Group items tagged

יופי של פרסומת לכנס ירושלים :-) מגוחך שבתמונה הצמודה לכתבה מדברים על בעיית הפקקים - בדיוק הדבר אותו לא תפתור הקרן... הקרן הלאומית למדע תקצה 45 מיליון שקלים לעידוד המחקר האקדמי בתחום האנרגיות החלופיות לתחבורה. תוכנית זו, הכוללת מחקר המתמקד בנושא סוללות לכלי רכב חשמליים, מהווה חלק מהתוכנית הממשלתית שאושרה בחודש ינואר האחרון, שהקציבה לפיתוח תחליפי הנפט סכום של כ-1.5 מיליארד שקלים לעשור הקרוב. בשיחה עם nrg סיפר שגיא דגן, כלכלן במועצה הלאומית לכלכלה וחברה ממשרד ראש הממשלה כי "התוכנית של הקרן הלאומית למדע היא הצעד השני שכבר ננקט בתקופה האחרונה בתחום האקדמי, ורק חלק קטן מכלל הפעילויות והתוכניות שמתוכננות בעתיד הקרוב בתחום תחליפי הנפט". לדבריו, תלות העולם בנפט הולכת וגוברת מדי שנה, ובולטת במיוחד בתחום התחבורה ולתלות זו השלכות סביבתיות חמורות, פגיעה חריפה ביציבות המחירים ובצמיחה הכלכלית בעולם. "מחקר ופיתוח של טכנולוגיות המקטינות את השימוש העולמי בנפט בתחבורה - מהווים משימה לאומית", הוסיף דגן. מוקד שירות לחברות בעוד כשלושה שבועות צפוי שגיא לקחת חלק בכנס ירושלים לטבע וסביבה של החברה להגנת הטבע, שיוקדש השנה לנושא משק האנרגיה. בכנס יקחו חלק בין השאר שר התשתיות, עוזי לנדאו, השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן ויו

שנה וחצי חלפה מאז שהכריזה ממשלת ישראל מלחמה על התלות שלה ושל העולם המערבי בנפט. 1.5 מיליארד שקל הוקצבו אז למימון "תוכנית לאומית להפחתת התלות העולמית בנפט לתחבורה", שעל ביצועה הופקד משרד ראש הממשלה, באמצעות המועצה הלאומית לכלכלה. התוכנית נועדה לתמוך במחקר ובפיתוח של תחליפי נפט בתחבורה - כמו שימוש בדלקים ביולוגיים, תחליפי דלק מגז, רכב חשמלי והגברת הנצילות במנועים. זאת, משום שכ-60% מהנפט המופק בעולם משמש להנעת כלי רכב. שגיא דגן, סובחי בשיר, עמרי רוטמן, עודד דיסטל, רענן הרצוג, רוני זומר צילום: עופר וקנין ההחלטה על התוכנית התקבלה לאור הערכות כי מחירי הנפט ימשיכו להאמיר בשנים הבאות בעקבות הביקושים הגואים, בעיקר בהודו ובסין, ויביאו להגברת התלות האסטרטגית המסוכנת של מדינות המערב במדינות לא דמוקרטיות ואף עוינות לישראל, השולטות במאגרי הנפט המידלדלים. אלא שבתקופה שכבר חלפה מאז ההכרזה על התוכנית, מחיר חבית נפט דווקא ירד, והתוכנית לא צברה עדיין תאוצה. רק בחודש שעבר למשל מונה לה מנהל ראשון - וגם הוא ייתקל בקשיים הביורוקרטים שאותם התוכנית מבקשת לחסוך מהיזמים, מהמדענים והמשקיעים. ביום רביעי הקרוב תקיים התאחדות התעשיינים כנס בנושא האתגרים בפיתוח שוק של תחליפי דלקים בישראל, במסגרת תערוכת הקלינטק הבינלאומי

"הוותיקה מבין החברות המיוצגות בפאנל היא קיימא (Kaiima) ממושב שרונה שלמרגלות הר תבור, המעסיקה לא פחות מ-200 עובדים בהשבחת גידולי שדה (אגרו-ביוטכנולוגיה). זאת, לאחר שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת יבול גבוה ועמיד למחלות. מכאן, קצרה היתה הדרך של החברה לתחום הביו-דיזל, שם היא נחשבת למובילה עולמית בהפקתו מצמח הקיקיון. "יש לנו מעבדה של 500 דונם, שבה הצלחנו לפתח זנים חדשים של קיקיון נמוך, המתאים לקציר המכני. אנחנו מגיעים כיום לעלות הפקת ביו-דיזל במחיר של 85 דולר לחבית - והיעד הוא להגיע ל-65 דולר לחבית, באמצעות הגדלת היבול לדונם, הגדלת שיעור השמן בגרעין הקיקיון והורדת רעילותו", מספר סמנכ"ל הכספים של קיימא, עמרי רוטמן. קיימא כבר מוכרת ותומכת בפרויקטים בעולם (בפנמה, בהאיטי, במקסיקו, בקזחסטן ובארה"ב), ועד כה גייסה כ-30 מיליון דולר מקרן קליינר-פרקינס (אחת המובילות בעולם), קרן ההון סיכון DFJ, בית ההשקעות תמיר פישמן וחברת מיצוי היפנית. חברה מבטיחה נוספת, אשר החלה בתמיכת חממה טכנולוגית ממשלתית, היא טרנס ביו-דיזל, אשר הוקמה ב-2007 בשפרעם על ידי ד"ר סובחי בשיר, ומוחזקת כיום בבעלות משותפת לו, לבית ההשקעות אלטשולר שחם ולקרן אקווה-אגרו של קבוצת גאון. טרנס פיתחה אנזימים עמידים להפקת ביו-דיזל גם מחומרי גלם זולים ונחותים יותר, כמו שמן ומתנו

אחרי גבי אשכנזי, מאיר דגן, גיורא איילנד ויצחק אילן, גם האלוף במיל. יואב גלנט מצטרף לעסקי חיפושי הגז והנפט שמושכים אליהם בחודשים האחרונים לא מעט אנשי ביטחון בכירים לשעבר. גלנט מונה בסוף השבוע האחרון לראשות (מנכ"ל) חברת החיפושים הפרטית של בני שטיינמץ נאמקס (Nammax), המחזיקה ב-42.5% מששת רישיונות פלאג'יק. ששת רישיונות פלאג'יק - ישי, עדיתיה, ללה, יהב, יועד ואילה - נמצאים במעמקי הים התיכון ומשתרעים על שטח כולל של כ-2 מיליון דונם. הרישיונות גובלים ממזרח בשטחי רציו-ים שבהם נמצא מבנה לווייתן; בדרום-מערב בשטח ההיתר המוקדם גל; ובמערבם בשטחי בלוק 12 בקפריסין. הרישיונות ניתנו לחברת פלאגי'ק האמריקאית שמכרה אותם למספר שחקנים ישראלים. באוקטובר אישרה מועצת הנפט את השותפים החדשים ברישיון: בני שטיינמץ (42.5%), טדי שגיא (42.5%), הזדמנות ישראלית (10%) ומפעיל הקידוח הנורבגי AGR (5%). שטיינמץ, שנודע בעולם החיפושים בתור מי שפיספס את תגלית תמר הענקית ויצא מההשקעה בה מעט לפני גילוי הגז, הצטרף אל ההשקעה לפני כשנה, תמורת סכום שאינו ידוע המוערך בכ-5 מיליון דולר. בימים אלו בודקים בנאמקס אופציות גיוס בארץ ובעיקר בחו"ל ומתכוונים לגייס עד סוף הרבעון השני של 2012, כאשר גם הנפקה בתל אביב היא אחת האופציות. השותפים מתכננים לבצע קידוח אקספלורציה ראשון בר

בהליך שקט, נטול סיקור תקשורתי, סימנה באחרונה ישראל עבור קהילת המחקר האקדמי יעד לאומי אסטרטגי חדש: פיתוח סוללה. לא סתם סוללה, אלא כזו שתוכל להניע רכב חשמלי למרחק של 500 קילומטר בלי טעינה, או לאגור חשמל שיוצר באנרגיית השמש לפני חודש כונן בישראל המרכז הלאומי להנעה אלקטרוכימית, שיושק פומבית בסוף החודש. המרכז יתוקצב בארבע השנים הקרובות ב-45 מיליון שקל. הוא יאגד 12 קבוצות מחקר, שבהן כ-100 חוקרים מארבעה מוסדות אקדמיים - אוניברסיטת תל אביב, הטכניון, אוניברסיטת בר אילן והמרכז האוניברסיטאי אריאל שבשומרון. מטרת המרכז היא לתקצב מחקרים ופיתוח של טכנולוגיות חדישות לאגירת חשמל. "לנפט אין עתיד, הן מבחינה פוליטית והן בגלל המחסור שיהיה בו", אומר יו"ר המרכז, פרופ' דורון אורבך, מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת בר אילן. "יש מהפכה מחשבתית שמתחילה אצל הפוליטיקאים, מחלחלת לחברות הרכב ויורדת לחברות הסוללות - הולכים על רכב חשמלי. למעשה, כבר עכשיו ניתן להשתמש בו כי טווח נסיעה של 150 ק"מ מתאים למשל לישראלי הממוצע - ובכל זאת אנחנו רוצים להגדיל אותו". ... כינון תוכנית פיתוח הסוללה הוא אחד הצעדים במסגרת התוכנית הלאומית להפחתת התלות העולמית בנפט לתחבורה, שאושרה בינואר אשתקד בממשלה ותוקצבה ב-1.5 מיליארד שקל עד 2020. התוכנית, שמנהל משרד ראש המ�

"בהליך שקט, נטול סיקור תקשורתי, סימנה באחרונה ישראל עבור קהילת המחקר האקדמי יעד לאומי אסטרטגי חדש: פיתוח סוללה. לא סתם סוללה, אלא כזו שתוכל להניע רכב חשמלי למרחק של 500 קילומטר בלי טעינה, או לאגור חשמל שיוצר באנרגיית השמש לפני חודש כונן בישראל המרכז הלאומי להנעה אלקטרוכימית, שיושק פומבית בסוף החודש. המרכז יתוקצב בארבע השנים הקרובות ב-45 מיליון שקל. הוא יאגד 12 קבוצות מחקר, שבהן כ-100 חוקרים מארבעה מוסדות אקדמיים - אוניברסיטת תל אביב, הטכניון, אוניברסיטת בר אילן והמרכז האוניברסיטאי אריאל שבשומרון. מטרת המרכז היא לתקצב מחקרים ופיתוח של טכנולוגיות חדישות לאגירת חשמל. "לנפט אין עתיד, הן מבחינה פוליטית והן בגלל המחסור שיהיה בו", אומר יו"ר המרכז, פרופ' דורון אורבך, מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת בר אילן. "יש מהפכה מחשבתית שמתחילה אצל הפוליטיקאים, מחלחלת לחברות הרכב ויורדת לחברות הסוללות - הולכים על רכב חשמלי. למעשה, כבר עכשיו ניתן להשתמש בו כי טווח נסיעה של 150 ק"מ מתאים למשל לישראלי הממוצע - ובכל זאת אנחנו רוצים להגדיל אותו"." ... כינון תוכנית פיתוח הסוללה הוא אחד הצעדים במסגרת התוכנית הלאומית להפחתת התלות העולמית בנפט לתחבורה, שאושרה בינואר אשתקד בממשלה ותוקצבה ב-1.5 מיליארד שקל עד 2020. התוכנית, שמנהל משרד ראש ה�