישות לה
חוות גז הבישול (גפ"מ) שמצפון לקרית אתא תרוקן עד סוף החודש מגז - כך הורה בשבוע שעבר המשרד להגנת הסביבה. ההוראה ניתנה לאחר שבג"ץ דחה את עתירות חברות הגז הפועלות באתר: פזגז, סופרגז ואמישראגז, שביקשו מבית המשפט להתיר להן להמשיך ולפעול באתר. בג"ץ קבע כי לא ניתן להמשיך את פעילת החווה במתכונתה מטעמי בטיחות. עם זאת, הוא המליץ לנפק לחברות היתרי הטמנה בהקדם.
ואולם עם מתן הפסיקה, מיהר המשרד להגנת הסביבה לשלוח לחברות צו פינוי רעלים, המחייב אותן לסלק את הגז מהחווה בתוך 30 יום, או להסתכן בעונש מאסר של שלוש שנים ובקנס של עד 1.3 מיליון שקל.
ההוראה גררה חששות למחסור זמני בגפ"מ. גורמים בענף אמרו כי מחסור שכזה לא צפוי - אך טענו כי הגז עלול להתייקר, שכן במחירו יגולמו מעתה עלויות שינוע במשאיות לצפון, תוך שקלול העלויות הכלכליות, הסביבתיות והבטיחותיות הכרוכות בכך.
חוות הגז פועלת במקום מזה כ-40 שנה, ומספקת גפ"מ ללקוחות בכל הצפון. הקירבה הגיאוגרפית לבתי הזיקוק בחיפה מאפשרת קבלת גז ישירות באמצעות צינור תת-קרקעי. עם זאת, בשנים האחרונות התעוררו חששות בנוגע לבטיחות החווה, הסמוכה לאזורים מיושבים בצפיפות, בשל הסיכוי לפגיעת טילים. בנוסף, כביש חדש, עוקף קריות, נסלל בימים אלה בסמוך לחווה, ופתיחתו לתנועה עשויה להתעכב מטעמים דומים. בשני
הכשרה אנרגיה
( 99 +3.23% )
שבשליטת עופר נמרודי, ומודיעין יהש
( 39.3 +2.08% )
אנרגיה שבשליטת IDB פתוח וצחי סולטן, הודיעו הבוקר (א') כי אישרו את לוחות הזמנים והתקציב הסופיים לביצוע קידוחי אקספלורציה ברישיונות "שרה" ו"מירה", בהתאם לתכנית העבודה. הקידוח הראשון "מירה-1" מתוכנן להתחיל במהלך הרבעון הראשון של 2012 ולהימשך כ- 70 ימים. תוצאות קידוח האקספלורציה "מירה-1" צפויות כבר במהלך הרבעון השני של שנת 2012. הקידוח השני, "שרה-1" יחל בסמוך לאחר השלמת קידוח "מירה-1", צפוי להימשך כ- 50 ימים.
הקידוחים יתבצעו בעומק מים של כ- 1,500 מ' בקידוח "מירה-1" ו- 1,300 מ' בקידוח "שרה-1", ויגיעו לעומק סופי (כולל עומק המים) של 5,200 מ' ו- 4,300 מ' בהתאמה. השותפים ברישיונות אישרו תקציב בסך של כ- 157 מיליון דולר לשני הקידוחים. עלויות מבחני הפקה, ככל שיהיו, מוערכות בכ- 21 מיליון דולר בקידוח "מירה-1" וכ- 22 מיליון דולר בקידוח "שרה-1".
עפ"י דוח משאבים פרוספקטיביים שהוכן ע"י NSAI (מעריך רזרבות בינ"ל, מומחה ובלתי תלוי), ממוצע פוטנציאל עתודות הגז והנפט ברישיונות מסתכם בכ-6.5 TCF גז טבעי ובלמעלה מ- 150 מ' חביות נפט בהסתברות גיאולוגית משוקללת של 54% ו- 18% בהתאמה.
נזכיר כי עופר נמרודי, השולט בהכשרת אנרגיה, הבטיח בשבוע שעבר את מימון חלקו בקידוחי "מירה" ו"שרה". הכשרת היישוב אנרגיה מכרה 7.6% מז
כשרה אנרגיה
( 91 +1.22% )
, הנמצאת בשליטת הכשרת היישוב של עופר נמרודי, השלימה את העיסקה למכירת 7.6% מזכויות ההשתתפות של עמנואל אנרגיה, חברה בת בבעלות ושליטה מלאה שלה, ברישיונות "מירה" ו-"שרה" לשותפות מודיעין
( 38.4 +1.05% )
, הנמצאת בשליטת צחי סולטן וקבוצת אידיבי של נוחי דנקנר. זאת, בתמורה ל-30.5 מיליון דולר.
כ-1 מיליון דולר שולם לעמנואל אנרגיה בגין החזר הוצאות עבר, וסך של 29.5 מיליון דולר הועבר ישירות למפעיל העסקה המשותפת ברישיונות למימון חלקה של עמנואל אנרגיה בקידוחי האקספלורציה ברישיונות.
בשבוע שעבר הודיעו הכשרה אנרגיה ומודיעין כי אישרו את לוחות הזמנים והתקציב הסופיים לביצוע קידוחי אקספלורציה ברישיונות "שרה" ו"מירה", בהתאם לתכנית העבודה. הקידוח הראשון "מירה-1" מתוכנן להתחיל במהלך הרבעון הראשון של 2012 ולהימשך כ-70 ימים. תוצאות קידוח האקספלורציה "מירה-1" צפויות כבר במהלך הרבעון השני של שנת 2012. הקידוח השני, "שרה-1" יחל בסמוך לאחר השלמת קידוח "מירה-1", צפוי להימשך כ- 50 ימים.
הקידוחים יתבצעו בעומק מים של כ- 1,500 מטר בקידוח "מירה-1" ו- 1,300 מטר בקידוח "שרה-1", ויגיעו לעומק סופי (כולל עומק המים) של 5,200 מטר ו- 4,300 מטר בהתאמה. השותפים ברישיונות אישרו תקציב בסך של כ-157 מיליון דולר לשני הקידוחים. עלויות מבחני הפקה, ככל שיהיו, מו
מנכ"ל חברת חשמל מכריז מלחמה על יצרני החשמל הפרטיים. במכתב חריף ששיגר באחרונה לראש מינהל החשמל במשרד התשתיות, מזהיר אלי גליקמן מפני שיטפון של תחנות כוח פרטיות ועודף ביכולת ייצור חשמל במשק. "אנו מודאגים ביותר ממצב הדברים במשק החשמל", כותב גליקמן בפתח המכתב, שהעתקו נשלח לשרי האוצר והתשתיות הלאומיות.
לטענתו, הקמת תחנות הכוח הפרטיות תגבה "מחיר כבד מהאזרחים, תשית עלויות עתק בהיקפים שיעלו דרסטית את מחיר החשמל ויעלו למשק עשרות מיליארדי שקלים". עוד מזהיר גליקמן מפני עודף בתחנות כוח שייווצר במשק כתוצאה ממימוש עשרות המיזמים להקמת תחנות כוח קונבנציונליות ותחנות המופעלות באנרגיה מתחדשת.
המכתב של גליקמן מסמן מדיניות חדשה בחברת החשמל, שכן בשנים האחרונות לא הביעה החברה התנגדות להקמת תחנות הכוח הפרטיות. ההכרזה של גליקמן מפתיעה משתי סיבות נוספות: האחת היא שבחברה מתריעים כל העת מפני מחסור צפוי בחשמל במשק וקוראים לממשלה לאשר לחברה להקים תחנות כוח נוספות. הסיבה האחרת היא שתחנות הכוח הפרטיות נחשבו עד לאחרונה גורם לא רלוונטי בתכנון משק החשמל. הממשלה מעודדת כניסת יצרני חשמל פרטיים (יח"פים) משנת 1996 אבל אף תחנת כוח גדולה עדיין לא הוקמה, בעיקר בשל קשיים בקבלת האישורים הביורוקרטיים וקשיים בהשגת מימון בנקאי. רק בשנ
Group items tagged 
