Group items matching

in title, tags, annotations or url

בראשית השבוע פרסמה התנועה לקיבוצים הצעה להשתתף בתכנית "פיילוט" התייעלות אנרגטית. התכנית היא המשך לשיתוף פעולה שהחל בין התנועה הקיבוצית לחברת החשמל, המעונינת לסייע לקיבוצים לבצע תהליכי התייעלות וחיסכון, הן ברמת הצריכה המשקית והן ברמת הצרכן המשפחתי.   במכתב לרכזי משק ומזכירויות קיבוצים מפרט איתמר שוויקה (ברקאי), איש אגף הכלכלה, את הקריטריונים לבחירת שני קיבוצים שישתתפו ב"פיילוט", המהווה לדבריו תמריץ משמעותי. המועמד צריך שיהיה "מעוניין בתהליך של התייעלות אנרגטית, יקצה לטובת התהליך אדם שיוגדר כממונה אנרגיה מטעם הקיבוץ, שבקיבוץ יזוהה פוטנציאל לחיסכון בהיקף משמעותי, ושבקיבוץ יהיה מגוון רחב של ענפים".   ראשיתו של מהלך לפני כחודשיים, בכנס בו השתתפו 250 נציגי קיבוצים. "הכנס היווה שלב ראשון בתהליך שיערך כשנה, במהלכה נקיים מפגשים עם "נאמני אנרגיה" בקיבוצים, נחלק ידיעונים לחברי הקיבוצים, נארגן אירועים הקשורים לחיסכון האנרגיה, ונעבוד מול בתי הספר בתוכניות לימוד לחיסכון באנרגיה" מסביר שוויקה.   צוות משותף עם חברת חשמל ירכז את פניות הקיבוצים להשתתף בתכנית הפיילוט. הרשמה לפיילוט בכתובת itamar@tkz.co.il, יש לציין שם הקיבוץ, איש קשר ודרכי התקשרות.   זאת ועוד, לטובת יצירת קאדר "נאמני אנרגיה" בקיבוצים - מוזמנים קיבוצ�

פרויקטים סולריים לצריכה עצמית, שהיו סגורים עד כה בפני רוב הקיבוצים, נפתחו בפני רבים מהם, בעקבות החלטת רשות החשמל בחודש שעבר, שהעמידה להם מכסת יצור סולרית בהטבה משמעותית. החלטת הרשות, שהתקבלה ב-6 בפברואר, קובעת כי תעריף החשמל לצריכה עצמית ליצרני חשמל סולרי בפרויקטים בהספק של עד 15 קילוואט יהיה 1.22 שקלים לקוט"ש (במשך עשרים שנה), תעריף המגלם הטבה של 0.75 שקלים לקוט"ש, לעומת תעריף חברת החשמל. כלומר, אילו רכשו הקיבוצים את החשמל מחברת החשמל, במקום לייצר אותו במערכות הסולריות, היה עליהם לשלם 0.75 שקלים נוספים לכל קוט"ש נצרך. מכסת היצור הסולרי ל-2012 לפי המתווה הזה נקבעה ל-15 מגהוואט ולאחר מכן בשנים 2015-2013 תוספת שנתית של 5 מגהוואט בתעריף שעדיין לא נקבע אך ככל הנראה יגלם סבסוד נמוך יותר. אנרגיה סולארית צילום: תומר אפלבאום רשות החשמל התנתה את הצטרפות הקיבוצים למסלול הסולרי הזה לאלה מהם שביצעו "הסדרה חוקית של מחלקי חשמל היסטוריים" ובמלים אחרות; רק לקיבוץ שחדל להיות צרכן חשמל בעל מונה יחיד, אלא התקין מונים נפרדים לכל צרכן וצרכן וחייב אותו בחשבון חשמל נפרד לפי צריכתו בפועל. "ההסדרה החוקית" גם כוללת חידוש תשתיות הולכת החשמל בקיבוץ והעברת האחריות ולאחזקת התשתית מאחריות הקיבוץ לאחריות חברת החשמל, או למי שהוסמך מטעמה לש

תחנת כוח פרטית שתופעל בטורבינת גז טבעי, תוקם על ידי חברת גלובל פאוור על קרקעות הקיבוץ הדתי חפץ חיים הסמוך לצומת קסטינה. הקיבוץ התנה את הסכמתו להשכרת הקרקע בכך, שתחנת הכוח לא תייצר חשמל בשבת. תחנת הכוח בכושר ייצור של 40 מגה-ואט תוקם על פני 6 דונם של קרקע חקלאית שתעבור שינוי והחשמל שיוצר בתחנה יימכר לחברת החשמל. עם זאת, עדיין לא התקבל אישור מינהל מקרקעי ישראל לשינוי ייעוד בקרקע ולהשכרתו לתחנת כוח לייצור חשמל. חברת גלובל פאוור מוחזקת על ידי איש העסקים אהוד בן ש"ך ורו"ח ניסן כספי שמתכננים להקים תחנות כוח נוספות על קרקעות של כמה קיבוצים. לפי החוזה, הכנסות הקיבוץ מדמי שכירות הקרקע צפויות להגיע ל-15 מיליון שקל לפחות ולכל היותר ל-22 מיליון שקל בתקופת התפעול (25 שנה). החוזה להקמת תחנת הכוח עדיין לא נחתם אך טיוטה סופית שלו כבר אושרה. קיבוץ חפץ חיים יוצג במו"מ להקמת התחנה על ידי עו"ד איתן מימוני. את גלובל פאוור ייצג משרד עוה"ד גלדפרב זליגמן ושות'. תחנת כוח של חברת החשמל

עסקי טורבינות הגז מתחממים - "חברת גלובל פאוור... שמתכננים להקים תחנות כוח נוספות על קרקעות של כמה קיבוצים". האם מנהל מקרקעי ישראל יעמוד מול הדהרה של אנשי העסקים להקמת טורבינות?

במסגרת ההסדר, צרכני חשמל שברשותם גנרטורים הפועלים על סולר ("דיזל גנרטורים") בהספק של קילו ואט 500 עד 5 מגה ואט, יכולים להפעיל את הגנרטור בזמן שיאי צריכת החשמל. בתמורה הם מקבלים "תמריץ" מחברת החשמל בדמות זיכוי כספי על כל קוט"ש שמיוצר על ידי גנרטור במקום על ידי חברת החשמל.   כמה שווה ה"תמריץ" הזה? על פי הערכות של חברה בתחום, גנרטור בהספק 1,000 קילו ואט ירוויח כ-750 אלף שקל בשנה. עם רווח כזה, לא פלא שעל העגלה הזו יש עוד ועוד קופצים.   אם בתחילת ההסדר, המצטרפים היו צרכנים שהיה ברשותם כבר גנרטור לצרכים עצמיים ופשוט מצאו דרך להרוויח ממנו כסף, היום יש כבר לא מעט חברות המציעות למוסדות, לקיבוצים ואף לאנשים פרטיים לעשות כסף באמצעות רכישת גנרטור במיוחד עבור הסדר זה. מספר המצטרפים להסדר מוערך בעשרות והוא כולל קיבוצים רבים, כמו גם מפעלים ואפילו בית חולים, שרבים מהם מפעילים יותר מגנרטור אחד.   יש דברים גרועים יותר מתחנה פחמית אם הציבור מרוויח אספקת חשמל רציפה בלי הפסקות, והצרכנים מרויחים כסף, מה רע? מסתבר שיש בכל זאת שני מפסידים: בריאות הציבור והסביבה. דיזל גנרטור הוא למעשה תחנת כוח קטנה, הפועלת על סולר, שהוא דלק מזהם, כאשר על הארובה לא מותקנים לרוב שום מתקנים להפחתת פליטות.   בניגוד לארובת תחנת כוח, ארובת הגנרטור היא נמו�

משק האנרגיה הישראלי לא תלה מלכתחילה תקוות גדולות באנרגיית הרוח. בניגוד למדינות אירופיות דוגמת דנמרק, שם אנרגיית הרוח תופסת 24% ממשק החשמל, בישראל היעד שהוצב לטורבינות בשנת 2020 עומד על 3% לכל היותר, כלומר 800 מגה-ואט. כיום סך הייצור הוא פחות מ-10 מגה-ואט, ועד היום אישרה רשות החשמל 3 פרויקטים בלבד. ◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק טורבינת רוח. "אין למדינה תשתית הולכה" צילום: איי-אף-פי למרות זאת אנרגיית הרוח מנסה להרים את הראש. קיבוצים ומושבים חתמו על חוזים ראשוניים עם יזמים וחברות להקמת פרויקטים, מדידות רוח פרטיות מבוצעות בעשרות מוקדים וחברות אנרגיה ירוקות שעד עתה התמקדו בתחום הסולארי, ובהן אנלייט וסולארית דוראל, מפנות משאבים לייצור חשמל מרוח. הסיבה המרכזית להתעוררות נעוצה בכך שבנובמבר 2011 הוסדרו לראשונה התעריפים לטורבינות הרוח הבינוניות והגדולות. אחרי המתנה ארוכה פרסמה רשות החשמל הסדרה ראשונה, שבה נקבע כי טורבינות בהספק של יותר מ-50 קילו-ואט יזכו במכסה הראשונה (עד 440 מגה-ואט) לתעריף של 53 אגורות לקוט"ש וכי הטורבינות שיוסדרו במכסה השנייה (800-440 מגהואט) יקבלו 49 אגורות לקוט"ש. סיבה נוספת להתעוררות נעוצה בהאטה בתחום האנרגיה הסולארית, שכן יזמי אנרגיית השמש מקבלים כעת פחות כסף עבור כל קוט"ש שהם מי

>> בשבוע שעבר הגישה האגודה לצדק חלוקתי עתירה לבג"ץ נגד רשות מקרקעי ישראל, בעקבות החלטת מינהל מקרקעי ישראל לאשר 57 פרויקטים סולאריים על אדמות מושבים וקיבוצים. כעת מתברר כי הגורם שהפנה את תשומת לבה של האגודה לנושא, וגם סייע לה בהכנת החומר המשפטי לעתירה, הוא משרד עורכי הדין המייצג את חברת SBY, המתקינה מערכות סולאריות על גגות, ומתחרה ביזמים הקרקעיים על מכסות ייצור החשמל הסולארי. ב-1 בינואר פירסם המינהל הודעה לעיתונות, שבה נמסר כי 57 פרויקטים סולאריים, המתוכננים על אדמות יישובים חקלאיים, ייהנו מהקלות באישור החכירה. זאת, לאור אישור תקנות מחמירות יותר על ידי מועצת מקרקעי ישראל, שעוררו סערה בענף. בין היתר, נקבע בתקנות החדשות כי יישובים לא יוכלו להחכיר קרקעות לשם הקמת מתקנים סולאריים עליהן, ועליהם להקים את המתקנים בעצמם. בנוסף, במקרה שבו כמה יישובים מתאגדים להקמת מתקן סולארי, בוטלה האפשרות ליישוב המוביל (שעל אדמותיו מוקם הפרויקט) להקצות 500 דונם לצורך המתקן, ומעתה הוא ייאלץ להסתפק ב-250 דונם. כמו כן בוטלה הנחת האזור בפריפריה, לאור הבנת המינהל כי פרויקטים סולאריים מקודמים בה בטעמי כדאיות, בשל קרינת השמש החזקה, ולפיכך אין צורך לתמרץ את הפריפריה בפרויקטים אלה. לאור ההתנגדות העזה לתקנות החדשות, החליט המינהל לק

משק האנרגיה הישראלי לא תלה מלכתחילה תקוות גדולות באנרגיית הרוח. בניגוד למדינות אירופיות דוגמת דנמרק, שם אנרגיית הרוח תופסת 24% ממשק החשמל, בישראל היעד שהוצב לטורבינות בשנת 2020 עומד על 3% לכל היותר, כלומר 800 מגה-ואט. כיום סך הייצור הוא פחות מ-10 מגה-ואט, ועד היום אישרה רשות החשמל 3 פרויקטים בלבד. ◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק טורבינת רוח. "אין למדינה תשתית הולכה" צילום: איי-אף-פי למרות זאת אנרגיית הרוח מנסה להרים את הראש. קיבוצים ומושבים חתמו על חוזים ראשוניים עם יזמים וחברות להקמת פרויקטים, מדידות רוח פרטיות מבוצעות בעשרות מוקדים וחברות אנרגיה ירוקות שעד עתה התמקדו בתחום הסולארי, ובהן אנלייט וסולארית דוראל, מפנות משאבים לייצור חשמל מרוח. הסיבה המרכזית להתעוררות נעוצה בכך שבנובמבר 2011 הוסדרו לראשונה התעריפים לטורבינות הרוח הבינוניות והגדולות. אחרי המתנה ארוכה פרסמה רשות החשמל הסדרה ראשונה, שבה נקבע כי טורבינות בהספק של יותר מ-50 קילו-ואט יזכו במכסה הראשונה (עד 440 מגה-ואט) לתעריף של 53 אגורות לקוט"ש וכי הטורבינות שיוסדרו במכסה השנייה (800-440 מגהואט) יקבלו 49 אגורות לקוט"ש. סיבה נוספת להתעוררות נעוצה בהאטה בתחום האנרגיה הסולארית, שכן יזמי אנרגיית השמש מקבלים כעת פחות כסף עבור כל קוט"ש שהם מי

מועצת מינהל מקרקעי ישראל תתכנס מחר כדי לדון בהקצאת קרקע למתקנים המייצרים חשמל מאנרגיה סולארית. ההצעה אמורה לאפשר הקמה של מתקנים על קרקעות מדינה חקלאיות, בהתאם למגבלות שונות שהטיל בעבר בג"ץ בנוגע לשימוש בקרקע חקלאית. עם זאת, ההצעה שתובא לדיון כוללת הוראות מעבר שמחריגות 57 מתקנים סולאריים מההסדרה החדשה. החרגה הזו מעוררת סערה בענף הסולארי, ומציתה מחדש את המאבק בין יזמי המתקנים הסולאריים על גגות - לבין אלה המתמקדים בהקמת תחנות כוח קרקעיות. השדה הסולארי בקיבוץ קטורה צילום: רותי רובינשטיין מחלוקת זו הגיעה באחרונה גם לבג"ץ, לאחר שהאגודה לצדק חלוקתי, גוף המתמקד בהיבטים של צדק בתכנון וחלוקת משאבי טבע בישראל, ביקשה להורות על הקפאת כל עסקות הקרקע בהוראות המעבר עד לדיון מחודש בהן. באגודה טענו כי ההחרגה "נעדרת כל סמכות ובלתי סבירה בעליל, דבר המעלה חשש כבד שההחלטה התקבלה מאינטרסים זרים ומלחצים של בעלי עניין". האגודה טוענת כי הוראות המעבר נוגדות החלטות קודמות של המינהל, ואת בג"ץ "הקשת המזרחית", שבעקבותיו הוגבל השימוש הלא-חקלאי בקרקעות הקיבוצים והמושבים. באגודה טוענים כי הקרקעות הן משאב ציבורי, גם אם מדובר בהקמת מתקנים סולאריים, וכי אין לאפשר עשיית שימוש מסחרי בהן - מעבר למה שנקבע בעבר. העתירה של האגודה �

"אני מאמין שבית המשפט ידחה את העתירה לבג"צ להחרגת קידוח 'תמר' מחוק התמלוגים ומיסוי רווחים מקידוחי גז ונפט", כך אמר הבוקר פרופ' איתן ששינסקי שהיה הדובר במרכזי בכנס היסוד של הקיבוצים המתחדשים (המופרטים) המתקיים בסמינר אפעל ברמת אפעל. פרופ' ששינסקי עמד בראש הוועדה הציבורית לבחינת המיסוי והתמלוגים שישלמו מפיקי הנפט והגז ממשאבי הקרקע והים שבשליטת המדינה. ששינסקי אמר את הדברים בתגובה לעתירה לבג"צ שהגישה ישראמקו, שותפות מוגבלת לחיפושי נפט וגז שבשליטת חיים צוף. בכנס הקיבוצים שנערך היום משתתפים 350 נציגי 2005 קיבוצים מתחדשים בתנועה הקיבוצית, המהווים כ-75% מכלל קיבוצי התנועה הקיבוצית.

השדה הסולארי הראשון של ישראל משתרע על שטח של 80 דונם ומורכב מ-18.5 אלף פאנלים פוטו-וולטאיים שיוצרו בחברת סנטק הסינית. כולם ביחד עתידים לייצר חשמל בהיקף של כ-9 מיליון קילוואט בשנה - כמות שמספיקה לאספקת חשמל למשך שנה עבור שלושה קיבוצים ממוצעים בערבה בצהריו של יום לוהט באמצע הקיץ. החשמל הסולארי של ערבה פאוור יוזרם לרשת החשמל הארצית וחברת החשמל תשלם לה עליו 1.50 שקלים לקווט"ש אחד, רווח נאה על חשמל שמייצרת נגיעה של קרני השמש בלוחות סולאריים שיובאו מסין ומחירם במגמת ירידה קבועה.