שותפויות החיפושים המשתייכות לקבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה - אבנר (   225.1     -2.55% ) ודלק קידוחים (   1295     -2.78% ) , פרסמו היום את דוחותיהן לרבעון השלישי, בו רשמו רווחים גבוהים הודות לאספקת גז מוגברת ממאגר "ים תטיס", על רקע הפסקת הזרמת הגז לישראל ממצרים על ידי EMG. ההכנסות ממכירת גז של שתי השותפויות הסתכמו בכ-51 מיליון דולר כל אחת, עלייה של כ-68% ביחס לרבעון המקביל אשתקד, כאשר השתיים מכרו בתקופה זו גז בהיקף של 1.4 BCM (מיליארד מטר מעוקב), גידול של 27% מהרבעון המקביל. עם הגידול בהכנסות גדלו גם התמלוגים אותם שילמו השותפויות למדינה, וכך כל אחת מהן שילמה ברבעון האחרון היטלי רווחי נפט בהיקף של 7 מיליון דולר. בשורה התחתונה הרוויחו אבנר ודלק קידוחים 29 מיליון דולר כל אחת, עלייה של כ-56% ביחס לרבעון המקביל ב-2010. מלבד עצירת הזרמת הגז ממצרים, נבע הגידול ברווח גם ממחיר גבוה יותר בו נמכר הגז, כתוצאה מהסכמי SPOT עם חברת החשמל. מתחילת השנה, הסתכם הרווח של אבנר ודלק קידוחים בכ-53 מיליון דולר כל אחת, עלייה של כ-24% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.

ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, הודיע כי הוא קרוב להסכם עם החברה הנורווגית לקידוח גז ונפט. שר האנרגיה הטורקי דיווח ל-"Hürriyet Daily" כי החברה הטורקית TPAO והחברה הנורבגית "של" יחתמו על הסכם ב-23 לנובמבר - על פי תנאי ההסכם קידוחי הגז והנפט יהיו בחלק הדרומי של אנטליה. על פי דיווחים ב"סייפרוס מייל" היום (ו') ראש ממשלת טורקיה נתן את הבטחתו לגורם בכיר באיחוד האירופי כי טורקיה לא תפריע לתוכניותיה של נובל אנרג'י בתוכניות הקידוח שלה בקפריסין. נזכיר כי השבוע פורסם באתרים הזרים כי נובל אנרג'י מעריכה כעת כי בקידוח "בלוק 12" בקפריסין מצויים 3-9 TCF גז טבעי בלבד, לעומת תחזיות מוקדמות ל-10 TCF. עם זאת, נובל מעריכה כי הסיכוי להימצאות הגז עומד על 60%, הסתברות הנחשבת לגבוהה. ראש ממשלת טורקיה חזר ואיים מספר פעמים על קפריסין בנושא הקידוחים שהאי השכן מתכוון לבצע בעזרת חברת נובל אנרג'י. ארדואן כינה את המהלך "טירוף". העיתון "הורייט" הטורקי דיווח לפני כחודשיים כי אסדת קידוח נורבגית עושה דרכה לטורקיה לקראת הקידוח שהיא מתכננת בקפריסין, מה שהיה עלול להוביל לעימות חזיתי של ארדואן מול האיחוד האירופי. כזכור, ארדואן איים על קפריסין ועל חברת נובל אנרג'י, שותפתה של דלק אנרגיה של תשובה בקידוחי "תמר" ו"לוויתן", לבל תבצע את הקידוח בשטח הימי של קפריס�

> לפני כמה ימים הודיעה נפטא על תיקון דו"חותיה הכספיים (Restatement), בעקבות עמדת רשות ניירות ערך שלפיה קיימת לה לפחות שליטה אפקטיבית בשותפויות המוגבלות ישראמקו נגב 2 וחנ"ל (חברת נפט לישראל) ים המלח. נפטא, שמחזיקה בכ-29% ובכ-40% מיחידות ההשתתפות של ישראמקו וחנ"ל, בהתאמה, ובמלוא זכויות הבעלות והשליטה בשותף הכללי שלהן, טיפלה בהן עד כה בשיטת השווי המאזני, מתוך התפישה כי קיימת לה השפעה מהותית בלבד, ועל אף שהיא מאמצת מדיניות של שליטה אפקטיבית. החלטת הרשות התבססה על השליטה בשותף הכללי, הזכויות של השותף המוגבל ביחס לזכויות השותף הכללי, שיעורי ההחזקה של נפטא ביחידות ההשתתפות, וניסיון העבר עם הצבעות מחזיקי יחידות ההשתתפות. תיקון הדו"חות משתרשר גם לדו"חות הכספיים של החברות הציבוריות שמאחדות את נפטא: יואל - בעלת השליטה בנפטא, והלאה גם לאקויטל - בעלת השליטה ביואל. מעבר להשלכות העצומות על אופן הצגת הדו"חות הכספיים, והיחסים הפיננסיים הנגזרים מהם, לקביעה זו יש השפעה על אופן ההתייחסות לשינויים בשיעורי ההחזקה ביחידות ההשתתפות, לאור הפער הגדול בין מחיר השוק של יחידות ההשתתפות לבין הערך בספרים. בהתאם לתפישת הישות האחת, הרואה בקבוצה גוף כלכלי אחד, עסקות עם המיעוט משתקפות בדו"חות כעסקות במישור ההוני. לפיכך, הגדלת ההחזקה

בקיץ האחרון יצאו מאות אלפי ישראלים לרחובות, הפגינו נגד יוקר המחיה המאמיר בישראל ותבעו להנהיג כאן צדק חברתי. בחברת החשמל, הגוף שמשלם לעובדיו את השכר מהגבוהים במשק, נענו לאתגר והם דורשים מהממשלה לייקר את תעריפי החשמל בכ-30% בשנה הקרובה. הישראלים הרי רגילים לשמש כיס עמוק לצרות של חברת החשמל, אז מדוע שלא יעשו זאת שוב? גם בעבר כשהחברה הסתבכה בהשקעות או בהוצאות לא צפויות, הכתובת תמיד היתה הכיסים העמוקים של לקוחות החברה או בעלי המניות שלה - אנחנו. הצורך בייקור החשמל כעת נובע מכך שעלויות הייצור זינקו בשיעור חד בעיקר עקב הפסקת ההזרמה של גז הטבעי ממצרים לישראל. האביב הערבי אמנם לא מורגש כאן באמת בינתיים, אבל בסעיף צריכה אחד הוא מורגש היטב - עלויות ייצור החשמל. במקום גז זול ונקי, חברת החשמל משתמשת בחודשים האחרונים בסולר ומזוט, שהם גם יקרים וגם מזהמים יותר. בחברה מעריכים את העלויות העודפות הכרוכות בשימוש בתחליפי גז במיליארדי שקלים, ומכאן נגזר הצורך בהעלאת תעריף. צילום: איציק בן מלכי משרד האוצר מגדיר את הבעיה של חברת החשמל כבעיית מאקרו, ולכן מנסה לייצר עם רשות החשמל פתרונות שייתנו מענה לבעיות התזרים של חברת החשמל, אך לא יגרמו לייקור כה חד בתעריפי החשמל. לכאורה זהו עניין כלכלי טהור של מבנה עלויות ותעריפים,

כשרה אנרגיה (   91     +1.22% ) , הנמצאת בשליטת הכשרת היישוב של עופר נמרודי, השלימה את העיסקה למכירת 7.6% מזכויות ההשתתפות של עמנואל אנרגיה, חברה בת בבעלות ושליטה מלאה שלה, ברישיונות "מירה" ו-"שרה" לשותפות מודיעין (   38.4     +1.05% ) , הנמצאת בשליטת צחי סולטן וקבוצת אידיבי של נוחי דנקנר. זאת, בתמורה ל-30.5 מיליון דולר. כ-1 מיליון דולר שולם לעמנואל אנרגיה בגין החזר הוצאות עבר, וסך של 29.5 מיליון דולר הועבר ישירות למפעיל העסקה המשותפת ברישיונות למימון חלקה של עמנואל אנרגיה בקידוחי האקספלורציה ברישיונות. בשבוע שעבר הודיעו הכשרה אנרגיה ומודיעין כי אישרו את לוחות הזמנים והתקציב הסופיים לביצוע קידוחי אקספלורציה ברישיונות "שרה" ו"מירה", בהתאם לתכנית העבודה. הקידוח הראשון "מירה-1" מתוכנן להתחיל במהלך הרבעון הראשון של 2012 ולהימשך כ-70 ימים. תוצאות קידוח האקספלורציה "מירה-1" צפויות כבר במהלך הרבעון השני של שנת 2012. הקידוח השני, "שרה-1" יחל בסמוך לאחר השלמת קידוח "מירה-1", צפוי להימשך כ- 50 ימים. הקידוחים יתבצעו בעומק מים של כ- 1,500 מטר בקידוח "מירה-1" ו- 1,300 מטר בקידוח "שרה-1", ויגיעו לעומק סופי (כולל עומק המים) של 5,200 מטר ו- 4,300 מטר בהתאמה. השותפים ברישיונות אישרו תקציב בסך של כ-157 מיליון דולר לשני הקידוחים. עלויות מבחני הפקה, ככל שיהיו, מו�

-20 אלף מבקרים צפויים להגיע בימים הקרובים לתערוכת טכנולוגיות המים ווטק שתיפתח מחר (ג') בתל אביב. בתערוכה, שמתקיימת אחת לשנתיים, צפויות לבקר יותר מ-100 משלחות זרות ובהן משלחת גדולה של נציגי חברות מים מדרום קוריאה, וגם - לראשונה - משלחת גדולה מרוסיה. עודד דיסטל, ראש תוכנית המים והאנרגיה הממשלתית ניו-טק, מעריך שהיקף העסקאות של חברות ישראליות שעוסקות בפיתוח ובסחר של טכנולוגיות בתחום המים נאמד ב-2011 ביותר מ-2 מיליארד דולר ונמצא במגמה עלייה קבועה. "משברים", אומר דיסטל ל"גלובס", "מגבירים את הצורך לפעול להורדת הפחת של המים בעקבות התיישנות של תשתיות הולכה בערים רבות בעולם ויש עניין לשמור את המים האלה בתוך הצנרת, תוך תיקונה, מאשר לאפשר להם לרדת לטמיון. בנוסף לאובדן של מים רבים, הצנרת חשופה לחדירה של מזיקים, איכות המים עלולה להיפגע וקיימות חברות ישראליות רבות שיש להן מה להציע בתחומים כאלה". בימים האחרונים הוציאו מארגני התערוכה נציגים של חברות מים זרות, למכונים המשמשים לטיהור שפכים; למתקנים שמפעילים תאגידי מים ולאתרים של חברת מקורות, על-מנת לחשוף בפניהם טכנולוגיות שפותחו ומיוצרות בישראל. זאת, בין השאר בניסיון להרחיב את היצוא של פיתוחים אלה. לדברי מנכ"ל מכון הייצוא, אבי חפץ, "תעשיית המים הישראלית היא אחד ממקורו�

מובילי חרם הקוטג' מתגייסים למאבק בתעריפי החשמל. היום (ג') יצאו מובילי חרם הקוטג', בראשותו של איציק אלרוב, בקריאה למרד צרכני חדש נגד חברת החשמל ובקריאה לציבור לבטל את הוראות הקבע לתשלום חשבונות החשמל, וזאת כדי לפגוע בתזרים המזומנים של החברה. ‏ לדברי אלרוב, ההחלטה ליזום מרד צרכני באה לאור כוונת רשות החשמל לאשר את ייקור תעריפי החשמל בכ-40%.‏ לדברי מובילי המרד, "על אף דרישת הציבור, טרם עליית המחירים האחרונה, שחברת החשמל תערוך בדק-בית ותחל בתהליכי התייעלות וחיסכון עליהם התחייבה - בוחרת חברת החשמל להמשיך בדרכה הנצלנית ומתנהגת בכספי ציבור הצרכנים כבשלה.‏ ‏"אנחנו צועקים מהבטן, אבל מי שצריך לקחת את הנושא ולטפל בו הם הממשלה והכנסת. יש לנו קבוצה בפייסבוק שמונה 41 אלף איש והרבה מאוד אנשים שזועמים על ההתייקרות, ואנחנו נפנה לציבור שיעשה מה שהוא יכול לעשות. "אנחנו זועקים את זעקת הציבור, אבל הפתרון צריך לבוא מהממשלה. דחיית תשלומי החשבונות זה האקט היחיד שיש לנו, הצרכנים. בארה"ב אנשים התחילו לסגור חשבונות בנק במחאה, והגיע הזמן שגם אנחנו, הצרכנים הישראלים, נגדל שיניים ונראה למי שמכניס את ידו לכיסנו ללא רשות, שהוא עלול לשמש את המחיר", אומר אלרוב. ‏ מובילי המחאה אומרים כי בימים הקרובים הם יפנו אל חברי הכנסת, כדי "לבר�

מנכ"ל חברת חשמל מכריז מלחמה על יצרני החשמל הפרטיים. במכתב חריף ששיגר באחרונה לראש מינהל החשמל במשרד התשתיות, מזהיר אלי גליקמן מפני שיטפון של תחנות כוח פרטיות ועודף ביכולת ייצור חשמל במשק. "אנו מודאגים ביותר ממצב הדברים במשק החשמל", כותב גליקמן בפתח המכתב, שהעתקו נשלח לשרי האוצר והתשתיות הלאומיות. לטענתו, הקמת תחנות הכוח הפרטיות תגבה "מחיר כבד מהאזרחים, תשית עלויות עתק בהיקפים שיעלו דרסטית את מחיר החשמל ויעלו למשק עשרות מיליארדי שקלים". עוד מזהיר גליקמן מפני עודף בתחנות כוח שייווצר במשק כתוצאה ממימוש עשרות המיזמים להקמת תחנות כוח קונבנציונליות ותחנות המופעלות באנרגיה מתחדשת. המכתב של גליקמן מסמן מדיניות חדשה בחברת החשמל, שכן בשנים האחרונות לא הביעה החברה התנגדות להקמת תחנות הכוח הפרטיות. ההכרזה של גליקמן מפתיעה משתי סיבות נוספות: האחת היא שבחברה מתריעים כל העת מפני מחסור צפוי בחשמל במשק וקוראים לממשלה לאשר לחברה להקים תחנות כוח נוספות. הסיבה האחרת היא שתחנות הכוח הפרטיות נחשבו עד לאחרונה גורם לא רלוונטי בתכנון משק החשמל. הממשלה מעודדת כניסת יצרני חשמל פרטיים (יח"פים) משנת 1996 אבל אף תחנת כוח גדולה עדיין לא הוקמה, בעיקר בשל קשיים בקבלת האישורים הביורוקרטיים וקשיים בהשגת מימון בנקאי. רק בשנ

הרשות לבטיחות בדרכים בארה"ב חוקרת את בטיחותן של סוללות למכוניות חשמליות, לאחר שמכונית וולט של ג'נרל מוטורס (GM) עלתה באש בעקבות בדיקת בטיחות. הרשות ציינה כי אינה מאמינה שהוולט, או מכוניות חשמליות אחרות, נוטות לעלות באש יותר ממכוניות מבוססות דלק, אך אמרה כי ביקשה מיצרניות המכוניות מידע על סוללות הליתיום, והמלצות על צמצום הסיכון. GM ויצרניות מכוניות אחרות אמרו כי הן עדיין בוטחות בטכנולוגיה, שמתחילה בתקופה זו להגיע לשווקים. הפריוס של טויוטה, השולטת בשוק המכוניות ההיברידיות, מבוססת על טכנולוגיה ישנה יותר של סוללות ניקל הידריד. הרשות לבטיחות בדרכים ביצעה מבחן התנגשות לוולט במאי האחרון, אך הסוללה עלתה באש רק 3 שבועות לאחר מכן, וסיבת התפרצות האש טרם נקבעה. GM אמרה כי לא ידוע לה על מכוניות וולט נוספות שעלו באש. גם הרשות אמרה כי לא קיבלה תלונות מצרכנים אודות דליקות במכוניות חשמליות. הרשות ו-GM ביצעו ניסויים נוספים בוולט, אך לא הצליחו לשחזר את הדליקה. יצרנית הסוללה, LG, אמרה כי היא משתפת פעולה עם הרשות ועם GM בנוגע לחקירת הארוע.

חברת אנלייט אנרגיה, העוסקת בהקמה פרויקטים לייצור חשמל מאנרגיה סולארית ובהפעלתם, בשליטתה (43%) של יורוקום, תקים חווה סולארית באזור הנגב המערבי עבור הכפר השיתופי חלוצית 4, שהוקם עבור מפוני גוש קטיף. עלות הפרויקט מוערכת בכ-700 מיליון שקל. במסגרת ההסכם, יקימו ישובי חבל החלוציות נווה ובני נצרים והישובים דקל ואוהד תאגיד משותף מולו תפעל אנלייט. על השטח, שלא יפחת מ-500 דונם, תקים אנלייט מתקן בהיקף של 55 מגה וואט לייצור אנרגיה סולארית בטכנולוגיה פוטו וולטאית. מדובר במקרקעין בהם מחזיקים הישובים מכוח זכויות חכירה. על פי המוסכם בין הצדדים, תהיה אנלייט בעלת המתקן, ותשלם לישובים דמי שכירות שנתיים בתמורה לשימוש במקרקעין בתקופת הפעלת המתקן. אנלייט העניקה לחלוצית 4 אופציה הניתנת למימוש להצטרף כבעלים בשיעור של עד 30% מהזכויות בפרויקט. חלוצית תוכל לממש את האופציה בתוך שנה ממועד החתימה על ההסכם. אנלייט מעריכה את התקבולים הצפויים ממכירת החשמל לחברת החשמל ב-80 מיליון שקל לשנה מתחילת ההפעלה המסחרית של המתקן, לתקופה של כ-20 שנה. עלות הפיתוח והרישוי של המיזם עד להשגת כל ההיתרים להקמתו מוערכת על ידי אנלייט ב-3 מיליון שקל. את תקופת הפיתוח והרישוי מעריכה החברה בשלוש שנים, ואת משך ההקמה בכשנתיים. את עלות הקמת החווה מתכוונת אנ�

>> עליית מדרגה במאבק המתנהל בין מוסדות הממשלה לשותפות במאגר הגז בתמר, בסוגיית יצוא הגז ועסקת הגז עם חברת החשמל. השותפות בתמר דיווחו אתמול על הסכם עקרונות ליצוא אפשרי של הגז לדרום קוריאה - אך מתברר כי עיתוי הפרסומים אינו מקרי. ל-TheMarker נודע כי החוזה שעליו השותפות היו אמורות לחתום מול החברה למכירת גז ב-15 השנים הבאות, קוצץ באחרונה בשיעור מהותי. הקיצוץ נעשה בעקבות קביעת הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה, שלפיה החוזה עשוי ליצור הסדר כובל. לפי הערכות, הופחתה כמות הגז שתרכוש חברת החשמל מהשותפות בשיעור חד של כ-40% - שמשמעותו קיזוז של עד כ-6 מיליארד דולר מהיקף העסקה. ככל הידוע, כמות הגז השנתית שתרכוש החברה בתחילת ההתקשרות הופחתה מ-4.94 מיליארד מ"ק (BCM) ל-3 מיליארד מ"ק בשנה בלבד - לצד מנגנון שיוכל להגדיל בעתיד בהדרגה את כמות הגז שיירכש, בהתאם לפיתוח תשתיות הולכה מתאימות. הסכם הגז של השותפות עם חברת החשמל אמור היה להוות את חוזה העוגן לגיוס המימון לפיתוח המאגר. בחברות מקבוצת דלק של יצחק תשובה וכן באלון גז ממתינים בקוצר רוח לחתימת החוזה, שכן הוא מהווה תנאי לגיוס חלקן במימון - בתנאים שעשויים לפקוע בסוף השנה. לפיכך, העריכו אתמול במשק האנרגיה כי הפגיעה בהסכם עם חברת החשמל הביאה את השותפות "לאיים" ביצוא אפשרי ש�

שלושה שבועות בלבד לאחר שחודשה הזרמת הגז ממצרים לישראל - שוב פיצוץ בצינור, השישי במספר מאז תחילת השנה. מקורות ביטחוניים במצרים מוסרים כי הזרמת הגז לישראל ולירדן הופסקה. פיצוץ ארע הלילה בצינור המוביל גז ממצרים לישראל ולירדן. על פי דיווחים ראשונים מהמקום עולה כי הפיצוץ התרחש באזור מזר (Mazar), מערבית לאל עריש שבצפון סיני. מקורות מצריים מוסרים כי בעקבות הפיצוץ הופסקה אספקת הגז לישראלת ולירדן. תושבים באל עריש דיווחו לסוכנות הידיעות רויטרס כי ניתם להבחין מעירם, מרחק 60 ק"מ ממקום הפיצוץ, בלהבות ענק. "מסימנים ראשונים עולה כי מדובר בחבלה מכוונת", מסר גורם ביטחוני מצרי. הפיצוץ הנוכחי בצינור הוא השישי מאז תחילת השנה ומגיע רק שלושה שבועות לאחר שחודשה אספקת הגז שהופסקה בעקבות הפיצוץ האחרון.

חברת אנלייט אנרגיה (   35.1     -1.68% ) , הנמצאת בשליטת קבוצת יורוקום, דיווחה הבוקר (א') לבורסה על כוונתה להקים חווה סולארית גדולה בנגב המערבי. החברה התקשרה בהסכם מול קבוצת יישובים להקמת חווה סולארית שתספק כ-55 מגה-וואט חשמל. בשלב מקדמי זה, עלות הקמת הפרויקט מוערכת ב- 600-700 מיליון שקל, אשר יתפרסו על פני כשנתיים ממועד הסגירה הפיננסית לפרויקט, והתקבולים הצפויים ממכירת החשמל לחברת החשמל מוערכים בכ-80 מיליון שקל לשנה ממועד תחילת ההפעלה המסחרית של המתקן, למשך 20 שנים. יחד עם זאת, "בשלב מקדמי זה, לא קיימת וודאות בדבר השגת כל האישורים להקמת המיזם תחת מכסות רשות החשמל וכן בנוגע לתעריף החשמל שישולם לחברה, וכן לא ניתן לאמוד את פוטנציאל הרווח בגינו. החברה בוחנת בשלב זה מספר חלופות למימון הפרויקט", מציינים באנלייט. עוד מציינים באנלייט כי עלות הפיתוח והרישוי של המיזם עד להשגת כל ההיתרים להקמתו מוערכת בכ-3 מיליון שקל, כאשר תקופת הפיתוח והרישוי של המיזם מוערכת בכ-3 שנים. בכפוף להשגת ההיתרים והרישיונות הנדרשים להקמת הפרויקט, החברה תקים, תפעיל ותתחזק את המתקן. כמו כן, בהתאם להסכם, החברה תהיה בעלת המתקן. במידה ויוקם המתקן בפועל, תשלם החברה לישובים דמי שכירות שנתיים בתמורה לשימוש בקרקע בתקופת הפעלת המתקן. על פי ההסכם, השטח ש

שותפות תמר קרובה לחתימה עם מספנות דייהו מדרום קוריאה על מיזם בהיקף מיליארדי דולרים להקמת תשתית הנזלה צפה, שתאפשר לייצא גז טבעי מתמר. ל"גלובס" נודע כי הפרויקט החדשני הוצג בשבוע שעבר לגורמים ממשרדי החוץ והתשתיות. על פי המידע שהוצג, ניתן יהיה להנזיל באמצעות המתקנים בין 2 ל-3 מיליון טון גז בשנה, כלומר כ-3 עד 4.5 מיליארד מ"ק של גז טבעי (‏BCM‏). ההסכם המתגבש עם החברה הקוריאנית הוא ל-15 שנה. ‏המיזם יהיה מבוסס על אונייה שתיבנה במיוחד עבור הפרויקט במספנות דייהו, הנחשבות המובילות בעולם בתחום. האונייה תעגון בסמוך למאגר תמר, מחוץ לגבולות המים הטריטוריאליים של ישראל, ותקלוט את הגז הנשאב מהבאר. הגז יקורר לטמפרטורה של מינוס 160 מעלות ויוזם למכליות מיוחדות שיובילו אותו לקוריאה. מחירו של גז טבעי נוזלי בקוריאה גבוה פי שניים-שלושה ממחיר הגז בישראל. ‏הקמת המתקן הצף מאפשר לשותפות תמר לקצר באופן משמעותי את משך האספקה של הגז. הקמת מתקן הנזלה יבשתי כרוכה בהליכי אישורים ממושכים וצפויה לעורר התנגדות רבה מצד התושבים ביישובים הסמוכים. יצוין כי שותפות תמר אינה מעורבת בתוכניות של השותפים בלוויתן להזרים את הגז למתקן יבשתי שיוקם בקפריסין. ‏השותפים בתמר הם נובל אנרג'י (   94.75     +2.20% ) (36%), ישראמקו (   46.1     +1.99% ) (28.7%), דלק קידוחים

תשובה צריך 10 מיליארד דולר למימוש התוכנית השאפתנית שלו לייצוא גז ■ הביקור של הנשיא פרס בקפריסין נתן לו רוח גבית ■ ובינתיים, נפערים סדקים בין תשובה לשכיר העשיר במשק, גדעון תדמור 14/11/2011, 08:38עמירם ברקת   +א -א   נושאים:גדעון תדמוריצחק תשובהנובל אנרג'יקבוצת דלקקידוח לוויתן   10 מיליארד דולר - זה הסכום שיידרשו יצחק תשובה ושותפיו לגייס בשנים הקרובות כדי לממש את תוכניות ייצוא הגז השאפתניות שלהם מלוויתן. לצורך גיוס הסכום מקימה הקבוצה חברה חדשה ומנהלת מגעים עם שחקנים בליגה העולמית של שוק הנפט והגז ממדינות כמו סין ורוסיה. "הפרויקט הזה פשוט גדול עלינו ועל נובל אנרג'י", מודים בקבוצה. מעבר לעלות הכספית האדירה, הפרויקט כרוך בהתמודדות מול יריבים עסקיים בעלי עוצמה פיננסית ופוליטית רבה. בהתמודדות הזאת נעזרה קבוצת דלק ב"אס" של הדיפלומטיה הישראלית - נשיא המדינה שמעון פרס. במוקד ההתעניינות עומד מאגר לוויתן, הנחשב תגלית הגז הימית הגדולה ביותר בעולם בעשור האחרון, ואולם התוכניות של קבוצת דלק ושותפתה נובל אנרג'י מרחיקות הרבה מעבר לגבולות מאגר הגז והמדינה. במרכזן עומדת הקמת מתקן להנזלת גז טבעי (LNG) שיוקם ככל הנראה בדרום האי קפריסין. המתקן יקלוט גז ממאגר לוויתן וככל הנראה גם ממאגר אפרודיטה שצפוי להתגלות בקר�

"ח הביצועים הסביבתיים הראשון של ישראל, אשר הוכן על ידי צוות ה-OECD והוגש אתמול לראש הממשלה, הוצג היום במסיבת עיתונאים. הדו"ח ממליץ על הרחבת השימוש בכלים פיסקאליים על מנת לשקף מחירים סביבתיים, בין היתר, על ידי העלאת תעריפי המים לחקלאות ולתעשייה. כמו כן, מומלץ לבחון את מדיניות המיסוי והתמריצים המעודדים שימוש נסיעה ברכב פרטי לעבודה: העלאת מסים על דלק (תוך הפחתת מיסי הרכישה על מכוניות), וכן ביטול התשלום על אחזקת רכב במגזר הציבורי והחלפתו בהטבות שאינן מותנית בבעלות על רכב. צילום: דרימסטיים הארגון ממליץ גם להטיל מס פחמן, שישפיע על מחירי החשמל תוך הפנמת העלות הסביבתית בהפקתו. הדו"ח מציין כי יש מחסור גדול בידע אודות משאבי הטבע ושירותי המערכת האקולוגית בארץ, וכי יש לאסוף יותר נתונים על מנת לקבל מדדים תומכי החלטה בנושאים סביבתיים. המחברים מציינים לחיוב את יעילות מערכת המים בישראל, אך קובעים כי גם למערכות ההתפלה יש נזקים סביבתיים, שעלותם צריכה להיכנס לתחשיבי מחיר המים. הדו"ח קובע כי נעשתה בישראל התקדמות בנושא התחיקה והתקינה הסביבתית, אך חסרים עוד צעדים כדי ליצור מדיניות כוללת ועקיבה. ה-OECD קורא לקבע בחוק את החלטת הממשלה להורדת פליטות הפחמן בישראל עד שנת 2020, ולשנות את היעד להשגה: מהפחתת 20% מתרחיש "עסקים כר�

>> הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי מונה שלשום ליו"ר חברת חיפושי הנפט והגז, שמן. בזכות הקשרים שצבר אשכנזי הן בהיותו רמטכ"ל והן בהיותו מנכ"ל משרד הביטחון, ייפתחו בפניו הדלתות של משרד ראש הממשלה ומערכת הביטחון וגם מסדרונות האוצר, ובמיוחד אגף התקציבים, שאותו הוא מכיר מקרוב. אשכנזי אינו היחיד, קדמו לו, בין היתר, הרמטכ"ל לשעבר אהוד ברק, שעשה עסקים בחו"ל, לאחר שהודח מראשות הממשלה ב-2001, וצבר בתוך שנים ספורות הון שנאמד, לפי הערכות, בכ-30 מיליון שקל, דן חלוץ שהיה מנכ"ל יבואנית ב.מ.וו קמור, האלוף במיל' שלמה ינאי, שמונה למנכ"ל טבע והאלוף במיל' אליעזר שקדי שמונה למנכ"ל אל על. אלופי צה"ל נהנים מגמלה חודשית בסכום של עשרות אלפי שקלים בחודש, ושוויה המהוון מסתכם במיליוני שקלים. אשכנזי נהנה מגמלה חודשית מהצבא בסך 50 אלף שקל כרמטכ"ל לשעבר; השווי המהוון של הגמלה מגיע ל-11.8 מיליון שקל. אלא שהגמלה הצבאית היא "הכסף הקטן" של האלופים שמזנקים למגזר העסקי. בזכות הקשרים והיוקרה זוכים הרמטכ"לים והאלופים לשעבר לשכר עצום, לאופציות במניות, לבונוסים שמנים להחזר הוצאות גבוה, וכמובן, לרכב מפואר. אשכנזי, למשל, יקבל משמן 100 אלף שקל בחודש לפני הוצאות ומע"מ בעבור 75% משרה. נוסף על כך, אשכנזי יקבל 1.4 מיליון אופציות במניות החברה, בונוסים שמנים, החזר הוצאות מל

דו"ח הביצועים הסביבתיים הראשון של ישראל, אשר הוכן על ידי צוות ה-OECD והוגש אתמול לראש הממשלה, הוצג היום במסיבת עיתונאים. הדו"ח ממליץ על הרחבת השימוש בכלים פיסקאליים על מנת לשקף מחירים סביבתיים, בין היתר, על ידי העלאת תעריפי המים לחקלאות ולתעשייה. כמו כן, מומלץ לבחון את מדיניות המיסוי והתמריצים המעודדים שימוש נסיעה ברכב פרטי לעבודה: העלאת מסים על דלק (תוך הפחתת מיסי הרכישה על מכוניות), וכן ביטול התשלום על אחזקת רכב במגזר הציבורי והחלפתו בהטבות שאינן מותנית בבעלות על רכב. צילום: דרימסטיים הארגון ממליץ גם להטיל מס פחמן, שישפיע על מחירי החשמל תוך הפנמת העלות הסביבתית בהפקתו. הדו"ח מציין כי יש מחסור גדול בידע אודות משאבי הטבע ושירותי המערכת האקולוגית בארץ, וכי יש לאסוף יותר נתונים על מנת לקבל מדדים תומכי החלטה בנושאים סביבתיים. המחברים מציינים לחיוב את יעילות מערכת המים בישראל, אך קובעים כי גם למערכות ההתפלה יש נזקים סביבתיים, שעלותם צריכה להיכנס לתחשיבי מחיר המים. הדו"ח קובע כי נעשתה בישראל התקדמות בנושא התחיקה והתקינה הסביבתית, אך חסרים עוד צעדים כדי ליצור מדיניות כוללת ועקיבה. ה-OECD קורא לקבע בחוק את החלטת הממשלה להורדת פליטות הפחמן בישראל עד שנת 2020, ולשנות את היעד להשגה: מהפחתת 20% מתרחיש "עסקים �

>> קבוצת דלק, הנמצאת בשליטת יצחק תשובה ובניהולו של אסי ברטפלד, שמה קץ לשבועות של ספקולציות. הקבוצה הודיעה כי היא עומדת מאחורי הקפיצה ביתרת המכירות בחסר של שותפויות הנפט והגז אבנר ודלק קידוחים, הנמצאות בשליטתה. לבקשת הבורסה לניירות ערך ורשות ניירות ערך, הודיעה קבוצת דלק כי היא שואלת מחברת דלק נכסים והשקעות, הנמצאת בבעלותה המלאה, 7.6 מיליון יחידות השתתפות של דלק קידוחים בשווי של 92 מיליון שקל ו-160 מיליון יחידות השתתפות של אבנר בשווי של 331 מיליון שקל. יחידות ההשתתפות של דלק קידוחים ואבנר, שאותן שאלה קבוצת דלק מהחברה-הבת דלק נכסים והשקעות, נרשמו כמכירה בחסר (שורט) בדו"ח השבועי שמפרסמת הבורסה לניירות ערך, והיו 95% מיתרות השורט של דלק קידוחים ו-98% מיתרות השורט על אבנר; זאת למרות הבהרת הקבוצה שלפיה, האחזקות של הקבוצה כולה ביחידות ההשתתפות לא השתנו. יתרות השורט על יחידות ההשתתפות של אבנר היו הגדולות מבין כל ניירות הערך, למעט איגרות חוב, בשבוע המסחר שהסתיים ב-3 בנובמבר. יתרה מזו, היחס בין יתרת השורט למחזור המסחר היומי נסק לרמה גבוהה של 18.2. יתרות השורט על יחידות ההשתתפות של דלק קידוחים היו פי 9.8 ממחזור המסחר היומי הממוצע. העובדה שיתרות השורט צמחו חדות היתה עלולה לגרום למשקיעים להעריך כי החברה עומדת לבשר על אי

באחרונה מלאים העיתונים בידיעות מדאיגות על עתידה הכלכלי של ישראל. אף שהמשבר העולמי כמעט פסח על ישראל, מתרבים הסימנים להאטה כלכלית שתביא לירידה בהכנסות ממסים, לעצירת הגידול ביצוא ולגידול הגירעון התקציבי. דווקא עכשיו זהו הזמן להגדיל את ההשקעות במנופים לצמיחה ירוקה. עבודת מטה שנעשתה במשרד להגנת הסביבה העלתה כי מנופים אלה טומנים בחובם תועלת כלכלית משמעותית. כך למשל, יישום חוק האריזות ייצור 9,000 מקומות עבודה חדשים. מעבר לבנייה ירוקה למגורים יחסוך למשק קרוב ל-7 מיליארד שקל עד 2020 בהוצאות על חשמל, מים, טיפול בפסולת וזיהום אוויר. חוק הקרקעות המזוהמות, שצפוי לשחרר קרקעות לבנייה באזורי הביקוש, יביא תועלת כלכלית בסך של 35 מיליארד שקל ויקל על מצוקת הדיור. ההכרה בחשיבות הכלכלית של מנועי צמיחה ירוקה אינה נחלת המשרד להגנת הסביבה בלבד. המשבר הכלכלי העולמי הביא את ארגון OECD לבחון מחדש את הנתיב לצמיחה כלכלית ארוכת שנים ולשיפור איכות החיים. לקחי העבר מלמדים כי שגשוג עתידי לא יוכל להיות מושתת על צמיחה פרועה ללא התחשבות ברווחת האדם ובמשאבי הסביבה ההולכים ומידלדלים. המענה לאתגרים אלה נמצא בתפישה כלכלית-סביבתית חדשה - צמיחה ירוקה - הדוגלת בגידול התוצר הלאומי הגולמי תוך מניעת פגיעה במשאבי הטבע. צמיחה ירוקה היא כיו�