Group items tagged

כתבה ארוכה ומפורטת על ההשלכות של ההערכות ב-world energy outlook 2012: "בר בשנת 2015 תעקוף ארצות הברית את רוסיה כיצרנית הגז הגדולה ביותר בעולם בזכות הטכנולוגיה של הפקת גז מפצלים ‏(פראקינג‏); ב־2017 היא תעקוף גם את ערב הסעודית כיצרנית הנפט המובילה בעולם, וכך תהפוך, עד ל־2020, ליצרנית האנרגיה הגדולה בעולם. בשנת 2030 כבר תהיה ארצות הברית עצמאית לחלוטין מבחינה אנרגטית, נעדרת כל תלות בייבוא אנרגיה ממקורות חיצוניים. בשלב זה ארצות הברית תייצר כל כך הרבה אנרגיה, שיהיו לה עודפים רבים לייצא למדינות אחרות" בכתבה נשאלות השאלות: 1. האם התחזית נכונה? מועלות הסתייגויות אך באופן כללי התחזית מקובלת על המומחים 2. מה תהיינה ההשלכות שלה על יחסי ישראל-ארה"ב? הטענה הכללית היא שמרכז הכובד של מדיניות החוץ האמריקאית יעבור מהמזה"ת למזרח. אך יחסי ישראל ארה"ב מבוססים על יותר מאשר אינטרסים של נפט, ולכן אם נפעל נכון, ארה"ב תמשיך לגבות אותנו 3. מה ההשלכות על רעיון יצוא הגז מישראל? על כך הדעות חלוקות, אם צריך לייצא או לשמור את הגז לעתיד היות והתחזית האופטימית אינה מובטחת 4. מה ההשלכות על הפקת פצלי שמן בישראל? גם על כך הדעות חלוקות - מחד יבטיחו אספקת דלקים, מאידך זהו מקור מזהם ויש טכנולוגיות נקיות יותר

כנסו לארכיון של החדשות הכלכליות העולמיות, תבדקו מה היה הנושא הכלכלי המרכזי שעניין את הציבור עד לפני חודש, ותגלו שזה היה מחיר הנפט. באמריקה, באירופה ובכל מדינה שאינה מייצאת נפט, חששו הכלכלנים שהמשך עליית מחירי הנפט ירמוס את הניצנים השבריריים של מה שנראה כמו התאוששות כלכלית. ברור מדוע. בארה"ב, ברגע שמחירי הבנזין עולים, מיד נחתכות המכירות בענף הרכב, אחד החשובים לכלכלה האמריקאית. ולא רק הם: האמריקאים נוסעים הרבה, דלק הוא סעיף מרכזי בסל ההוצאות המשפחתי שלהם, וכל עלייה במחירו מכניסה אותם לבונקר צרכני. הבנזין יקר? הציבור מפסיק לרכוש מוצרים מיד, תגובה קשה עבור משק ש-70% מהתוצר שלו מבוסס על צריכה פרטית. נכון, בינתיים מחירי הנפט העולמיים התייצבו ואפילו נסוגו מעט בזכות תפוקה מוגברת של ערב הסעודית. אבל כל התאוששות כלכלית גלובלית או עלייה במפלס החרדה הביטחונית במזרח התיכון יכולה להקפיץ אותם שוב כלפי מעלה. מה שפחות ברור הוא מהיכן האדישות של קברניטי הכלכלה הישראלית בכל הקשור לעליית מחירי הנפט עד כה ומהאפשרות שהם ימשיכו לעלות בעתיד. מחירי הנפט, הבנזין והמזוט לתעשייה משפיעים מיידית על כל תעשיין וכל משק בית בישראל, אבל אצלנו לא מדברים על זה. ברמת משק הבית, כל אחד יודע שמחיר החשמל עלה ושנסיעה הלוך-חזור לאילת הו

לדברי יצחקי, "מבחינת ההשפעה על מחיר הנפט אנו לא צפויים לראות שינוי מהותי, כאשר מחיר חבית נפט לא מצליח להתבסס מעל לרמה הפסיכולוגית של 100 דולר לחבית. עם זאת, האיום האיראני בדבר סגירת מיצרי הורמוז, אם יתממש, יכול להקפיץ את מחיר הנפט בחדות, גם קרוב למחיר השיא שלו, ברמת ה-140 דולר לחבית". יצחקי הוסיפה כי "בסיטואציה הנוכחית, בהחלט ייתכן כי ערב הסעודית תידרש להגדיל את היצעי הנפט שלה כדי לעמוד בביקושים הגבוהים. במידה ומחיר הנפט ימשיך לטפס, אנו צפויים לראות פתיחה של מאגרי החירום של ארה"ב, במטרה להוריד את המחיר, זאת על רקע הבחירות המתקרבות לנשיאות ארה"ב".

הממשלות החברות באיחוד האירופי הקדימו את הפגישה להכרעה על אמברגו הנפט על איראן ל-23 בינואר. בהצהרה שפירסם האיחוד האירופי נכתב כי ההחלטה על הקדמת הפגישה מהמועד הקודם - 30 בינואר - התקבלה בכדי להמנע מהתנגשות עם פסגת מנהיגי האיחוד האירופי שאמורה להתקיים באותו היום. הנפט הגולמי מסוג טקסס מתוק הנסחר בארה"ב עולה ב-1.5% ונסחר תמורת 102.8 דולר לחבית. הנפט הגולמי מסוג ברנט הנסחר בלונדון עולה ב-0.8% ונסחר תמורת 113.3 דולר לחבית. מדינות האיחוד האירופי כבר החליטו באופן כללי על הטלת חרם על נפט מאיראן כחלק ממאמצי המערב ללחוץ על המדינה לחדול מתכניות הגרעין שלה. עם זאת, חברי האיחוד עוד לא סיכמו את הפרטים הסופיים בנוגע לזמני תחילת החרם. מספר בכירים אמרו כי ייתכן שחלק מהמדינות יהיו מעוניינות לדחות את זמן תחילת החרם בכדי למנוע זעזועים נוספים מהכלכלות החלשות. מדינות האיחוד הציעו תקופת חסד עבור החוזים הקיימים של בין חודש ל-12 חודשים כדי לאפשר להן למצוא תחליפים אלטרנטיביים לפני תחילת האמברגו. יוון, התלויה מאוד בנפט האיראני, היא אחת מהמדינות המנסות לדחות את תחילת האמברגו. בריטניה, צרפת, הולנד וגרמניה מעוניינות כי תקופת החסד לא תארך מעבר לשלושה חודשים. ההחלטות נגד איראן מגיעות במקביל להחלטת ארה"ב להטיל סנקציות על המדינה על

"מחיר הנפט עלה גבוה מדי, לרמה של 120 דולר לחבית, וזה אינו טוב לצרכנים מכיוון שהדבר עלול להשפיע על הכלכלה העולמית", אמר נציג של אחת המדינות החברות באופ"ק, אשר ביקש לשמור על עילום שם. "טווח מחירים האידיאלי הוא 90-100 דולר לחבית". נפילת מחיר הנפט נבעה בין השאר ממותו של מנהיג אל קאעידה, אוסמה בן לאדן, ולא עקב שינוי בסיסי באספקת הנפט או הביקוש לו, אמר הנציג. נציג נוסף באופ"ק אמר דברים דומים. "מחירים גבוהים ישפיעו על הביקוש ויעודדו את מגמת המעבר למקורות אנרגיה מתחדשים", אמר הנציג השני. "המחיר מושפע יותר מהתפתחויות גאו פוליטיות. לא מדובר כאן בשינוי בנתוני היסוד". אופ"ק לא הכניס שינויים במכסות תפוקת הנפט של מדינות ארגון זה למעלה משנתיים, ובפגישת ראשי הארגון בעיר וינה ב-8 ביוני צפויים הנציגים להחליט על השארת התפוקה ללא שינוי, אמר הנציג הראשון. "אני לא חושב שנסכים לשנות את מכסות התפוקה כרגע בשל חוסר הוודאות הגאו פוליטית. התפוקה של לוב נפלה בשיעור חד, אולם ערב הסעודית וחברות אחרות בארגון פיצו על כך", אמר.

סעודיה הקציבה מימון להקמת 54 אלף מגהואט חשמל מאנרגיות מתחדשות בעשרים השנה הבאות. לשם השוואה,ארה"ב עם אוכלוסיה גדולה פי עשר, מפעילה כיום 50 אלף מגהואט מאנרגיות סולאריות ורוח. בדיווח, בבלוג של פול גיפ, נשאלת השאלה האם סעודיה, שעד היום נמנתה על מובילות העמדה שאין לדאוג בנוגע למחסור בדלקים פוסיליים, מודה בעצם ששיא תפוקת הנפט מתקרב? או אולי העלויות הכלכליות הכריעו אף אותה, ובמחיר של 100$ לחבית גם הסעודים מעדיפים מתחדשות?