Group items tagged

"פרויקט הענק להקמת קו הולכת הגז המזרחי בישראל, במקביל לכביש 6, אושר שלשום (ב') להפקדה בוועדת התשתיות הלאומית (ות"ל). הצינור, שאורכו 84 ק"מ, ישתרע מרמלה ועד אליקים ויספק גז לאזור הצפון, תוך השלמת הטבעת עם צנרת הולכת הגז הצפונית מדור לאלון תבור. את תסקיר ההשפעה על הסביבה ביצעה חברת גיאוטבע, בניהולו של דוד מנינגר. ועדת השרים לענייני פנים החליטה בשבוע שעבר כי על מנת לפשט את ביצוע העבודות, ניתן יהיה לשנות את תוואי הצינור מבלי לאשר תכנית מתאר ארצית חדשה. יוזמת הפרויקט, חברת נתיבי גז, צפויה לצאת בגיוס של מאות מיליוני שקלים כדי לממן את הפרויקט, שיכוסה בידי תעריף הולכה שישלמו לקוחות הגז."

הקמת תשתית ליצוא גז טבעי מישראל תאפשר את קיומו של שוק מסחרי פעיל, תתמרץ פיתוח שדות גז נוספים, תגוון את ספקי הגז של ישראל ותסייע בפתרונות אחסון לגז - כך טוענת חברת נתיבי גז הממשלתית (נתג"ז) בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת שימושי הגז הטבעי. לטענת נתג"ז, ישראל יכולה לייצא כמות שנתית של 7 מיליארד מ"ק גז בשנה (BCM), ועדיין לשמור על עתודות גז שיספיקו לצורכי המשק למשך 50 שנה. לפיכך, מציעה נתג"ז להקים מתקן הנזלת גז (LNG) בבעלות ממשלתית מלאה או חלקית במפרץ אילת. ואולם הנתונים שעליהם התבססה נתג"ז נשענים על נתוני היצע וביקוש שאינם בהכרח מוכחים. נתג"ז מתבססת על הערכת המכון הגיאולוגי האמריקני שלפיה באגן הים התיכון המזרחי ישנן רזרבות גז בהיקף 3,400 BCM, שמהן שני שלישים במים הכלכליים של ישראל. כמו כן חישבה החברה את הביקושים לגז במשק החשמל בלבד, תוך התעלמות מביקושי תעשייה ותחבורה שעשויים להגדיל את צריכת הגז במודל ב-25%. לטענת נתג"ז, הביקוש העולמי ל-LNG צפוי לגדול בשנים הבאות, בעיקר באירופה ובמזרח הרחוק. נתג"ז שוללת הקמת תשתית ייצוא בקפריסין, משיקולים אסטרטגיים, וכן שוללת הקמת תשתית צפה (FLNG) מאחר שמדובר ב"טכנולוגיה בשלביה הראשוניים". לפיכך, ההמלצה היא להקמת מתקן יבשתי בעלות מוערכת של 5.6 מיליארד דולר, לרבות הנחת צי�

נתג"ז בעד לייצא את הגז באמצעות מתקן LNG שיוקם באילת (וצינור באורך 255 ק"מ), חח"י בעד לשמור עתודות. נתיבי גז: לישראל יהיה די גז טבעי ל-50 שנה הקמת תשתית ליצוא גז טבעי מישראל תאפשר את קיומו של שוק מסחרי פעיל, תתמרץ פיתוח שדות גז נוספים, תגוון את ספקי הגז של ישראל ותסייע בפתרונות אחסון לגז - כך טוענת חברת נתיבי גז הממשלתית (נתג"ז) בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת שימושי הגז הטבעי. לטענת נתג"ז, ישראל יכולה לייצא כמות שנתית של 7 מיליארד מ"ק גז בשנה (BCM), ועדיין לשמור על עתודות גז שיספיקו לצורכי המשק למשך 50 שנה. לפיכך, מציעה נתג"ז להקים מתקן הנזלת גז (LNG) בבעלות ממשלתית מלאה או חלקית במפרץ אילת. ואולם הנתונים שעליהם התבססה נתג"ז נשענים על נתוני היצע וביקוש שאינם בהכרח מוכחים. נתג"ז מתבססת על הערכת המכון הגיאולוגי האמריקני שלפיה באגן הים התיכון המזרחי ישנן רזרבות גז בהיקף 3,400 BCM, שמהן שני שלישים במים הכלכליים של ישראל. כמו כן חישבה החברה את הביקושים לגז במשק החשמל בלבד, תוך התעלמות מביקושי תעשייה ותחבורה שעשויים להגדיל את צריכת הגז במודל ב-25%. לטענת נתג"ז, הביקוש העולמי ל-LNG צפוי לגדול בשנים הבאות, בעיקר באירופה ובמזרח הרחוק. נתג"ז שוללת הקמת תשתית ייצוא בקפריסין, משיקולים אסטרטגיים, וכן שוללת הקמת תשתי�

"הממשלה היא זו שתקים את צינור הגז הנוסף מ"תמר" לנקודת הקבלה באשקלון" כך אמר היום שר האנרגיה והמים ד"ר עוזי לנדאו במהלך ביקור באתר המצוף הימי לקליטת גז נוזלי מול חופי חדרה. לנדאו הוסיף כי "באופן זה תשמר יכולת אספקה לכל צרכן, גדול או קטן שירצה להתחבר לגז הטבעי". הצורך בהשלמת צינור נוסף לצינור לאשדוד נוצר לאחר שהתברר כי הצינור שמתוכנן להוליך את הגז מ"תמר" לא יוכל לספק את כל הצריכה של המשק החל משנת 2015, המועד המשוער שבו תתחיל לפעול יזמית החשמל הפרטית דליה אנרגיות המקימה את תחנת הכוח הפרטית הגדולה בישראל. בעת אישור התכנית לפיתוח "תמר" לא נלקחה בחשבון האפשרות שמצרים תפסיק לספק לישראל גז. במשרד האנרגיה דרשו תחילה משותפויות "תמר" כי יקימו את הצינור הנוסף לאשקלון, אך אלה התנגדו, בין היתר על-רקע העלות הגבוה של הפרויקט, הנאמדת בכ-400 עד 500 מיליון דולר. שותפויות "תמר" מציעות במקום הנחת צינור נוסף התקנת מדחסים על-גבי הקו הקיים שיאפשרו הגדלת הקיבולת שלו בכ-25 אחוז. חברת נתיבי הגז הממשלתית (נתג"ז) ציינה היום את תחילת הקמת פרויקט המצוף שיאפשר לישראל לייבא גז נוזלי. בנתג"ז, בניהולו של שמואל תורג'מן ובראשות רון חיימובסקי, ציינו בסיפוק כי הוחל בהקמת הפרוייקט בתוך פחות משנה, בהתאם ללוח הזמנים שקבע שר האנרגיה. לביצוע אחרא

המועצה הארצית לתכנון ובניה אישרה הקמת מצוף ימי מול תחנת הכוח אורות רבין בחדרה. הקמת המצוף תאפשר ייבוא גז טבעי נוזלי (LNG) שישמש גיבוי לגז הישראלי שצורכת חברת החשמל. הקמת המצוף צפויה להסתיים בעוד כ-18 חודשים.

הרעיון שהמדינה תרכוש גז מהשותפויות הקיימות אינו חדש, ולמעשה הוא צורף כדעת מיעוט של משרד התשתיות במסקנות הסופיות של ועדת ששינסקי. משרד התשתיות רצה לעזור לשותפויות הגז לייצר תזרים מזומנים יציב ולאורך זמן, מה שיעזור להן לפתח את הפקת הגז מהמאגרים תמר ולווייתן, שעלות ההפקה מהמאגרים שם נעה בין 3.5 ל־6 מיליארד דולר, בהתאמה.   על פי דעת המיעוט, על המדינה להתחייב לרכוש גז בהיקף של כ־50 BCM (מיליארד מ"ק) לתקופה של עשר שנים, כמות שגדולה פי תשעה מהצריכה הארצית שנרשמה בישראל ב־2010. עם זאת, כוונת המהלך הנוכחי היא הפוכה והיא אינה נועדה ליצר תזרים מזומנים עבור שותפויות הגז. בשלב הראשון המדינה בוחנת רכישה של 10 BCM גז טבעי, וגם זאת לתקופה מוגבלת ועד שיפותחו שדות הגז האחרים.   מבדיקת "כלכליסט" עולה שרכש הגז יבוצע על ידי החברה הממשלתית נתג"ז (נתיבי גז) שפועלת היום בתחום הקמת מערכת חלוקה והולכה של גז טבעי למקומות שונים בארץ. הרעיון נבחן בימים אלו ברמה המשפטית כיוון שמדובר בהתערבות חריגה של המדינה בשוק הגז הטבעי, והיא מצביעה לכאורה על כשל חמור שקיים בו. הבדיקה אמורה להסתיים עד סוף הרבעון השלישי של 2011.