Group items tagged

במכתבו הממוען גם לשאול צמח - מנכ"ל משרד התשתיות, פרופ' יוג'ין קנדל - ראש המועצה הלאומית לכלכלה ואמנון שפירה - יו"ר רשות החשמל, קורא פרנס שלא להסתמך בלעדית על דלקים פוסיליים מזהמים, כתחליף לגז המצרי. "האנרגיה המתחדשת חייבת להיות חלק מתמהיל מקורות האנרגיה של ישראל, לא רק בשנת 2015, אלא כבר בשנים הקרובות. מדובר במקור זמין אשר לאחר הקמתו מנותק מתנודות מחירים ויכול לשמש נכס למנהל מערכת החשמל" עלויות אינן צריכות להוות שיקול בלעדי בקביעת סל מקורות האנרגיה. גיוון המקורות, בטחון אנרגטי, שיקול סביבתי והנזק מפגיעה, כזו או אחרת, ביכולת הייצור המקומית, חייבים להוות חלק ממערך השיקולים. "ניתן ואפשר להקים בישראל, בתוך תקופה קצרה, מתקנים פוטו-וולטאים בהיקפים של מאות מגה וואט, אשר ייצרו חשמל למשך 20 השנים הקרובות, וגם ישיגו תועלות מגוונות נוספות. סולארי במקום סולר אינה עוד סיסמה, וניתן לייעד חלק מתקציבי רכישת הדלקים, העומדים על מליארדי ש"ח לשנה, ליצירת מקור אנרגיה נוסף ואמין שיקדם את ישראל לעבר בטחון ועצמאות אנרגטית"

צוות קטן בחברת החשמל הישראלית (חח"י) עוקב באורח שוטף אחר כל החידושים הטכנולוגיים בתחום האנרגיה הגרעינית לקראת הרגע שבו יוחלט לממש את האופציה להקמת תחנה כוח גרעינית (תג"ר) בארץ. "אנחנו משתדלים להיות הכי מעודכנים שאפשר לגבי הנושאים הטכניים", כך אמר ברק טברון, מהנדס באגף תכנון, פיתוח וטכנולוגיה בחח"י, בראיון ל-Energianews.com . טברון משלים עתה תואר שלישי בהנדסה גרעינית באוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע. "זו הגישה האסטרטגית של חברת החשמל לשמור על האופציה להקמת תחנה גרעינית בעתיד", הוסיף טברון. "האתר להקמתה קיים (בנגב), הוא נבדק ונמצא יציב מבחינה ססמו-גיאולוגית. אני מניח, שבעתיד תתקבל החלטה לבנות תג"ר מאחר שבשימוש באנרגיה גרעינית גלומים למדינה הרבה מאד יתרונות. היתרון העיקרי הוא לגוון את מקורות האנרגיה שלנו (והפסקת הזרמתו של הגז, בגלל פיצוץ שלישי בצנרת הגז ממצרים מדגימה את הבעייתיות הקיימת עתה - א.ד.) . תחנת כוח גרעינית ושימוש בדלק גרעיני, ייתנו לישראל בטחון אנרגטי ועצמאות אנרגטית שהיא מאד חיונית". -האם בוצע כבר תכנון הנדסי מפורט, עם כל השרטוטים והחישובים הנדרשים להקמתה של תחנה גרעינית עתידית בישראל? טברון: "עדיין לא. מהלך כזה יבוצע רק לאחר שתהיה החלטה ברורה להקמתה. כשיוסרו כל הבעיות הקיימות כיום ותהיה התקשרו�

ועדה בינמשרדית בראשות מנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות, תבחן את מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בישראל תאריך ההודעה 21/09/2011 ראש הממשלה ושר התשתיות הלאומיות צפויים לחתום בימים הקרובים על כתב מינוי לוועדה בינמשרדית אשר תבחן את מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בישראל.   בראש הועדה יעמוד שאול צמח מנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות, וחברי הועדה יהיו: פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, גל הרשקוביץ, הממונה על התקציבים, משרד האוצר פרופ' דוד גילה, הממונה על ההגבלים העסקיים, אלונה שפר, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, פיני אביבי, משנה למנכ"ל לעניינים מולטילטראלים ואסטרטגיים, משרד החוץ, עו"ד אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ונציג ראש המטה לביטחון לאומי.   הועדה הוקמה לאור הצורך לבחון ולהגדיר את מדיניות הממשלה בכל הנוגע לפיתוח עתידי של משק הגז הטבעי בישראל ותגיש את המלצותיה עד ליום 29.2.2012. בשנים האחרונות התגלו בישראל ובמרחב הימי שלחופיה מאגרי גז ניכרים, אשר חלקם מצוי כבר היום בתהליך פיתוח. על פי ההערכות, קיימת האפשרות להימצאות מאגרים ניכרים נוספים בעתיד, אשר התמריץ לגילויים ופיתוחם תלוי במדיניות שתינקט לגביי משק הגז הטבעי במדינת ישראל. מטרות הוועדה: (1)   לבחון מודלים של מדיניות ממשלתית במשק הגז הטבעי

משרד התשתיות פרסם היום מכרז לקבלת ייעוץ ותכנון אסטרטגי בנושא מדיניות גז טבעי בשווקים העולמיים. המשימה הראשונה של היועץ החדש תהיה ללוות את עבודת הוועדה לבחינת ייצוא גז טבעי בראשות מנכ"ל המשרד שאול צמח. כך מדווח היומון גלובס. נושא הייצוא שנוי במחלוקת בין מדעני המשרד בראשות ד"ר שלמה ולד לבין ראשי האוצר והיזמים. בעוד המדענים טוענים שישראל צריכה לשמר בידיה עתודות גז למשך 50 שנה ויותר ולא לייצא גז כמעט כלל, טוענים היזמים והאוצר כי ללא ייצוא לא ייכנסו לשוק שחקנים חדשים ולא תתפתח תחרות בינם לבין קבוצת דלק-נובל אנרג'י השולטת בשוק. המכרז מיועד לקבוצה שתהיה מורכבת מצוות מומחים ישראלי ומצוות זר כשהמשקל המכריע בהצעה (70%) יינתן לניסיונו של הצוות הזר בייעוץ בתחומי מדיניות גז טבעי לממשלות זרות ולתאגידים בינלאומיים גדולים. בדברי ההסבר למכרז נאמר כי בשנים האחרונות התגלו בישראל ובמרחב הימי של חופיה מאגרי גז ניכרים, אשר חלקם מצוי כבר היום בתהליך פיתוח. על פי ההערכות, קיימת האפשרות להימצאות מאגרים משמעותיים נוספים בעתיד, אשר התמריץ לגילויים ופיתוחם תלוי בין היתר, במדיניות שתינקט לגבי משק הגז הטבעי במדינת ישראל. לשם כך, נדרש לגבש ולקבוע את מדיניות הממשלה בכל הנוגע לפיתוח עתידי של משק הגז הטבעי בישראל. היוע�

כלכלני משרדי הממשלה דנים בחודשים האחרונים במשמעויות עלות סבסוד האנרגיות המתחדשות על המשק ותעריפי החשמל. כלכלני המשרד להגנת הסביבה הוציאו בתחילת אפריל דו"ח הטוען כי סך התועלות המצטברות של האנרגיה הסולארית משתלם למשק. מסקנות המחקר מוכיחות למעשה כי אין צורך לממן את ייצור החשמל הסולארי על ידי סובסידיות ממשלתיות ובכך למעשה סותר את טענות משרד האוצר, לפיהן ההשקעה במתקנים הסולאריים אינה מוצדקת, שכן אין הוא מסוגל להתחרות עם דלקים אחרים ולהתמודד בשוק ללא סובסידיות. לטענת המשרד להגנת הסביבה, משרד האוצר מתעלם לחלוטין מן התועלות השונות הנובעות משילוב מתקנים סולאריים במשק החשמל, ביניהן: חסכון בעלות ייצור חשמל המיוצר מדלקים, חסכון בתשתית חלופית, חסכון בעלויות חיצוניות בגין זיהום אוויר, בטחון אנרגטי וגיוון תמהיל הדלקים, פיתוח תעשיה ישראלית ותעסוקה ירוקה. לטענת המשרד, פיתוח התעשייה הסולארית מציע תועלות נוספות בהיבט יצירת מקומות עבודה ו"תעסוקה ירוקה". על פי נתוני המחקר, בענף הסולארי מועסקים כ-50 עובדים בשנה לכל מגה וואט מותקן. יתרה מכך, מכיוון שרוב התעשייה מתרכזת באזור הנגב והערבה, הרי שמדובר למעשה בענף המסייע לפיתוח הפריפריה.