Group items tagged

הוועדה פרסמה היום (ה') את דוח הביניים שלה לשימוע ציבורי. לאחר השימוע יפורסם הדוח הסופי ויאושר בממשלה. כפי שנחשף לראשונה ב"גלובס", הוועדה מעריכה כי עד שנת 2040 תזדקק ישראל לכמות של כ-420 מיליארד מ"ק (BCM) של גז, כאשר כיום נמצאים בידיה מאגרים בהיקף של כ-750 מיליארד מ"ק. הוועדה ממליצה לשמור 50% מעתודות הגז בתגליות "תמר" ו"לוויתן" לשימוש פנים, ואת השאר להפנות ליצוא. שר האנרגיה והמים ד"ר עוזי לנדאו אמר בתדרוך כי "צריך לקחת בחשבון את הגיאו-פוליטיקה ואת הצורך ליצור ודאות במשק יחד עם רצון להבטיח תנאים שימריצו את המשך החיפושים ופיתוח השדות. ראש הממשלה ואני מינינו ועדה מקצועית שקיבלה סיוע ממיטב אנשי המקצוע בתחום. הדוח הראשוני יצא לשימוע ציבורי ולאחריו יצטרכו לגבש את כל ההערות ולהביא לדוח שעיקרי המלצותיו יוצגו לממשלה לקראת החלטתה. אני מבקש להודות לאנשי המשרד המעורבים בהכנת הדוח". ... עיקרי המלצות הוועדה: ■ היקף הגז הטבעי שיש להבטיח לטובת המשק המקומי מיום אישור ההמלצות ועד סוף שנת 2017 יהיה כ-400 מיליארד מ"ק. ■ החל מ-2018 צרכי המשק בכל שנה ייקבעו על בסיס תחזית ביקושים לגז טבעי במשק לפרק זמן של 25 שנים, על-פי תחזית שיפרסם משרד האנרגיה. ■ לא יותר יצוא גז טבעי ישראלי כל עוד היקף הגז הזמין להבטחת האספקה למשק המקומי נמוך מצרכי המש�

ישראל תשמור בידיה עתודת גז אסטרטגית בהיקף של 400 מיליארד מ"ק (BCM) ותאפשר ייצוא של גז בכמויות שמעל מכסה זו - כך ממליצה הוועדה לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה והמים שאול צמח. הוועדה פרסמה היום (ה') את דוח הביניים שלה לשימוע ציבורי. לאחר השימוע יפורסם הדוח הסופי ויאושר בממשלה. כפי שנחשף לראשונה ב"גלובס", הוועדה מעריכה כי עד שנת 2040 תזדקק ישראל לכמות של כ-420 מיליארד מ"ק (BCM) של גז, כאשר כיום נמצאים בידיה מאגרים בהיקף של כ-750 מיליארד מ"ק. הוועדה ממליצה לשמור 50% מעתודות הגז בתגליות "תמר" ו"לוויתן" לשימוש פנים, ואת השאר להפנות ליצוא. שר האנרגיה והמים ד"ר עוזי לנדאו אמר בתדרוך כי "צריך לקחת בחשבון את הגיאו-פוליטיקה ואת הצורך ליצור ודאות במשק יחד עם רצון להבטיח תנאים שימריצו את המשך החיפושים ופיתוח השדות. ראש הממשלה ואני מינינו ועדה מקצועית שקיבלה סיוע ממיטב אנשי המקצוע בתחום. הדוח הראשוני יצא לשימוע ציבורי ולאחריו יצטרכו לגבש את כל ההערות ולהביא לדוח שעיקרי המלצותיו יוצגו לממשלה לקראת החלטתה. אני מבקש להודות לאנשי המשרד המעורבים בהכנת הדוח". מנכ"ל המשרד לאנרגיה ומים שאול צמח אמר כי "האתגר של ניהול המשאבים שנמצאו שאופן שישמשו לשנים ארוכות הוא לא פחות חשוב מהאתגר של מציאתם. נית

בשיחות שמקיים לאחרונה משרד האוצר עם רשות ההגבלים העסקיים נבחנות סנקציות לריסון המחיר שידרשו השותפויות הישראליות על הגז הטבעי, בעקבות משבר הגז המצרי. כן נבחנת האפשרות להגביל את משך חוזי הגז שלהן עם חברת החשמל לשלוש שנים. במקביל הצהיר שר התשתיות עוזי לנדאו כי בכוונתו להכריז על הגז כמוצר בר־פיקוח

השיבושים באספקת הגז המצרי יצרו ואקום במשק הגז הישראלי שאותו מילאו שותפויות הגז המקומיות תוך שהן גוזרות קופון שמן. בעקבות העיכובים בהגעת הגז המצרי חתמה שותפות הגז "ים תטיס" בשבועות האחרונים על עסקאות הנוקבות במחירים הגבוהים בכ־40%-45% ממחירי השוק. על רקע זה החלו גופי הרגולציה השונים המפקחים על שוק הגז - משרד האוצר, משרד התשתיות הלאומיות, משרד ראש הממשלה ורשות ההגבלים העסקיים - לבחון דרכים להגביל את כוחן של שותפויות הגז ב"תמר" וב"לוויתן" ולמנוע את הפיכתן למונופול.   אייל גבאי. פנה לרשות ההגבלים העסקיים צילום: צביקה טישלר במשרד האוצר בוחנים בין היתר לאסור את ייצוא הגז ממאגר "לוויתן" וכן להגביל את משך החוזים עם חברת החשמל לשלוש שנים בלבד. במידה וסנצקיות אלה יצאו לפועל מדובר יהיה במכה קשה עבור שותפויות הגז, שמסתמכות על צפי לתזרים מזומנים ממכירת הגז לחו"ל ומחתימת עסקאות מקומיות ארוכות טווח כמקור מימוני לפיתוח מאגרי גז.   כספים אלה צפויים לשמש את השותפויות למימון פיתוח מאגרי גז קיימים כ"תמר" ו"נעה" וכן מאגרים עתידיים כ"לוויתן".   במקביל, כפי שנחשף אתמול ב"כלכליסט" פנה מנכ"ל משרד ראש הממשלה אייל גבאי לראש הרשות להגבלים עסקיים דיויד גילה, וביקש ממנו לבחון האם יש בידי הרשות כלים לוודא שספקי הגז הישראלים ל

חלקו הראשון של תחנת הכוח הסולארית באשלים, יוצא סוף סוף לדרך: המדינה חתמה היום (א') עם הזוכה במכרז, חברת Ashalim Sun PV, על הסכם הזיכיון בפרויקט - שיכלול תכנון, מימון, הקמה והפעלה של תחנת הכוח בהספק 30 מגה ואט. ההסכם נחתם בנוכחות שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו ובנוכחות אדם הווארד וטל מונד, מנכ"לים משותפים של חברת סאן ישראל כלל. תחנת הכוח, הצפויה להתחיל לייצר חשמל במהלך המחצית הראשונה של שנת 2015, מתוכננת להיות מהגדולות מסוגה בעולם, לכשיצטרפו אליה שני המתחמים הנוספים בפרויקט, שיפעלו בטכנולוגיה תרמו-סולארית ויספקו 110 מגה-וואט כל אחת. יחדיו, אמורות התחנות לספק כ-2% מסך ייצור החשמל במשק ובממשלה מקווים כי הן יהוו אבן דרך משמעותית לקראת עמידה ביעדים, לפיהם עד לשנת 2020 10% מהחשמל במשק יתבסס על מקורות אנרגיה "ירוקים". חברת Ashalim Sun PV, המורכבת מחברת סאן ישראל כלל בבעלותן של החברות כלל סאן, סאן אדיסון ישראל וסאן אדיסון ארה"ב, הוכרזה כזוכה במכרז לפני כחודשיים, לאחר שהציעה מחיר של 50.7 אגורות לקילו-ואט שעה. במשרד האוצר ציינו כי מדובר במחיר הנמוך משמעותית ממחירים המקובלים להפקת חשמל בטכנולוגיה זו. תחנת הכוח תוקם על פי הזכיון במודל BOT, במסגרתו מתחייב הזכיין לתכנן, להקים ולתפעל את התחנה במשך תקופה כוללת של 27 שנים - ובסופו להעביר�

שר האנרגיה והמים, ד"ר עוזי לנדאו, קיים הבוקר דיון עם צוות ההיגוי הבינמשרדי, הכולל את כלל גורמי משק האנרגיה, בנושא בצורת החשמל הצפויה בקיץ 2012. בדיון השתתפו בכירים ממשרד האנרגיה והמים, רשות החשמל, רשות הגז הטבעי, וממשרדי האוצר, הגנת הסביבה, חברת החשמל, תש"ן (תשתיות נפט), ונתג"ז (נתיבי גז).   צוות ההיגוי הבינמשרדי, בראשותו של ד"ר יהודה ניב, מנהל מינהל החשמל במשרד האנרגיה והמים, מתכנס אחת לשבועיים כדי לקדם פתרונות למחסור הצפוי, ולפתור את הבעיות המתעוררות עם מימוש הפתרונות, קטנה כגדולה, העולות בדיונים.   בדיון המיוחד הבוקר, עלו בין השאר הנושאים הבאים: 1. דלקי גיבוי - הטיפול הנדרש עקב המחסור בגז טבעי, לצורך הגדלת המלאי התפעולי של הדלקים החלופיים, ומתן הרשאות של משרד הגנ"ס לשימוש בהם, בהתאם הצורך. 2. גנראטורים - גיוס גנראטורים הנמצאים בידי גופים ציבוריים שונים לשעת חירום, לצורך ייצור חשמל בקיץ הקרוב. 3. טורבינות גז יבילות - בחינת הבאת טורבינות גז יבילות, המיועדת, בין השאר, לשעת חירום, לשימוש בעת הצורך. 4. יצרני חשמל פרטיים - הפעלת תחנות כוח המושבתות או פועלות באופן חלקי, עקב המחסור בגז טבעי. 5. הפחתת ביקושים - הצעות הצוות להפחתת ביקושים, אם באמצעות תעריפים היוצרים תמריץ כלכלי להקטנת הביקוש בשעות הפסגה, כמו �

כנסו לארכיון של החדשות הכלכליות העולמיות, תבדקו מה היה הנושא הכלכלי המרכזי שעניין את הציבור עד לפני חודש, ותגלו שזה היה מחיר הנפט. באמריקה, באירופה ובכל מדינה שאינה מייצאת נפט, חששו הכלכלנים שהמשך עליית מחירי הנפט ירמוס את הניצנים השבריריים של מה שנראה כמו התאוששות כלכלית. ברור מדוע. בארה"ב, ברגע שמחירי הבנזין עולים, מיד נחתכות המכירות בענף הרכב, אחד החשובים לכלכלה האמריקאית. ולא רק הם: האמריקאים נוסעים הרבה, דלק הוא סעיף מרכזי בסל ההוצאות המשפחתי שלהם, וכל עלייה במחירו מכניסה אותם לבונקר צרכני. הבנזין יקר? הציבור מפסיק לרכוש מוצרים מיד, תגובה קשה עבור משק ש-70% מהתוצר שלו מבוסס על צריכה פרטית. נכון, בינתיים מחירי הנפט העולמיים התייצבו ואפילו נסוגו מעט בזכות תפוקה מוגברת של ערב הסעודית. אבל כל התאוששות כלכלית גלובלית או עלייה במפלס החרדה הביטחונית במזרח התיכון יכולה להקפיץ אותם שוב כלפי מעלה. מה שפחות ברור הוא מהיכן האדישות של קברניטי הכלכלה הישראלית בכל הקשור לעליית מחירי הנפט עד כה ומהאפשרות שהם ימשיכו לעלות בעתיד. מחירי הנפט, הבנזין והמזוט לתעשייה משפיעים מיידית על כל תעשיין וכל משק בית בישראל, אבל אצלנו לא מדברים על זה. ברמת משק הבית, כל אחד יודע שמחיר החשמל עלה ושנסיעה הלוך-חזור לאילת הו

השנה שהיתה: מלחמות, קרבות אגו ופיצוצים פצצות מימן אספקת הגז המצרי ב-2011 "מה אתה עושה כדי שלמצרים לא ישתלם לסגור לנו את הברז?", נשאל לפני שלוש שנים יוסי מימן בראיון ל-TheMarker. "יש לנו הסכם שלום יציב בן עשרות שנים, ומעולם לא הופרו תנאיו. אבל הגלובליזציה היא התשובה לחששות. אתה הרי לא יכול להעניש לקוח אחד - ולצפות לאדישות מן העולם", השיב מימן. בינתיים, העולם דווקא מפרגן ל"אביב הערבי", ומפגין אדישות כלפי שמונת הפיצוצים שאירעו בצינור הגז שבחצי האי סיני מתחילת השנה. מימן איבד את פטרונו הפוליטי במצרים, איבד את שותפו המצרי לפרויקט EMG, איבד את התזרים שנועד להשיב את חובותיו ובאחרונה איבד גם את יד ימינו זה 21 שנה. "מי שעושה דברים גדולים, כשהוא טועה - הוא גם טועה בגדול", אמר אז מימן בראיון. מדינת ישראל, מצדה, איבדה ספק שאמור היה להזרים 45% מהגז שלה, ונותרה תלויה בחסדי מונופול מדולדל - בעוד שהיא סופרת את הדקות להחלפתו במונופול אחר. הענף הסולארי מציג: ההתפכחות האווירה הרומנטית שאפפה את הצטרפות ישראל אל חבר המדינות המתמרצות ייצור חשמל ירוק פינתה ב-2011 את מקומה להתרסקות קשה וכואבת על קרקע המציאות הפוליטית, הכלכלית והביורוקרטית. זה החל בהוראת משרד האוצר להקפיא את כלל המכסות הסולאריות, ובקרב מתוקשר מעל דפי העיתונות ובין מ�

"8.5%. זהו מרכיב השכר בהוצאות התפעוליות של חברת החשמל - ההוצאות שאנחנו הצרכנים משלמים עליהן במסגרת חשבון החשמל. את הנתון הזה גילינו במקרה בתוך מצגת שהציג השבוע רכז האנרגיה באגף התקציבים באוצר בכנס שנערך במכון לאנרגיה וסביבה. אל תתבלבלו. 8.5% האלה הם לא מרכיב העלות העודפת של הבונוסים המנופחים, הפנסיה וחריגות השכר של עובדי חברת החשמל. זוהי עלות משכורותיהם של 12,500 עובדי החברה, מהשקל הראשון ועד לאחרון. במלים אחרות, גם אם יקחו מהעובדים את כל ההטבות, יוזל תעריף החשמל באחוזים בודדים. ... לפי הגרסה הרשמית באוצר, מדובר ב-4 מיליארד שקל לשנה, שהם קצת פחות מ-20% מתקציב החברה. ... ומה לגבי הרפורמה? האם ההפרטה החלקית של משק החשמל תביא לנו את בשורת ההוזלה? ממש לא. כשנשאל השבוע בכנס שאלה ישירה - האם הרפורמה תביא להוזלת מחירי החשמל - השיב רכז האנרגיה, אורן משה, בהתחמקות אלגנטית. זו לא המטרה שלשמה נועדה הרפורמה, אמר והסביר שבעיית הבעיות של משק החשמל היא תהליך שחיקת ההון העצמי של חברת החשמל, תהליך שייאלץ את המדינה בסופו של דבר לסבסד את החברה. זה לא רק חוסר היעילות במלים אחרות, זה לא רק חוסר היעילות, אלא גם תעריף החשמל, שאחראיים לתחלואי משק החשמל. ואם כבר הזכרנו את התעריף, משה סבור שתעריף החשמל אינו מכסה את הוצאותיה של חברת החשמ�

משרד התשתיות הלאומיות משנה פניו ויקרא מעתה משרד האנרגיה והמים.   השינוי נועד על מנת לתת ביטוי הולם לתחום סמכויותיו של המשרד ולעיקר פעילותו - טיפול במשקי האנרגיה, המים, המשאבים הטבעיים והתשתיות.   ראוי לציין כי בעבר שונה שמו של המשרד מ"משרד האנרגיה" למשרד התשתיות הלאומיות, כאשר חלש על משק התחבורה כמו גם על מינהל מקרקעי ישראל.   לאחרונה ביצע לשכת הפרסום הממשלתית מחקר עבור המשרד, ממנו עולה כי המונח "תשתיות לאומיות" אינו ברור דיו לציבור וכי הציבור אינו מזהה עמו את האחריות על משקי האנרגיה והמים

חברות הבנות, רמת נגב אנרגיה ואשדוד אנרגיה, של אדלטק וזורלו אנרגיה, חתמו על הסכם לרכישת אנרגיה ומתן שרותי תשתית עם חברת החשמל לישראל הסכם רכישת חשמל עם חברת חשמל נחתם היום אחה"צ (א') בחסות שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו בין שתי חברות המקימות תחנות קו-גנרציה, שעתידות לייצר חשמל למכירה וקיטור ושירותי תעשייה אחרים לשימוש במפעלים. חברת רמת נגב מקימה את תחנת הכח במתחם מפעל מכתשים שברמת חובב, בהספק של כ- 110 מגה-וואט, חברת אשדוד אנרגיה המקימה את תחנת הכוח במפעל אגן כימיקלים בהספק של כ- 55 מגה-ואט.   תקופת ההסכם היא למשך כל תקופת הרישיון של החברות ומאפשרת לחברות למכור עודפי אנרגיה לצרכני קצה ולחברת החשמל החל ממועד ההפעלה המסחרית המתוכנן למחצית 2014.   הסכם זה, מצטרף לדיווחים קודמים שהעבירו החברות לאחרונה בדבר חתימת ההסכמים של החברות עם שותפות תמר בקשר לאספקת גז טבעי ולהסכם הולכת הגז הטבעי עם נתג"ז.   שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, אמר במעמד החתימה  כי: "מתוך תחושת אחריות למשק,  ולצורך לספק לאזרחי ישראל חשמל זמין ואמין פועלת לשכת השר, על פי הנחייתי, יום ולילה, בכדי לקדם את כניסתם של יצרני החשמל הפרטיים. כך היה כשקבענו תאריכי יעד להשלמת ההסדרות, וכך היה כאשר טיפלנו והסרנו את כל החסמים שעמדו בפני היזמים, ועל כך - יע�

"המשרד להגנת הסביבה צפוי לפרסם חוות דעת מיעוט למסקנות ועדת צמח לבחינת מדיניות הגז, לאחר שבטיוטת הדו"ח שפורסמה אתמול, לא התקבלה דעת השר ובכירי משרדו בנושאים שאותם בחנה הוועדה. דעת המיעוט תעסוק בעיקר במדיניות יצוא הגז, שאותו דרש המשרד להגביל למינימום, וכן צפי צריכת הגז במשק בעשורים הקרובים, שאותו אמדה הוועדה בכ-450 מיליארד מ"ק (BCM) עד 2040, כאשר במשרד דרשו להגדיל כמות זו בכ-200 BCM לפחות. גם לאחר פרסום מסקנות הביניים של הוועדה באפריל, פירסם המשרד להגנת הסביבה חוות דעת מיעוט בנושא, בחתימתה של שפר, הקוראת להגביל את היצוא ולהגדיל את צפי הצריכה בישראל. השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, קרא השבוע בראיון ל-TheMarker לדחות את קבלת ההחלטות בשלוש שנים לפחות, עד שיתברר היקף משאבי הגז של ישראל, כמו גם יכולתו של המשק להטמיע את הגז בתעשייה ובתחבורה. ואולם, הוועדה ציינה כי דחיית הכרעתה תגרור פגיעה בפיתוח משק הגז, בשל האי-ודאות שתשרור בו, וכן תסב להכנסות המדינה נזק של מאות מיליוני דולרים בשנה. על פי טיוטת הדו"ח הסופי שנחשפה אתמול, יתאפשר יצוא של 500 BCM גז טבעי, כ-53% מהמשאבים. הוועדה קובעת כי יש להבטיח אספקה מקומית של גז טבעי ל-25 שנה, וכי הגבלת היצוא תגרור האטה ואף עצירה של פיתוח מאגרי הגז. כמו כן, נקבע כי צפי צריכת הגז בישראל עד 2040 הו

היערכות משרדי הממשלה למחסור הצפוי בחשמל בקיץ הקרוב תוארה עד כה כניסיון למנוע פגיעה במרקם החיים השוטף של צרכני החשמל במשק. אלא שכעת מתברר כי המציאות של אי-אספקת חשמל לובשת גם פנים כלכליים ונושאת בהשלכות כספיות כבדות. דו"ח כלכלי מקיף שהזמין משרד האנרגיה והמים לפני כשנה והוגש לידיו בנובמבר האחרון מצא כי עלות אי-אספקת חשמל למשק למשך שעה בלבד עשויה להסתכם בנזק ישיר של 641.2 מיליון שקל - זאת, במגזר המסחרי למשל, כתוצאה מאובדן ערך מוסף, פגיעה בציוד, נזק לחומרי גלם, מוצרים בתהליך ומוצרים מוגמרים, ועלויות של הפעלה מחודשת. צילום: רויטרס מנתוני הדו"ח עולה כי המגזר שצפוי להיפגע כלכלית בהיקף הרחב ביותר הוא המגזר המסחרי-ציבורי, שצפוי לספוג נזק של 373 מיליון שקל בכל שעה של הפסקה באספקת החשמל. עלות הפגיעה במגזר התעשייה תהיה כ-148 מיליון שקל לשעה, ואילו משקי הבית צפויים לספוג נזק שווה ערך לכ-93 מיליון שקל בכל שעה מוחשכת. היקף הנזק הכספי זינק מאז חישובו הקודם ב-2005 בשיעור של כ-23%, ומאז 1995 קפץ ביותר מפי ארבעה. אלא שלצד החשיבות הכלכלית שבנתונים, עשויים אלה לשאת בחשיבות גם לגבי פן נוסף שנבחן בימים אלה - קביעת זהות צרכני החשמל שינותקו בהפסקות החשמל היזומות בעת עומסי יתר על מערכת החשמל. כפי שפורסם אתמול ב-TheMarker, משרד האנרגי

"העשור הבא הולך להיות עשור ההתייעלות האנרגטית", אומר כהן. "ייצור האנרגיה יהיה מוגבל, בגלל עליות מחירים של משאבי הטבע, ומעבר לשימוש מופחת באנרגיה גרעינית בגלל אסון הכורים האטומיים לחשמל ביפן. זה אומר, שנצטרך להגיע ליותר תוצר עם פחות משאבי אנרגיה. הפחתת כמות האנרגיה שייעשה בה שימוש בעבור יחידת תוצר - זו המטרה המוצהרת של כמעט כל מדינות העולם".

מי שהסביר למגזר העסקי בסין את ההשלכות הכלכליות של הדיונים בוועידת האקלים בדרבן, שהתקיימה בדצמבר האחרון, הוא ישראלי. יריב כהן (36) עשה זאת בראיון לתוכנית אירוח מרכזית של הטלוויזיה הממשלתית הסינית. לפניו ישבו בכיסא המרואיין טוני בלייר ובאן-קי מון. כהן הוא נשיא קמקו (Camco), חברה ציבורית שמניותיה (סימול: CAO) נסחרות מ-2006 בבורסת AIM הבריטית. קמקו אינטרנשיונל מפתחת מיזמים שונים ואף משונים, תחת הכותרת "אנרגיה ירוקה" - בין השאר בסין, במלזיה, בארה"ב, בדרום אפריקה, באוגנדה ובבוצוואנה. באיידהו, ארה"ב, למשל, התחילו החודש לייצר חשמל מצואת פרות. מדובר ברפת, שבה יותר מ-15 אלף ראשי בקר שבבעלות חוואי, שעד עתה נהג לאסוף ולשפוך את צואת הפרות לגינה, או למאגר המים. אלא שלפני שנים ספורות סומנו הפרשות פרות וכבשים כמחוללות הנזק הגדולות למערכת האקולוגית העולמית. הצואה, השתן והגזים של המקנה נחשבים מזהמי קרקע ומקורות מים, ויצרנים של גזי חממה מזיקים. התרחבות משק החלב העולמי, עם כניסת מדינות אסיה לייצור מוגבר של מוצרי חלב, החריפה את המצב, והגבירה דרישה לפתרונות. לחוואי האמריקני בנתה קמקו מכתש בגודל של מגרש כדורגל, מחופה, מכוסה ואטום לחלוטין, שאליו נאספת צואת הפרות. במתקן מתרחש תהליך תסיסה, שבתום כשלושה שבועות, מתחיל לייצר גז מתאן. הגז

משק האנרגיה הישראלי לא תלה מלכתחילה תקוות גדולות באנרגיית הרוח. בניגוד למדינות אירופיות דוגמת דנמרק, שם אנרגיית הרוח תופסת 24% ממשק החשמל, בישראל היעד שהוצב לטורבינות בשנת 2020 עומד על 3% לכל היותר, כלומר 800 מגה-ואט. כיום סך הייצור הוא פחות מ-10 מגה-ואט, ועד היום אישרה רשות החשמל 3 פרויקטים בלבד. ◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק טורבינת רוח. "אין למדינה תשתית הולכה" צילום: איי-אף-פי למרות זאת אנרגיית הרוח מנסה להרים את הראש. קיבוצים ומושבים חתמו על חוזים ראשוניים עם יזמים וחברות להקמת פרויקטים, מדידות רוח פרטיות מבוצעות בעשרות מוקדים וחברות אנרגיה ירוקות שעד עתה התמקדו בתחום הסולארי, ובהן אנלייט וסולארית דוראל, מפנות משאבים לייצור חשמל מרוח. הסיבה המרכזית להתעוררות נעוצה בכך שבנובמבר 2011 הוסדרו לראשונה התעריפים לטורבינות הרוח הבינוניות והגדולות. אחרי המתנה ארוכה פרסמה רשות החשמל הסדרה ראשונה, שבה נקבע כי טורבינות בהספק של יותר מ-50 קילו-ואט יזכו במכסה הראשונה (עד 440 מגה-ואט) לתעריף של 53 אגורות לקוט"ש וכי הטורבינות שיוסדרו במכסה השנייה (800-440 מגהואט) יקבלו 49 אגורות לקוט"ש. סיבה נוספת להתעוררות נעוצה בהאטה בתחום האנרגיה הסולארית, שכן יזמי אנרגיית השמש מקבלים כעת פחות כסף עבור כל קוט"ש שהם מי

משק האנרגיה הישראלי לא תלה מלכתחילה תקוות גדולות באנרגיית הרוח. בניגוד למדינות אירופיות דוגמת דנמרק, שם אנרגיית הרוח תופסת 24% ממשק החשמל, בישראל היעד שהוצב לטורבינות בשנת 2020 עומד על 3% לכל היותר, כלומר 800 מגה-ואט. כיום סך הייצור הוא פחות מ-10 מגה-ואט, ועד היום אישרה רשות החשמל 3 פרויקטים בלבד. ◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק טורבינת רוח. "אין למדינה תשתית הולכה" צילום: איי-אף-פי למרות זאת אנרגיית הרוח מנסה להרים את הראש. קיבוצים ומושבים חתמו על חוזים ראשוניים עם יזמים וחברות להקמת פרויקטים, מדידות רוח פרטיות מבוצעות בעשרות מוקדים וחברות אנרגיה ירוקות שעד עתה התמקדו בתחום הסולארי, ובהן אנלייט וסולארית דוראל, מפנות משאבים לייצור חשמל מרוח. הסיבה המרכזית להתעוררות נעוצה בכך שבנובמבר 2011 הוסדרו לראשונה התעריפים לטורבינות הרוח הבינוניות והגדולות. אחרי המתנה ארוכה פרסמה רשות החשמל הסדרה ראשונה, שבה נקבע כי טורבינות בהספק של יותר מ-50 קילו-ואט יזכו במכסה הראשונה (עד 440 מגה-ואט) לתעריף של 53 אגורות לקוט"ש וכי הטורבינות שיוסדרו במכסה השנייה (800-440 מגהואט) יקבלו 49 אגורות לקוט"ש. סיבה נוספת להתעוררות נעוצה בהאטה בתחום האנרגיה הסולארית, שכן יזמי אנרגיית השמש מקבלים כעת פחות כסף עבור כל קוט"ש שהם מי

עוד צעד בפתיחת משק האנרגיה לתחרות: משרד האנרגיה והמים גיבש הנחיות לקבלת רישיונות לחיפושי נפט ביבשה ההנחיות, אשר מפורסמות להתייחסות הציבור, יאפשרו לכל הגורמים המתאימים להתמודד על שטחי חיפוש והוצגו למועצת הנפט בישיבתה ההאחרונה   עיקרן של ההנחיות, אשר במקביל יפורסמו להתייחסות הציבור, הוא ביצוע הליך תחרותי שוויוני כמקובל באיחוד האירופי: לאחר שגורם כלשהו מבקש לערוך חיפושים בשטח פנוי, יפורסם המידע לציבור בדבר השטח המבוקש, כך שתינתן אפשרות לגורמים נוספים להגיש בקשה לחיפוש בשטח. ההצעות שתוגשנה תיבחנה על ידי מדדים של איכות תוכנית העבודה, איכות המומחים ועוד.   עד היום ניתנו רישיונות חיפושי הנפט ביבשה על בסיס חוק הנפט, אשר אפשר לראשון שמבקש רישיון בשטח מסוים - לקבלו (על בסיס כל הקודם זוכה).   במועצת הנפט שהתכנסה ביום רביעי, ה- 6 ביוני 2012 הציג הממונה על ענייני נפט במשרד האנרגיה והמים לחברי המועצה את ההנחיות הללו, זאת בהמשך לדיון בישיבת המועצה הקודמת בה נידון גם הצורך בהכנת הנחיות אלו.   בנוסף לכך, בישיבת מועצת הנפט, הוצגה בפני המועצה בקשת שיעבוד של אבנר חיפושי נפט שותפות מוגבלת, דלק קידוחים שותפות מוגבלת ודור חיפושי גז שותפות מוגבלת על חלקן בחזקת "תמר", לטובת פיתוח השדה וזאת לצורך המימון הפרויקטאלי ש

המושג "התייעלות אנרגטית" היה עד כה בעיקר תיאורטי, אך מסמך מדיניות חדש שגובש ברשות החשמל, והוגש לאחרונה למשרד התשתיות, ממליץ לייעל את צריכת החשמל בישראל ולהפחית את גזי החממה - באמצעות מונים חכמים שיותקנו לכלל הצרכנים בישראל עד שנת 2014.   המונה החדש מהווה בשורה צרכנית של ממש: הוא יאפשר לכל אחד מאיתנו לדעת בזמן אמת כמה חשמל אנחנו צורכים, כמה זה עולה לנו, ואף לקבל התרעות בשעות בהן צריכת החשמל יקרה יותר. עד כה, פעל המונה רק בפיילוט בקרב 6,000 צרכני החשמל הגדולים במשק.   מסמך המדיניות, שפרטיו לא פורסמו עד כה, מתבסס על עבודה שבוצעה ברשות החשמל לפיה ניתן יהיה לייעל את משק החשמל בכ-6% ולחסוך בטווח הרחוק הרבה מאוד חשמל "מיותר". מהלך זה נעשה בהמשך לתוכנית הלאומית שאושרה לאחרונה בממשלה, בנוגע להפחתת גזי חממה.   כמה זה יעלה? מחיר המהלך עומד על פי החישובים על כ-3.1 מיליארד שקל, שיתפרשו על פני שלוש השנים הקרובות. מבחינת הצרכנים, מדובר בתוספת קבועה של 10.32 שקל לחודש (וכ-123 שקל בשנה).   עם זאת, ברשות מדגישים כי בטווח הרחוק המהלך יביא לחיסכון מתמשך והתייעלות הן בחשבונות החשמל הביתיים והן באופן ניהול משק החשמל. מנתוני הרשות עולה כי החיסכון לצרכנים הביתיים יעמוד על בין 10%-20% מחשבון החשמל. במונחי המשק, אגב, מדובר בחיסכון של כ-1.7 מי

לפי תוכנית חדשה של רשות החשמל, עד 2014 יותקן בבתינו מונה חכם, שיאפשר לדעת בזמן אמת כמה חשמל אנחנו צורכים, כמה זה עולה לנו ואף לקבל התרעות בשעות בהן צריכת החשמל יקרה יותר. עבור המונה נצטרך לשלם עוד 10 שקלים בחודש, אך לפי ההערכות החיסכון בחשבון יגיע ל-10%-20% המושג "התייעלות אנרגטית" היה עד כה בעיקר תיאורטי, אך מסמך מדיניות חדש שגובש ברשות החשמל, והוגש לאחרונה למשרד התשתיות, ממליץ לייעל את צריכת החשמל בישראל ולהפחית את גזי החממה - באמצעות מונים חכמים שיותקנו לכלל הצרכנים בישראל עד שנת 2014.   המונה החדש מהווה בשורה צרכנית של ממש: הוא יאפשר לכל אחד מאיתנו לדעת בזמן אמת כמה חשמל אנחנו צורכים, כמה זה עולה לנו, ואף לקבל התרעות בשעות בהן צריכת החשמל יקרה יותר. עד כה, פעל המונה רק בפיילוט בקרב 6,000 צרכני החשמל הגדולים במשק.   מסמך המדיניות, שפרטיו לא פורסמו עד כה, מתבסס על עבודה שבוצעה ברשות החשמל לפיה ניתן יהיה לייעל את משק החשמל בכ-6% ולחסוך בטווח הרחוק הרבה מאוד חשמל "מיותר". מהלך זה נעשה בהמשך לתוכנית הלאומית שאושרה לאחרונה בממשלה, בנוגע להפחתת גזי חממה.   כמה זה יעלה? מחיר המהלך עומד על פי החישובים על כ-3.1 מיליארד שקל, שיתפרשו על פני שלוש השנים הקרובות. מבחינת הצרכנים, מדובר בתוספת קבועה של 10.32 שקל לחודש (וכ-123 שקל בש

צפי לגל של תביעות בעקבות הפסדים שייגרמו ליזמים בתחום הסולארי, עקב שינויי המדיניות של רשות החשמל - כך מעריך היום (ב') עו"ד אמנון אפשטיין ממשרד אי.אר.אם, במסגרת מושב מיוחד שדן במצב הענף הסולארי בישראל בוועידת הנדל"ן של העיתון "גלובס". ממלאת מקום רשות החשמל, עו"ד אורית פרקש-הכהן, שתחילה אישרה את השתתפותה בדיון - בחרה להודיע ברגע האחרון על היעדרות ממנו ונימקה זאת ב"אילוצים של לוחות זמנים". לדברי עו"ד אופשטיין, הסדרה החדשה של מכסות בתחום האנרגיה הסולארית, עשויה להשאיר שחקנים רבים מחוץ למשחק ולכן סביר שלפחות חלק מהם ינסו את מזלם בבית המשפט - "כי אין להם מה להפסיד", כדבריו. סגנית ראש אגף השיווק בחברת החשמל, אורנה גולן אמרה בהתייחס להסדרה החדשה לחלוקת מכסות לאנרגיה סולארית, כי טרם הוחלט אם היא תיכנס לתוקף במהלך השבוע הקרוב או במועד אחר - במהלך החודש. על-פי ההסדרה החדשה, יחולקו היתרים ליצרנים עסקיים ופרטיים להפקת חשמל סולארי ומכירתו לחברת החשמל. לדבריה, המתעניינים שמבקשים להיכלל בה - רבים: "מדובר בהיקפים אדירים וחברת החשמל עמדה בשצף של בקשות וקיימת בעניין זה מאסה. אנחנו נערכים לקראת האסדרה הזאת וניגש אליה כשאנחנו מוכנים", אמרה גולן. לדברי מנכ"ל אי.טי סולאר, רפי קירשנבאום, "אין לי ספק שהמכסה תמוצה לגמרי והשאלה

בראשית חודש אפריל יעלה (שוב) תעריף החשמל במשק, והפעם בשיעור של 8.9%. עלייה זו נובעת ממצבו הקשה של משק החשמל בישראל, ובעיקר בשל השימוש הגובר בסולר היקר כתחליף לגז הטבעי. ככל הנראה, צפויות במהלך השנתיים הקרובות עלייות נוספות בתעריף, בשיעור גדול אף יותר. בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט בעקבות ההתייקרות הצפויה, הצהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי על רשות החשמל לבחון מעבר למבנה חדש של תעריף החשמל, המבוסס על מדרגות מחיר (תעריף דיפרנציאלי). זאת, בהתאם לרמת ההכנסה של הצרכנים, מעין "סובסידיה" לשכבות החלשות ולגורמים אחרים שתממומן על ידי השכבות האמידות. הכרזה זו גררה ביקורת רבה, בטענה כי צעד זה רק יגביר את הנטל על מעמד הביניים הישראלי, שיספוג את מרבית ההעלאה.   שינוי מבנה התעריף בישראל למדורג הוא צעד נחוץ והכרחי, אולם הפורום הישראלי לאנרגיה, ארגון ללא כוונת רווח העוסק במדיניות אנרגיה בת קיימא, מציע לממשלת ישראל לאמץ מודל מעט שונה לקביעת המדרגות - בהתבסס על כמות החשמל הנצרכת חשמל, ולא על מבחני הכנסה. זאת, בדומה לנהוג במשק המים זה שנים רבות.   החסכנים מסבסדים את הבזבזניים   העלאת מחיר החשמל הניכרת הצפויה בשנים הקרובות, תפגע בראש ובראשונה בשכבות החלשות בחברה. תעריף החשמל בישראל הוא אחיד (רגרסיבי) ביחס ל

ימים ספורים לאחר הודעתה של רשות החשמל על עליית מחירי החשמל ב-1 באפריל יונח השבוע על שולחנו של שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו דוח מקיף וראשון מסוגו - הקובע כי ניתן לשנות את מבנה תעריפי החשמל בישראל למבנה מדורג. מודל דומה מיושם בכמה מדינות בארה"ב ויפחית את חשבונות החשמל החודשיים של חלק ניכר מהציבור.   עמודי חשמל צילום: רויטרס הדוח, שגיבשו חוקרי הפורום הישראלי לאנרגיה, קובע כי צריכת שני העשירונים העליונים מהווה כ-42% מכלל צריכת החשמל ויוצרת נטל לא פרופורציונלי על משק האנרגיה; הוא מציע כפתרון 3 מדרגות תשלום שונות. מדרגה אחת מוזלת, מדרגה שנייה במחיר מעט גבוה מהמחיר הנוכחי ומדרגה שלישית גבוהה בהרבה. ב-1 באפריל יועלו מחירי החשמל ב-8.9%, מ-54.44 אגורות לקוט"ש (אחרי מע"מ) ל-59.28 אגורות לקוט"ש. על-פי ההצעה יש לקבוע מדרגות תעריף של 45, 63 ו-103 אגורות לקוט"ש (לעומת התעריף המוצע- 59.28 אג'). התוצאה : העשירונים הנמוכים יזכו לירידה של 14%-11% בעקבות התעריף החדש, ואילו העשירונים התשיעי והעשירי ירגישו עלייה של 30%-20% בתשלומים . רעיון התעריף המדורג הועלה כמה פעמים בעבר, גם מצד השר לנדאו עצמו. אך למרות הצהרות רבות בנושא המהלך טרם יושם, וצרכני החשמל הביתיים בישראל משלמים תעריף קבוע ואחיד שמושפע בימים אלה בעיקר ממצבו של משק הגז ומהעובדה

משק החשמל בישראל ניצב בפני אחד המשברים הקשים שידע. המחסור בגז טבעי תורגם כבר בשנה האחרונה לזינוק של 25% בתעריפי החשמל, ואלה צפויים לעלות בשנתיים הקרובות בכ-18% נוספים, בשלוש פעימות לפחות, שהראשונה שבהן יצאה לדרכה אמש. בעוד שבעולם נהפך המושג "התייעלות אנרגטית" לשגור במגזר הביתי ולאטרקטיבי במיוחד במגזר העסקי, הרי שבישראל עדיין מעדיפים למחות - ואופציית החיסכון מצויה עדיין בחיתוליה. רק מעטים התחילו עד כה לחפש וליישם טכנולוגיות שיאפשרו להם לצמצם את צריכת החשמל מבלי לפגוע בתפקוד היומיומי. הנה כמה מהפתרונות היצירתיים אשר יוכלו לחסוך לבית הפרטי ולבית העסק מאות ואלפי שקלים בחשבונות החשמל המאמירים. עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם מתקן המים מזרים כסף מתקני מים מינרליים או מים מטוהרים נהפכו בשנים האחרונות למוצר שכיח בבתים פרטיים, ובוודאי שבבתי עסק. מה שאנו נוטים לשכוח הוא שמדובר במכשיר זולל חשמל, שצורך חשמל גם כשאין מי שמשתמש בשירותיו. "מדדנו את צריכת החשמל של מתקן תמי 4 בלילה, ומצאנו שהוא צורך כ-2 קילו-ואט, לעומת 2.5-3 קילו-ואט במשך שעות היום", מספר משה פרומברג, הבעלים והמנכ"ל של חברת מילא. "הפער בין היום ללילה לא גדול, כי גם כשהמכשיר ב'סטנד ביי', הוא עדיין מחזיק את המים בטמפרט�