Group items tagged

סוכנות האנרגיה הבינלאומית(IEA) העלתה את התחזיות שלה לביקוש לנפט ב-1.3% בקצב שנתי במהלך 5 השנים הבאות על רקע הצמיחה במהירה בסין. עוד ציינו ב-IEA כי מחיר של מעל 100 דולר לחבית נפט מאיים על הצמיחה העולמית. כך פורסם היום (ה') בסוכנות הידיעות בלומברג. לפי הערכות, צריכת הנפט תגדל ב-2016 ל-95.3 מיליון חביות ביום לעומת 88 מיליון חביות אותן צרכו ב-2010, כשסין תצרוך 41% מהפער. "מחירי הנפט מעכבים את צמיחת הכלכלות המפותחות ", נכתב בדוח. "החסינות של השווקים המתפתחים, שעברו את המשבר של 2008 יחסית ללא פגע, ככל הנראה ישנו את מאזן הכוחות של כלכלות העולם", נכתב בדוח של IEA. "מחירי נפט שנעים סביב 100 דולר לחבית מכבידים על הכלכלות המפותחות של ארגון ה-OECD שגם ככה אינן יציבות". עוד עולה מנתוני הדוח כי הצריכה היומית תעלה ב-1.2 מיליון חביות במשך 5 השנים הבאות, מדובר ב-700 אלף יותר חביות מהתחזית הקודמות שפורסמה בדצמבר. "העלייה בביקוש היא בעיקר על רקע צמיחה יציבה של מדינות המזרח התיכון, אסיה ואמריקה הלטינית", נכתב בדוח. מבחינת מחיר, IEA העלתה את תחזית המחיר ב-15-20 דולר לחבית לעומת הדוח האחרון למחיר שמעל 100 דולר ב-5 השנים הבאות. הפקת הנפט בלוב, שנפגע לאחרונה בעקבות המהומות במדינה, ישתקם בהדרגתיות החל מ-2012, לפי IEA לוב לא תפיק את הכמות המרבית של נפט, כ-1.6 מיליון חבי�

פוסט הבוחן באופן ביקורתי את הטענה ב-World Energy Outlook 2012 של IEA כי עד 2020 צפון אמריקה תהפוך לעצמאית אנרגטית, בעיקר עקב גידול בהפקה של גז-פצלים ונפט-פצלים. הטענה העיקרית היא כי יש לקחת בחשבון את התפוקה השולית היורדת - בתחילה מנצלים את המאגרים הקלים להשגה והפקה, אך כיום ישנם סימנים כי הגענו למיצוי אתרים אלו, ובעתיד יאלצו להשקיע הרבה יותר בכדי להפיק נפט וגז פצלים. התוצאה תהיה גידול משמעותי בעלויות ההפקה, עד כי ההפקה תהפוך ללא כדאית.

"דו"ח חדש של הסוכנות העולמית לאנרגיה (IEA) קובע שבמהלך חמש השנים הקרובות, למרות חוסר הוודאות הכלכלית, ייצור אנרגיה בעולם ממקורות מתחדשים יגדל ביותר מ-40% ל-6400 טרה וואט. הדו"ח שנקרא "דו"ח שוק תעשיית האנרגיה המתחדשת 2012 - ביניים" מגלה שייצור חשמל ממקורות מתחדשים יתרחב ב-1,840 טרה וואט שעה בין 2011 ל-2017, כמעט 60% יותר מגידול הקיבולת בין השנים 2005-2011 שהיה 1,160 טרה וואט שעה. המחקר של הסוכנות בחן 15 שווקי מפתח לתעשיית המתחדשות כולל אנרגיה הידרו אלקטרית, ביואנרגיה, אנרגיית רוח (ימית ויבשתית), PV, תרמו סולאר, אנרגיה גאו תרמית ואנרגית ימים (ocean energy) ובנתה תחזית התפתחות ומפורטת לפרויקטים בכל מדינה במהלך חמש השנים הקרובות. הדו"ח מציין שייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים יעבור בהדרגה ממדינות ה-OECD לשווקים חדשים, כשמדינות שאינן חלק מה-OECD תהוונה שני שלישים מהגידול הצפוי. הסוכנות מציינת בנוסף שמתוך 710 הגיגה וואט שצפויים להיות מותקנים, סין תהיה אחראית לקרוב מ-40% כשאחריה תשתרכנה ארה"ב, הודו, גרמניה וברזיל. הגידול העולמי הצפי יתמך על ידי מה שהסוכנות מגדירה "פורטפוליו בוגר של טכנולוגיות אנרגיה מתחדשת" אשר נתמכו בחלקן על ידי מדיניויות ותפיסות עבודה ופעילות במדינות ה-OECD. מעבר לכך, הדרישה המתגברת לחשמל ואנרגיה בשווקים גדולים כקטנים ושווק

"דו"ח IEA כולל מספר תרחישים, שהמרכזי שבהם מניח כי מדינות העולם יפעלו ליישום ההחלטות שהתקבלו עד היום לניצול ופיתוח מקורות אנרגיה. על פי תרחיש זה, יגדל הביקוש לאנרגיה בשלושת העשורים הקרובים בשליש, ומרבית התוספת בביקוש תהיה בסין, הודו והמזרח התיכון. דלקי מחצבים כמו נפט ופחם הם עדיין מקורות האנרגיה העיקריים. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא הסבסוד לשימוש בדלקים אלה, שהגיע בשנה שעברה לשיעור של 523 מיליארד דולרים. מדובר בשיעור תמיכה גבוה פי שישה מזה הניתן לאנרגיות מתחדשות. עם זאת צופה הסוכנות שחשיבותן של האנרגיות המתחדשות תלך ותגדל בעקבות גידול צפוי בסובסידיות, כמו גם שיפורים טכנולוגיים, שיגבירו את הכדאיות הכלכלית בניצולן. על פי התרחיש המרכזי של הסוכנות, ב-2015 אנרגיות מתחדשות יהיו המקור השני בגודלו לייצור חשמל, לאחר פחם. ב-2035 אנרגיות מתחדשות יהיו מקור אנרגיה לייצור חשמל השווה בגודלו לפחם. על פי הערכות הסוכנות, יש לנצל רק שליש מעתודות דלקי מחצבים, אם רוצים לעמוד ביעד הבינלאומי של צמצום ההתחממות העולמית לשתי מעלות בלבד. רק אם תיושם טכנולוגיה חדשה של לכידת פחמן ואגירתו באופן בטוח, ניתן יהיה לשרוף יותר דלקים מבלי להחריף את בעיית שינויי האקלים. מה שעשוי לשנות במידה רבה את הביקוש לאנרגיה ולהשפיע גם על ההתחמ

ייצור הנפט על ידי מדינות אופ"ק עלה במארס בשיעור החד ביותר זה שלוש שנים כשייצור הנפט על ידי עיראק מכסה על אובדן כושר הייצור של איראן - כך לפי נתונים שפירסמה היום סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA). מחמוד אחמדינג'אד צילום: אי-פי לפי הסוכנות, 12 המדינות המרכיבות את אופ"ק הצליחו להגיע לקצב ייצור ממוצע של 31.43 מיליון חביות נפט ביום לעומת 31.29 מיליון חביות נפט בפברואר. "ייצור מוגבר על ידי עיראק, לוב, כווית ונסיכויות המפרץ הצליח לכסות ואף יותר מכך על אובדן הייצור באיראן, אנגולה וניגריה", נמסר מהסוכנות. אולם העלייה בייצור הנפט במדינות אופ"ק עומדת בניגוד לירידה בייצור הנפט במדינות שאינן חברות באופ"ק כמו בסודן, סוריה, תימן, קנדה ואוסטרליה. סעודיה הצליחה לשמור על מעמדה כיצרנית הנפט הגדולה בעולם וייצרה במארס יותר מ-10 מיליון חביות נפט ביום - שיא של שלושה עשורים. הייצור בעיראק עלה ב-220 אלף חביות והגיע במארס ל-2.84 מיליון חביות ביום - הנתון הגבוה ביותר מאז מאי 2001. איראן הודיעה השבוע כי בתגובה לסנקציות שהטילו עליה מדינות אירופה, לפיהן הן לא ירכשו נפט מהרפובליקה האיסלאמית החל ביולי, היא תפסיק לספק נפט באופן מיידי לגרמניה, ספרד וליוון כשמומחים מעריכים כי איראן תוציא הודעה דומה גם בנוגע לאיטליה. "המערב מתכוון להטיל אמברגו

איראן גילתה נפט במימי הים הכספי, לראשונה זה יותר מ-100 שנה - כך דיווחה סוכנות הידיעות "פארס" היום. מאגר הנפט התגלה בעומק 2.5 ק"מ בעת קידוח בשדה גז טבעי, ועשוי להכיל 10 מיליארד חביות נפט גולמי, לפי סוכנות הידיעות, שקיבלה את המידע מפי חברת הנפט הממשלתית של איראן. היקף כזה שווה ערך ל-7% מעתודות הנפט המוכחות של איראן. איראן טרם מפיקה נפט גולמי בים הכספי, בו ישנם סכסוכים טריטוריאליים מרובים, אך בקזחסטאן ובאזרבייג'ן ישנם פרויקטים שהחלו להפיק נפט או צפויים להתחיל בהפקה בשנה הבאה. "איראן מעולם לא מצאה משהו בשטחה הטריטוריאלי בים הכספי כיוון שמדובר בקידוח עמוק. בארות אלו עשויות להיות הראשונות שלה באזור", אמרה רובין מילס, ראש מחלקת הייעוץ בחברת מנאר אנרג'י קונסולטינג אנד פרוג'קט מנג'מנט בדובאי, לסוכנות הידיעות בלומברג. לאיראן עתודות נפט מוכחות בהיקף 151 מיליארד חביות, לפי נתוני אופ"ק מ-2010. לפי אתר משרד הנפט האיראני, אגן הים הכספי עשוי להכיל 17-33 מיליארד חביות נפט, לעומת עתודות בהיקף 17 מיליארד חביות נפט בים הצפוני. משרד הנפט מעריך כי בים הכספי עשויים להימצא עד 8,000 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי. אחמדינג'אד צילום: רויטרס עם זאת, הגידול בעתודות הנפט של איראן אינו צפוי לסייע לה בהתמודדות עם הסנקציות של אירופה ושל ארה"

מדינה זקוקה למקורות אנרגיה בכדי לשנע את כלכלתה. מעצמות כמו סין וארצות הברית צורכות בכל רגע נתון נפט וגז בכמויות עצומות. בהיעדר מקורות חלופיים ויעילים, לתעריפי מקורות האנרגיה המסורתיים השפעה ישירה ומהותית על הכלכלה העולמית. גילויי הגז הניכרים שהתגלו לחופי ימה של ישראל הציבו אותה כשחקן בשוק הגז הבינלאומי. הגז, שאמור לספק את צרכי האנרגיה של ישראל בעשרות השנים הקרובות יכול להכניס לה רווחים. מצד שני הגילוי הוביל גם למתחים עם המדינות השכנות הקוראות לבעלות על חלק מהתגליות. מושב הדיון "מקורות האנרגיה: מתח גבוה", שייערך במסגרת ועידת ישראל לעסקים 2011 של "גלובס" במעמד שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו יעסוק במקומה של ישראל בשוק האנרגיה הבינלאומי לאור הגילויים האחרונים. בנוסף, משתתפי המושב ינתחו כיצד משפיעים מחירי האנרגיה על הכלכלה העולמית. ד"ר ריצ'ארד הנרי ג'ונס, סגן יו"ר סוכנות האנרגיה העולמית IEA ; ד"ר דיוויד וורמסר, מייסד Delphi Global Analysis Group המתמחה בניתוח סיכונים גיאופוליטיים בדגש על פיתוח אנרגיה; לילנד טייט, נשיא ATP Oil & Gaz corp ; ד"ר אדוארד לואיס מורס, ראש חטיבת מחקר סחורות ואנרגיה, Citigroup ; סולון קסיניס, ראש מחלקת האנרגיה, במשרד התעשייה, המסחר והתיירות של קפריסין; יוסי אבו, מנכ"ל דלק קידוחים ויגאל לנדאו, מנכ"ל רציו

שנת 2011 מסתמנת כשנה מעניינת בשוק הסחורות, ואף מזכירה לא מעט את שהתרחש בשוק זה ב-2008. לאורך חציה הראשון של השנה, עוד בטרם נראו סימני האטה בכלכלה העולמית, גדל הביקוש לרוב הסחורות, ובהתאם לכך עלו מחיריהן. במהלך הרבעון השלישי נעצרה מגמת העלייה, וכאשר פרץ משבר החוב בגוש האירו, כבר נרשמה ירידה משמעותית במחירי סחורות רבות. כך למשל, מדד CCI (מדד של רויטרס המחשב 17 סחורות בשקלול שווה) עלה מתחילת השנה עד לראשית חודש מאי ב-8.8%, לאחר מכן נסחר במשך מספר חודשים ללא מגמה ברורה, ומראשית ספטמבר ועד היום רשם ירידה של כ-10%. כך, שמתחילת השנה איבד המדד 5.5% מערכו. התנהגות דומה, אם כי תנודתית יותר, ניכרה גם ב-2008, אלא שבניגוד למשבר הקודם - אז צלל מחיר הנפט במחצית השנייה של השנה משיא של 147 דולר לחבית ל-36 דולר - לא נרשמה ירידה במחירו מאז החלו להתרבות סימני אי הוודאות מאירופה בחודשים האחרונים. זאת, למרות שסוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) הורידה מאז שלוש פעמים את תחזית הביקוש לנפט לשנת 2012. כעת צופים בסוכנות כי הביקוש יצמח ב-1.5% בלבד בשנה הבאה, ויגיע לרמה של 90.5 מיליון חביות ליום, בעקבות ירידה בצריכה במדינות המפותחות. מהיכן, אם כן, נובע חוסר הקורלציה שבין הנפט העולה ליתר הסחורות? "כל עצירה באספקה, או תקיפה ישראלית באיראן שנמצאת בכותרות, יכולה ל�

פוסט המנתח את הנתונים העדכניים של IEA על תפוקת הנפט העולמית. המסקנה - יצרניות רבות שעד לאחרונה הגדילו את התפוקה מידי שנה, עצרו את הגידול (סין, רוסיה, רפובליקות ברה"מ לשעבר), בעוד מדינות אחרות (אירופה) מקטינות את התפוקה מידי שנה

"משבר הגז המצרי ממחיש את התלות הגדולה של ישראל בעולם החיצוני לאספקת אנרגיה" - כך אומרת כריסטינה רויטר, יועצת בכירה לתחום הנפט והגז בחברת SAP העולמית. לדבריה "בישראל אין כמעט ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים, למעט השמש. אין לכם הידרו כלל, ויש רק מעט שימוש ברוח לייצור חשמל. מרבית מוצרי הגלם - יותר מ-90% מתשומות האנרגיה של ישראל - מיובאים, ומעבר לתלות האסטרטגית, יש לכך גם ביטוי במחיר".

- איך היית מגדירה את השוק הישראלי ביחס לשוקי אנרגיה אחרים? רויטר: "כשוק מאתגר מאוד. מבחינה גיאו-פוליטית, ישראל היא במידה רבה אי, מכיוון שאינה מחוברת למשל לרשתות חשמל של מדינות שכנות. השוק חשוף לסיכונים במישור הפוליטי, הביטחוני ובשרשרת האספקה של הנפט הגולמי - אין אפשרות לרכישה ישירה של נפט, ויש הפרעות באספקת הגז ממצרים. מרבית מוצרי הגלם - יותר מ-90% מתשומות האנרגיה של ישראל - מיובאים, ומעבר לתלות האסטרטגית, יש לכך גם ביטוי במחיר". - והיכן את רואה את הבעיה העיקרית? "בתחום הבטחת אספקת האנרגיה. רכישת נפט והולכת הגז חייבות להיות מאובטחות. ישראל לא יכולה לקבל דלק ללא אוניות. היא אינה יודעת את עלויות מערך האספקה, וזה מקשה על ביצוע אופטימיזציה של תעשיית הזיקוק". - מה הן המשמעויות של המציאות הזו מבחינת ניהול משק האנרגיה? "המצב הזה מחייב את ישראל לפתח יכולת אחסון של נפט ותזקיקים. הסטנדרט המקובל במדינות החברות בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (IEA) הוא אגירת מלאי אסטרטגי, שיכול להספיק למשך 30 יום. בתחום האספקה חסרים לישראל הסכמים עם מדינות שיכולות לספק אנרגיה. הדבר בא לידי ביטוי, למשל, כאשר מצרים הפסיקה את הזרמת הגז, ולא היה לישראל מקור חיצוני חלופי שיכול למלא את מקומה. זה מדגיש את הצורך של ישראל בהסכמי רכישת גז נוספים. ב

מאגר מידע המפרט את מדיניות ההתייעלות האנרגטית במבנים, במדינות שונות בעולם

כתבה ארוכה ומפורטת על ההשלכות של ההערכות ב-world energy outlook 2012: "בר בשנת 2015 תעקוף ארצות הברית את רוסיה כיצרנית הגז הגדולה ביותר בעולם בזכות הטכנולוגיה של הפקת גז מפצלים ‏(פראקינג‏); ב־2017 היא תעקוף גם את ערב הסעודית כיצרנית הנפט המובילה בעולם, וכך תהפוך, עד ל־2020, ליצרנית האנרגיה הגדולה בעולם. בשנת 2030 כבר תהיה ארצות הברית עצמאית לחלוטין מבחינה אנרגטית, נעדרת כל תלות בייבוא אנרגיה ממקורות חיצוניים. בשלב זה ארצות הברית תייצר כל כך הרבה אנרגיה, שיהיו לה עודפים רבים לייצא למדינות אחרות" בכתבה נשאלות השאלות: 1. האם התחזית נכונה? מועלות הסתייגויות אך באופן כללי התחזית מקובלת על המומחים 2. מה תהיינה ההשלכות שלה על יחסי ישראל-ארה"ב? הטענה הכללית היא שמרכז הכובד של מדיניות החוץ האמריקאית יעבור מהמזה"ת למזרח. אך יחסי ישראל ארה"ב מבוססים על יותר מאשר אינטרסים של נפט, ולכן אם נפעל נכון, ארה"ב תמשיך לגבות אותנו 3. מה ההשלכות על רעיון יצוא הגז מישראל? על כך הדעות חלוקות, אם צריך לייצא או לשמור את הגז לעתיד היות והתחזית האופטימית אינה מובטחת 4. מה ההשלכות על הפקת פצלי שמן בישראל? גם על כך הדעות חלוקות - מחד יבטיחו אספקת דלקים, מאידך זהו מקור מזהם ויש טכנולוגיות נקיות יותר

בעוד כ-5 שנים, יגרם נזק בלתי הפיך לאקלים העולם. כך עולה מדו"ח חדש וחמור במיוחד של סוכנות האנרגיה הבינלאומית, אחד מהגופים התעשייתים המובילים בעולם. "הדלת נסגרת. אני מאוד מודאג - אם לא נשנה כיוון כרגע, אנו נגיע לנקודת אל-חזור", כך אומר פטיה בירול, הכלכלן הראשי של הסוכנות, בכנס תעשיית הנפט בפריז.

בשנה שעברה הוזרמו 30.6 ג'יגה-טונות של פחמן דו-חמצני לאטמוספירה, בעיקר משריפת דלקים. מדובר בעלייה של 1.6 ג'יגה-טונות לעומת 2009, לפי הערכות ה-IEA, הנחשבות לאמינות ביותר בתחום פליטות הפחמן. נראה שגם למיתון החמור ביותר זה 80 שנה לא הייתה השפעה בולמת על הגידול בפליטות הפחמן.

ועדית בון שננעלה בשבוע שעבר לא הביאה להתקדמות בנושא המשך פרוטוקול קיוטו ונותרה אי ההסכמה - המדינות העשירות מצהירות שגם מדינות כמו סין והודו צריכות להתחייב להפחתת פליטות גזי החממה