Group items tagged

דרמה אמיתית בשוק הסחורות ביממה האחרונה, כאשר האיחוד האירופי הכריז אתמול (ד') על אמברגו נפט על הספקית השנייה בגודלה של הזהב השחור בעולם, איראן. זאת, בעקבות המשך מאמציה של המדינה לפעול לפיתוח גרעין צבאי. המשקיעים לא נשארו אדישים, ושלחו את הנפט להיסחר סביב 114 דולר לחבית - רמות אליהן לא הגיע מאז יוני 2011. כעת מתפנים האנליסטים לנתח את ההשלכות הגיאופוליטיות של המהלך, ולאן פני מחיר הנפט. ב-3 החודשים האחרונים נסק מחיר הנפט בכ-52%, לא רק בשל ההתאוששות בשווקים הפיננסיים והגידול בתיאבון לסיכון, אלא גם בגלל החשש שמא איראן תסגור את מיצרי הורמוז (פרטים בהמשך). "הנתונים הכלכליים והמצב הגיאופוליטי המדאיג צפויים להמשיך ולתמוך בראלי בנפט", אמר ג'ון קילדוף, שותף בקרן הגידור Again Capital בניו יורק. "הטמפרטורה עולה כל יום על המבצ באיראן - סנקציות, ומנגד שיגורי טילים, והכל תורם למצב". מדובר במהלך לא פשוט עבור ממשלת איראן, שתיאלץ לאתר קונים אחרים לאחר ממוצרי היצוא המרכזיים שלה: מדינות אירופה רוכשות מאיראן כ-450 אלף חביות נפט ביום, מתוך היקף כולל של 2.6 מיליון חביות המיוצאות מאיראן מדי יום. בפועל, מהווה אירופה השוק השני בגודלו ליצוא נפט מאיראן, אחרי סין. סך ייצור הנפט בעולם עומד על יותר מ-80 מיליון חביות מדי יום. ... "הנפט הוא לא עוד סחו�

ביום ראשון הקרוב צפויים להתייקר גם החשמל ‏(ב-8.9%‏) וגם הדלק ‏(ב-2%‏). החשש בממשלה מגל מחאה ציבורית חדש מביא את ראש הממשלה בנימין נתניהו עצמו, לנסות ולמנוע ברגע האחרון את ההתייקרויות או למתן אותן. אורית פרקש-הכהן צילום: יעל צור נתניהו טילפן אל יו"ר רשות החשמל, אורית פרקש־הכהן, וביקש לבדוק חלופות להתייקרות תעריפי החשמל, עליה החליטה ביום חמישי מליאת הרשות. התייקרות נובעת מהזינוק בעלויות הדלקים של חברת החשמל, כתוצאה מהמחסור בגז טבעי והמעבר לייצור חשמל באמצעות הסולר והמזוט - היקרים עד פי חמישה. ההתייקרות אמורה היתה להסתכם בכ-37%, אך הופחתה בזכות הקלות במס ל-18% - שייפרשו על פני שלוש שנים בשתי פעימות נוספות, שיתבצעו ב-2013 ‏(3.6%‏) וב-2014 ‏(4.7%‏). זאת, בעקבות הוראת נתניהו כי הייקור יישאר חד־ספרתי. לפיכך, נמוכים הסיכויים כי בימים הספורים שנותרו תימצא הדרך להפחית את הייקור הנוכחי. למרות המאמצים למתן את ההתייקרות, עוררה ההודעה על הייקור הצפוי ב-1 באפריל מחאה גם בקרב חברי הכנסת. ביום חמישי בערב נפגש נתניהו עם יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני ‏(יהדות התורה‏), שביקש ממנו לבלום את ייקור החשמל בטענה כי מדובר ב"פיקוח נפש". לדבריו, השיב לו ראש הממשלה כי הוא "מגבש פתרון לסוגיה". בישיבת הממשלה ביום ראשון אמר נתניהו כי

"לפי דעתנו יש להמליץ על הגברת השימוש בגז טבעי במשק הישראלי עד 2020 ונגד יצוא גז מישראל", נכתב בדו"ח, שהגיע לידי TheMarker. "הערכת רשות הגז לוקה בחסר", נכתב. "קיים פער חסר מצטבר של 100-150 BCM בין תחזיות הביקוש לגז טבעי שהוצגו בפני הוועדה לבין הערכות מעודכנות שבוצעו באחרונה. משך הזמן הצפוי לניצול כל המאגרים שהתגלו קצר אפילו מ-40 שנה!", (סימן הקריאה הופיע במקור, א"ט). ואמנם, בשבוע שעבר הודיע מנהל רשות הגז, שוקי שטרן, מעל בימת השימוע הפומבי שערכה ועדת צמח בכפר המכבייה ברמת גן, כי הסתבר שנפלה טעות בחישובי הרשות לגבי תחזיות הביקושים הריאלית לגז במשק, וכי האומדן שאותו קבעה ועדת צמח לשריון עבור צורכי המשק, 417 BCM, צריך בעצם להיות 501 BCM. "למדינה יש אינטרס ברכישת מלאי" המלצות ועדת צמח ליצוא הגז, כפי שהופיעו במסקנות הביניים, התבססו על כלל מפתח שלפיו על המדינה לדאוג לשמירת גז לצורכי המשק למשך 25 השנים הבאות. משכך, הונחו בפני הוועדה שתי עמדות באשר לכמות הגז שיצרוך המשק במהלך תקופה זו. האחת טענה לצריכה מצטברת של 364 BCM, ואילו העמדה השמרנית טענה כי יש לשמור עבור המשק 543 BCM. לטענת המדענים הראשיים, לפי הערכות מעודכנות שבידי המשרדים, עד 2040 ישתמש המשק בכ-650 BCM גז, כשהצריכה מעבר לשנה זו תהיה בסדר גודל של כ-40 BCM בשנה. משמעות הערכה זו היא שגם אם י�

החששות לגבי אמינות מחירי הדלק, הגזורים ממחירי הנפט, גברו בבריטניה, מדווח העיתון "דיילי טלגרף", לאחר פרסום דו"ח של פורום ה-G20, קבוצת הכלכלות הגדולות בעולם, לפיו שוק הנפט פרוץ בפני עיוותים ומניפולציות אפשריים במחירים. לפי הדו"ח, לסוחרים בבנקים, חברות נפט וקרנות גידור, יש תמריצים לעוות את השוק, ולדווח על מחירים כוזבים. בבריטניה גברו קריאות מצד פוליטיקאים וקבוצות צרכנים להרחבת החקירה בפרשת המניפולציה בשיעורי הריבית הבין בנקאית בלונדון (ליבור), גם לשוק הנפט, על מנת לראות האם מחירי הנפט נדחפו באופן מלאכותי כלפי מעלה. מחיר הדלק בבריטניה, הנגזר ממחירי הנפט, עלה השנה לשיא של 137 פני לליטר. המחיר שמשלמים קמעונאים על רכישת דלק, מחושב על ידי חברות נתונים פיננסיים בהתבסס על דיווחים של חברות הסוחרות בנפט מדי יום, כמו בנקים, קרנות גידור, וחברות אנרגיה. מדובר בתהליך דומה לקביעת הליבור, וכמו בתחום זה, הרגולציה על הדיווחים שמעבירות החברות כמעט ואינה קיימת. בדו"ח שפירסם הארגון הבינלאומי של רשויות לניירות ערך (IOSCO) עבור ה-G20, הועלה הצורך בהגברת הרגולציה על דיווחים אלה, שכיום מבוססים על אמון, במערכת המעודדת מניפולציה לצורך הגדלת רווחים.

מחירי הנפט רושמים ירידות חדות בשעות האחרונות לאחר שסעודיה התחייבה להגביר את קצב הפקת הנפט, על מנת לפצות על השיבושים באספקה מצד איראן. הנפט מסוג טקסס מתוק נופל במסחר בוול סטריט ב-1.7% למחיר 105.4% - הרמה הנמוכה מזה כחודש. החוזים על הנפט מסוג ברנט יורדים ב-1% למחיר 123.0 דולר לחבית, לאחר שכבר חצה לפני ימים אחדים את ה-127 דולר לחבית. צילום: בלומברג ממשלת סעודיה הודיעה היום כי היא מתחייבת "לספק כמויות נדרשות של נפט גולמי, על מנת לייצב את השווקים ולהשיב את מחירי הנפט לרמות מחיר נוחות יותר עבור היצרנים, הצרכנים ותעשיית הנפט". סעודיה, המפיקה מדי יום כ-10 מיליון חביות נפט - היקף הייצור השני בגודלו בעולם, אמרה כי באפשרותה להגביר את קצב הפקת הנפט ב-25% לכמות של 12.5 מיליון חביות ביום. התוספת הזו אמורה לכסות על כל היקף ייצוא הנפט של איראן - המייצאת מדי יום כ-2 מיליון חביות ביום. איראן איימה מספר פעמים בחודשים האחרונים כי תשקול לסגור את מיצרי הורמוז, דרכם עוברת 40% מאספקת הנפט העולמית. איומיה של איראן והטלת סנקציות נוספות נגדה, כמו ניתוקה מרשת המסלקות הבינלאומית "סוויפט", בצעד שנועד להקשות עליה את המסחר בסחורות, הביא לעלייה של 9% במחיר הנפט מתחילת 2012. עם זאת, ביום שלישי מסרה כוויית, אחת מיצואניות הנפט הגדולות במפרץ הפרסי, כי אי

"הגידול בשטחים החקלאיים לייצור אנרגיה (דלק ביולוגי מסוג אתנול, מתנול וביו דיזל) בא בעשור האחרון, במרבית המקרים, על חשבון שטחי הגידול של התירס, השעורה והחיטה לייצור מזון לבעלי חיים ולאדם. לפי הדו"חות האחרונים של מדינות ה-OECD ורשות המזון והתרופות של ארה"ב (ה-FDA), המגמה תימשך באופן משמעותי גם בעשור הבא.  התחזית לייצור אתנול צופה שבשנים2012-2021 יגדל הייצור מ-98.2 אלף ליטר השנה ל-180.4 אלף ליטר בסוף העשור הבא - גידול של 85%. באותו זמן, ייצור החיטה העולמי יגדל מ-113 מיליון טון השנה ל-136 מיליון טון בסוף העשור - גידול של פחות מ-10%. החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות בראשות הכלכלן אורי צוק-בר, שפירסמה את התחזית, מציינת כי עורכי התחזית לא חזו את הגידול המהיר במחירי הסחורות החקלאיות השנה ועל כן ייתכן מאוד שיאלצו לתקן אותה. מצד שני, גם מחירי הדלקים הפוסיליים (נפט גולמי, מזוט, סולר, בנזין, גז טבעי), שאותם באים להחליף הדלקים הביולוגיים, מתייקרים במהירות, אף שלא בקצב כה מהיר כהתייקרות סחורות הרכות (גרעינים לסוגיהם). מאידך התייקרות הגרעינים מותנית בעיקר באקלים ובכמויות הגשם באזורי הגידול. באזורי גידול רבים שררה השנה בצורת, אך מצב זה עשוי להשתנות כבר בעונת הגשמים הבאה, בעוד שמחירי הדלקים הפוסיליים, אף שגם הם תנודתיים, ה�

"מליאת רשות החשמל החליטה היום (שלישי) להפחית את התעריפים המובטחים ליזמים בהקמת מתקני PV בינוניים, לגובה של 57.2 אג' לקוט"ש, לעומת תעריף נוכחי של כמעט פי שניים (96.3 אגורות).  עדכון זה יביא לחסכון עלויות של למעלה מחצי מיליארד ש"ח בתעריף לצרכני החשמל, זאת תוך שמירה על תשואה ראויה ליזמים בתחום. הפחתה זו, המצטרפת לשלושת הפחתות התעריף הנוספות שביצעה הרשות בתקופה האחרונה,  נדרשת לאור ירידות משמעותיות בעלויות ההקמה של מערכות פוטו-וולטאיות ותחזית מעודכנת להמשך ירידה בעלויות. בהחלטה זו סיימה מליאת הרשות את המהלך הרוחבי בו החלה לפני מעל לשנה של הצמדת כל התעריפים המשולמים ליזמות לייצור חשמל בפאנלים סולריים (PV) למדד בינלאומי (בלומברג) אשר המשקף את מחירי הפאנלים והממירים בעולם, אשר מצויים במגמת הוזלה. הצמדת תעריפים אלה למדד מחירי ציוד המבטא מחירי שוק, גרמה עד כה להפחתת עלויות של כ-40% ליזמות בתחום ולחסכון מצטבר בעלויות שיושתו על צרכני החשמל בעשרים השנים הקרובות בגין אנרגיה ירוקה בלא פחות מ-6 מיליארד ש"ח. לדברי הרשות, החלטה זו נובעת מתוך רצונה לאזן בין חובתה של הרשות לפעול למזעור העלויות המוטלות על צרכני החשמל אל מול הצורך בהמשך העמידה ביעדי הממשלה ביחס לשילוב אנרגיות מתחדשות. "

הרעה חלה גם בתחזית הכלכלנים בתחום הצריכה הפרטית ובשוק הדיור, בין השאר על רקע הערכתם כי מחירי הנפט יישארו מעל לרמה של 100 דולר לחבית לפחות עד סוף שנת 2012. מחיר הנפט צפוי השנה להיות בממוצע ברמה של 105 דולר לחבית לעומת תחזית קודמת למחיר של 93 דולר לחבית. בשנת 2010 צפוי המחיר הממוצע של חבית נפט להיות 103 דולר, העריכו הכלכלנים.

שיא ארה"ב, ברק אובמה, חזר היום (שבת) על קריאתו לסיים את הקלות המס בהיקף מיליארדי דולרים לחברות הנפט, ובמקום זאת להשקיע בפיתוח מקורות אנרגיה חלופיים. "ארה"ב לא חייבת להעניק הקלות מס בשווי 4 מיליארד דולר לחברות הנפט שגורפות רווחים של מיליארדי דולרים, כאשר מחירי הדלק עלו למעל 4 דולר לגלון ברחבי המדינה", אמר אובמה בנאומו השבועי ברדיו ובאינטרנט. לדבריו, בעוד עליית מחירי הדלק משמעותה כאב אמיתי למשפחות ליד המשאבות, משמעותה גם רווחים גדולים יותר לחברות הנפט. "בזמן שחברות הנפט מייצרות רווחים גבוהים ואתם סובלים ממשאבות הדלק, אנחנו עוברים על התקציב הפדרלי ובוחנים אילו הוצאות עדיף שנוותר עליהן, הקלות המס האלו לחברות הנפט אינן צודקות". אובמה טוען שבמקום זאת הממשל צריך להשקיע בפיתוח משאבי אנרגיה חדשים וטכנולוגיות חסכוניות באנרגיה. "אני מסרב לקצץ בתחומים כמו אנרגיה נקיה שיכולים לעזור לאמריקה לנצח", הדגיש אובמה.

ראיון מעולה עם ברנדה שפר מאגרי הגז הגדולים שהתגלו לחופי ישראל בשנתיים וחצי האחרונות, "תמר" ו"לוויתן", עוררו כאן תקוות גדולות. האפשרות שישראל תהפוך ליצואנית של גז טבעי מעוררת ציפיות שגם מעמדה הגיאופוליטי ישתדרג. מה חסר לנו, בימים טרופים אלה, יותר מקצת עוצמה גיאופוליטית? אלא שאם להאמין לד"ר ברנדה שפר, אנחנו תולים בגז הישראלי ציפיות מופרזות. שפר, חוקרת בינלאומית בתחום מדיניות אנרגיה ומייסדת התוכנית לניהול מדיניות אנרגיה באוניברסיטת חיפה, אומרת כי "הדוגמה של אזרבייג'ן מלמדת שאספקת אנרגיה לא יכולה לבנות יחסים בין מדינות". בראיון ל-G היא מנפצת עוד כמה מהתפיסות הרווחות בתחום האנרגיה: היא מסבירה מדוע לדעתה צריכה ישראל לשמור את מרבית הגז הטבעי הכחול-לבן לעצמה; מדוע אין היגיון להשתמש בהכנסות מתמלוגי הגז להחזר חובות; כיצד יכולות תגליות הגז לפגוע בכלכלה הישראלית; למה הנפט בעולם אינו עומד להיגמר; מדוע לא כדאי לסבסד פיתוח של אנרגיות "ירוקות"; והיכן נמצאת הבעיה האמיתית בנושא עליית מחירי הדלק.

ממציא איטלקי בשם אנדריאה רוסי מכה את עולם הפיזיקה האלטרנטיבית בתדהמה עם תצוגת תכלית של יצור אנרגיה "יש מאין" שנערכה באוניברסיטת בולוניה באיטליה ב14 לינואר השנה. טוב, אולי לא בדיוק יש מאין, אבל לא פחות מ"יצור המון מכמעט לא כלום" בנוכחות קומץ עיתונאים וסוללה מרשימה של פרופסורים המהנדס רוסי ופרופסור פיקארדי הציגו מתקן קטנטן, ריאקטור לדברי הממציא, המיצר 12 קילוואט אנרגיה תרמית מ200 וואט אנרגיה חשמלית. האנרגיה התרמית מיוצרת על ידי חימום מים לקיטור בריאקטור בנפח 100 סמ"ק. הממציא איננו מגלה את המהות הפיזיקלית אך רמזים ממנו ומפיזיקאים שבדקו את המתקן מרמזים על היתוך גרעיני קר או ליתר דיוק "היתוך גרעיני באנרגיה נמוכה", או באנגלית Low Energy Nuclear Fusion. ההמצאה לא פורסמה בשום עיתון מדעי מוביל. עיקר ההסברים והדו שיח עם הממציא מתבצעת באתר אנרגיה אלטרנטיבית בשם Journal of Nuclear Physics . אנדראה רוסי הממציא מתכתב עם מאות קוראים ובלוגרים ועונה על שאלותיהם כמיטב יכולתו, כל זאת מבלי לגלות את המרכיב הסודי של המצאתו- קטליזטור המאפשר היתוך של מימן עם ניקל בטמפרטורות נמוכות. בלוגרים רבים ופיזיקאים ידועים מתכתבים עם רוסי ואף כותבים עליו באתרים ובבלוגים שלהם. מרשימה במיוחד התיחסותו החיובית של חתן פרס נובל לפיזיקה בריאן ג'וזפסון Brian Jo

סעודיה, יצואנית הנפט הגדולה בעולם, אינה חשה בנוח לנוכח מחירי הנפט הנוכחיים ותשמור על תפוקה עודפת כדי לייצב את השוק. סעודיה מחויבת לשמירה על תפוקה עודפת של בין 3 ל-4 מיליון חביות ביום כרשת ביטחון - כך אמר היום ח'אלד אל-פאלח, מנכ"ל חברת הנפט הממשלתית של סעודיה, בסיאול. סעודיה ייצרה 9 מיליון חביות ביום בחודש שעבר, ההיקף הגדול ביותר מאז אוקטובר 2008, לפי בלומברג.

בעקבות החלטת האיחוד האירופי להטיל אמברגו על ייבוא נפט מאיראן, מזהירה היום (ד') קרן המטבע העולמית כי מחירי הנפט בעולם עלולים להאמיר ב-20 עד 30% כתגובה לסנקציות. הסנקציות הכלכליות המוטלות על איראן, על פי הדיווח בסוכנויות הידיעות, יביאו לירידה בהיצע הנפט של 1.5 מיליון חביות ליום. ירידה חדה יותר תירשם אם איראן תממש את איומיה ותסגור את מיצרי הורמוז, נתיב הובלת הנפט מהגדולים והעמוסים בעולם.

אם איראן תעמוד באיומה לחסום את מיצרי הורמוז, נתיב מעבר חיוני לכמעט חמישית מהנפט הנסחר בעולם, ההשפעה תהיה מיידית: אנליסטים בתחום האנרגיה אומרים כי מחיר הנפט יתחיל לזנק ויעלה ב-50% או יותר תוך ימים. לאיראן אין אינטרסים לבצע את החסימה, מכיוון שהיא תפגע בכלכלתה שלה - ובכלכלת סין, הלקוחה הגדולה שלה - אולם מומחים מזהירים כי בימים הבאים עלולה לחול הסלמה לא רציונלית שתפגע בכלכלה העולמית. כעת יורדים מחירי הנפט בעולם. החוזים על הנפט הגולמי מסוג טקסס מתוק למסירה בפברואר יורדים ב-0.6% ל-102.63 דולר לחבית במסחר האלקטרוני בניו יורק, לאחר שאתמול ננעלו ברמה של 103.22 דולר לחבית. בלונדון יורדים החוזים על הנפט מסוג ברנט ב-0.2% ל-113.44 דולר לחבית. אנליסטים מקפיטל אקונומיקס העריכו כי מחיר הברנט עלול לזנק באופן זמני ל-210 דולר לחבית אם המיצרים ייסגרו. "אם האיראנים יבחרו להשתמש בצי הצנוע שלהם ובטילים נגד ספינות כדי להתקיף את כוחות המערב, הם ייתקלו בתגובה מהירה שתשמיד במהירות את היכולת הימית שלהם", אמר דיוויד גולדווין, לשעבר מתאם משרד החוץ האמריקאי לענייני אנרגיה בינלאומיים. "אנחנו נטביע את הפריגטות שלהם". מיצרי הורמוז, איראן צילום: גטי אימג`ס למרות המתיחות הגוברת מול המערב, כולל אפשרות איסור על יבוא מאירופה שעליו הכריזה איראן �

ב-2007 פירסמתי בעיתון זה כמה כתבות ביקורתיות על מדיניות הסבסוד ששררה אז בארה"ב, במטרה לעודד הפקת דלק מתירס. הביקורת היתה חריפה, ושולבו בה מלים בוטות כמו "טמטום" ו"איוולת". הטענה הבסיסית שלי היתה שהחסרונות של שימוש במזון לצורך הפקת דלק למכוניות כל כך גדולים וצורמים - במישור הכלכלי, ובעיקר במישור המוסרי - שכל היתרונות שיכולים לנבוע מכך בטלים בשישים לעומת הנזק. באחת הכתבות אף צידדתי בעמדתו של נשיא ונצואלה, הוגו צ'אווס, שמתח (כדרכו) ביקורת נזעמת, אך מוצדקת לחלוטין, על מדיניות הסבסוד שהועמקה על ידי נשיא ארה"ב דאז, ג'ורג' בוש. והנה, בשבוע שעבר התבשרנו כי הסובסידיות לגידול תירס לצורך הפקת הדלק הצמחי אתנול לא יחודשו ב-2012. ישנם כמה לקחים מהירים שניתן להפיק מהפיאסקו הזה, שעלה למשלם המסים האמריקאי עשרות מיליארדי דולרים לאורך השנים. צילום: בלומברג העלויות האלה נבעו מכמה מקורות: המשקיעים ביצרניות האתנול הפסידו כסף, מכיוון שרובן התמוטטו. מדיניות העידוד לא חסכה טיפת נפט, שכן בתהליך גידול התירס וזיקוק האתנול נעשה שימוש ניכר בדלק ובגז. לא נרשם כל צמצום בזיהום האוויר או בפליטת הפחמן, והגרוע מכל הוא שמחירי המזון בעולם טיפסו בגלל העלייה במחירי התירס. מנגד היו מי שהתעשרו בדרך - בהם בעיקר חוואים ומגדלי תירס וכמה חברו�

"בהליך שקט, נטול סיקור תקשורתי, סימנה באחרונה ישראל עבור קהילת המחקר האקדמי יעד לאומי אסטרטגי חדש: פיתוח סוללה. לא סתם סוללה, אלא כזו שתוכל להניע רכב חשמלי למרחק של 500 קילומטר בלי טעינה, או לאגור חשמל שיוצר באנרגיית השמש לפני חודש כונן בישראל המרכז הלאומי להנעה אלקטרוכימית, שיושק פומבית בסוף החודש. המרכז יתוקצב בארבע השנים הקרובות ב-45 מיליון שקל. הוא יאגד 12 קבוצות מחקר, שבהן כ-100 חוקרים מארבעה מוסדות אקדמיים - אוניברסיטת תל אביב, הטכניון, אוניברסיטת בר אילן והמרכז האוניברסיטאי אריאל שבשומרון. מטרת המרכז היא לתקצב מחקרים ופיתוח של טכנולוגיות חדישות לאגירת חשמל. "לנפט אין עתיד, הן מבחינה פוליטית והן בגלל המחסור שיהיה בו", אומר יו"ר המרכז, פרופ' דורון אורבך, מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת בר אילן. "יש מהפכה מחשבתית שמתחילה אצל הפוליטיקאים, מחלחלת לחברות הרכב ויורדת לחברות הסוללות - הולכים על רכב חשמלי. למעשה, כבר עכשיו ניתן להשתמש בו כי טווח נסיעה של 150 ק"מ מתאים למשל לישראלי הממוצע - ובכל זאת אנחנו רוצים להגדיל אותו"." ... כינון תוכנית פיתוח הסוללה הוא אחד הצעדים במסגרת התוכנית הלאומית להפחתת התלות העולמית בנפט לתחבורה, שאושרה בינואר אשתקד בממשלה ותוקצבה ב-1.5 מיליארד שקל עד 2020. התוכנית, שמנהל משרד ראש ה�

מחיר הנפט נסגר מעל 100 דולר לחבית, מחיר הזהב זינק בשיעור החד ביותר החודש, מחיר הכסף קפץ בקרוב ל-5% ומדד מחירי הסחורות עלה לשיא של כמעט שלושה שבועות, לאחר שהמשך החששות מפני התגברות האינפלציה הגביר את תיאבון המשקיעים לסחורות בתור השקעה חלופית.

לפי דעתי הוא מקשקש בקומקום, אפילו שנחשב מומחה גדול... חוסר הבנה של שוק האנרגיה העולמי גורם לממשלת ישראל לשגות במדיניות שלה, והדוגמה הבולטת היא הסכם רכישת הגז ממצרים. כך אומר ד"ר אדוארד מורס, מהמומחים הבולטים בעולם בתחום האנרגיה. בראיון בלעדי ל"גלובס".  לקראת השתתפותו בפורום קיסריה, מותח מורס ביקורת על ועדת ששינסקי ועל היוזמה האחרונה להטיל פיקוח על מחיר הגז. מורס ישתתף היום (ב') במושב המרכזי בכנס קיסריה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, לצד ההיסטוריון הכלכלי הידוע ניאל פרגוסון והאסטרטגית הבכירה אבי כהן מגולדמן זאקס. תחת הכותרת "רואים משם", ידברו הוא ועמיתיו על מקומה של ישראל בכלכלה העולמית מנקודת מבט זרה. מורס מעיד על עצמו שהוא מכיר היטב את שוק האנרגיה הישראלי מביקורים רבים שערך כאן בעבר, אך לדבריו מעולם לא ייעץ בתשלום לאף אחת מהחברות הישראליות והזרות הפועלות כאן בתחום האנרגיה. - נובל אנרג'י האמריקנית ניהלה קמפיין נגד ועדת ששינסקי והעלאת תמלוגי הגז. כיצד נראו הדברים מחו"ל? "נובל היא חברה מאוד מוערכת כחברה יזמית וכחלוצה במים עמוקים ובניצול פצלים. היא נכנסה לשוק הישראלי בגלל משטר פיסקלי אטרקטיבי, ואז גילתה להפתעתה שמשנים את המשטר למשהו הרבה פחות אטרקטיבי מבחינתה. אפשר בהחלט לומר שחברות אחרות לא ה

"מתקן הנזלת גז עצום בגדולו מוקם בימים אלו בקטאר על ידי חברת "Shell" בעלות של 19 מיליארד דולר.  בקטאר רואים את הגז הטבעי למטוסים כיעד עליון בשל מספר סיבות: סיבה ראשונה היא הוזלת מחירי הטיסות והגברת התחרותיות. סיבה שנייה היא הפחתת פליטות באופן משמעותי ועמידה ביעדי המיסוי הירוק. סיבה שלישית היא הפחתת גזי החחמה שנחשבים לאחד הגורמים המובילים להתחממות הגלובאלית. על פי דיווח של חברת "Shell" בימים אלו מותקן מתקן הזנה של גז טבעי נוזלי למטוסים בשדה התעופה בדוחה, בירת קטאר.  מנכ"ל חברת "קטאר איירליינז", אקבאר אל באקר,  התראיין ל"ניו יורק טיימס" ואמר כי גז טבעי סביבתי בהרבה ביחס לדלקים המבוססים על נפט. "אין בו גופרית, מה שאומר שהוא לא פולט גופרית דו חמצנית (הנחשבת למזהמת במיוחד) והוא פולט הרבה פחות גזי חממה". "

לדברי יצחקי, "מבחינת ההשפעה על מחיר הנפט אנו לא צפויים לראות שינוי מהותי, כאשר מחיר חבית נפט לא מצליח להתבסס מעל לרמה הפסיכולוגית של 100 דולר לחבית. עם זאת, האיום האיראני בדבר סגירת מיצרי הורמוז, אם יתממש, יכול להקפיץ את מחיר הנפט בחדות, גם קרוב למחיר השיא שלו, ברמת ה-140 דולר לחבית". יצחקי הוסיפה כי "בסיטואציה הנוכחית, בהחלט ייתכן כי ערב הסעודית תידרש להגדיל את היצעי הנפט שלה כדי לעמוד בביקושים הגבוהים. במידה ומחיר הנפט ימשיך לטפס, אנו צפויים לראות פתיחה של מאגרי החירום של ארה"ב, במטרה להוריד את המחיר, זאת על רקע הבחירות המתקרבות לנשיאות ארה"ב".