Group items tagged

השותפות ברישיון 'גבריאלה': מודיעין יהש (33.5  0%) , אדירה אנרגיה הקנדית ובראונסטון מודיעות היום כי חתמו על מזכר הבנות עם נובל אנרג'י לביצוע הקידוח. במסגרת מזכר ההבנות נובל תפעל לקדם מו"מ לחתימה על הסכם קידוחים מפורט בתוך 30 ימים בשמן של השותפות בקונסורציום גבריאלה. נציגי אדירה אנרגיה ישתתפו במשא ומתן עם נובל בנוגע להסכם. לפייסבוק של Bizportal - לחץ כאן בנוסף, חתמה אדירה על מזכר הבנות עם מודיעין אנרגיה להתקשר בהסכם קידוח עם חברת נובל ו/או עם מי משותפותיה, בשם השותפות ברישיון גבריאלה, עד ליום ה-30 ביוני 2013. בהתאם להסכמות, יוכל הקונסורציום לסגור את ההסכם ולהבטיח את פעילות אסדת הקידוח של נובל לתקופה מינימאלית של 75 ימים, בתכנית שצפויה לכלול באר אחת. עם חתימה על ההסכם, תעניק אדירה למודיעין אופציה לרכוש מאדירה 15% מרישיון יצחק. מודיעין תהיה רשאית לממש את האופציה במועד המוקדם יותר מבין יום ה- 31 בדצמבר 2012 או 30 ימים מהיום בו תודיע אדירה למודיעין על ביצוע הסכם עם קבלן קידוח ברישיון יצחק. אם תממש מודיעין את האופציה, עליה להחזיר לאדירה הוצאות ששולמו בעבר עבור נתח זה ברישיון, בקשר עם פעולות שבוצעו ברישיון עד להעברת האופציה. אדירה תהיה זכאית לתמלוגי-על ממודיעין אנרגיה עבור 3% מכל נפט או גז שיופק, יוצל או ישווק משטח רי

חברת אדירה אנרגיה, העוסקת בחיפושי נפט וגז בישראל, ונסחרת בבורסה הקנדית (סימול: ADL) הודיעה על מינוי חזי קוגלר לתפקיד מנכ"ל החברה.   ניסיונו של קוגלר כולל ניהול חברה פרטית בתחום האנרגיה, עיסוק בעריכת דין כשותף בכיר וניסיון כמנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות כאחראי על חיפושי נפט ומדיניות האנרגיה של ישראל ועוד.   דניס בני, יו"ר אדירה אנרגיה, ציין כי "קוגלר מביא איתו לתפקיד יכולת סינרגטית מעולה וניסיון בהובלת צוות ניהולי חזק. אני בטוח שהוא יעמוד בציפיות של כל שותפינו ובעלי המניות בחברה".   חזי קוגלר, המנכ"ל הנכנס של חברת אדירה אנרגיה, ציין כי "יש לי אמון מלא במיצובה של החברה במגזר האנרגיה בישראל. 'אדירה אנרגיה' נמצאת במקום הנכון בזמן הנכון. היא מחזיקה ברישיונות חיפוש גז ונפט במיקומים מבטיחים עם פוטנציאל לאספקה מזורזת לכלכלה המתפתחת של מדינת ישראל. פרופיל המשקיעים החזק של החברה וצוות המומחים המקצועיים המועסקים בה מהווים הזדמנות מרגשת במגזר האנרגיה הישראלי הגדל במהירות".   חזי קוגלר שימש כמנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות בין השנים 2006-2009, ומאז עומד בראש חברה פרטית שלו העוסקת במגוון רחב של נושאים בענף האנרגיה הישראלי, וכן, משמש כמרצה באוניברסיטת חיפה במסגרת בית הספר ללימודי משאבי טבע וסביבה בנושא "מדיניות האנרגי

חברת חיפושי הגז והנפט אדירה מממשת את האופציות שלה להעברת 5% מרישיונות החיפושים הימיים מירה ושרה תמורת 1.2 מיליון דולר. בנוסף, תשלם אדירה 5.1 מיליון דולר לכיסוי החלק היחסי שלה בהוצאות הרישיון. כל זאת, יום לאחר שאלכס דמביצר חתם על מסמך כוונות להשקעת 10 מיליון דולר באדירה באמצעות החברה הציבורית אמיליה, כחלק ממהלך גיוס פרטי של 30 מיליון דולר שהיא מבצעת בשבועות האחרונים. האחוזים הנוספים מומשו על ידי מפעילת הקידוח GGR שהחזיקה אותן עבור אדירה, כך שבשביל השותפות האחרות ברישיונות אין זה משנה את אחוזי אחזקתן. עסקה זו מצטרפת לשתי עסקות נוספות בין השותפות הקיימות ברישיונות שהתבצעו בחודש האחרון, לקראת ביצוע קידוחי האקספלורציה במקום, שיבדקו האם אכן קיימים גז או נפט במקום ומתוכננים לרבעון הראשון של 2012. בעסקה הראשונה רכשה מודיעין מהכשרה 7.6% מהרישיונות תמורת 30.5 מיליון דולר ובעסקה השניה רכשה הכשרה אנרגיה 37% מ-GGR תמורת 11.5 מיליון דולר במזומן ומניות. לאחר כל העסקות האחרונות, מחזיקות ברישיונות מודיעין (27.2%), הכשרה אנרגיה 39.6% (כולל אחזקות שותפות הבת עמנואל), הכשרת הישוב (5%), אי.די.בי(5.3%) חברת IPC הקנדית שחצי ממנה צפוי להתמזג לשלדיאלי הבורסאית וחצי ממנה שייך למשפחת עופר (12.9%), אדירה (5%) והמפעיל GGR.

קיים פוטנציאל לכמות השווה ל-128 מיליון חביות נפט כמשאבים מוכחים ברישיון גבריאלה - כך אמר הבוקר חיים גבריאלי, מנכ"ל אי.די.בי אחזקות, מבעלות השליטה בשותפות מודיעין במסיבת עיתונאים שכינסה השותפות יחד עם אדירה אנרגיה. הכמות מורכבת מ-110 מיליון חביות נפט ו-1.1 TCF גז טבעי. הממצאים החדשים עולים מתוצאות הניתוח הסופיות של הסקרים הסייסמים התלת-ממדיים שבוצעו ברישיון הימי על ידי חברת NSAI. בנוסף, קיים פוטנציאל לכמות השווה ל-120 מיליון חביות נפט (בניגוד לכמות הקודמת שהינה מוכחת). כמות נוספת זו מכילה בעיקר גז טבעי בכמות של כ-0.6 TCF (טריליון רגל מעוקבת). קידוח נפט צילום: בלומברג צחי סולטן, מבעלי השליטה במודיעין, אמר במסיבת העיתונאים כי "השורה התחתונה היא שיש נפט וזה ודאי. הכמויות הן משמעותיות. לא נדבר על מאגר זניח. NSAI שמרניים מאוד, ואחרי כל החיתוכים הגיעו ל-128 מיליון חביות. האיכות מאוד גבוהה, והמחיר עומד על 10%-15% מעל מחיר השוק. זה משהו שיכול להיות מאוד משמעותי גם למשקיעים של מודיעין ואדירה וגם למדינה". לדברי סולטן, היתרון המשמעותי של הרישיון הוא בהיותו במים רדודים. "אנחנו מאמינים שבטכנולוגיה של היום אפשר יהיה לעשות מכפלות על מכפלות לקצב ההפקה הזה, ואז הבאר תהיה מסחרית", ציין. אם תחברו את כל הפוטנציאל בכל מודעין תגיעו למאות

>> הכשרה אנרגיה, שבשליטת עופר נמרודי, הודיעה אתמול כי לקחה הלוואה בנקאית בסך 10 מיליון דולר. הכשרת הישוב, החברה האם, העמידה לה ערבות מלאה לשם כך - ללא תמורה. בתוך חודשיים אמורה אסדת קידוחי הגז הומר פרינגטון להגיע לאתרים מירה ושרה, כדי לבדוק אם אכן יש גז או נפט במקום. השותפות בפרויקט הקידוח נערכות לסיום השגת המימון ומגייסות כעת כסף גם ליום שאחרי. הבנקים אינם מממנים קידוחי אקספלורציה מכיוון שהם בעלי סיכון גבוה, לכן התנאי להלוואה היה ערבות מלאה מצד הכשרת הישוב, המחזיקה בנכסי נדל"ן רבים ובחברת מלונות הכשרה. ההלוואה תינתן בתנאי שוק. ביום שלישי הודיעה הכשרה אנרגיה כי השלימה הנפקת זכויות שהכניסו לקופתה 18 מיליון שקל. הכשרה צריכה להעמיד עוד כ-55 מיליון דולר לביצוע שני הקידוחים, וחלקה עשוי לגדול אפילו עד 72 מיליון דולר. אפשרות מימון נוספת היא שימוש באופציות של החברה, שבמידה שיממושו יכולות להזרים עוד כ-30 מיליון דולר לקופת החברה. עלות הקידוח באתרים מירה ושרה היא 157 מיליון דולר. אם אכן יימצא גז במקום והחברות יצטרכו לבצע מבחני הפקה, משמעות הדבר תהיה עלות נוספת של 21 מיליון דולר לכל אחד מהקידוחים, כך שבסך הכל מדובר בעלות של כ-200 מיליון דולר. האתרים לרישיונות הקידוח מירה ושרה נמצאים בים התיכון העמוק, וקידוחי האקס

​מועצת הנפט התכנסה בשבוע שעבר (יום ג' 21.2.12), לדיון בבקשות שהובאו לפנייה בנושאים שונים, להלן המלצותיה:   1. אדירה אנרג'י ישראל בע"מ - בקשה לרשום תמלוג על ברישיון 380/"יצחק". המועצה ממליצה לאשר בקשה  לרישום ולאישור של  תמלוגי על ברישיון 380/"יצחק" לטובת חברת אדירה אנרג'י בע"מ מצד חברת AGR ומצד חברת אלומיי קפיטל.   2. גינקו/זרח - בקשה לרישיון חדש "גוליבר" (עפ"י זכות קדימה בהיתר מוקדם 203/"גוליבר"). המועצה ממליצה לאשר את מתן הרישיון בכפוף לתוכנית עבודה אשר תכלול דרישות לסקר 3D, קידוח, ומסמך סביבתי ובכפוף להנחיות הממונה על ענייני הנפט.   3. אבנר חיפושי נפט/דלק קידוחים, שות' מוגבלת- בקשה לרשום שיעבוד ברישיונות 349/"רחל" ו-350/"עמית". המועצה דנה בבקשה מתוקנת לרישום שעבוד ברישיונות רחל ועמית (לוויתן), זאת לאחר שבישיבת מועצת הנפט בחודש ינואר, המליצה המועצה שלא לאשר את הבקשה כפי שהוגשה והממונה אימץ את המלצתה. המבקשים הגישו בקשה מתוקנת לפיה כספי ההלוואה המובטחת בשעבוד ישמשו רק לפיתוח שדות לוויתן, תמר, נעה ומרי B ולא ישמשו לפרויקטים של החברות בחו"ל ולקידוחי אקספלורציה. בהתאם לדרישות המשרד, במטרה להקטין למינימום פגיעה אפשרית כלשהי בפיתוח מאגר לוויתן, ניתנה התחייבות על ידי דלק ואבנר, לפיה, בין היתר, כספי ההלוואה לא ישמשו למימו�

בדו"ח שחיברו ירום אריאב וד"ר אמיר מאיר הוקדש פרק שלם לבחינת המדיניות הבינלאומית בענף האנרגיות המתחדשות, ולתיאור התפתחות הענף הסולארי בפרט. לפי הדו"ח, כושר הייצור ב-P.V גדל בשבע השנים האחרונות ביותר מפי 20. הוא צפוי להמשיך ולגדול בקצב שנתי של 20%, תוך שהוא נתמך בתעשיית P.V אדירה שהיקפה ב-2011 מסתכם ב-86 מיליארד דולר. היקף התקנת המתקנים הסולאריים הצפוי בעולם ב-2011 יהווה כ-100% מההספק המותקן המצטבר בעולם ב-2009. במקום גרמניה, ספרד ואיטליה, שהיו החלוצות בתחום ונסוגות בינתיים מן המדיניות המתמרצת בשל אילוצי תקציב, נכנסות לתמונה יפאן, דרום קוריאה, קנדה, צרפת, בלגיה, בריטניה, סין, הודו וצ'כיה, המבקשות לרכוב על גל ירידת המחירים בענף הסולארי. זאת, לדברי הכותבים, למרות היותן בעלות תנאי קרינה נחותים בהשוואה לישראל ולמרות מגוון מקורות אנרגיה מתחדשת העומד לרשותן בשטחן - ושאין בישראל (מפלי מים, למשל, או תנאי רוח טובים). תעשיית החשמל מאנרגיה מתחדשת, לא כולל אנרגיה גרעינית, מהווה כ-18.5% מסך ייצור החשמל בעולם. האנרגיה הסולארית תופסת רק כ-0.3% מנתח זה, וצפויה לגדול עד 1.5%-2% עד סוף העשור. ואולם, אריאב ומאיר מזכירים כי מכלל האנרגיות המתחדשות, האנרגיה ההידרואלקטרית והגיאותרמית אינן רלוונטיות לישראל, והפוטנציאל של אנרגיות הרוח והביו-מס

בקיץ 2008 עוררה סקרנות חברה מסתורית בשם סאנדיי (Sunday), לאחר שבמשך חודש שלם רכשה עמודי מודעות בעיתונים הכלכליים, והבטיחה לקוראים יקיצה לבוקר חדש  בלי לציין כל פרט מזהה נוסף. את חרושת השמועות שיצרה פתרה החברה במסיבת עיתונאים מיוחצ"נת ומושקעת שערכה באחד מבתי הקפה היוקרתיים בנוה צדק שבתל אביב. במהלכה, חשף מייסד החברה והמנכ"ל שלה, קובי דינר, את תוכניתו לכבוש 50% משוק ייצור החשמל באנרגיה סולארית, שנוסד רק כמה שבועות לפני כן. למרבה אכזבתו, ההשקה החגיגית נתקלה בעיקר בגבות מורמות, בחיוכים ספקניים ובתהיות באשר למקורות המימון של החברה ולמודל העסקי היומרני שלה. במשך שלוש שנים וחצי עשתה סאנדיי הכל כדי להוכיח את קוצר הראות של מבקריה, רשמה הישגים מרשימים, אף שחלקם נותרו על הנייר - אך כשם שנכנסה לשוק בסערה כך היא מוצאת את דרכה החוצה ממנו. בתחילת השבוע מיהרה סאנדיי אנרג'י לבית המשפט המחוזי בפתח תקוה בבקשה להקפאת הליכים, בטענה כי נקלעה לחובות בסך 41.3 מיליון שקל, שאותם היא אינה יכולה לשרת. יש התולים את הסיבות להתרסקות בביורוקרטיה הממשלתית ההרסנית בענף ובהתנפצות מתבקשת של הבועה הסולארית, אך גם בדפוס בעייתי של התנהלות עסקית, שעתיד להפיל חברות נוספות בענף. "מקרה טראגי של טעות בניווט" דינר הוא יוצא אחד האקזיטים של ימ�

דינר הוא יוצא אחד האקזיטים של ימי תור הזהב בהייטק הישראלי. ב-1999 הוא ייסד את חברת ההשמה המקוונת jobinfo - ומכר אותה לפני התפוצצות הבועה במיליוני דולרים. את המודל של חברת סטארט-אפ זריזה, רזה, איכותית וממוצבת הוא ביקש ליישם בענף הצעיר של ייצור חשמל מסובסד באנרגיות מתחדשות. סאנדיי עסקה במכירת מערכות סולאריות ללקוחות וכן בהקמת מערכות על גגות פרטיים או ציבוריים - או על גגות ששכרה בעצמה. ואולם ההילה שסבבה את הצטרפות ישראל לעידן הירוק, פינתה עד מהרה מקומה להכרה כי מדובר למעשה בענף לואו-טק, מוטה רגולציה, המתאפיין בתחרות פרועה סביב רכיב מרכזי אחד - המחיר. סאנדיי השקיעה מיליוני שקלים ביחסי ציבור ובקידום מכירות, חתמה בסיטונות על חוזים להשכרת גגות מכל סוג ועל מכירת מערכות סולאריות פוטו-וולטאיות (P.V.) לכל לקוח - ופמפמה ללא הרף את הישגיה הזמניים לתקשורת. "הם הסכימו לשלם מחירים מנופחים וחסרי בסיס במכרזים, יצרו אינפלציה אדירה במחירי הנדל"ן - וגרמו לכל הענף נזק, מתוך מחשבה שיעשו אקזיט כמו בהיי-טק", אמר השבוע אחד הפעילים בענף הסולארי. "זה מקרה טראגי של טעות בניווט", הוסיף. ואולם דינר לא שעה לביקורת בענף ושעט קדימה. בסוף 2009 נכנסה סאנדיי למגרש של הגדולים, וחתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם חלוצת האנרגיות המתחדשות אורמת הציבו�

שנה וחצי חלפה מאז שהכריזה ממשלת ישראל מלחמה על התלות שלה ושל העולם המערבי בנפט. 1.5 מיליארד שקל הוקצבו אז למימון "תוכנית לאומית להפחתת התלות העולמית בנפט לתחבורה", שעל ביצועה הופקד משרד ראש הממשלה, באמצעות המועצה הלאומית לכלכלה. התוכנית נועדה לתמוך במחקר ובפיתוח של תחליפי נפט בתחבורה - כמו שימוש בדלקים ביולוגיים, תחליפי דלק מגז, רכב חשמלי והגברת הנצילות במנועים. זאת, משום שכ-60% מהנפט המופק בעולם משמש להנעת כלי רכב. שגיא דגן, סובחי בשיר, עמרי רוטמן, עודד דיסטל, רענן הרצוג, רוני זומר צילום: עופר וקנין ההחלטה על התוכנית התקבלה לאור הערכות כי מחירי הנפט ימשיכו להאמיר בשנים הבאות בעקבות הביקושים הגואים, בעיקר בהודו ובסין, ויביאו להגברת התלות האסטרטגית המסוכנת של מדינות המערב במדינות לא דמוקרטיות ואף עוינות לישראל, השולטות במאגרי הנפט המידלדלים. אלא שבתקופה שכבר חלפה מאז ההכרזה על התוכנית, מחיר חבית נפט דווקא ירד, והתוכנית לא צברה עדיין תאוצה. רק בחודש שעבר למשל מונה לה מנהל ראשון - וגם הוא ייתקל בקשיים הביורוקרטים שאותם התוכנית מבקשת לחסוך מהיזמים, מהמדענים והמשקיעים. ביום רביעי הקרוב תקיים התאחדות התעשיינים כנס בנושא האתגרים בפיתוח שוק של תחליפי דלקים בישראל, במסגרת תערוכת הקלינטק הבינלאומי

"הוותיקה מבין החברות המיוצגות בפאנל היא קיימא (Kaiima) ממושב שרונה שלמרגלות הר תבור, המעסיקה לא פחות מ-200 עובדים בהשבחת גידולי שדה (אגרו-ביוטכנולוגיה). זאת, לאחר שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת יבול גבוה ועמיד למחלות. מכאן, קצרה היתה הדרך של החברה לתחום הביו-דיזל, שם היא נחשבת למובילה עולמית בהפקתו מצמח הקיקיון. "יש לנו מעבדה של 500 דונם, שבה הצלחנו לפתח זנים חדשים של קיקיון נמוך, המתאים לקציר המכני. אנחנו מגיעים כיום לעלות הפקת ביו-דיזל במחיר של 85 דולר לחבית - והיעד הוא להגיע ל-65 דולר לחבית, באמצעות הגדלת היבול לדונם, הגדלת שיעור השמן בגרעין הקיקיון והורדת רעילותו", מספר סמנכ"ל הכספים של קיימא, עמרי רוטמן. קיימא כבר מוכרת ותומכת בפרויקטים בעולם (בפנמה, בהאיטי, במקסיקו, בקזחסטן ובארה"ב), ועד כה גייסה כ-30 מיליון דולר מקרן קליינר-פרקינס (אחת המובילות בעולם), קרן ההון סיכון DFJ, בית ההשקעות תמיר פישמן וחברת מיצוי היפנית. חברה מבטיחה נוספת, אשר החלה בתמיכת חממה טכנולוגית ממשלתית, היא טרנס ביו-דיזל, אשר הוקמה ב-2007 בשפרעם על ידי ד"ר סובחי בשיר, ומוחזקת כיום בבעלות משותפת לו, לבית ההשקעות אלטשולר שחם ולקרן אקווה-אגרו של קבוצת גאון. טרנס פיתחה אנזימים עמידים להפקת ביו-דיזל גם מחומרי גלם זולים ונחותים יותר, כמו שמן ומתנו

המשבר הגלובלי הולך ומתעצם, והתאגידים בעולם נאלצים לחפש נתיבי צמיחה חדשים שעלולים לפגוע באיכות החיים של כלל הציבור. כדי למנוע את הפגיעה במשאבי הטבע ובאיכות, או לכל הפחות להפחית את הנזקים שנוצרים מהמשבר הזה, ממשלות רבות החלו לאחרונה לאמץ תוכניות פעולה שמטרתן להביא לשגשוג כלכלי, המשקללות גם את העלויות הסביבתיות ומייעלות את השימוש במשאבים הקיימים.   מהלכים אלו, הכרוכים בין היתר בהידוק פיקוח רגולטורי על מפעלים וקביעת סטנדרטים חדשים בתחומים הנוגעים ללא מעט תאגידים מסורתיים, מחייבים את אותן הממשלות לפעול בנחישות מול הסקטור העסקי. התערבות הרגולציה יכולה לגרום לפגיעה ברווחיות התאגידים או במהלך התקין של עסקיהם, ולכן ישנה לרוב התנגדות עזה מצדם.   "התנגדותם של תאגידים ליוזמות צמיחה ירוקה היא בדיוק הסיבה שאנחנו בודקים היטב את הרצינות של כל ממשלה, לפני שאנחנו מתחילים לעבוד איתה ולייעץ לה", מסביר בראיון ל"כלכליסט" ד"ר אלכסנדר פישר, כלכלן מומחה לכלכלה סביבתית, חבר הנהלת המכון הגלובלי לצמיחה ירוקה בסיאול - GGGI, ואחד ממייסדיו.   ד"ר אלכסנדר פישר   גיבוי מלא מהממשלה   GGGI הוא הגוף המוביל בעולם למחקר וליישום של אסטרטגיות צמיחה ירוקות, השואפות להביא לניתוק בין צמיחה כלכלית לפגיעה בסביבה. ביום שלישי ישתתף פי�

"בקשה לקיים דיון עקרוני במדיניות הוועדה לשמירת הסביבה החופית (הוולחו"ף) ביחס לקידוחי גז ונפט בים טרם דיון פרטני בקידוח מסוים, כך עולה ממכתב ששלחו 7 מתוך 17 חברי הוועדה לרונית מזר, יו"ר הוועדה לשמירת הסביבה החופית. החתומים כוללים את נציגי המשרד להגנת הסביבה, נציג משרד החקלאות ונציג הארגונים הציבוריים שעניינם איכות הסביבה. מיו"ר הוועדה טרם התקבלה תשובה ומחר בישיבה מתוכנן לעלות לדיון קידוח גבריאלה לחיפוש נפט. קידוח גבריאלה של חברת אדירה ימוקם 19 ק"מ מערבית לחופי הרצליה בעומק מים של 180 מטרים.  לפי חוות דעת שהוכנה על ידי היועץ המדעי סביבתי של מינהל התכנון במשרד הפנים, ד"ר דרור צוראל, עיקר הבעייתיות של הקידוח שהופקד לפני למעלה מחודש, נובעת מכך שהוא נמצא בלב שמורה ימית מוצעת של רשות שמורות הטבע והגנים. בשמורה שונית עמוקה של ספוגים, מינים נדירים על סף הכחדה. צוראל גם מדגיש כי נראה שהניטור הימי מתוכנן להתבצע רק לאחר שנה של עבודות באזור, שזהו גם הזמן המותר לקידוח זה. ניטור אמור להתבצע תוך כדי העבודה במטרה למנוע נזק בזמן שהנזק מתחיל לקרות, מדגיש צוראל בחוות דעתו, ולכן מציע כי הניטור יעשה פעם בשלושה חודשים. בחברה להגנת הטבע המייצגת את הארגונים הציבוריים יחד עם אדם טבע ודין מסבירים כי אין בקשה לדחות את הדיו�