Group items tagged

>> בשבוע שעבר הגישה האגודה לצדק חלוקתי עתירה לבג"ץ נגד רשות מקרקעי ישראל, בעקבות החלטת מינהל מקרקעי ישראל לאשר 57 פרויקטים סולאריים על אדמות מושבים וקיבוצים. כעת מתברר כי הגורם שהפנה את תשומת לבה של האגודה לנושא, וגם סייע לה בהכנת החומר המשפטי לעתירה, הוא משרד עורכי הדין המייצג את חברת SBY, המתקינה מערכות סולאריות על גגות, ומתחרה ביזמים הקרקעיים על מכסות ייצור החשמל הסולארי. ב-1 בינואר פירסם המינהל הודעה לעיתונות, שבה נמסר כי 57 פרויקטים סולאריים, המתוכננים על אדמות יישובים חקלאיים, ייהנו מהקלות באישור החכירה. זאת, לאור אישור תקנות מחמירות יותר על ידי מועצת מקרקעי ישראל, שעוררו סערה בענף. בין היתר, נקבע בתקנות החדשות כי יישובים לא יוכלו להחכיר קרקעות לשם הקמת מתקנים סולאריים עליהן, ועליהם להקים את המתקנים בעצמם. בנוסף, במקרה שבו כמה יישובים מתאגדים להקמת מתקן סולארי, בוטלה האפשרות ליישוב המוביל (שעל אדמותיו מוקם הפרויקט) להקצות 500 דונם לצורך המתקן, ומעתה הוא ייאלץ להסתפק ב-250 דונם. כמו כן בוטלה הנחת האזור בפריפריה, לאור הבנת המינהל כי פרויקטים סולאריים מקודמים בה בטעמי כדאיות, בשל קרינת השמש החזקה, ולפיכך אין צורך לתמרץ את הפריפריה בפרויקטים אלה. לאור ההתנגדות העזה לתקנות החדשות, החליט המינהל לק

עוד חברת ערבה פאוור מתכוננים במרץ להשקה החגיגית של השדה הסולארי בקטורה, חברת SBY הגישה באמצעות עו"ד יובל גלאון ונילי ידגר ממשרד עו"ד שביט בר און גלאון כתב ערר לועדת הערר לענייני תכנון ובנייה במחוז דרום, נגד הועדה המקומית לתכנון ובניה בחבל אילות, חברת קטורה סאן (ערבה פאוור) ורשות החשמל. בכתב הערר מבקשת SBY להורות על ביטולו של היתר בניה החדש אשר ניתן על ידי הועדה המקומית חבל אילות לשדה הסולארי הקרקעי הראשון בישראל בהיקף של 5 מגהוואט, מדובר במתקן הסולארי הבינוני היחיד אשר קיבל אישור תעריפי והשלים סגירה פיננסית.

"חישובים שגויים, לא מעודכנים ואופטימיים במידה חסרת סבירות" - כך מכנה החשב הכללי לשעבר, פרופ' ירון זליכה, את הערכת אגף התקציבים במשרד האוצר לאומדן הנזקים הסביבתיים שנגרמים בייצור החשמל על ידי חברת החשמל. בדו"ח שהכין זליכה לצורך אומדן המחיר המשקי של מערכות סולאריות פוטו-וולטאיות (.P.V) על גגות, הוא טוען כי העלות האמיתית של ייצור החשמל במשק כיום היא 108.47 אגורות לקווט"ש - לעומת תעריף כללי של 49.63 אגורות לקווט"ש בלבד. בדו"ח שהוכן בהזמנת חברת ההתקנות הסולאריות SBY והגיע לידי TheMarker, טוען עוד זליכה כי התועלת עבור שימוש בגגות לייצור חשמל מוסיפה לתחשיב זה 7.06 אגורות נוספות לקווט"ש. לפיכך, כל תעריף חשמל אשר יובטח ליזמי המערכות הסולאריות על גגות ויפחת מ-115.53 אגורות לקווט"ש - יגלם תועלת כלכלית למשק. זאת, כאשר תעריף החשמל שאותו מבטיחה כיום רשות החשמל ליזמי ההתקנות על גגות נע בין 90-122 אגורות לקווט"ש. זליכה טוען כי ישראל כבר הגיעה לעידן הגריד פאריטי, שבו עלויות ייצור החשמל באנרגיות מתחדשות השתוו לעלויות ייצור החשמל הרגיל, ולכן אין כל סבסוד בתעריף המתמרץ ייצור חשמל סולארי. זליכה ממליץ לפיכך לבטל את המכסות המגבילות כיום ייצור חשמל סולארי על גגות, ולקבוע תעריף שיתעדכן תקופתית. תעריף זה יתבסס על תוכניות עסקיות של מתקנים ל�

מועצת מינהל מקרקעי ישראל תתכנס מחר כדי לדון בהקצאת קרקע למתקנים המייצרים חשמל מאנרגיה סולארית. ההצעה אמורה לאפשר הקמה של מתקנים על קרקעות מדינה חקלאיות, בהתאם למגבלות שונות שהטיל בעבר בג"ץ בנוגע לשימוש בקרקע חקלאית. עם זאת, ההצעה שתובא לדיון כוללת הוראות מעבר שמחריגות 57 מתקנים סולאריים מההסדרה החדשה. החרגה הזו מעוררת סערה בענף הסולארי, ומציתה מחדש את המאבק בין יזמי המתקנים הסולאריים על גגות - לבין אלה המתמקדים בהקמת תחנות כוח קרקעיות. השדה הסולארי בקיבוץ קטורה צילום: רותי רובינשטיין מחלוקת זו הגיעה באחרונה גם לבג"ץ, לאחר שהאגודה לצדק חלוקתי, גוף המתמקד בהיבטים של צדק בתכנון וחלוקת משאבי טבע בישראל, ביקשה להורות על הקפאת כל עסקות הקרקע בהוראות המעבר עד לדיון מחודש בהן. באגודה טענו כי ההחרגה "נעדרת כל סמכות ובלתי סבירה בעליל, דבר המעלה חשש כבד שההחלטה התקבלה מאינטרסים זרים ומלחצים של בעלי עניין". האגודה טוענת כי הוראות המעבר נוגדות החלטות קודמות של המינהל, ואת בג"ץ "הקשת המזרחית", שבעקבותיו הוגבל השימוש הלא-חקלאי בקרקעות הקיבוצים והמושבים. באגודה טוענים כי הקרקעות הן משאב ציבורי, גם אם מדובר בהקמת מתקנים סולאריים, וכי אין לאפשר עשיית שימוש מסחרי בהן - מעבר למה שנקבע בעבר. העתירה של האגודה �

לדברי מאירי אלמוזלינוס, מנהל תחום מערכות בינוניות בחברת SBY שניגשה למכרז שהתבטל "מדובר בכמה בעיות מהותיות שהצטברו לפלונטר שהוביל לביטול המכרז, קודם כל קיים סבך בירוקרטי בו כל גוף מבקש אישור אחר המותנה באישור שאותו גוף עצמו אמור להנפיק, שנית, המנהל שיווק את המכרזים הללו כאילו ניתן לנצל את מלוא שטח המגרש שמוצע במכרז, בזמן שבמציאות תנאי המכרז מתנגשים עם הוראות תכנית המיתאר למתקנים סולאריים - תמ"א 10, היות ולפי הוראות התמ"א ניתן לנצל בשטח הנדסי רק 30% - 45% לכל היותר מכלל השטח. בנוסף, יש גורמים נוספים המעורבים בהחלטה על אופן ניצול הקרקע כמו רשות העתיקות כך שאם יתגלו עתיקות במגרש לא ניתן יהיה לצאת מהחוזה והקמת הפרויקט תעמוד בסימן שאלה." עו"ד אמנון אפשטיין ממשרד עו"ד אפשטיין רוזנבלאום מעוז המתמחה בתחום האנרגיות המתחדשות אומר כי המעורבים בנושא המכרזים מוצאים כי השקיעו הרבה כסף ואנרגיה בתחום שלא ברור לאן הוא מתקדם. "כוונת המינהל הייתה טובה אך בסופו של דבר חבל על ההשקעה, המדינה כבר שנתיים מתעסקת בנושא, החברות הסולאריות מוציאות הרבה כסף ומשאבים אחרים כדי להשתתף במכרזים ומגלות שהמכרז מתבטל בדקה ה-90. היו בעיות במכרז כמו גובה הערבויות החריג או הלו"ז לסגירה הפיננסית של הפרוייקטים. היו גם חברות זרות שהתעניי�

מבוכה ערב חנוכתו של השדה הסולארי הראשון בישראל, בקיבוץ קטורה שבדרום הערבה: היתר הבנייה שהוענק לפני שבועיים ליזמית הפרויקט ההיסטורי, חברת ערבה פאוור (APC), הוקפא בסוף השבוע לאחר שהתברר כי הוצא בהליך לא תקין. בעקבות הביטול השעתה גם רשות החשמל את היתר מכירת החשמל שהעניקה לפרויקט - וזה לא יוכל להיות מחובר לרשת החשמל עד בירור ההליכים. הקמת התחנה הראשונה לוותה בשנה האחרונה בטענות קשות בדבר אי סדרים בהליכי הרישוי ואישורה הסטטוטורי. טענות אלה תורגמו כמה פעמים למתקפות משפטיות ביוזמתה של חברת ההתקנות הסולאריות המתחרה SBY, המתמקדת בייזום מערכות סולאריות על גגות. ב-APC הדפו לאורך השנה את פניית SBY לערכאות והמשיכו בהליכי הרישוי. זאת, אף שחלק מחברי ועדת התכנון המקומית בחבל אילות הם חברי קיבוץ קטורה וקיבוצי דרום הערבה - ועשויים להימצא בניגוד עניינים לכאורה.

"מדינת ישראל היא מהמדינות היחידות במערב שמפסיקה לסבסד מערכות סולריות פוטו-וולטאיות (P.V) על גגות, ומתעדפת הקמה על קרקע - כי מושחתים ונערי חצר מנהלים את המדינה", כך הגיב אתמול בבוטות מנכ"ל חברת ההתקנות הסולאריות SBY, תמיר קפלינסקי, להחלטת הפשרה שפירסמה המועצה הלאומית לכלכלה בדיון סביב המשך סבסוד ייצור החשמל הסולרי. "אנו שמחים שהממשלה הבינה את חשיבות הטכנולוגיה התרמו-סולארית", אמר מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה מתחדשת, אמיר לוי, בהתייחס להחלטה להפשיר 460 מגה-ואט שדות סולאריים, ולשריין 200 מהם לשדות תרמו-סולאריים. ואולם הוא הוסיף כי "אנו חושבים שאין בכך די, כי ישראל צריכה להיות מובילה עולמית בתרמו-סולאר".

מדינת ישראל היא מהמדינות היחידות במערב שמפסיקה לסבסד מערכות סולאריות פוטו-וולטאיות (P.V) על גגות, ומתעדפת הקמה על קרקע - כי מושחתים ונערי חצר מנהלים את המדינה", כך הגיב אתמול בבוטות מנכ"ל חברת ההתקנות הסולאריות SBY, תמיר קפלינסקי, להחלטת הפשרה שפירסמה המועצה הלאומית לכלכלה בדיון סביב המשך סבסוד ייצור החשמל הסולארי. "אנו שמחים שהממשלה הבינה את חשיבות הטכנולוגיה התרמו-סולארית", אמר מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה מתחדשת, אמיר לוי, בהתייחס להחלטה להפשיר 460 מגה-ואט שדות סולאריים, ולשריין 200 מהם לשדות תרמו-סולאריים. ואולם הוא הוסיף כי "אנו חושבים שאין בכך די, כי ישראל צריכה להיות מובילה עולמית בתרמו-סולאר".

נראה כי כעת הובטח עתידו של השדה הסולארי בו הושקעו כ-100 מיליון שקלים. השדה הממוקם בקיבוץ קטורה, משתרע על פני 80 דונמים וצפוי ליצר חשמל ירוק בהיקף של 4.95 מגהוואט. בנייתו של השדה החלה לפני כ- 6 חודשים ע"י חברת סימנס והוא מורכב מ-18,500 פנלים פוטו-וולטאיים, המייצרים יחדיו כתשעה מיליוני קו"ש לשנה. משמעות החלטת הועדה מרחיקת לכת שכן על הכף מונחים מאות מליוני שקלים, אשר הושקעו בשדה ואשר יתקבלו ממכירת החשמל המיוצר לחברת החשמל.