Group items tagged

ור הפדרל ריזרב בן ברננקי אמר כי למרות המאמצים שנעשו בשנתיים האחרונות להמריץ את הכלכלה האמריקנית התוצאות מאכזבות, וכלכלת ארה"ב אינה מצליחה לחזור ולהתרומם לשיעורי צמיחה נאותים. למרות שיעורי הריבית הנמוכים, ללא תקדים בארה"ב ובאירופה, ועל אף הגירעונות הפיסקאליים הענקיים, גם הם ללא תקדים, כלכלות המערב אינן מצליחות לצמוח. על אף זאת, ולצד זאת, אנו חווים עליות מחירים שמייצרות לחץ כלכלי נוסף על כלכלת המערב, מאחר שהן שוחקות את ההכנסה הריאלית של אוכלוסיות רחבות באירופה ובארה"ב. נגיד בנק ישראל סטנלי פישר אמר באחרונה, שהמודלים הכלכליים שנמצאים בשימוש אינם עוזרים להבין את התהליכים הכלכליים המתרחשים. האם חוקי הכלכלה השתנו? חוקי הכלכלה הבסיסיים לא השתנו, אבל נראה שאת ההסבר למתרחש בכלכלת העולם צריך לחפש במקום אחר. בהיסטוריה הכלכלית המודרנית שלאחר מלחמת העולם השנייה, שני אירועים מרכזיים מוגדרים כ"משברי נפט". הראשון, ב-1973, בעקבות אמברגו הנפט שהטילו על המערב מפיקות הנפט הערביות בעקבות מלחמת יום הכיפורים. השני, ב-1979, בעקבות מהפכת חומיני באיראן, כאשר הופסק יצוא הנפט של איראן למערב. בשני משברי הנפט האלה חווה העולם המתועש מחסור בנפט, שגרר עלייה חדה במחירי הנפט, שבעקבותיה כלכלת העולם הידרדרה למיתון חריף, במקביל ל�

"לפי דעתנו יש להמליץ על הגברת השימוש בגז טבעי במשק הישראלי עד 2020 ונגד יצוא גז מישראל", נכתב בדו"ח, שהגיע לידי TheMarker. "הערכת רשות הגז לוקה בחסר", נכתב. "קיים פער חסר מצטבר של 100-150 BCM בין תחזיות הביקוש לגז טבעי שהוצגו בפני הוועדה לבין הערכות מעודכנות שבוצעו באחרונה. משך הזמן הצפוי לניצול כל המאגרים שהתגלו קצר אפילו מ-40 שנה!", (סימן הקריאה הופיע במקור, א"ט). ואמנם, בשבוע שעבר הודיע מנהל רשות הגז, שוקי שטרן, מעל בימת השימוע הפומבי שערכה ועדת צמח בכפר המכבייה ברמת גן, כי הסתבר שנפלה טעות בחישובי הרשות לגבי תחזיות הביקושים הריאלית לגז במשק, וכי האומדן שאותו קבעה ועדת צמח לשריון עבור צורכי המשק, 417 BCM, צריך בעצם להיות 501 BCM. "למדינה יש אינטרס ברכישת מלאי" המלצות ועדת צמח ליצוא הגז, כפי שהופיעו במסקנות הביניים, התבססו על כלל מפתח שלפיו על המדינה לדאוג לשמירת גז לצורכי המשק למשך 25 השנים הבאות. משכך, הונחו בפני הוועדה שתי עמדות באשר לכמות הגז שיצרוך המשק במהלך תקופה זו. האחת טענה לצריכה מצטברת של 364 BCM, ואילו העמדה השמרנית טענה כי יש לשמור עבור המשק 543 BCM. לטענת המדענים הראשיים, לפי הערכות מעודכנות שבידי המשרדים, עד 2040 ישתמש המשק בכ-650 BCM גז, כשהצריכה מעבר לשנה זו תהיה בסדר גודל של כ-40 BCM בשנה. משמעות הערכה זו היא שגם אם י�

אלונה שפר-קארו, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, הופתעה השבוע לגלות את שמה מוזכר ב-ynet ברשימת חברי המפלגה העתידית של העיתונאי יאיר לפיד. בשיחות פרטיות הבהירה כי אין לה שום כוונות להצטרף לפוליטיקה וכי הקשר היחידי שיש לה עם לפיד הוא חברות אישית קרובה עם אחותו. "אני רואה את עתידי בשירות הציבורי", היא אומרת ל"גלובס", "יש לי זכות גדולה לעבוד אצל השר ארדן, ואם הספקנו כאן בשנתיים מה שלא נעשה ב-20 שנה - זה בעיקר בזכותו". שפר-קארו הכירה לראשונה את ארדן כששימשה מנכ"לית "חיים וסביבה", ארגון הגג של ארגוני הסביבה. ב-2009 היא הציגה את המלצות הארגונים להפחתת פליטות גזי חממה לצוות מאה הימים שהקים בנימין נתניהו לקראת הקמת ממשלתו החדשה. ארדן, שהיה חבר בצוות, השתכנע ושכנע את שפר-קארו להפוך לראש המטה שלו. אחרי שנה וחצי בתפקיד התמנתה שפר-קארו בפברואר 2011 למנכ"לית המשרד להגנת הסביבה. אתמול קרא ארדן לנתניהו להקים ועדה ציבורית לבחינת השימוש בכל משאבי הטבע בישראל, ובהם מים מינרליים, חול ים, פוספטים ומלח המופק מים סוף. היוזמה באה על-רקע הביקורת הקשה שמתח ארדן על הסדר התמלוגים החדש בין המדינה לכי"ל. - יש היום תחושה שאווירת אנטי-ביזנס השתלטה על השירות הציבורי. "אני חושבת על הטענה הזו לא מעט. אנחנו רואים חשיבות בתעשייה חזקה כי רק תעשייה חזקה

היערכות משרדי הממשלה למחסור הצפוי בחשמל בקיץ הקרוב תוארה עד כה כניסיון למנוע פגיעה במרקם החיים השוטף של צרכני החשמל במשק. אלא שכעת מתברר כי המציאות של אי-אספקת חשמל לובשת גם פנים כלכליים ונושאת בהשלכות כספיות כבדות. דו"ח כלכלי מקיף שהזמין משרד האנרגיה והמים לפני כשנה והוגש לידיו בנובמבר האחרון מצא כי עלות אי-אספקת חשמל למשק למשך שעה בלבד עשויה להסתכם בנזק ישיר של 641.2 מיליון שקל - זאת, במגזר המסחרי למשל, כתוצאה מאובדן ערך מוסף, פגיעה בציוד, נזק לחומרי גלם, מוצרים בתהליך ומוצרים מוגמרים, ועלויות של הפעלה מחודשת. צילום: רויטרס מנתוני הדו"ח עולה כי המגזר שצפוי להיפגע כלכלית בהיקף הרחב ביותר הוא המגזר המסחרי-ציבורי, שצפוי לספוג נזק של 373 מיליון שקל בכל שעה של הפסקה באספקת החשמל. עלות הפגיעה במגזר התעשייה תהיה כ-148 מיליון שקל לשעה, ואילו משקי הבית צפויים לספוג נזק שווה ערך לכ-93 מיליון שקל בכל שעה מוחשכת. היקף הנזק הכספי זינק מאז חישובו הקודם ב-2005 בשיעור של כ-23%, ומאז 1995 קפץ ביותר מפי ארבעה. אלא שלצד החשיבות הכלכלית שבנתונים, עשויים אלה לשאת בחשיבות גם לגבי פן נוסף שנבחן בימים אלה - קביעת זהות צרכני החשמל שינותקו בהפסקות החשמל היזומות בעת עומסי יתר על מערכת החשמל. כפי שפורסם אתמול ב-TheMarker, משרד האנרגי

תשובה צריך 10 מיליארד דולר למימוש התוכנית השאפתנית שלו לייצוא גז ■ הביקור של הנשיא פרס בקפריסין נתן לו רוח גבית ■ ובינתיים, נפערים סדקים בין תשובה לשכיר העשיר במשק, גדעון תדמור 14/11/2011, 08:38עמירם ברקת   +א -א   נושאים:גדעון תדמוריצחק תשובהנובל אנרג'יקבוצת דלקקידוח לוויתן   10 מיליארד דולר - זה הסכום שיידרשו יצחק תשובה ושותפיו לגייס בשנים הקרובות כדי לממש את תוכניות ייצוא הגז השאפתניות שלהם מלוויתן. לצורך גיוס הסכום מקימה הקבוצה חברה חדשה ומנהלת מגעים עם שחקנים בליגה העולמית של שוק הנפט והגז ממדינות כמו סין ורוסיה. "הפרויקט הזה פשוט גדול עלינו ועל נובל אנרג'י", מודים בקבוצה. מעבר לעלות הכספית האדירה, הפרויקט כרוך בהתמודדות מול יריבים עסקיים בעלי עוצמה פיננסית ופוליטית רבה. בהתמודדות הזאת נעזרה קבוצת דלק ב"אס" של הדיפלומטיה הישראלית - נשיא המדינה שמעון פרס. במוקד ההתעניינות עומד מאגר לוויתן, הנחשב תגלית הגז הימית הגדולה ביותר בעולם בעשור האחרון, ואולם התוכניות של קבוצת דלק ושותפתה נובל אנרג'י מרחיקות הרבה מעבר לגבולות מאגר הגז והמדינה. במרכזן עומדת הקמת מתקן להנזלת גז טבעי (LNG) שיוקם ככל הנראה בדרום האי קפריסין. המתקן יקלוט גז ממאגר לוויתן וככל הנראה גם ממאגר אפרודיטה שצפוי להתגלות בקר�

מאמר דעה ב-nature הבוחן את ההשלכות של שיא תפוקת הנפט. מציג את 'תקרת התפוקה' מאז 2005, וכן מציג את שינוי הפאזה ב-2005 - לפני כן מחירי הנפט היו גמישים (כי היתה אפשרות להעלות או להוריד את התפוקה בהתאם לשינויי המחיר), בעוד לאחר מכן השוק הפך בלתי-גמיש כאשר שינויים קטנים בביקושים גורמים לשינויים גדולים במחיר. בניתוח התחליפים, נמצא שלא יהיה תחליף לנפט: תפוקת חולות הזפת לא תצליח לעלות ולהחליף את הירידה בתפוקה, תחזיות עתודות הפחם מוגזמות וגם הוא צפוי להגיע לשיא התפוקה ב-2025, ופצלי הגז סובלים מירידה תלולה בתפוקה. כמו כן, התוצר העולמי היה קשור תמיד לתפוקת נפט עולה, וללא אמצעים דרסטיים של התייעלות, הכלכלה העולמית לא תוכל להמשיך לצמוח. המסקנה במאמר היא כי יש להתייעל ולצמצם את השימוש בדלקים הפוסיליים, לא בגלל בעיות האקלים, אלא בגלל ההשפעה הכלכלית של שיא תפוקת הנפט.

התוכנית השאפתנית נקראת "פרויקט הליוס", וכוללת הגדלה של הפקת החשמל מאנרגיה סולרית ביוון מ-206 מגוואט בשנת 2010 ל-2.2 ג'יגה-וואט בשנת 2020 ועד ל-10 ג'יגה-וואט בשנת 2050, כך על פי מצגת שערך משרד האנרגיה היווני.    המדינה, בה השמש זורחת רוב השנה, מתייחסת לאנרגיה נקיה כאחד מהיתרונות היחידים של הכלכלה הלא תחרותית שלה, שעוברת את המיתון הארוך והעמוק ביותר שלה מזה עשורים, כתוצאה ממשבר החובות