Group items tagged

בעקבות התבוננות בטבע וקבלת השראה מתוכו, חוקרים השתמשו בחלבון נפוץ על מנת להכווין את העיצוב של חומר המסוגל לאחסן בתוכו גז מימן. החומר הסינתטי פועל פי עשרה מהר יותר מאשר החלבון המקורי שמצוי בחיידקים. שלב זה הוא רק חלק אחד מסדרה של תגובות שמטרתן לבקע את מולקולת המים ליצירת גז מימן, אולם החוקרים מציינים כי הממצאים מדגימים כי הם מסוגלים ללמוד מהטבע כיצד לשלוט בתגובות אלו על מנת לפתח זרזים סינתטיים יציבים לאחסון אנרגיה, למשל עבור הפיתוח של תאי דלק. בנוסף, החלבון הטבעי, שהינו אנזים, מורכב ממתכות זולות ונפוצות, מאפיין שאומץ על-ידי החוקרים. כיום, חומרים אלו, המכונים זרזים (קטליזאטורים), מבוססים על מתכות יקרות כגון פלטינה. זרז זה, המבוסס על המתכת ניקל, הוא ממש מהיר, כמאה פעמים מהיר יותר מהזרז המהיר ביותר הידוע עד כה. ומהטבע אנו יודעים כי ניתן יהיה לייצר אותו באמצעות מתכות נפוצות וזולות כגון ניקל או ברזל."

"אנו מעוניינים לאחסן אנרגיה באופן הדחוס ביותר האפשרי. בתוך קשרים כימיים ניתן לאחסן כמות עצומה של אנרגיה בנפח פיסיקלי קטן," מסביר אחד מהחוקרים. מערכות ביולוגיות מאחסנות אנרגיה באופן דחוס כל הזמן. צמחים משתמשים בפוטוסינתזה על מנת לאחסן את אנרגית השמש בקשרים כימיים, אשר אותם בני האדם מנצלים כאשר הם צורכים מזון; וחיידקים נפוצים מאחסנים אנרגיה בקשרים הכימיים של גז מימן בסיוע של חלבון המכונה הידרוגנאז. מאחר ואנזים טבעי זה לא מאריך חיים כמו אנזימים סינתטיים מעשה ידי אדם (למשל, נייר מול פלסטיק), החוקרים רצו להוציא החוצה את החלק הפעיל של החלבון הביולוגי ולעצב אותו מחדש עם שלד כימי יציב יותר.

אם החזון של טום קרופנקין וג'י. אשלי טיילור יתממש, הטלפון הנייד - או כל מכשיר אלקטרוני נייד אחר - בקרוב ייטען רק באמצעות ההליכה שלנו. במאמר שפרסמו השניים ב-"Nature Communication" קרופניק וטיילור מתארים טכנולוגיה שמוכרת בשם "reverse electrowetting" תופעה שנתגלתה על ידי צמד החוקרים מוויסקונסין. האנרגיה המכאנית מומרת לאנרגיה חשמלית באמצעות שימוש ברכיב מיקרו-נזיל המכיל אלפי מיקרו טיפות באות במגע עם מצע ננו חדשני מובנה. טכנולוגיה זו יכולה לאפשר לזוג נעליים להכיל רכיב רותם אנרגיה שיקלוט את האנרגיה הנוצרת בזמן הליכה, שלרוב מבוזבזת ביצירת חום, ולהמירה לאנרגיה של עד 20 וואט של אנרגיה חשמלית אשר יכולה להטעין מכשירי אלקטרוניקה ניידים. להבדיל מסוללה מסורתית, רתם האנרגיה החדשני איזו זקוק להטענה, כיוון שאנרגיה חדשה נוצרת בכל עת שאנחנו הולכים. שלב הפיתוח הראשוני של הטכנולוגיה מומן על ידי תקציב האגודה הלאומית לפיתוח מחקר עיסקי מזערי בארה"ב. כעת קרופקין וטיילור מעוניינים למסחר את הטכנלוגיה באמצעות חברה שהקימו - InStep NanoPower.

עבודתם של טיילור וקרופנקין שאבה השראה מההגבלות הרבות שטכנולוגיית הסוללות המודרנית כופה על המשתמשים במוצרי אלקטרוניקה. כמו שרובנו יודעים, טלפונים ומחשבים ניידים נשענים בעיקר על סוללות המגבילות את השימוש במוצרים אלו במקרים רבים. בנוסף, מוצרי אלקטרוניקה רבים נמצאים בשימוש במקומות נידחים בעולם, בהם אין חיבור לרשת החשמל, המהווה את המקור העיקרי לטעינת סוללות. משתמשי טלפונים ניידים במדינות מתפתחות משלמים לעיתים סכומים גבוהים באופן יחסי על מנת להטעין את המכשירים הניידים שלהם. אתגרים דומים ניצבים בפני חיילים או אנשי כוחות הביטחון. חיילים בצבאות מודרניים למשל נושאים על גבם עד 9 קילוגרם של סוללות לציוד תקשורת, מחשבים ניידים ומשקפות לראיית לילה. האנרגיה המיוצרת ברכיב שבנעל יכולה להיות מנוצלת באחת משתי דרכים: ניתן לנצל אותה ישירות על מנת לספק אנרגיה לטלפונים ומחשבים ניידים, רדיו, GPS, אמצעי ראיית לילה ופנסים. מצד שני, ניתן לחבר את הרכיב עם הוט-ספוט אינטרנטי שיתווך בין המכשירים הניידים לרשת wireless מקומית, כך משתמשים יוכלו לנצל את האנרגיה שברכיב מבלי לחבר את המכשיר הנייד לרכיב - קרי לנעל. אפשרות זו מורידה דרמטית את צריכת האנרגיה של מכשירים ניידים, ומאפשרת להם לפעול לזמן ממושך יותר ללא הטענה. "ניתן להפ

מאת אלכס דורון פטנט ישראלי מקורי - עוקב שמש (e-tracker) המיועד לשדות פוטו-וולטאיים (PV) גדולים - הוצג לראשונה לפני ימים אחדים בתערוכה הבינלאומית InterSolar שנערכה במינכן, גרמניה. המערכת משכה תשומת-לב רבה מקרב אנשי המקצוע שהגיעו מכל העולם, ומבין 2000 המציגים, המערכת הישראלית נכללה בין 50 החידושים הגדולים ביותר של השנה, במסגרת ה-Innovation Exchange . המערכת תוצב בקרוב לראשונה להפקת חשמל מסחרי בפארק הסולארי שבמתחם רותם בנגב.

מצלמה תרמית לגילוי דליפות גז. המצלמה שפותחה על ידי החברה הישראלית אופגל תוצג בתערוכה הבינלאומית קלינטק ה-15. המצלמה פותחה כדי לזהות מגוון רחב של גזים שאינם נראים בעין בלתי מזוינת, ולמנוע אסונות. המצלמה, המבוססת על טכנולוגיית אינפרה אדום, מתרגמת את החום הנפלט מעצמים שונים בסביבה המצולמת, לתמונת וידיאו המוצגת במסך טלוויזיה. המצלמה מצטיינת ברגישות המאפשרת לאתר גם דליפות קטנות בקלות, ומתוכננת לעמוד בעבודה באזורים נפיצים. החומרים הנפלטים (הנראים כעשן) הם למעשה גז דולף.

ג'נרל אלקטריק ממשיכה להשקיע בקלינטק הישראלי: תאגיד הענק ישקיע בחברת אמפסי, אשר הופכת שפכים לחשמל. לחברה יש, למעשה, מתקן טיפול בשפכים שיודע להפוך ממצרכן אנרגיה למתקן ליצור חשמל. הטכנולוגיה של אמפסי מנצלת חיידקים הנמצאים בביו-ריאקטור אלקטרוגני בכדי לטפל בשפכים לדברי החברה, פירוק הזיהום האורגני המצוי בשפכים על ידי אותם חיידקים מייצר חשמל וכן מטהר את השפכים ובכך הופך את מתקן הטיפול בשפכים ממתקן הצורך חשמל באופן אינטנסיבי, למתקן לייצור חשמל. הטיפול בשפכים באמצעות תהליכים אירוביים קונבנציונליים מהווה כשני אחוזים מצריכת החשמל הגלובלית, בעלות גלובלית של 40 מיליארד דולר בשנה.

חברת סלרה מקיסריה תשתף פעולה עם חברת פולקסווגן הגרמנית בפיתוח תאי דלק נטולי פלטינה להנעת כלי רכב חשמליים. מימון הפיתוח של השלב הראשוני של הפרויקט עומד על כ־2.1 מיליון יורו. סלרה פיתחה טכנולוגיה שמסירה את הצורך בפלטינה בתאי דלק, ושמפחיתה משמעותית את מחיר השימוש בהם. תאי דלק ממירים אנרגיה האצורה במימן לאנרגיה חשמלית ללא פליטת מזהמים. יתרונם הגדול בשימוש תחבורתי בהשוואה לסוללות הוא טווח הנסיעה: בעוד רכב חשמלי המונע בסוללות מוגבל לטווח נסיעה של 100 ק"מ, רכב המונע בתאי דלק הוא בעל טווח נסיעה של כ־600 ק"מ, הזהה לזה של רכב המונע בבנזין. מסיבה זו משקיעות חברות הרכב הגדולות מיליארדי דולרים בפיתוח תאי דלק, כשבכבישי העולם נוסעות אלפי מכוניות המונעות בטכנולוגיה זו בשלבי הרצה שונים. חרף ההשקעה המסיבית, החסם המרכזי להפיכת הטכנולוגיה למסחרית הוא מחירה הגבוה, הנובע בין היתר מהצורך בשימוש במתכת הפלטינה היקרה בתהליך ההפקת האנרגיה. שיתוף הפעולה בין סלרה לפולקסווגן נתמך בתוכנית EUREKA האירופית לשיתוף פעולה במחקר ופיתוח תעשייתיים.

צוות חוקרים מהמכון הלאומי לתקנים ולטכנולוגיה, ומשתי אוניברסיטאות נוספות מארה"ב, פיתח חיישנים ננומטריים המסוגלים לאתר תרכובות אורגניות נדיפות - מזהמים מזיקים הנפלטים מצבעים, מחומרים לניקוי יבש, ממדבירי מזיקים וממוצרים נוספים - המספקים מספר יתרונות בהשוואה לחיישני גז מסחריים הקיימים היום, כולל היכולת להפעילם בטמפרטורת החדר ובצריכת אנרגיה נמוכה, וכן היכולת לאתר תרכובת אחת או יותר במגוון ריכוזים. חיישני גז מסחריים עכשוויים מכילים שכבות דקיקות מוליכות חשמל המורכבות מתחמוצות מתכת. כאשר תרכובת אורגנית נדיפה, כגון בנזן, מגיבה עם החומר דו-תחמוצת הטיטאניום, לדוגמה, תגובה כימית משנה את הזרם העובר דרך השכבה, תוך ייזום התראה קולית. למרות שרוב החיישנים המבוססים על שכבות דקיקות אכן יעילים, חייבים להפעיל אותם בטמפרטורה של 200 מעלות צלזיוס ומעלה. אולם, חימום תכוף עלול לפרק את החומרים המרכיבים את השכבות ואת החיבורים, תכונה הגורמת לבעיות מהימנות. בנוסף, רוב החיישנים המבוססים על שכבות דקיקות פועלים בטווח צר: ניתן לאתר כמות מועטה של חומר נדיף, כגון טולואן, אולם החיישן לא יצליח לעשות כן באם השתחררה כמות גדולה מהחומר לאוויר. טווח פעילותם של החיישנים החדשים משתרע מ- 50 חלקים למיליון ועד חלק אחד למאה, כלומר 1%.

החיישנים החדשים, המיוצרים באמצעות אותם תהליכי ייצור המשמשים היום להכנת שבבי מחשבים מצורן, פועלים בהתאם לאותו עיקרון, אולם בקנה-מידה הרבה יותר קטן: חוטי החומר גאליום ניטריד הם בעלי עובי של פחות מ- 500 ננומטרים ובאורך של פחות מעשרה מיקרומטרים. למרות גודלם המיקרוסקופי, ננו-החוטים וננו-צברי דו-תחמוצת הטיטאניום המשמשים ציפוי שלהם, הם בעלי יחס שטח-פנים לנפח גבוה המקנה להם רגישות יוצאת דופן. "הזרם החשמלי העובר דרך ננו-החיישנים שלנו מצוי בטווח המיקרואמפרים, בעוד שחיישנים רגילים מחייבים מיליאמפרים, כך שאנו מפעילים אותם באמצעות פחות אנרגיה וחשמל" מסביר אחד מהחוקרים. ננו-החיישנים החדשניים מציעים גם אמינות גבוהה יותר וגודל זעיר יותר. הם כה זעירים כך שניתן למקם בכל מקום. כדי לשפעל את דו-תחמוצת הטיטאניום כדי שתגיב בנוכחות תרכובת אורגנית נדיפה, אנו משתמשים בקרינה על-סגולה במקום בחום. זאת ועוד, כל אחד מהחוטים הוא חד-גביש נטול-פגמים, וזאת במקום אוסף של גרעיני גבישים בחיישנים רגילים, כך שהם פחות רגישים לפרוק. במהלך ניסויי אמינות שנערכו בשנה החולפת, בננו-החיישן החדשני לא נצפו כל כשלים.

טכנולוגיית העיבוי עושה שימוש באנרגיה הקיימת באדי גזי הפליטה של בעירת התנור ומחממת את המים חימום מקדים, ובכך מעלה את יעילות התנור עד 109%, דבר ההופך את תנורים אלו לחסכוניים במיוחד. מחיריהם של תנורי העיבוי יקרים יותר מהתנורים הקונבנציונאליים, אך בחישובי יעילות (הפרש של 25-30%) והוצאות תפעול ואחזקה החזר ההשקעה הממוצע עומד על שנה וחצי.

חברת מילניום אלקטריק הישראלית, העוסקת במשך שנים בפיתוח, תכנון, ייצור והתקנה של מערכות סולאריות פוטווולטאיות בישראל וברחבי העולם, כ 30 מגה ואט עד היום . פיתחה מערכת להפקת אנרגיה סולארית חשמלית (פוטווולטאית) ותרמית באמצעות קולט סולארי רב תכליתי (Multi Solar Collector), המכיל תאים פוטווולטאיים המקוררים ע"י מים ואוויר. הקולט הרב תכליתי מאפשר ייצור חשמל בערכים מירביים של עד 30% יותר חשמל מקולט פוטווולטאי רגיל, ומייצר אנרגיה תרמית (מים חמים ואוויר חם).המערכות הנ"ל עובדות במספר אתרים בישראל ובעולם כבר מספר שנים רב.

יישום איי-באס (iBus) שפיתחה חברת קז'ואל מובייל (Casual mobile) מיועדת דווקא לנוסעים בתחבורה הציבורית. הרעיון הבסיסי פשוט: לאפשר לנוסע למצוא את הנתיב האופטימלי והמהיר ביותר להגעה מהנקודה שבה נמצא אל היעד המבוקש באמצעות תחבורה ציבורית בלבד. המסלול נקבע גם בהתאם להחלפת קווים וללוחות הזמנים, והאפליקציה מגיבה גם לשינויים במצב התנועה, כמו פקקים או תאונות. "אנחנו שואפים להיות וויז לתחבורה ציבורית - ויותר מזה", אומר טון מיסד קז'ואל מובייל . "מנגנון הניווט שלנו מורכב יותר, כי בעוד הוויז מניח שאתה ממשיך באותו הרכב, השירות שלנו מביא בחשבון שאתה מחליף בין קווים שונים, שיש התניות ב'קונקשן', או שאם מקטע אחד מתעכב משתנה הנתיב לחלוטין". המערכת תצליב מידע ממקורות שונים ותעבד את פרטי הדיווח כדי להציגם למשתמשים על מפת מסלול עדכנית. ככל שיותר משתמשים יפעילו את היישום, כך המידע שיתקבל יהיה מדויק יותר. ההנחה: שאדם אחד לא יכול ליצור תמונה כללית המשקפת את מצב התנועה בכבישים, אבל צבר נתונים שוטף של 1,000 אנשים מהימן הרבה יותר ומאפשר ליצור תמונה כללית המשקפת את מצב התנועה בכבישים.

טון צופה שהתרומה תהיה אף לסביבה, "כיוון שאנשים לא יחששו יותר להשתמש בתחבורה הציבורית, בעוד כיום הם מעדיפים את הרכב הפרטי - בין היתר משום שאינם בטוחים שיגיעו בזמן ליעד ואינם מעריכים נכונה את פרק הזמן שימתינו בתחנה. אני רואה באיי-באס כלי להפחתת אותם חששות."

סטודנטים להנדסה כימית במכון סטיבנס לטכנולוגיה משנים את הדרך שבה חיילים אמריקאים מטעינים את ההתקנים שלהם המופעלים בסוללות. תוך ניצול התכונות הייחודיות של מערכות מיקרוניות, הסטודנטים המציאו מיקרו-מגוב המסוגל להמיר דלקים מאובנים יומיומיים כגון פרופאן ובוטאן למימן טהור היכול לשמש בסוללות של תאי דלק. צוות המחקר כבר הצליח להפיק מימן ממתאנול. לאחר הפיכת מתאנול לגז ע"י הכנסתו לגז חנקן מחומם, התערובת מוזרמת לתוך תעלה בקוטר של 25 מיקרונים במגוב. שם, התערובת מגיבה עם פלסמה בתגובת פירוק תרמי המפרקת את המתאנול למרכיביו הבסיסיים.

החלון הסולארי של פיתגורס בנוי משילוב ייחודי של אופטיקת חלון וקולטני שמש סטנדרטיים. האופטיקה הייחודית שהומצאה בחברה מאפשרת הפרדה בין הקרינה הישירה המגיעה מהשמש ומנווטת אל הקולטנים במקום שתחמם את הבניין, לבין קרינת האור המגיעה מהרחוב או מפנים הבניין, אשר עוברת את החלון ישירות. פינק ניהל את פיתוח החלון לצד ד"ר איתי ברוכי, פיזיקאי שדורג בעבר כאחד מ־50 המדענים המצטיינים של המגזין היוקרתי "סיינטיפיק אמריקן". בשנים שבהן פיתחה פיתגורס את הטכנולוגיה שלה ירדו מחירי החשמל המיוצר מפאנלים פוטו־וולטאיים לרצפה, בעקבות כניסת הסינים לייצורם. "תראה כמה חברות ישראליות מוכרות היום פאנלים סולאריים, ואת המוכנות של מוסדות ובניינים להתקין מערכות כאלה - היא גדולה לאין שיעור ממה שהיה לפני שנתיים ושלוש, בעיקר כי המוצר הפך לסחיר וזול", אומר פינק.

פיאזואלקטריות היא תופעה פיזיקלית שאינה מוכרת לרוב האנשים, אבל בקרוב תוכל להפוך כל לחיצה על כפתור מקלדת לחשמל. התוצאה עשויה להוריד חלק מצריכת האנרגיה של מחשבים ניידים, ולהגדיל את אורך החיים וזמני העבודה של הבטריה. חומרים פיאזואלקטריים מסוגלים להפוך אנרגיה קינטית, כגון לחיצה, למתח חשמלי. עם זאת, עד היום לא פותחו אמצעים להפקת אנרגיה בצורה מסחרית בעזרת חומרים אלה. במקום הפקת אנרגיה, חומרים פיאזואלקטריים - בעיקר בצורת גבישים - משמשים לייצור חיישני תנועה, בולמי זעזועים, חומרים סופגי רעש, מצתים ואף רמקולים. לפי מחקר שפורסם לפני מספר ימים על ידי קבוצת חוקרים אוסטרליים, ניתן לייצר אנרגיה מהפעלת לחץ על רצועה דקיקה של חומר פיאזואלקטרי - דקיקה מספיק שניתן להכניס אותה גם למוצרים כגון מקלדות מחשבים ניידים וטלפונים חכמים. הטכנולוגיה גם מאפשרת התזה של החומר על משטחים קיימים על מנת להפוך אותם למקור אנרגיה פוטנציאלי. במהלך השנים הקרובות, קבוצת החוקרים מקווה להגדיל את ניצולת האנרגיה פי עשר.

מהנדסים מאוניברסיטת מינסוטה גילו חומר סגסוגתי חדש המסוגל להמיר ישירות חום לחשמל. שיטת המרת אנרגיה מהפכנית זו אומנם נמצאת בשלבי הפיתוח הראשונים, אולם היא תוכל להביא להשפעה גורפת על הייצור של חשמל ממקורות פסולת באופן ידידותי לסביבה. החוקרים טוענים כי החומר החדש יוכל לשמש לקליטת חום פסולת שמקורו בצינורות הפליטה של רכבים חום הגורם לחימום החומר ומפיק בכך חשמל לשם הטענת הסוללה של רכבים היברידיים. שימושים עתידיים אפשריים אחרים כוללים קליטת חום הנפלט מתחנות כוח ומפעלים או משינויי הטמפרטורה באוקיינוסים על-מנת להפיק מהם חשמל. במהלך הדגמה בקנה מידה קטן במעבדת האוניברסיטה, החומר החדש החל בצורת חומר לא-מגנטי ואז הפך בפתאומיות לחומר מגנטי חזק כאשר הטמפרטורה מועלת במעט. במהלך שינוי זה החומר קולט חום ומייצר באופן ספונטני חשמל בסליל. חלק מאנרגית חום זו אובדת במהלך התהליך, אולם החוקרים מצאו דרך להפחית את האובדן הזה.

החלק המאתגר ביותר בהפיכת מים לדלק הוא שלב הביקוע של מים לחמצן ומימן, אולם נראה כי צוות המחקר גילה את התהליך המתאים, תוך פיתוח תא לביקוע מים המכיל זרז המבוסס על המתכת מנגן," מסבירה החוקרת."מסתבר כי המינרל Birnessite הוא המפתח לכך. בדומה ליסודות אחרים המצויים במרכז הטבלה המחזורית, מנגן יכול להתקיים במספר מצבי חמצון. כאשר מופעל מתח חשמלי בתא, מתרחש ביקוע של מים למימן ולחמצן וכאשר החוקרים בחנו בקפדנות את הזרז במהלך פעילותו בעזרת שיטות ספקטרוסקופיות מתקדמות הם מצאו כי הוא מתפרק לחומר פשוט יותר המכונה Birnessite, המוכר מאוד לגיאולוגים ככתם השחור המופיע ע"ג סלעים רבים." המנגן שבזרז עובר בין שני מצבי חמצון. ראשית, מופעל מתח הגורם לחמצון המנגן ממצב חמצון II למצב חמצון IV במינרל. ואז, בחשיפה לאור השמש המינרל חוזר למצב חמצון מנגן-II. תהליך מחזורי זה הוא האחראי לחמצון מים המביא לקבלת גז חמצן, פרוטונים ואלקטרונים.

אינטל מפתחת יישום חלונות בשם POEM (ניטור אנרגיה למשרד האישי), שיאפשר לעובדים לנטר בזמן אמת את האנרגיה שהמחשב, מדפסת, חימום והתאורה שלהם מפיקים. היישום ישווה את המידע הזה עם צריכת האנרגיה הממוצעת במחלקה, קומה או בניין, במטרה לעזור לעובדים לאמץ הרגלים החוסכים באנרגיה. אינטל פיתחה את היישום כחלק מעבודתה עם ה-Positive Energy Buildings Consortium. הקבוצה נוצרה בשנת 2008 כדרך להתכונן לקראת תקנות בנייה חדשות שידרשו מבנייני משרדים חדשים בצרפת להיות חיוביים אנרגטית - הווה אומר, לצרוך פחות אנרגיה ממה שהם מייצרים באמצעות תאים פוטואלקטריים, גנרטורי רוח או מקורות אחרים. הקבוצה פסקה מפעולה ביום שישי האחרון לאחר כמעט שלוש שנות קיום

תא דלק זולים, קלים במשקלם ויציבים, המבוססים על חומצה פורמית, עשויים לחולל מהפכה בשוק התקני האלקטרוניקה הניידים. זרז חדשני שפותח במכון לכימיה פיסיקלית של האקדמיה למדעים הפולנית יאפשר שימוש נרחב בתאי דלק, מסבירים החוקרים. תאי הדלק הטובים ביותר הקיימים היום, הפועלים על שריפת מימן, מגיעים ליעילותמעשית של 60% בלבד. לשם השוואה, היעילות של מנועים נמוכי-דחיסה מגיעה עד כדי 20%.

קירות להפקת חשמל סולארי - החברה: סולאראור איך זה עובד: פאנלים מיוחדים לחיפוי קירות חיצוניים של מבני משרדים ומגדלים, שיפיקו חשמל סולארי, בדומה לפאנלים פוטו-וולטאיים שעד כה הוצבו על גגות בלבד. לדעת אנשי הסטארט-אפ הישראלי, הפאנלים החדישים יאפשרו חיפוי הולם תוך הבטחה לזרימה של אור טבעי פנימה ובד בבד ייצור של אנרגיה נקייה מקרני השמש. שיטה זו, משוכנעים בסולאראור, תאפשר חיסכון של עד 40% מצריכת האנרגיה במשק, שכן תאפשר את הפעלת הבניינים שיכוסו בפאנלים ואת מכירת החשמל העודף לרשת הארצית. מצלמה לגילוי דליפות גז - החברה: אופגל איך זה עובד: מצלמה תרמית חדשנית שמיועדת לחשיפת דליפות של מגוון גזים במפעלים, בתעשיות הגז והפטרוכימיה, ובכך לשפר באופן ניכר את רמת הבטיחות של העובדים בהן. פעילות המצלמה מתבססת על טכנולוגיית אינפרא-אדום, תוך שהיא מתרגמת את החום שנפלט מעצמים שונים אל הסביבה המצולמת, ומקרינה את הממצאים החריגים באמצעות תמונת וידאו במסך LCD. טורבינת רוח ביתית - החברה: ישראל ווינד פאואר איך זה עובד: טורבינה קטנה יחסית, שמאפשרת לייצר חשמל למשקי בית פרטיים ומבני ציבור ממשבי רוח. טורבינת הרוח הביתית כבר הוצבה במקומות ספורים בארץ, ובהם בניין הישיבה בסוסיא.

תאורת רחוב סולארית - החברה: לדסאן איך זה עובד: מערכות תאורה שמאירות גנים ציבוריים, רחובות, בניינים ומוסדות בשעות הלילה - באמצעות אנרגיה סולארית. לעמודי התאורה פאנל סולארי עמיד, עשוי חומרי אל-חלד שעמידים באבק ובמים ומטעינים את המערכת בשעות היום. בשעות הערב המערכת פועלת באופן אוטומטי ומאירה את הסביבה, תוך ניצול האנרגיה הסולארית שנצברה בה במשך היום. פאנלים סולאריים לגגות קטנים - החברה: ראלקו אנרגיה איך זה עובד: מגוון של פאנלים מתוצרת SHARP, CSUN ו-YINGLI, המאפשרים הפקת אנרגיה סולארית בנצילות גבוהה - גם מגגות ששטחם הכולל קטן. ראלקו אנרגיה - שמייצגת בישראל את החברות שמייצרות את הפאנלים החדשים - תציג מבחר מוצרים בתחום, בהם גם פאנלים דו-כיווניים להפקת אנרגיה סולארית, שכן בכוחם לקלוט בשני צדיהם את קרני השמש ולהגדיל משמעותית את היקף הפקת החשמל - מעבר לממוצע של הפקת האנרגיה בפאנלים אחרים שמצויים בשוק.

מוצר החדש מצליח להפוך לדלק טבעי, שמנים צמחיים מכל מקור, כמו למשל: שמנים צמחיים המופקים מקקטוס ישראלי הגדל בנגב וכן שמנים תעשיתיים משומשים, ואפילו שמן המופק מבורות שומן המצויים בתוך בורות הביוב. חברת "נופר הייטק" בעלת "אתר הפטנטים הישראלי", מסרה כי לממציא הישראלי שפיתח את המוצר, נמצא כבר מפעל בישראל המייצר בצורה מסחרית את המוצר החדש, אך לצורך ייצוא המוצר לשוק הבינלאומי דרושה השקעה בהרחבת המפעל בסדר גודל של כחמישה מיליון דולר. ד"ר סובחי באשיר - ד"ר לכימיה שפיתח את הדלק הטבעי החדש, ושותפו להקמת המפעל "טרנס ביודיזל" - ד"ר אחמד טאפש, אף הוא ד"ר לכימיה מספרים כי המוצר החדש מבוסס על אנזים ביולוגי המאפשר הפיכת כל שמן צמחי כולל שמנים משומשים מהתעשייה, לדלק "ביודיזל" שאינו מזהם את הסביבה. ע"פ החוק הנהוג בשוק האירופי המשותף, חברות הדלק חייבות למהול בסולר הרגיל, לפחות 5.6% של "ביודיזל" שהינו דלק טבעי ממקור צמחי ואשר אינו מזהם את הסביבה. בעתיד, אחוז זה אף צפוי לעלות ולהגיע עד 20% מתוך תערובת הסולר המותרת לשימוש. עלייה זו תביא לדרישה בינלאומית עצומה לביודיזל בסדר גודל של מיליארדי טונות בשנה. ד"ר סובחי באשיר, מפתח האנזים מוסר כי האנזים הינו ביולוגי ולכן תהליך הייצור אינו מזהם את הסביבה, ואף מפחית ב100% את פליט