Group items tagged

"אני לא רואה שנחתמים הסכמי גז בין שותפות תמר לחברת החשמל והלקוחות האחרים. אני שומע שהמחירים שמנסות השותפות להשיג הם מחירים שאי אפשר לקבל. ברור שבתנאים כאלה השוק לא יכול להישאר משותק. לכן אמרנו שאנו מתכוונים לבחון את האפשרות להכריז על הגז כמוצר בר פיקוח" - כך אומר שר התשתיות, עוזי לנדאו, בראיון ערב פתיחת ועידת האנרגיה של הארץ-TheMarker בשיתוף משרד עורכי הדין מ. זליגמן ושות'. בהתייחסות ללחץ הכבד שמפעילות שותפות תמר על חברת החשמל כדי שתסכים לייקר את הגז שתרכוש ממאגר תמר בכ-40% מגלה לנדאו: "ועדת המחירים אמורה היתה להתכנס כבר השבוע אך הדיון נדחה בינתיים, ויתקיים בהמשך. אני לא בעד איומים ולא בעד מעורבות ממשלתית במשק - אך רק אם המשק יכול להתנהל ללא כשלים. המצב כיום הוא כזה שלצערי הרב, צריך להגן גם על התעשייה וגם על הצרכן - וגם לדאוג לכך שיזמי הגז עצמם יוכלו להתקיים ולהתפתח בכבוד". שר האוצר קבע דד-ליין של חודש ימים עד שיתערב בתמחור הגז. "זה לא טוב שממשלה תתערב, אבל אם לא יהיה מנוס אז או שנכריז על מונופול ונקבע תקרת מחיר לגז, או שנלך על מהלכים קיצוניים - כמו למשל לאסור על חתימת חוזים ארוכי טווח - או שנפצל את מכירת הגז בין השותפות במאגרים". מדוע לא לפצל את הבעלות במאגרים כבר כעת, ולהבטיח תחרות בשוק הגז מבלי להזדקק לג

היערכות משרדי הממשלה למחסור הצפוי בחשמל בקיץ הקרוב תוארה עד כה כניסיון למנוע פגיעה במרקם החיים השוטף של צרכני החשמל במשק. אלא שכעת מתברר כי המציאות של אי-אספקת חשמל לובשת גם פנים כלכליים ונושאת בהשלכות כספיות כבדות. דו"ח כלכלי מקיף שהזמין משרד האנרגיה והמים לפני כשנה והוגש לידיו בנובמבר האחרון מצא כי עלות אי-אספקת חשמל למשק למשך שעה בלבד עשויה להסתכם בנזק ישיר של 641.2 מיליון שקל - זאת, במגזר המסחרי למשל, כתוצאה מאובדן ערך מוסף, פגיעה בציוד, נזק לחומרי גלם, מוצרים בתהליך ומוצרים מוגמרים, ועלויות של הפעלה מחודשת. צילום: רויטרס מנתוני הדו"ח עולה כי המגזר שצפוי להיפגע כלכלית בהיקף הרחב ביותר הוא המגזר המסחרי-ציבורי, שצפוי לספוג נזק של 373 מיליון שקל בכל שעה של הפסקה באספקת החשמל. עלות הפגיעה במגזר התעשייה תהיה כ-148 מיליון שקל לשעה, ואילו משקי הבית צפויים לספוג נזק שווה ערך לכ-93 מיליון שקל בכל שעה מוחשכת. היקף הנזק הכספי זינק מאז חישובו הקודם ב-2005 בשיעור של כ-23%, ומאז 1995 קפץ ביותר מפי ארבעה. אלא שלצד החשיבות הכלכלית שבנתונים, עשויים אלה לשאת בחשיבות גם לגבי פן נוסף שנבחן בימים אלה - קביעת זהות צרכני החשמל שינותקו בהפסקות החשמל היזומות בעת עומסי יתר על מערכת החשמל. כפי שפורסם אתמול ב-TheMarker, משרד האנרגי

>> "אנחנו נעמיד את הגז לרשות שכנינו, הרשות הפלסטינית וירדן, במחיר סביר ובאורח אמין. לא יפוצצו את הצינור הזה" - כך אמר אתמול שר המים והאנרגיה, עוזי לנדאו, בכנס בנושא אנרגיה שנערך אתמול במכללת נתניה. לנדאו רמז בדבריו לפיצוצים בצינור הגז המצרי, ששיתקו גם את אספקת הגז לירדן. לנדאו טען דבריו כי יצוא הגז חיוני לפיתוח התחרות. לדבריו, היצוא חיוני לפיתוח מאגרי גז נוספים ויצירת תחרות במשק הגז. זאת, מכיוון שהשותפות במאגר תמר, דלק ונובל, חתמו כבר על הסכמים ארוכי טווח עם גורמים רבים במשק. "יש עוד שחקנים בשוק. אבל אם ימצאו גז הם צריכים להחליט למי ימכרו אותו. אנחנו מתחבטים בתחרות - איך מביאים תחרות לשוק הזה כדי להביא למחיר גז כלכלי", אמר לנדאו. לנדאו התייחס לוועדת ששינסקי וטען גם שאלמלא הוועדה, מחיר הגז היה כיום נמוך יותר. לדבריו, "לאחר שמונתה הוועדה, נדחו כל המשאים ומתנים בין השחקנים. בינתיים, החברה המצרית יצאה מהמשחק. תחושת הלב שלי היא שאלמלא ששינסקי, היינו מגיעים למחירים נמוכים יותר". יצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק, השותפה במאגרי הגז בים תטיס, תמר ולווייתן, אמר גם הוא כי יצוא הגז חיוני לפיתוח מאגרי הגז הטבעי. "יש צורך בהקמת תשתיות, לרבות מתקן קבלה וטיפול לגז בצפון", אמר תשובה. "הפיתוח יאפשר הגדלת הכנסות המדינה, י

"לפי דעתנו יש להמליץ על הגברת השימוש בגז טבעי במשק הישראלי עד 2020 ונגד יצוא גז מישראל", נכתב בדו"ח, שהגיע לידי TheMarker. "הערכת רשות הגז לוקה בחסר", נכתב. "קיים פער חסר מצטבר של 100-150 BCM בין תחזיות הביקוש לגז טבעי שהוצגו בפני הוועדה לבין הערכות מעודכנות שבוצעו באחרונה. משך הזמן הצפוי לניצול כל המאגרים שהתגלו קצר אפילו מ-40 שנה!", (סימן הקריאה הופיע במקור, א"ט). ואמנם, בשבוע שעבר הודיע מנהל רשות הגז, שוקי שטרן, מעל בימת השימוע הפומבי שערכה ועדת צמח בכפר המכבייה ברמת גן, כי הסתבר שנפלה טעות בחישובי הרשות לגבי תחזיות הביקושים הריאלית לגז במשק, וכי האומדן שאותו קבעה ועדת צמח לשריון עבור צורכי המשק, 417 BCM, צריך בעצם להיות 501 BCM. "למדינה יש אינטרס ברכישת מלאי" המלצות ועדת צמח ליצוא הגז, כפי שהופיעו במסקנות הביניים, התבססו על כלל מפתח שלפיו על המדינה לדאוג לשמירת גז לצורכי המשק למשך 25 השנים הבאות. משכך, הונחו בפני הוועדה שתי עמדות באשר לכמות הגז שיצרוך המשק במהלך תקופה זו. האחת טענה לצריכה מצטברת של 364 BCM, ואילו העמדה השמרנית טענה כי יש לשמור עבור המשק 543 BCM. לטענת המדענים הראשיים, לפי הערכות מעודכנות שבידי המשרדים, עד 2040 ישתמש המשק בכ-650 BCM גז, כשהצריכה מעבר לשנה זו תהיה בסדר גודל של כ-40 BCM בשנה. משמעות הערכה זו היא שגם אם י�

הממשלה אישרה היום (ראשון) בישיבתה השבועית תוכנית היערכות למחסור הצפוי בחשמל בקיץ הקרוב. ההצעה, שהניח שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו, כוללת אפשרות להפעיל תחנות כוח וגנראטורים בדלקים מזהמים. השר להגנת הסביבה גלעד ארדן דורש להכניס בהצעה שינויים על מנת להקטין את הפגיעה בציבור כתוצאה מהגידול הצפוי בזיהום האוויר. על פי ההצעה שאושרה, יוגדרו החודשים יוני-ספטמבר הקרובים כ"תקופת היערכות למחסור", אך ניתן יהיה להאריך תקופה זו בחודש נוסף על פי הודעת שר האנרגיה והמים. בתקופת הקיץ, שבה עולה הצריכה, צפוי היצע החשמל לעלות על הביקוש בפחות מ-600 מגה וואט. משמעות הדבר היא שבמקרה של תקלה כלשהי, נמצאת מערכת אספקת החשמל בסיכון. על רקע זה הציע לנדאו לאפשר הפעלת אמצעים שונים ובהם הפעלת תחנת הכוח בחיפה באמצעות דלק מזוט שהוא מזהם יותר, והפעלת גנראטורים המצויים בין השאר ברשות מערכת הביטחון, על מנת להסיר חלק מהלחץ על מערכת אספקת החשמל. כמו כן הוחלט שגם תחנת רדינג תופעל באמצעות דלק מזהם יותר במקרה של מחסור בגז כמו כן, מוצע לאפשר לבתי הזיקוק להשתמש בדלק מסוג מזוט על מנת לייצר תזקיקי נפט לשימוש כדלק. משרד האנרגיה והמים הודיע כי כבר הספיק לפעול כדי להעלות את כושר אגירת הדלק של חברת החשמל. תחנת הכוח רדינג בת"א. תופעל בדלק מזהם ב�

שר התשתיות ד"ר עוזי לנדאו הורה לחברת נובל אנרג'י לפתח את מאגר הגז "נועה צפון" שבחזקת "נועה".ההחלטה הסופית לפתח את השדה התקבלה לאחר שנובל שכנעה את מומחי משרד התשתיות כי השדה אינו גולש לחלקים אחרים של המאגר, שחלקם נמצאים בשליטת הרשות הפלסטינית בשטח הימי של רצועת עזה.כך מדווח היומון גלובס.  עד כה נמנע לנדאו מלהורות על פיתוח "נועה" מחשש שהדבר יוביל לבעיות מדיניות מול הרש"פ. "גלובס" אף חשף בעבר כי רה"מ בנימין נתניהו פנה ליו"ר הרש"פ אבו-מאזן ודן עימו בנושא. נובל אנרג'י מחזיקה ב-47% מ"נועה" ואילו קבוצת דלק מחזיקה ב-53%, מרביתם באמצעות דלק קידוחים ואבנר. במכתב שנשלח היום (א') על ידי הממונה על ענייני הנפט החדש במשרד, ד"ר מיכאל גרדוש (בתמונה), נאמר כי כמות הגז הכוללת שתופק מהמאגר תעמוד על 1.2 מיליארד מ"ק. כמות זו אמורה לאפשר לישראל לספק את המחסור בגז שעלול להיווצר במקרה שתופסק שוב אספקת הגז ממצרים או שיחולו עיכובים באספקת הגז מתגלית "תמר". ב-18 במאי נחשף  כי קבוצת דלק ונובל אנרג'י שוקלות לפתח את מאגר "נועה". פיתוח המאגר עשוי להקל על המחסור הצפוי בגז טבעי במקרה שהזרמת הגז המצרי לא תחודש במלואה. עד לאחרונה טענו בעלי הזכויות בנועה כי אין הצדקה כלכלית לפתח את המאגר, המכיל גז טבעי בהיקף למעלה משני מיליארד מ"ק (BCM). עלות פיתוח �

הפלסטינים מגיבים בזעם על הודעת משרד התשתיות כי חברת נובל אנרג'י יכולה להתחיל בפיתוח שדה נועה מול חופי עזה. הצעד הישראלי מוגדר כ"גניבה". חבר המועצה המהפכנית של תנועת פת"ח, דמיטרי דליאני, הצהיר: "האישור לגנוב את הגז של עזה הוא חלק ממעשי התוקפנות של ישראל כנגד זכויות הפלסטינים". עוד הוסיף כי "האישור הישראלי לפיתוח שדות הגז הוא פעולה תוקפנית חדשה המתווספת למעשי תוקפנות נוספים כנגד הזכויות של עמנו". חבר הפת"ח קרא לגופים בינלאומיים לפעול "להגנת" שדות הגז שמול חופי רצועת עזה. ממשרד התשתיות נמסר בתגובה: "מאגר הגז שפיתוחו אושר נמצא כל כולו בתחום המים הכלכליים של מדינת ישראל". (כלכלסיט)

מהלך נוסף בהיערכות המאוחרת של המדינה לקראת המצוקה המסתמנת בגז טבעי: משרד התשתיות הודיע באחרונה לשותפות ים תטיס של דלק ושל נובל אנרג'י האמריקאית כי הוא מגביל את המכירה של יתרת הגז הטבעי במאגר מארי B שמול חופי אשקלון. במכתב ששוגר לשותפות נמסר כי בכוונת שר התשתיות להורות להן לאחסן במאגר גז בנפח 5 מיליארד מ"ק (BCM) ולשריין אותו לטובת שימוש חברת החשמל בלבד. מדובר ביתרת הגז שחברת החשמל לא צרכה עדיין מן המאגר. זאת, לאחר שחתמה לפני שנתיים על הסכם מול ים תטיס לרכישת 5 BCM גז למשך חמש שנים, בהיקף כולל של כמיליארד דולר. רכש גז זה נועד לחפות על מציאות של מחסור בגז טבעי עבור תחנות הכוח של חברת החשמל בעקבות השיבושים באספקת הגז ממצרים והגידול החזוי בביקושים לחשמל. בגלל מיצויו הקרב של המאגר, בעוד שמועד הזרמת הגז ממאגר תמר אינו ודאי עדיין - הורה משרד התשתיות לדלק ולנובל לפתח שדה גז נוסף שגילו ב-2000 בסמוך. מדובר בשדה "נועה צפון" הממוקם על גבול המים הכלכליים של ישראל עם הרשות הפלסטינית.