Group items tagged

הממשלה עומדת להשקיע 145 מיליון שקל בהפחתת פליטות גזי חממה במגזר הציבורי והעסקי, ו-270 מיליון שקל נוספים בהחלפת מקררים ישנים וגריטתם בשנתיים הקרובות. ועדת ההיגוי הוקמה בהחלטת ממשלה בנובמבר 2010, ועד כה הצליחה להביא לגיוס תקציבים ולפעולה מתואמת בין כל משרדי הממשלה - הישג לא פעוט בכלל במחוזותינו. היעד של הממשלה מכונה "תוכנית 20:20": הקטנת פליטות גזי החממה ב-20% עד שנת 2020. לדברי שני, התוכנית הנוכחית שמושקת כעת תביא לעמידה בכ-75% מהיעד המלא. התקציב הכולל של התוכנית ב-2011 הוא 281 מיליון שקל, בשנה הבאה הוא יהיה 261 מיליון שקל, ושני אומר כי הממשלה מייעדת תקציב של 2.2 מיליארד שקל על-פני 10 שנים. זאת מתוך ציפייה להגיע לחיסכון כספי כולל למשק בהיקף 34 מיליארד שקל, לצד חיסכון בדלק ובחשמל, קידום הטכנולוגיה הישראלית, קידום סביבה נקייה והשתלבות במאמץ הבינלאומי בנושא. ראשונים ייהנו מהתוכנית אוכלוסיות מעוטות יכולת, שלהן יוצע לרכוש מקרר בכ-1,000 שקל בתוספת השתתפות ממשלתית של כ-2,000 שקל. מאוחר יותר תוצע התוכנית לכלל הציבור, אם כי בהשתתפות נדיבה פחות, והמטרה היא להגיע ל-600 אלף מקררים שיוחלפו ב-4 שנים . לאחר מכן תחל תוכנית של החלפת כ-5 מיליון נורות חשמל לנורות אקולוגיות, בסבסוד של 2.5 שקלים למארז, ומ-2012 גם החלפת מזגנים, הכל בעידוד ממשלתי.

גם ברשות המסים מצטרפים למען צמצום הפליטות. שר האוצר יובל שטייניץ בוחן הצעה להטיל מסי קנייה על מוצרי חשמל לא יעילים, מה שיביא לעליית המחירים של מכשירים הפוגעים בסביבה, ומנגד יעודד רכישת מכשירים יעילים אנרגטית, שעליהם לא יוטל המס. תרומת משרד התחבורה היא בעידוד "נהיגה אקולוגית", שלפי ההערכות צפויה לחסוך 10%-20% מצריכת הדלק, ובכך לחסוך כסף ולצמצם את פליטות הגז. במשרד התחבורה מתכוונים לאכוף תקנות שיעודדו מעבר מהיר לצמיגים בעלי חיכוך נמוך, החוסכים בדלק ובפליטות גזים, וכמו כן לחייב הפעלת מערכות בקרת לחץ אוויר בצמיגים בכל כלי הרכב בישראל. בשנתיים הקרובות יהיו אלו מענקים בהיקף של 154 מיליון שקל שיינתנו לעסקים גדולים, לרשויות מקומיות ולציי תחבורה. כל פרויקט יצטרך לעמוד בתנאי סף לקבלת הסיוע ולהתחרות על המחיר הנמוך ביותר ביחס לשיעור ההפחתה המובטח. "יש כאן פוטנציאל לחיסכון", אומר שני. "מי שייכנס ראשון יביא ערך ממשי לעסק שלו".

משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה יתמרץ חברות טכנולוגיה ישראליות שיפתחו טכנולוגיות חדשות לחיסכון בפליטות גזי חממה. חברות שיעמדו בתנאי הסף יקבלו מענקים מעבר למענקים הרגילים של המדען הראשי. תוכנית הפעולה הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה מקיפה תחומים משמעותיים נוספים למגזר העסקי, כמו שינוי בתעריפי תעו"ז של חברת החשמל. לגבי תחום הבנייה הירוקה, הנחשב בעל פוטנציאל גדול לצמצום פליטת הגזים לצד יתרונות סביבתיים אחרים, במשרד להגנת הסביבה מודים שהם עדיין לומדים את הנושא. ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל הדגיש כי יעברו שנה-שנתיים עד שנראה את הצעדים האלה מיושמים.

יונה יהב, ראש העיר חיפה קרא לשר התחבורה, ישראל כץ והשר להגנת הסביבה, גלעד ארדן לעודד את מעבר המשאיות במנהרות הכרמל שבחיפה. במכתב לשני השרים ציין יהב כי, "כולנו פועלים במרץ על מנת לצמצם, הם את זיהום האוויר בערים הגדולות והן את הצפיפות בנתיבי התחבורה, בשעות הבוקר העמוסות". לדברי יהב, "לא ניתן להישאר אדיש לזעקתם של המובילים, המבקשים להשתמש במנהרות גם ברכבים הכבדים. אני מבקש כי תשקלו דרכים לסייע להם, לנצל משאב חשוב זה. כך, נצמצם את זיהום האוויר וזיהום הרעש ברחובות. לא כל שכן, נחסוך בצריכת אנרגיה ובשעות עבודה יקרות למשק"

שר התחבורה, ישראל כץ, אמר היום במסיבת עיתונאים: "רכבת בטוחה ואמינה היא התשובה לחלק מבעיות הדיור בתל אביב ובגוש דן. היא מאפשרת לכוחות טובים לעבור לגור בפריפריה, ולכוחות צעירים ואקדמאים להישאר בפריפריה - ולעבוד בתל-אביב. היא גם תאפשר ליזמים להרחיב את פעילותם לפריפריה תוך שימוש ברכבות המטענים".

"הצעה שתובא היום לאישור הממשלה מגדירה יעדים לשילוב תחליפי נפט בתחבורה: 30% עד 2020, 60% עד 2025 ■ התוכנית נועדה לקידום תחליפים מבוססי גז טבעי והנעה חשמלית, ובטווח הרחוק יותר - גם תחליפים ביולוגיים" ... ההצעה שתובא לאישור הממשלה תטיל על משרד התחבורה את המשימה לאפיין את דרישות הבטיחות לאוטובוסים מונעי גז טבעי דחוס (CNG), הנמצאים בשימוש נרחב יחסית בעולם. כמו כן יידרש המשרד לבחון מדיניות ליבוא מכוניות "דלק גמיש", אותן ניתן לתדלק במגוון תערובות דלקים, שעשויות לכלול שיעור גבוה של מתנול המופק מגז טבעי. בנוסף ייבחנו שימוש נרחב בתערובת - M15 המכילה 85% בנזין ו-15% מתנול, שנמצאת בניסוי בקנה מידה קטן יחסית מזה כמה חודשים - ותערובות המכילות שיעור גבוה יותר של מתנול. אגף החשב הכללי באוצר יבדוק את שילוב כלי הרכב המבוססים על תחליפי נפט בשירות המדינה. ההצעה כוללת גם המשך בחינה של טכנולוגיות נוספות לייצור דלק מתחליפי נפט. כך, תחל בחינה של הקמת מפעל לייצור תחליפי בנזין מבוססי גז טבעי (GTL). עוד מוצע להטיל על המשרד להגנת הסביבה לבחון טכנולוגיות לייצור דלקים מפסולת. באופן תיאורטי, הפסולת עשויה לספק כ-5% מצריכת הדלק בישראל.

בהליך שקט, נטול סיקור תקשורתי, סימנה באחרונה ישראל עבור קהילת המחקר האקדמי יעד לאומי אסטרטגי חדש: פיתוח סוללה. לא סתם סוללה, אלא כזו שתוכל להניע רכב חשמלי למרחק של 500 קילומטר בלי טעינה, או לאגור חשמל שיוצר באנרגיית השמש לפני חודש כונן בישראל המרכז הלאומי להנעה אלקטרוכימית, שיושק פומבית בסוף החודש. המרכז יתוקצב בארבע השנים הקרובות ב-45 מיליון שקל. הוא יאגד 12 קבוצות מחקר, שבהן כ-100 חוקרים מארבעה מוסדות אקדמיים - אוניברסיטת תל אביב, הטכניון, אוניברסיטת בר אילן והמרכז האוניברסיטאי אריאל שבשומרון. מטרת המרכז היא לתקצב מחקרים ופיתוח של טכנולוגיות חדישות לאגירת חשמל. "לנפט אין עתיד, הן מבחינה פוליטית והן בגלל המחסור שיהיה בו", אומר יו"ר המרכז, פרופ' דורון אורבך, מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת בר אילן. "יש מהפכה מחשבתית שמתחילה אצל הפוליטיקאים, מחלחלת לחברות הרכב ויורדת לחברות הסוללות - הולכים על רכב חשמלי. למעשה, כבר עכשיו ניתן להשתמש בו כי טווח נסיעה של 150 ק"מ מתאים למשל לישראלי הממוצע - ובכל זאת אנחנו רוצים להגדיל אותו". ... כינון תוכנית פיתוח הסוללה הוא אחד הצעדים במסגרת התוכנית הלאומית להפחתת התלות העולמית בנפט לתחבורה, שאושרה בינואר אשתקד בממשלה ותוקצבה ב-1.5 מיליארד שקל עד 2020. התוכנית, שמנהל משרד ראש המ�

תמריצים למעסיקים שיעודדו עובדים לעבור לתחבורה ציבורית, סובסידיה לרכישת כלי רכב ירוקים וחיוב בייצור חשמל נקי - אלה עיקרי התוכנית הלאומית להפחתת זיהום אוויר שיציג היום המשרד להגנת הסביבה. התוכנית תופץ להערות משרדי הממשלה לקראת הבאתה להצבעה בממשלה בשבועות הקרובים. עלות התוכנית הכוללת היא 690 מיליון שקל, שמתוכם יושקעו 290 מיליון שקל בשנתיים הקרובות. לפי חישובי המשרד, הנזקים הבריאותיים מזיהום אוויר יעלו למשק 7.8 מיליארד שקל עד 2015 וכ-8.5 מיליארד שקל עד 2020. הפרק העיקרי בתוכנית עוסק בתחום התחבורה. בין היתר מוצע לקדם שימוש באוטובוסים נקיים יותר ואוטובוסים מונעים בגז טבעי, ולקבוע תעריפי אגרה מופחתים לכלי רכב מרובי נוסעים ולתחבורה ציבורית בפרויקטי האגרה. כמו כן, מוצע לקבוע תוכנית תמריצים בעלות 30 מיליון שקל למשך שלוש השנים הקרובות, עבור מעסיקים שיצמצמו את נסועת עובדיהם ברכב פרטי. במקביל מוצע לבחון חלופות להטבות שמקבלים עובדי מדינה עבור שימוש ברכב פרטי (החזרי נסיעות) - כפי שהמליץ באחרונה ה-OECD. עוד כוללת התוכנית בחינת אמצעים לצמצום הנסועה ברכבי ליסינג והקלה במס לנהגי מוניות שירכשו מכוניות היברידיות (באמצעות פחת מואץ). כמו כן מוצע להרחיב את התוכנית לגריטת רכב ישן כך שתכלול גם רכב מסחרי מונע בדיזל ובמשקל

"בעולם מתחילים להבין שהצמיחה כמספר בפני עצמו הפכה לסוג של עגל זהב בעידן המודרני. כולם התכוננו לגידול בתמ"ג ובצמיחה, אבל מי שהמציא את המדד הזה בכלל לא התכוון שהוא יהיה מדד בלעדי, אלא עוד מדד במסגרת הנתונים. אנחנו השתעבדנו למדד הזה, ואנחנו מפספסים את התמונה המלאה". בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט כדי לשנות את המצב שמתאר השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, הוא ומשרדו פועלים בחודשים האחרונים, יחד עם הלמ"ס ובנק ישראל, להכנסת סדרה חדשה של מדדים לשיח הציבורי, שישקפו את המציאות הסביבתית־חברתית־כלכלית בישראל, וישפכו אור באשר לקשרים ויחסי הגומלין בין התחומים השונים. מדובר במדדים שיתווספו לנתוני התמ"ג והתל"ג כנתונים ממשלתיים שישפיעו גם על עתיד התקציב הממשלתי.   השר ארדן ישתתף היום (ג') בוועידה הלאומית לצמיחה ירוקה של "כלכליסט", ויציג שם את המדדים החדשים.   אז אפשר להניח שאתה לא מרוצה מהצמיחה הירוקה בישראל? "אני ממש לא מרוצה. הצמיחה בעשור האחרון היתה ללא הבחנה בין טוב לרע, והרבה ממנה הוא צמיחה שחורה - לא ירוקה. אני חושב שהמחאה החברתית המחישה את זה".   בשורה התחתונה, מסביר ארדן, השיטה הקפיטליסטית של המירוץ אחר הצמיחה או התמ"ג כמדד לרווחה עומדת לפוג מהעולם. אף שהוא לא מגדיר עצמו "חברתי", הוא מדבר בלהט במונחים ש

"השקר הגדול ביותר של חברות הגז הוא האיום שאם לא יאפשרו להן לייצא את הגז שגילו, הן לא יוכלו לממן את פיתוח המאגרים. הן שומרות על פני פוקר ועובדות על כולם. בתור איש עסקים אני אומר לך שאם החברות רוצות לוותר על הרישיון שלהן, אני מוכן להחליף אותן בתוך חמש דקות, לפתח את המאגרים בעצמי ולהבטיח שכל הגז יילך רק לשוק המקומי". כמה גז צריכה ישראל במלים אלה פותח יוסי הולנדר, יו"ר המכון הישראלי לתכנון כלכלי, את דבריו, כשהוא מתבקש להגיב על הלחצים שמפעילים יזמי הגז הטבעי בישראל על הממשלה, כדי שזו תאפשר להם לייצא את מרבית הגז שבתגליות הקיימות והעתידיות. וכן בתגובה למסקנות ועדת צמח - הוועדה לבחינת מדיניות ישראל בשוק הגז - המסיימת בימים אלה את שלב השימועים לדו"ח הביניים שפירסמה. הולנדר לא חוסך שבטו מחברות הגז, אך גם כלפי חברי ועדת צמח הוא נושא בטן מלאה, כשהמלצות הוועדה להתיר לחברות לייצא 50% לפחות מהגז שבתגליות, מציבות לטענתו את ישראל בשורה אחת עם מדינות העולם השלישי. "בוא נסתכל על ניגריה ונורווגיה", אומר הולנדר. "ניגריה נתנה לחברות הנפט להשתלט על נכסיה. כל הנפט שלה מיוצא, ואין לה אפילו בית זיקוק אחד, כשבעצם ברוב אזורי המדינה יש כיום מחסור בדלק. הם פשוט מכרו את ההון הטבעי שלהם החוצה. יוסי הולנדר צילום: עופר וקנין "גם הנ�

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים עורך בימים אלה נסיעות לימוד והדרכות מיוחדות למאות עיוורים, נכים ואנשים עם מוגבלויות ברכבת הקלה בירושלים. זאת, לקראת ההפעלה החלקית של הרכבת הקלה הצפויה ב-19 באוגוסט. במסגרת הנסיעות המיוחדות לומדים הנכים ובעלי המוגבלויות על הרכבת וסביבתה. בין השאר לומדים הנכים כיצד להשתמש בשילוט האלקטרוני ובמתקני הכירטוס שהוצבו לאורך הרציפים.

שר התחבורה, ישראל כ"ץ, טוען שהרכבת תביא הקלה במצוקת הדיור בגוש דן והרחבת אזורי הביקוש לנדל"ן ליישובי הפריפריה. ברגע שתתאפשר רכבת בטוחה, אמינה ויעילה, ניתן יהיה להרחיב את אזורי הביקוש של המתגוררים ואת אזורי ההשקעה של היזמים. השפעת קיצור זמני-נסיעה ברכבת על מחיר הנדל"ן בפריפריה עדיין לא נבדקה בצורה מחקרית יסודית, אך ברכבת טוענים שלתיאוריה של כ"ץ יש קבלות. אזור השרון, בנימינה ומודיעין הם דוגמאות ליישובים שרבים מתושביהם עברו להשתמש ברכבת לצורך הגעה לעבודה בגוש דן. ברכבת מייחסים את עליות המחירים הנאות שנרשמו ביישובים אלה לאפשרות להגיע למשרד בתל-אביב או ברמת-גן במהירות, בזול ובנוחות יחסית. נכון, השירות ברכבת ורמת הדיוק בזמנים רחוקים מלהשביע רצון, אבל ברכבת מבטיחים שיפורים, כולל הכנסת אינטרנט אלחוטי לקרונות ב-2012. המרוויחות הגדולות בעתיד הקרוב, תהיינה באר שבע, קריית גת, נתיבות ושדרות. ואמנם נראה שאזור הדרום יהיה הנהנה העיקרי מפתיחת קווי הרכבת החדשים ושדרוג הקיימים. החל מאמצע העשור יעבור הדגש לאזור הצפון, ולקראת סיומו תצטרף גם ירושלים, כשייפתח קו הרכבת המהיר שיאפשר הגעה מהתחנה המרכזית בכניסה לעיר לתל-אביב בתוך 33 דקות.

בחודש הבא צפויה הרכבת לחנוך את הקו מתחנת ההגנה בת"א לראשון לציון מערב ובעתיד הקרוב היא תוארך עד יבנה ומשם עד אשדוד. השדרוג המשמעותי השני הוא הכפלת מסילת הרכבת לוד - באר שבע בשנה הבאה, אשר תקצר עד 33% מזמן הנסיעה לת"א מקריית גת ובאר שבע. בשנים 2015-2016 צפויים להסתיים שני הפרויקטים הגדולים בצפון: פתיחתה מחדש של רכבת העמק שתחבר את עפולה ובית שאן לרשת הרכבות הארצית, ופתיחת הקו עכו-כרמיאל. בזכותם, יוכלו תושבי הגליל העליון והתחתון להגיע לת"א בפחות משעתיים. קו עכו-כרמיאל והקו המהיר לירושלים הם הראשונים בארץ שמתוכננים עבור רכבות חשמליות. בעתיד אמורה תשתית המסילות כולה לעבור חשמול ולקצר בכך את זמני הנסיעה.

שני חסמים גדולים יעיבו על רמת השירות שתציע הרכבת לנוסעים. הראשון הוא הקיבולת המוגבלת של הקרונות. צי הקרונות הנוכחי, שבו 450 קרונות, מספיק בקושי להסעת כלל הנוסעים, כשחלק מהקרונות כזכור מיושנים. עד סוף 2012 אמורה הרכבת לקלוט 150 קרונות נוספים מתוצרת חברת בומברדייה הקנדית, אלא שסביב הקרונות האלה מתנהל מאבק גדול בין ההנהלה לוועד העובדים: ההנהלה התחייבה להעביר את תחוזקתם לידי בומברדייה והעובדים מתנגדים - התוצאה עלולה להיות עיכוב ניכר בקליטת הקרונות. החסם השני הוא צוואר הבקבוק שנוצר בנתיבי איילון בגלל שאין אפשרות להקים במקום מסילת רכבת רביעית. כתוצאה התדירות המקסימלית שאליה יכול קו רכבת להגיע היא 4 רכבות בשעה, תדירות נמוכה מדי עבור קווים עמוסים ועלולה לבוא גם על חשבון הקווים הפריפריאליים. ניקח כמשל את הקו לראשון לציון מערב. לדעת מומחי תחבורה נדרשת תדירות של רכבת בכול 5 דקות כדי לענות על הביקוש הצפוי לשעות השיא בקו זה. חזון חיבור הרכבות לפריפריה של ישראל כ"ץ אינו מעורר התלהבות סוחפת באוצר, וזה כמובן, בלשון המעטה. באגף תקציבים שולטת זה שנים התפיסה כי יש הצדקה להקים רכבת רק במקומות שבהם תשתית הכבישים אינה מסוגלת להכיל את הביקוש. במלים אחרות - הפריפריה מחוץ לתחום. באוצר התנגדו בשעתו להקמת קו הרכבת לירושל

151 מיליון שקל יוענקו בשנתיים הקרובות למימון פרויקטים להפחתת פליטות גזי חממה. המטרה: לעמוד ביעד אותו אימצה ממשלת ישראל - הפחתה של 20% פליטות גזי חממה עד לשנת 2020. אישור הפרויקטים ייעשה על ידי ועדה משותפת של נציגי המשרדים להגנת הסביבה, משרד התמ"ת ומשרד האוצר. סך התמיכה לפרויקט או יזם בודד לא יעלה על שמונה מיליון שקל. פרויקטים בתחום התעשייה והחקלאות יקבלו כ-43 מיליון שקל, מסחר ושירותים סכום דומה, השלטון המקומי כ-15 מיליון שקל, תחום התחבורה יקבל עשרה מיליון שקלים ו-40 מיליון השקלים הנוספים יוענקו על ידי לשכת המדען הראשי לפרויקטים מכל המגזרים שישלבו טכנולוגיות ישראליות חדשות.

אחרי חמש שנים של עבודות והשקעה של מיליארדים, וחודש בלבד לפני שתיפתח לציבור, הבשורה הגדולה של ירושלים תקועה. בדיקת מעריב מגלה: למרות שהובטח שהרכבת הקלה תחצה את העיר ב-44 דקות בלבד, משך הנסיעה בפועל יותר מכפול: 93 דקות. הסיבה: בניגוד לתוכניות, הרכבת לא מקבלת עדיפות ברמזורים על פני כלי הרכב מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "ראש העירייה ניר ברקת תומך בהפעלת הרכבת הקלה מוקדם ככל הניתן, דבר שיאפשר להפעיל את מערך התחבורה החדש מהר יותר ולשפר בהמשך את המערכת. בהמשך למדיניות זו, עיריית ירושלים בשיתוף משרד התחבורה והאוצר יפעלו בהמלצת הבורר להפעלה של הרכבת הקלה החל מה-19 באוגוסט לכל אורך התוואי, גם אם לא כל רמזורי ההעדפה לרכבת יפעלו בצורתם הסופית. בשלב הראשון, אורך הנסיעה מקצה לקצה יהיה 60 דקות - זמן מהיר יותר ברוב המקרים מזמן נסיעה באוטובוס כיום. זמן זה צפוי להשתפר עם התקנת הרמזורים המהירים במרוצת הזמן עד ל-45 דקות".

השר ארדן הגיש לממשלה דו"ח שמדרג את המשרדים הירוקים. את הרשימה מובילים: האוצר, המשפטים, התחבורה, ביטחון הפנים והגנת הסביבה. ומי לא סביבתי? משרדי הביטחון, החקלאות, התיירות פיתוח הנגב והגליל ושיתוף פעולה אזורי

מבדיקת "גלובס" עולה כי כבר כעת ברור לכל הצדדים שמועד ההפעלה הרשמי אינו ריאלי, זאת בגלל מחלוקת קשה בנושא הרמזורים, שפתרונה אינה נראה באופק. העירייה ומשרד התחבורה דורשים מסיטיפס לקבל אישורים של מהנדס ישראלי לתקינותן ולבטיחותן של כל מערכות הרמזורים שיופעלו במסגרת הפרויקט.מדובר בכ-50 מערכות רמזורים שיפעלו לאורך מסלול הרכבת ועוד 50 מערכות רמזורים שיושפעו מרמזורי הרכבת. בסיטיפס טוענים שמדובר בדרישה לא-ריאלית, וכי אין סיבה שלא להסתפק באישורי המהנדסים הצרפתיים. עד כה התקינה סיטיפס בסך הכול שתי מערכות רמזורים. כמחצית מהמערכות נמצאות בשלבים שונים של אישורים.

השר ארדן: התעריף הנוכחי למשאית לנסיעה במנהרה מוביל לחוסר כדאיות ולהעדפה של המסלול החלופי העובר דרך שכונות העיר. נסיעת המשאיות במסלול זה מובילה להגברה בפליטת זיהום האוויר בשיעור של פי 3 - 4 יותר מאשר במסלול המהיר בתוך המנהרה ולהסטת הזיהום לאזורים מאוכלסים יותר. השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן :" עלינו לנצל את מערכת מנהרות האגרה גם ליצירת תועלות סביבתיות ובריאותיות ובעיקר באזור כמו מפרץ חיפה, הסובל מזיהום אוויר כתוצאה מפעילות תעשייתית." השר ארדן ביקש מהשרים שטייניץ וכץ כי יתערבו בנושא ויפחיתו את תעריפי השימוש למשאיות ולמתן פטור מאגרה לתחבורה ציבורית במנהרות הכרמל, וזאת על מנת להפחית את זיהום האוויר ברחובות העיר חיפה. יש לציין, כי תעריף הנסיעה במנהרות משתנה בהתאם לסוג הרכב וכיום עומד על 57 שקלים למשאית (פי חמש מתעריף לרכב פרטי) ו- 34 שקלים לאוטובוס ציבורי (פי שלוש מהתעריף לרכב פרטי), עבור נסיעת שני מקטעי המנהרה.

ממחקר שהציגה לאחרונה הכנסת, הכנסות המדינה ממיסוי הרכב גבוהים בכמעט 45% מהממוצע האירופי. מערכת החליבה הזאת הופכת את הבעלות על רכב ואת הנהיגה בו לעסק יקר, לא צודק ולא כדאי כלכלית. אבל המדינה יודעת היטב - אין לנו הרבה ברירות. תשתית התחבורה הציבורית בארץ מפגרת בשנות דור אחרי צורכי השינוע, ובכלל, הדבר האחרון שהאוצר רוצה הוא שהמוני הנהגים, המפרנסים כה יפה את קופתו, יעברו לתחבורה ציבורית מסובסדת. התשובה ששומעים שוב ושוב מהאוצר כשאנחנו מנסים לזעוק את זעקתו של הנהג הנחלב היא זו: "הטענות נגד מיסוי הרכב הן פופוליזם. מאיפה נביא לקופת המדינה את כל המיליארדים האלה?. תיסעו, תשלמו ותשתקו"

פקקי התנועה במדינת ישראל עולים למשק כ-15 מיליארד שקל בשנה - כך מסר שר האוצר יובל שטייניץ במענה לשאילתא שהגישה ח"כ שלי יחימוביץ'. לפי שטייניץ, העלות גבוהה אף יותר אם לוקחים בחשבון את זיהום האוויר ואת עלויות התפעול של הרכבים. יחימוביץ' פנתה למשרד האוצר בשאילתא בנוגע לתחבורה הציבורית והעלויות הכספיות הנגזרות ממנה כבר בפברואר האחרון, שר האוצר השיב רק באחרונה.מהתשובות של שטייניץ עולה בבירור החיסכון הכלכלי שיושג מתחבורה ציבורית יעילה: מספיק ש-10% מהנוסעים יוותרו על רכבם הפרטי כדי לחסוך 5.5 מיליארד שקל למשק (במכתב לא צוין למשך איזו תקופה). הסובסידיה הממשלתית לאוטובוסים הסתכמה אשתקד ב-21.3 מיליארד שקל והיוותה 225 מכלל ההשקעות בתחבורה. עוד עולה מהמכתב של שטייניץ כי הכנסות מפעילות התחבורה הציבורית עומדות על 3.5 מיליארד שקל לשנה. "יידרשו עוד השקעות רבות כדי להקים בישראל מערכות תחבורה אינטגרטיביות שיהיו אטרקטיביות וימשכו נוסעים חדשים לתחבורה הציבורית", מצוטט שר האוצר. סקרים אחרונים הראו כי 98% מנוסעים הנגישים לרכב פרטי בחרו להשתמש בו, גם אם עלות אחזקתו, הדלק והנסיעה גבוהים פי 10 מנסיעה בתחבורה ציבורית.

יחימוביץ', שביקשה לברר את העלויות למדינה במקרה של נסיעה ציבורית בחינם (או בעלות של שקל בודד לנסיעה), נדחתה בתוקף, בטענה כי רמת השירות לנוסע תפחת בעולם בו המפעילה מקבלת תגמולים מהמדינה ולא מהנוסע. במשרד האוצר מעריכים כי מלבד הפיצוי בדמות הפדיון (3.5 מיליארד שקל), במקרה כזה יתווספו עלויות הכרוכות בפיקוח, בקרה, הקמת מערכות להסעת המונים ותוספת נסיעות של נוסעים שיינטשו מוניות שירות.

תגובה: שטויות!!! יותר פקקים יותר צריכת דלק יותר מיסים!!!!

הרכב הראשון שהחברת טסלה פיתחה היה הרודסטאר שהגדיר מחדש את יכולות הרכב החשמלי. רכב ספורטיבי עם עיצוב מרשים, אחיזת כביש ודגש על ביצועים: 0 ל-100 ב-3.7 שניות. 248 כ"ס (שווי ערך ל-185 קילו-וואט), טווח של 393 ק"מ ללא טעינה מחדש, ומהירות מקסימלית של 201 קמ"ש. טסלה הודיעה כי תפסיק לייצר את הטסלה רודסטאר שהניבה בעיקר הפסדים, בגלל ההשקעה הכבדה בפיתוח הדגם והדגמים העתידיים, ותחל ב-2012 לשווק את מודל S. אז מה יש למודל אלפא S של טסלה להציע? ראשית תג מחיר מאוד גבוה, ומיתוג של רכב משפחתי פרימיום. שנית, טווח נסיעה של 256, 368 ו-480 ק"מ למודל הקצה, עיצוב של פרנץ ון הולצהאזן (מי שעיצב את הפונטיאק סולסטיס ומכוניות קונספט דוגמת המזדה קוברה והסאטורן סקיי, וכן היה בצוות העיצוב של החיפושית 2000), מהירות מקסימלית (מוגבלת אלקטרונית) של קרוב ל-200 קמ"ש וסביבת נהג טכנולוגית, כולל חיבור לטלפון נייד, מערכת ניווט לוויינית ומראה כללי מרווח במיוחד.

האם תגיע ארצה? פה ישנה בעיה אחת או שתיים. ראשית, תג המחיר האמריקאי מדבר על קרוב ל-58,000 דולר למכונית הבסיסית ועד 77,000 דולר למכונית הקצה עם טווח הנסיעה הגדול ביותר. ב-2009 הגיעה הראשונה ארצה בהזמנתה של חברת בטר פלייס ולאחר משא ומתן עם משרד התחבורה קיבלה היתר מיוחד לשהות שנתיים בלבד על כבישי ישראל. בזמן שהותה בארץ עברה המכונית סדרת בדיקות להתאמתה עבור התקן הטעינה של בטר פלייס, למרות שלטסלה הטענה סטנדרטית והיא מסוגלת להתחבר לשקע הרגיל בבית, בעוד שבישראל התקן כרגע הוא של בטר פלייס.

"ההגעה מהפריפריה למרכז באמצעות הרכבת תאפשר לסטודנטים וזוגות צעירים לגור מחוץ למרכזי הערים ולהגיע במהירות למרכז", אמר נתניהו. "רישות הארץ ברכבות ימחק את הפערים החברתיים, ישפיע גם על שוק הדיור ויביא לפתרון המצוקות", הוסיף. ב-24 בספטמבר אמור להיפתח לתנועה קו הרכבת הישיר מתל-אביב לחולון, בת-ים ולראשון לציון. הוא יאפשר נסיעה בת 10 דקות בממוצע מלב תל-אביב ועד לחולון, ו-18 דקות נסיעה מתל-אביב לראשון לציון. בחודש ינואר 2012 יפתח המשכו של הקו עד לבני דרום - כאשר משך הנסיעה לאורך הקו כולו יארך כ-28 דקות בממוצע.

היות שההחלטה לפטור את חברת החשמל מתשלום הבלו נדרשת באופן מיידי, חיפשו בימים האחרונים באוצר דרכים חוקיות למהלך שכזה, מבלי להידרש בתיקוני חקיקה. אחת האפשרויות העומדות על הפרק היא לאמץ את ההסדר הייחודי שממנו נהנים היום צרכני סולר גדולים בענף התחבורה. במסגרת החלטה שהתקבלה ב-2005 להעלות באופן הדרגתי את הבלו על הסולר ולהשוותו לבלו על הבנזין, הסכימה רשות המסים להפחית במחצית את המס שישלמו צרכני סולר לצורכי פרנסה. מדובר בנהגי משאיות, מוניות, אוטובוסים ומורי נהיגה, שנהנים מהחזר של מחצית מהמס ששילמו על הסולר במהלך כל שנה - עד לתקרה מסוימת. באופן דומה, בוחנים ברשות המסים את האפשרות להרחיב את ההסדר גם לחברת החשמל. מדובר בקביעת תקנה שתאפשר לחברת החשמל קיזוז של 50% מן הבלו. ואולם כדי שהקלה זו תוגבל לרכש העודף בלבד של הסולר - תיקבע תקרה להחזר, בהתאם לכמות הסולר שתרכוש החברה בשלושת החודשים הקרובים, למשל. רכש זה מוערך ב-250-300 אלף טונה סולר, ונאמד בעלות של 3-3.5 מיליארד שקל. ואולם, הבלו על הסולר כיום הוא 3,307 שקל לטונה - לעומת בלו של 14.5 שקל הנגבה עבור כל טונה מזוט. שיעור הבלו במחיר הסולר עומד על כ-50% ולכן נתח הבלו מסתכם ב-1.7 מיליארד שקל.

"כשעליית המחיר נוגעת למוצרים שמספקים מונופולים ציבוריים כמו מים וחשמל, איננו שומעים הצהרות משרים וגם חברי הכנסת נאלמים דום", אמר אתמול אבי שקד, מנכ"ל חברת שריונית חסם. "חברת החשמל משתמשת במגוון סוגים. המשותף לכולם הוא שהממשלה גובה עליהם מס עקיף בשיעור ניכר, ולכן יש לה אינטרס בעליית מחירם", הוסיף.