<. לדברי המקור הבכיר בממשלה, כיום חסרים נתונים מהותיים שמאפשרים לקבוע מהו נתח הממשלה ברווחי החברה ואם הנתח הזה הוא סביר. מדובר בשלושה נתונים מהותיים שאינם קיימים כיום: א. שיעור מס חברות שתשלם כיל שיעור מס החברות שתשלם החברה אינו ידוע. לפני שנה הוחלט כי כיל תוחרג מחוק עידוד השקעות הון, ועד 2017 היא אמורה לאבד את יתרת ההגנות שמבטיח לה החוק. תיאורטית, באותה שנה אמורה כיל להגיע לשיעור מס חברות מלא של 25%, אבל בהיותה חברת כרייה יחידה במינה בישראל, ההערכה היא כי בפועל שיעור המס שלה יהיה נמוך מכך. כמה נמוך? זה תלוי בהסכמות שאליהן תגיע עם רשות המסים. לפי ההערכות, שיעור מס החברות שתשלם יהיה בין 16% ל-25%, כנראה במקום טוב באמצע. ב. חישוב התמ

ניתוח החוב של חברת החשמל למחזיקי איגרות החוב שהנפיקה עלול להטעות. בבורסה בתל אביב נסחרת סדרת אג"ח אחת בלבד של החברה (אג"ח 22), אולם זהו רק קצה הקרחון. בפועל ישנן עוד 11 סדרות של אג"ח לא סחירות הנושאות חוב של כ־13.9 מיליארד שקל.   2012 מציבה בפני חברת החשמל אתגרים מימוניים בשל עומס הפירעונות הצפוי. קרן אג"ח 22, הסדרה הגדולה ביותר מבין האג"ח הקונצרניות בשוק, שהיקפה עומד על 6 מיליארד שקל ע"נ תיפרע החל ממאי 2012 בתשלומים רבעוניים. סך ההתחייבויות בגין סדרה זאת בלבד עומד על 2.3 ו־2.7 מיליארד שקל בשנים 2012 ו־2013 בהתאמה. בנוסף לכך, על חברת החשמל לפרוע בספטמבר 2012 את אג"ח 2012, סדרה לא סחירה בהיקף כולל של כמיליארד שקל.   סך התשלומים הצפויים למחזיקי האג"ח של חברת החשמל ב־2012 נאמד ב־4.2 מיליארד שקל לעומת 2.6 מיליארד שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2011 ו־300 מיליון שקל בלבד בכל שנת 2010.   אג"ח 22 של חברת החשמל, הצמודה למדד המחירים לצרכן, נהנית מדירוג גבוה של -AA על ידי מעלות ו־AA3 על ידי מידרוג. האג"ח, בעלת מח"מ קצר של 1.7 שנים, נסחרת בתשואה של 3.64%. למרות הדירוג הגבוה של האג"ח והבעלות הממשלתית, בשנה האחרונה עלתה פרמיית הסיכון של חברת החשמל.   הפער בין תשואת אג"ח 22 לתשואת אג"ח ממשלתית צמודה במח"מ דומה עלה ל־2.9% לעומת 1.4% בלבד בתחילת השנה. העלייה שנרשמה בת�

ר של חברת הייעוץ לקסידל, המתמחה במשפט וברגולציה בינלאומיים, טוען כי במדינת ישראל לא נעשית בדיקה מקיפה של עלות לעומת תועלת למשק של חוקים סביבתיים. לטענת המחקר, שיופץ בין משרדי הממשלה הרלבנטיים בימים הקרובים, באמצעות בדיקת עלות־תועלת ניתן למנוע מראש קבלת החלטות סביבתיות שעלותן גבוהה מתועלתן.   המחקר הוזמן על ידי המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה השייך לחברות האנרגיה, הכימיה והתשתית הגדולות בישראל. הוא בוחן את מדיניותן של מדינות ה־OECD והאיחוד האירופי לגבי בחינת ההשלכות העתידיות של חוקים סביבתיים על המשק כולו. מהממצאים עולה כי במדינות המערביות, בניגוד לישראל, מבצעות הערכה מוקדמת הבוחנת את ההשפעה העתידית של רגולציה חדשה בטרם קבלתה. שיטה זו מאפשרת לקובעי המדיניות לקבל החלטות מושכלות יותר בענייני סביבה.   חקיקה בהסכמה או בכפייה   הרעיון לבחון את ההשלכות הרחבות של חקיקה סביבתית אינו חדש: כבר ב־1996 מינה השר להגנת הסביבה דאז יוסי שריד ועדת בראשות פרופ' אורי מינגלגרין, כדי שתגבש מודל שיביא בחשבון מגוון רחב של שיקולים לפני קביעת תקנה סביבתית. הוועדה המליצה כי כל חקיקה סביבתית תעבור דרך ועדת תקינה, שתשקלל את העלויות והתועלות של החקיקה המוצעת ותשאף להגיע לפשרה שתהיה מקובלת על כל הצדדים. ב־1998 החליטה הממש

השנה שהיתה: מלחמות, קרבות אגו ופיצוצים פצצות מימן אספקת הגז המצרי ב-2011 "מה אתה עושה כדי שלמצרים לא ישתלם לסגור לנו את הברז?", נשאל לפני שלוש שנים יוסי מימן בראיון ל-TheMarker. "יש לנו הסכם שלום יציב בן עשרות שנים, ומעולם לא הופרו תנאיו. אבל הגלובליזציה היא התשובה לחששות. אתה הרי לא יכול להעניש לקוח אחד - ולצפות לאדישות מן העולם", השיב מימן. בינתיים, העולם דווקא מפרגן ל"אביב הערבי", ומפגין אדישות כלפי שמונת הפיצוצים שאירעו בצינור הגז שבחצי האי סיני מתחילת השנה. מימן איבד את פטרונו הפוליטי במצרים, איבד את שותפו המצרי לפרויקט EMG, איבד את התזרים שנועד להשיב את חובותיו ובאחרונה איבד גם את יד ימינו זה 21 שנה. "מי שעושה דברים גדולים, כשהוא טועה - הוא גם טועה בגדול", אמר אז מימן בראיון. מדינת ישראל, מצדה, איבדה ספק שאמור היה להזרים 45% מהגז שלה, ונותרה תלויה בחסדי מונופול מדולדל - בעוד שהיא סופרת את הדקות להחלפתו במונופול אחר. הענף הסולארי מציג: ההתפכחות האווירה הרומנטית שאפפה את הצטרפות ישראל אל חבר המדינות המתמרצות ייצור חשמל ירוק פינתה ב-2011 את מקומה להתרסקות קשה וכואבת על קרקע המציאות הפוליטית, הכלכלית והביורוקרטית. זה החל בהוראת משרד האוצר להקפיא את כלל המכסות הסולאריות, ובקרב מתוקשר מעל דפי העיתונות ובין מ�

לאחר חודשים ארוכים של ציפייה, צפויה בקרוב תשובה לשאלה שעשויה לשנות את פניו של שוק החיפושים הישראלי - האם קיים נפט בשכבות הקרקע העמוקות של מבנה לוויתן התת-ימי. ל-TheMarker נודע כי אסדת הקידוח הומר פרינגטון צפויה להגיע כבר בשבוע הבא אל מקום הקידוח. אם לא יהיו שינויים, תתייצב ההומר מעל מקום הקידוח ביום רביעי הבא, ה-4.1. קידוחי לוויתן נמצאים בים התיכון העמוק מול חדרה והם מוחזקים על ידי נובל אנרג'י האמריקאית (40%), דלק קידוחים (22.5%), אבנר (22.5%) ורציו (15%). לפני שנה בדיוק, עת בוצע קידוח לוויתן 1 לשכבות הקרקע הרדודות יותר - הוכרזה לפני שנה בדיוק תגלית גז טבעי בגודל של 17 TCF (טריליון רגל מעוקבת, לפי הערכות מעודכנת). הקידוח אמור היה להימשך אל שתי השכבות העמוקות יותר מזו של שכבת הגז, בהן קיימות הסתברויות נמוכות, של 17% ו-8% להמצאות נפט. אך באמצע אפריל הופסק הקידוח בשל תקלה בצינור והאסדה עזבה את המקום - עד עכשיו. נובל אנרג'י דחתה מספר פעמים את הגעתה של אסדת הקידוח למקום, ולאחרונה הודיעה כי הקידוח יתחדש בתחילת 2012, אך לא נקבה בתאריך. כעת, צפוי הקידוח להמשך כמספר חודשים.

>> הכשרה אנרגיה, שבשליטת עופר נמרודי, הודיעה אתמול כי לקחה הלוואה בנקאית בסך 10 מיליון דולר. הכשרת הישוב, החברה האם, העמידה לה ערבות מלאה לשם כך - ללא תמורה. בתוך חודשיים אמורה אסדת קידוחי הגז הומר פרינגטון להגיע לאתרים מירה ושרה, כדי לבדוק אם אכן יש גז או נפט במקום. השותפות בפרויקט הקידוח נערכות לסיום השגת המימון ומגייסות כעת כסף גם ליום שאחרי. הבנקים אינם מממנים קידוחי אקספלורציה מכיוון שהם בעלי סיכון גבוה, לכן התנאי להלוואה היה ערבות מלאה מצד הכשרת הישוב, המחזיקה בנכסי נדל"ן רבים ובחברת מלונות הכשרה. ההלוואה תינתן בתנאי שוק. ביום שלישי הודיעה הכשרה אנרגיה כי השלימה הנפקת זכויות שהכניסו לקופתה 18 מיליון שקל. הכשרה צריכה להעמיד עוד כ-55 מיליון דולר לביצוע שני הקידוחים, וחלקה עשוי לגדול אפילו עד 72 מיליון דולר. אפשרות מימון נוספת היא שימוש באופציות של החברה, שבמידה שיממושו יכולות להזרים עוד כ-30 מיליון דולר לקופת החברה. עלות הקידוח באתרים מירה ושרה היא 157 מיליון דולר. אם אכן יימצא גז במקום והחברות יצטרכו לבצע מבחני הפקה, משמעות הדבר תהיה עלות נוספת של 21 מיליון דולר לכל אחד מהקידוחים, כך שבסך הכל מדובר בעלות של כ-200 מיליון דולר. האתרים לרישיונות הקידוח מירה ושרה נמצאים בים התיכון העמוק, וקידוחי האקס

משבר הגז הטבעי מחריף: ספקית הגז ים תטיס הודיעה אתמול ללקוחותיה בישראל כי תפחית את אספקת הגז למשק ב-30%. ים תטיס, שבבעלות קבוצת דלק (53%) ונובל אנרג'י האמריקאית (47%) לא נימקה את ההודעה. לפי הערכות, נובעת ההפחתה מהידלדלות מואצת של מאגר מארי B מול חופי אשקלון - ורצון השותפות בו להימנע ממיצויו המהיר. הנפגעת העיקרית מהמהלך היא חברת החשמל, שצורכת כיום 2.5 מיליארד מ"ק (BCM) גז בשנה מהמאגר. זאת, לאחר שכבר הפחיתה את הצריכה ב-40% בעקבות הוראת משרד האנרגיה והמים לצמצם את השימוש בגז האוזל. היות ואספקת הגז ממצרים לא חודשה מאז שפוצץ הצינור בין המדינות בתחילת נובמבר - תידרש חברת החשמל לעשות שימוש מוגבר בסולר ובמזוט. שימוש חלופי זה עשוי לייקר עוד יותר את החשמל - ולדרוש מהממשלה פתרונות מהירים יותר למצוקה התזרימית של חברת החשמל, כדי שתוכל לרכוש דלקים חלופיים. רשות החשמל צפתה כי העדר אספקת גז טבעי ממצרים לאורך 2012 כולה ידרוש את ייקור החשמל בכ-30%. הקלות במסים שאותן בוחן משרד האוצר, וכן מנגנון פרישה שבכוונתו ליישם בשיתוף רשות החשמל ¬ יפחיתו לפי שעה את הייקור לכ-7%-8% לחמש שנים. לקוחות נוספים שייפגעו מהמהלך הם בית הזיקוק בחיפה (בזן), כיל, פז אשדוד ונייר חדרה. ים תטיס כבר הפחיתה ללקוחות אלה לפני חודשיים את אספקת הגז לכ-85% מהכמות החוזי�

>> ארגון אדם טבע ודין פנה באחרונה לממונה על ההגבלים העסקיים, דיויד גילה, בדרישה להכריז על שותפות תמר כמונופול ובטענה כי המשא ומתן המאוחד של השותפות מול חברת החשמל מהווה הסדר כובל. זאת, לטענת הארגון, נוכח מחיר הגז שסוכם בין חברת החשמל לשותפות, הגבוה בכ-13% מהמחיר שעליו סוכם לפני שנתיים, לפני שנפסקה העברת הגז ממצרים. בארגון חוששים שהמבנה הנוכחי בשוק הגז הטבעי יעכב את כניסת הגז לתחומי האנרגיה והתחבורה, תוך המשך הסתמכות על דלקים מזהמים יותר כמו סולר, מזוט ופחם. כמו כן טוענים בארגון כי מדובר בעניין עקרוני הנוגע לחלוקה הוגנת של משאבי טבע. הארגון קורא להכריז על השותפות בתור מונופול באספקת הגז הטבעי לישראל, לאחר שהזרימה בצינור הגז המצרי הופסקה השנה בשל פגיעות חוזרות ונשנות בו והידלדלות מאגר ים תטיס. לטענת הארגון, חתימה על הסכם ל-15 שנה בין חברת החשמל לתמר תמנע את כניסתן של חברות גז אחרות למשק, שכן חברת החשמל היא צרכנית הגז העיקרית. כמו כן, הארגון קובל על סעיף ה-MFN בחוזה, הקובע כי מחיר הגז שתשלם חברת החשמל יהיה המחיר הנמוך ביותר שתגבה שותפות תמר מכלל לקוחותיה. בנוסף לדרישה להכריז על השותפות כמונופול, הארגון קורא לקבוע את מחיר הגז על פי המחיר שהיה מתקבל לטענתו בתחרות חופשית: 3-3.5 דולרים למיליון BTU - טווח המחי

שותפויות הגז והנפט של קבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה הודיעו היום כי קיבלו הלוואה של כחצי מיליארד דולר מבנק ההשקעות הזר HSBC. ההלוואה, שתינתן לשתי השותפויות (אבנר ודלק קידוחים) בחלקים שווים, תשמש להשקעה בפרויקט פיתוח לוויתן, פיתוח תמר, וקידוחי אקספלורציה נוספים. תמורת ההלוואה, שתישא ריבית ליבור פלוס 3.5%-4.5% ואורך חייה יהיה שנתיים, שעבדו השותפויות את מאגר לוויתן. נכון לסוף ספטמבר, לאבנר ודלק קידוחים 127 ו-129 מיליון דולר בהתאמה בקופה. אם ירצו לבצע קידוחי אקספלורציה בכל הרישיונות שברשותם הן יזדקקו לכ-240 מיליון דולר כל אחת בשנתיים הקרובות, אבל במקרה שלהן הכסף הגדול יושקע בפיתוח מאגר הגז הטבעי בלוויתן, שתוכניות הפיתוח עבורו עדיין לא ברורות, ונשקלות מספר אופציות. במקביל, הודיעו השותפות כי הלוואת הגישור שקיבלה בעבור פיתוח מאגר תמר הוארכה בחצי שנה. דלק קידוחים ואבנר חיפושי נפט, המחזיקות בכ-31% מהזכויות בתמר - חברו לפני שנה וחצי לאלון-גז (4%) בגיוס של 430 מיליון דולר מהבנקים הזרים ברקליס ו-HSBC. הגיוס הוא הלוואת גישור שהשותפות היו צריכות למחזר עד סוף השבוע האחרון - אחרת ייאלצו לשאת בייקור הריבית. זאת, במקביל להשלמת החוב ארוך הטווח למיליארד דולר. סגירת הגיוס התעכבה בעיקר משום דחיית החתימה של השותפות על חוזה העוגן של

לוב, בעלת עתודות הנפט הגדולות ביותר באפריקה, שואבת כיום יותר ממיליון חביות נפט ביום, בעקבות התאוששות תעשיית הנפט מחודשים שבהם כמעט הושבתה עקב מלחמת האזרחים, כך אמר אתמול נורי ברוין, יו"ר חברת הנפט הממשלתית של לוב. חביות נפט משמעות חידוש התפוקה לרמה של יותר ממיליון חביות ביום היא שלוב מייצרת כיום יותר נפט מחברות אחרות באופ"ק, אקוודור וקטאר. לוב תשוב לתפוקת נפט נורמלית עד אמצע השנה הבאה, אמר ברוין אתמול לעיתונאים בקהיר, שם השתתף בפגישה של ארגון יצואניות הנפט הערביות (OAPEC). בינואר, לפי שהחל המאבק שהביא להדחתו ולמותו של השליט לשעבר, מועמר קדאפי, הפיקה לוב 1.6 מיליון חביות נפט ביום. לוב מעוניינת להגדיל את התפוקה ל-2 מיליון חביות ביום בשלוש עד חמש השנים הבאות, כך אמר שר הנפט, עבדל רחמן בן יזא החודש. עליית מחירי הנפט בחודשים האחרונים, הגבירה את החששות לאינפלציה עולמית וכמה מחברות אופ"ק, בהן סעודיה, ביקשו להעלות את התפוקה. בפגישה ב-14 בדצמבר קבעה אופ"ק מכסה חדשה לתפוקת הנפט, לראשונה זה שלוש שנים. ההסכם הגדיל את המכסה ל-30 מיליון חביות ביום. בשבוע שעבר רשם מחיר הנפט עליה של 6.6% - החדה ביותר זה חודשיים, וננעל ברמה של 99.68 דולר לחבית. אם אופ"ק תייצר יותר מדי נפט, או לא תרסן את תפוקת חברותיה, מחיר הנפט עלול לרדת מתחת ל

משרד האנרגיה והמים צפוי להנפיק לחברת גוליבר אנרג'י, שבה משמש ראש המוסד לשעבר, מאיר דגן, יו"ר הדירקטוריון, היתר לחיפוש אורניום בנגב. זו פעם ראשונה שמשרד האנרגיה יתיר לחברה ישראלית לחפש אורניום בשטח מדינת ישראל.   מינהל אוצרות טבע והמפקח על המכרות במשרד במשרד האנרגיה והמים הודיע אתמול לחברת גוליבר על מתן ההיתר הצפוי לחיפוש אורניום עם תשלום אגרה ממשלתית. היום (ה') הודיעה החברה כי האגרה שולמה וכי היא מצפה כי ההיתר יתקבל בימים הקרובים. גוליבר מתכננת להעזר במומחים מחו"ל ולייבא ציוד ומכשור מיוחד לצורך החיפושים באזור שבין ערד לסדום.   בקידוח רשיון "מאיה" בנגב, שהזכויות בו היו שייכות לשותפות זרח, התגלו סימנים להימצאות חומר מתכתי בעל רדיואקטיביות גבוהה. הסימנים נמצאו בעומק רדוד ובמסגרת החיפושים מתכוונת גוליבר להרחיב את בור הקידוחו לערוך בדיקות לשם זיהוי המתכות והערכת היקפן.   גוליבר חתמה על הסכם עם שותפות זרח במסגרתו העניקה זרח לגוליבר את זכות השימוש בכל המידע שצברה לצורך חיפוש, כרייה והפקה של מתכות רדיואקטיביות לרבות אורניום. בתמורה להענקת הזכות תקבל זרח תמלוג בשיעור של 12.5% מחלקה של חברת גוליבר מהמתכות הרדיואקטיביות שיופקו וינוצלו על ידה

אלה פריד, אנליסטית בלאומי שוקי הון, מגיבה היום (ג') לעדכון האומדנים לקידוח "לוויתן", שסיפקה אתמול נובל אנרג'י, השותפה האמריקנית של דלק ורציו לקידוח. פריד מסבירה כי ההערכה הראשונית אומנם גבוהה בכ-6% מדוח הרזרבות הקודם - 17 טריליון רגל מעוקב (TCF) של גז טבעי - אך הערכה זו אינה מביאה כל שינוי מהותי בהערכות השווי שלה לפרוספקט הכולל. וכך כותבת פריד: "הנתונים קרובים מאוד להנחות המודל שלנו של כ-TCF 16 ואף מצמצמים את טווח השווי הכלכלי, אך אינם פוסלים עדכון הערכות בהמשך . ההודעה אינה מצדיקה שינויים משמעותיים בהערכות השווי. אנחנו ממתינים לקבלת הפענוח המלא, ובהמשך לתוצאות הקידוח ב'לוויתן 1' ולתוצאות המלאות של האקספלורציה ב'בלוק 12'". פריד מזהירה את המשקיעים כי בחודשיים הקרובים צפוי המסחר בסקטור להתאפיין בתנודתיות גבוהה במיוחד, עקב רגישות מוגברת לכל פיסת מידע. בשולי הדברים מציינת פריד כי מחיר המימוש של אופציה 10 על רציו, המרכזת עניין ספקולטיבי רב, צפוי לעלות מ-56 ל-75 בינואר 2012 וליצור לחץ על אותם ספקולנטים.

המשא ומתן בין החברה לישראל לבין הכשרה אנרגיה, המחזיקה בנתחים מרישיונות חיפושי הגז הימיים "מירה" ו"שרה" הופסק - כך דיווחה היום חברת החיפושים שבשליטת עופר נמרודי. בחודשים האחרונים התנהל משא ומתן בין הצדדים על רכישת גז טבעי על ידי החברה לישראל, צרכנית הגז הטבעי השנייה בגודלה בישראל לאחר חברת החשמל - אם אכן יימצא כזה ברישיונות. הפסקתו של המו"מ מנומקת בלקוניות בכך שה"צדדים לא הגיעו להסכמות במספר נושאים". המסחר במניית הכשרה אנרגיה הופסק בעקבות הידיעה. הכשרה אנרגיה היא השותפה הגדולה ברישיונות חיפושי הגז הימיים "מירה" ו"שרה" שקידוח האקספלורציה (היתכנות) שיוכיח האם קיים בהם גז או נפט צפוי להתחיל בחודשיים הקרובים. החברה לישראל בחנה השקעה ישירה בהכשרה אנרגיה, שצריכה לגייס כמה מיליוני דולרים לקופתה או רכישת גז טבעי ממנה. לגבי הנושאים השנויים במחלוקת, ההערכות הן כי מדובר במחיר הגז הטבעי שתשלם החברה לישראל, כאשר השבוע הודיעה חברת החשמל כי סגרה על מחיר של כ-5.13 דולרים ליחידה. כעת נראה כי החברה לישראל שבה להתמקד בגז הטבעי של תמר. נושא שנוי במחלוקת נוסף הוא מועד ההשקעה, שכמובן תלוי רבות באם יימצא גז בשני הרישיונות. את התשובה צופים המשקיעים כי יקבלו ברבעון הראשון של 2012, עם הגעתה של אסדת הקידוח, ההומר פרינגטון, �

תוצאות קידוח לווייתן 3 מעלות את ההערכות לגודלו של מאגר הגז הטבעי "לוויתן" ל-17 TCF (טריליון רגל מעוקבת), לעומת הערכה קודמת של 16 TCF - כך מדווחת בשעות האחרונות נובל אנרג'י, השותפה הגדולה (40%) במאגר, יחד עם דלק קידוחים (22.5%), אבנר (22.5%) ורציו (15%). הנתון של נובל הוא הממוצע הכלכלי (gross mean) של הנתונים, כאשר טווח גודל המאגר עשוי לנוע בין 14 ל-20 TCF. מדובר בחדשות מאכזבות למשקיעים, שציפו לעדכון חד יותר מעלה, לסביבות הטווח העליון של הערכות הנוכחיות. נובל גם מעדכנת כי היא תשוב לביצוע קידוח לוייתן 1 ברבעון הראשון של 2012. במבנה לוויתן הנמצא בים העמוק מול חופי חדרה בוצעו עד כה שני קידוחי אקספלורציה (היתכנות) - לוויתן 1 ולוויתן 3, כאשר בקידוח הראשון בוצעה בדיקה של השכבה הראשונה, שכבת הגז, והוכרז על תגלית גז טבעי בהיקף של 16 TCF (טריליון רגל מעוקבת) בדצמבר 2010. בשתי השכבות העמוקות יותר של המאגר קיימות הסתברויות נמוכות, של 17% ו-8% להמצאות נפט, שקידוח לוויתן 1 היה אמור להמשיך אליהן. אך באמצע אפריל הופסק הקידוח בשל תקלה בצינור. קידוח לוויתן 3, שמטרתו הייתה לבחון האם קיימים יותר מ-16 TCF גז טבעי במבנה לוויתן, הסתיים בשבוע שעבר אחרי חודשים ארוכים. האנליסט ירון זר מכלל פיננסים אמר כי "יש כאן אכזבה לספקולנטים אך עבור המשקיעים לטווח ארוך מדובר בבשור

משרד האנרגיה והמים (התשתיות לשעבר) הציב תאריך יעד לשותפות במאגר הגז הטבעי אור שמול חופי אשדוד, לפיו אם לא יתחילו להפיק ממנו עד ל-12 בפברואר, הוא יחזור לידי המדינה. זאת לאחר שהשותפות בו החליטו שלא לפתח את המאגר, חרף הנחיית הממשלה, שהגיעה על רקע המחסור בגז טבעי והחשש לעתיד הגז הורם לישראל ממצרים. בעלי הזיכיון העיקריים במאגר אור הן שותפויות הנפט של קובי מימון וחיים צוף ישראמקו, חנ"ל ונפטא) המחזיקות בכ-76.6% מן הזכויות במאגר, לצד רציו חיפושי נפט (12.3%), ושותפי מיעוט אחרים דוגמת פטרוכימיים (5.5%), אלון גז ודור כימיקלים (2.8% כל אחת). כפי שנחשף ב-TheMarker בחודש שעבר, 12 שנה לאחר שהתגלה מאגר הגז הקטן יחסית, טענו השותפות בו כי אין הצדקה כלכלית לפיתוחו המסחרי - אלא אם המדינה תבטיח להן כיסוי לכל הפסד או נזק שיגרם להן במהלך הפיתוח

חברת אנלייט, שנמצאת בשליטת שאול אלוביץ' ומשפחת ויל, קיבלה אישור מרשות החשמל להקמת שלושה מתקנים לייצור חשמל באנרגיה סולארית. אנלייט מתמחה בייזום, הקמה והפעלה של מתקנים לייצור אנרגיה סולארית. המתקנים אמורים לייצר הספק של  3.23 מגה וואט. אנלייט נסחרת בתל אביב לפי שווי שוק של 68.7 מיליון שקל. עלות הקמת שלושת הפרויקטים מוערכת על ידי אנלייט ב 35-40 מיליון שקל, והחברה צופה כי הוא יניב תקבולים של כ-120 מיליון שקל לשותפות וכ50-60 מיליון שקל לחברה. עתה החברה מנסה לחתום על הסכם מימון, לפיו תעמיד כ-20% מעלויות הפרויקט כהון עצמי, והיתר יועמד על ידי גורם ממן אחר. האישורים נתנו לשותפות שווה בבעלות משותפת של אנלייט וקיבוץ יזרעאל, כאשר כל אחד מהצדדים ישקיע על פי חלקו בפרויקט (50%). קיבוץ יזרעאל יהנה מדמי שכירות בגין השימוש בקרקע למשך תקופת הפעלת הפרויקט. חלקה של אנלייט בעלות הפרוייקט הינו כ- 17.5-20 מיליון שקל . אנלייט תדרש להשלים את הליך הרישוי מול רשות החשמל, ותבדוק את כדאיות כניסתה לפרויקט על רקע התחרות העזה בשוק. עד היום קיבלה אנלייט 12 רישיונות מותנים מרשות החשמל למערכות בינוניות בהספק מצטבר של כ- 16-23 מגה וואט. ההספק הכולל של החברה עומד כל כ-8.6 מגה וואט, והוא כולל את פעילותה באיטליה.

פיצוץ שמיני בצינור הגז המצרי בסיני אירע היום (א') בבוקר. לפי דיווח העיתון המצרי "אלמסרי אליום", היום בבוקר הגיעו רעולי פנים ברכב 4X4 והניחו שני מטענים מאולתרים בקרבת תחנת הגז ובמרחק 50 מטר אחד מן השני. באמצעות שלט רחוק פיצצו את הצינור ממרחק. קטע בצינור הגז בין מצרים לישראל עולה באש מיקום הפיצוץ כ-15 קילומטר מערבית לאל-עריש, אספקת הגז לישראל נעצרה בסוף נובמבר בעקבות הפיצוץ האחרון בצינור. צינור הגז פעל כסדרו רק במשך כשליש מהשנה החולפת, בעקבות פיצוצים חוזרים ונשנים שפגעו בו. מאז ההפיכה במצרים, עלו קולות המוחים על מחיר הגז הנמוך לכאורה בחוזה הגז של חברת EMG מול ספקית הגז הממשלתית המצרית GASCO, שנחתם בתקופת הנשיא לשעבר, חוסני מובארק. הצינור מספק גז גם לירדן שהסכימה לפני מספר חודשים להעלאה במחיר הגז הנרכש ונפגעה גם כן מהפיצוצים בצינור. חברת אמפל, המחזיקה בכ-12.5% מ- EMG, מסרה כי הפיצוץ האחרון אריע במקטע מעקף בצינור שהיה ריק מגז וכי הצינור כולו נמצא בתהליכי שיפוץ ואחזקה. עוד נמסר מהחברה כי מועד סיום העבודות אינו ידוע כעת.

שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, הורה למנכ"ל המשרד שאול צמח למשוך את תזכיר הצעת חוק "החשמל הכשר", המוסיף לחוק החשמל סעיף המאפשר פיקוח הלכתי של הרבנות הראשית על ייצור החשמל בתחנות הכוח. זאת, לאחר מחאות נמרצות נגד החוק, שאף התממשו לכדי הפגנה מול ביתו של השר ברעננה ביום שישי האחרון. החוק הוצע על רקע שימוש בגנרטורים בימי שבת וחג, הנפוץ בחלק מהמגזר החרדי בשל חילול שבת של עובדי חברת החשמל בתחנות הכוח. לטענת המשרד, הגנרטורים מהווים סיכון בטיחותי ומפגע סביבתי, ולכן הוצע מנגנון פיקוח נוסף, על ידי הרבנות הראשית, על תחנות הכוח. זאת, למרות הודאת המשרד כי "תקן חשמל כשר כבר אומץ על-ידי חברת החשמל כמעט במלואו וכיום מתבצעת הפעילות בשבתות ובימים טובים בהתאם להוראותיו". עוזי לנדאו צילום: אמיל סלמן במסגרת ההצעה היתה גם כוונה להתקין מערכות אוטומציה נוספות, שינהלו את ייצור החשמל ללא מגע יד אדם. כמו כן, נכלל בחוק סעיף המאפשר, לטענת המוחים, שליטה של משגיחי הרבנות על ייצור החשמל, במה שכינו "יד על השאלטר". ביום שישי האחרון אירגנה תנועת "ישראל חופשית" הפגנה של כמה עשרות אנשים מול ביתו של לנדאו ברעננה, בה קראו המפגינים ללנדאו ומפלגתו (ישראל ביתנו) "די נמאס, תעברו לש"ס", "בחרת ליברמן - קיבלת ישי", ו"לנדאו, עד לכאן, ישראל זה לא איראן"

חברה ממשלתית נוספת מתנתקת מחברת החשמל ותעבור לצרוך חשמל פרטי. ל-TheMarker נודע כי חברת שיכון ובינוי אנרגיה מתחדשת, מקבוצת אריסון, זכתה במכרז של נמל אשדוד לאספקת חשמל פרטי בהיקף משוער של 170 מיליון שקל. מדובר באספקת חשמל שנתית של כ-10 מגה-ואט לתקופה של 12 שנה, עם אופציה להארכת תקופת ההתקשרות. נמל אשדוד צורך מדי שנה 30-35 מגה-ואט (בהספקים משתנים), בהיקף כספי של כ-15 מיליון שקל בשנה. לפי הערכות, עשוי המכרז לחסוך לנמל 7%-10% מהוצאות החשמל השנתיות. שיכון ובינוי זכתה במכרז שפורסם לפני חצי שנה ותספק את החשמל מתחנת הכוח אתגל שבבעלותה. תחנת הכוח פועלת במתחם אשקוגן, הסמוך לנמל אשדוד ולכן עשויה לחסוך בעלויות הולכת החשמל. משום כך נמנעו מרבית יזמי החשמל הפרטי מלהתמודד במכרז. התחנה פועלת באמצעות מזוט ומייצרת 26 מגה-ואט חשמל בלבד. ואולם שיכון ובינוי מתעתדת להרחיב את ההספק בתחנה ל-140 מגה-ואט עד 2013, שיוסק בגז טבעי בהשקעה מוערכת של כ-150 מיליון דולר. לפני כחצי שנה הקצתה שיכון ובינוי 44.44% ממניות הפרויקט לחברת דלק תשתיות. שיכון ובינוי תחזיק בשיעור דומה מהפרויקט. ביתרת המניות (11.1%) תחזיק אתגל אחזקות של רן קרול. תנאי הסף במכרז אפשרו התמודדות לתחנות כוח בהספק 50 מגה-ואט לפחות. במסגרת המכרז התמודדו היצרנים על שיעור ההנחה שיובטח לנמל ממח�