Group items tagged

כתבה מענינת המאירה את נושא קרן רווחי הגז. הטענה היא שהכנסות הגז לא יגרמו ל"מחלה הולנדית" בישראל ולכן עדיף להשקיע ההכנסות בתשתיות חברתיות בישראל "המכון לרפורמות מבניות: "הדחיפה של סטנלי פישר להשקיע את רווחי הגז בקרן ספקולטיבית בחו"ל - מסכנת את ישראל. יש להקים בארץ קרן חברתית מהכנסות הגז בהיקף של 500 מיליארד ₪" עו"ד שרגא בירן: "הדחיפה ההיסטרית של הצעת החוק ללא דיון ציבורי היא שערורייה ומנוגדת למסקנות דו"ח קרן המטבע הבינ"ל" חוקרי המכון לרפורמות מבניות: "אסור שבנק ישראל ינהל את הקרן. הבנק נעדר כל מומחיות בניהול קרנות עושר והפסיד משנת 2012 26.3 מיליארד שקל במסגרת קרן המט"ח שהוא מנהל""

"אושרה הצעת החוק שהגיש שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, להקמת קרן לניהול הכנסות המדינה מרווחי גז טבעי. הצעת החוק אושרה בהמשך להמלצות וועדת ששינסקי ולוועדה שהוקמה על ידי ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, ונגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר לבחינת אופן ניהול הכנסות המדינה ממשאבי טבע בישראל. ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל שימש יו"ר הוועדה. חברי הוועדה כללו את הממונה על התקציבים במשרד האוצר, החשבת הכללית במשרד האוצר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ונציגי בנק ישראל. המלצות הוועדה מתבססות על הניסיון הבינלאומי שנצבר בתחום ועל פי עיקרון מנחה כי לטובת הדורות הבאים יש לנהל את הרווחים בראייה ארוכת טווח. בכל שנה יוקצו הרווחים השוטפים מתשואות על השקעות הקרן לטובת מטרות חברתיות - כלכליות - חינוכיות, כפי שיוחלט על ידי הממשלה ובהתאם להצהרת ראש הממשלה בנושא. בנוסף, כספי הקרן יסייעו במידת הצורך להתמודדות עם אירועים חריגים בעלי השפעה שלילית על כלכלת המדינה, כמלחמה או רעידת אדמה. שר האוצר יעמוד בראש מועצה הקרן שתקבע את מדיניות ההשקעה של הקרן ותעקוב אחר יישומה. תוקם וועדת השקעות מקצועית שתכלול נציגי ציבור וממשלה לצורך יישום מדיניות ההשקעה של הקרן. ניהול הנכסים והשקעתם יתבצע על ידי מחל

למה נגמר הגז? "כי כמה משרדי ממשלה שולטים בשדה" שר האנרגיה והמים הציג בכנס הרצליה את מדיניות "לשמור ולייצא"- למרות שוועדה שמינה בעניין תגליות הגז עדיין לא הציגה את עמדתה 10:26 02.02.2012 מאת: איתי טרילניק "זה מה שקורה כשיותר ממשרד אחד מקבל החלטות ומשפיע בצורה מאסיבית בנושא האנרגיה" - כך אמר היום שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, בכנס הרצליה, בעניין הידלדלות מאגר הגז בקידוח ים תטיס. לנדאו גם הביע את עמדתו בעד מדיניות של "לשמור ולייצא" בעניין תגליות הגז הטבעי - למרות שוועדה שמינה טרם הציגה את עמדתה. לנדאו אמר בכנס כי "אנחנו רואים בתמונה שלפנינו את הפוטנציאל הגלום באגן המזרחי של הים התיכון. זו תמונה שהוצגה לפני כשנה וחצי, על הפוטנציאל בכל האגן המזרחי של של הים התיכון, פוטנציאל של 3,500 BCM. מתוך זה, בשדות של ישראל (תמר, דלית ולוויתן) יש כ-750 BCM. לפנינו הרישיונות שחולקו, קו הגבול בין ישראל וקפריסין. יש הערכה שבישראל יש כמות שהיא אולי כפולה בהשוואה למה שמצאנו עד כה. מרבית הרישיונות, ההיתרים לחיפוש, כבר ניתנו. היתה תקופה שהיה אינטרס להביא כמה שיותר מתעניינים כשעוד לא מצאו גז. צריך לשים לב שכך שמעבר לבארות, חשוב לראות את הצנרת שמחברת את מאגרי הגז לישראל. יש צינור שדרכו לא עובר גז מאל-עריש (עוברת כמו חלקית, א"ט), צינורות בים מק�

ור הפדרל ריזרב בן ברננקי אמר כי למרות המאמצים שנעשו בשנתיים האחרונות להמריץ את הכלכלה האמריקנית התוצאות מאכזבות, וכלכלת ארה"ב אינה מצליחה לחזור ולהתרומם לשיעורי צמיחה נאותים. למרות שיעורי הריבית הנמוכים, ללא תקדים בארה"ב ובאירופה, ועל אף הגירעונות הפיסקאליים הענקיים, גם הם ללא תקדים, כלכלות המערב אינן מצליחות לצמוח. על אף זאת, ולצד זאת, אנו חווים עליות מחירים שמייצרות לחץ כלכלי נוסף על כלכלת המערב, מאחר שהן שוחקות את ההכנסה הריאלית של אוכלוסיות רחבות באירופה ובארה"ב. נגיד בנק ישראל סטנלי פישר אמר באחרונה, שהמודלים הכלכליים שנמצאים בשימוש אינם עוזרים להבין את התהליכים הכלכליים המתרחשים. האם חוקי הכלכלה השתנו? חוקי הכלכלה הבסיסיים לא השתנו, אבל נראה שאת ההסבר למתרחש בכלכלת העולם צריך לחפש במקום אחר. בהיסטוריה הכלכלית המודרנית שלאחר מלחמת העולם השנייה, שני אירועים מרכזיים מוגדרים כ"משברי נפט". הראשון, ב-1973, בעקבות אמברגו הנפט שהטילו על המערב מפיקות הנפט הערביות בעקבות מלחמת יום הכיפורים. השני, ב-1979, בעקבות מהפכת חומיני באיראן, כאשר הופסק יצוא הנפט של איראן למערב. בשני משברי הנפט האלה חווה העולם המתועש מחסור בנפט, שגרר עלייה חדה במחירי הנפט, שבעקבותיה כלכלת העולם הידרדרה למיתון חריף, במקביל ל�

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד, קיימה היום את הפגישה הרבעונית עם קבוצת החזאים אשר מספקים לבנק ישראל באופן שוטף תחזיות עבור האינפלציה, הריבית ושער החליפין. לפי הערכותיה של הוועדה המוניטרית וחטיבת המחקר של בנק ישראל, הריבית במשק לא צפויה להשתנות עד למחצית השניה של 2013, כאשר לאחריה היא תמשיך לעלות. חטיבת המחקר מעריכה גם כי מחירי הסחורות ובמרכזן מחיר הנפט ימשיכו לזנק. כלכלני הבנק מעריכים כי מחיר הנפט הגולמי ימשיך לזנק עד לרמה של 125 דולר לחבית בתקופה הקרובה. זאת לעומת הערכה קודמת של 110 דולר. כלכלני חטיבת המחקר פסימיים גם לגבי הצמיחה העולמית וסבורים כי הצמיחה של הכלכלה הגלובלית תמשיך להיות מתונה גם ברבעון השני של 2012, כאשר סימני התאוששות יהיו רק בתחילת 2013. כאמור, באשר לרמת הצמיחה במשק, כלכלני הבנק חזרו על הערכתם הקודמת לפיה בשל ההאטה העולמית בביקושים התמ"ג של ישראל ב-2012 יעמוד על 3.1% בלבד, אך בשל ההתאוששות הצפויה ב-2013, התמ"ג יעלה במקצת לרמה של 3.5%. יש לציין כי חטיבת המחקר של הבנק מבססת את הערכותיה על כך שמשבר החוב באירופה לא יעמיק עוד יותר ולא יהיו שינויים גיאופוליטיים מהותיים.