Group items tagged

בהמשך לאירוע דליפת דלק סילוני בשמורת הטבע בנחל צין בשבוע שעבר, הוציא מנהל מחוז דרום של המשרד להגנת הסביבה לקצא"א צו הפסקת עבודות לשיקום הקו עד להכנת תוכנית חירום שתאושר על ידי המחוז. צו הפסקת העבודה נדרש בעקבות ממצאי בדיקת המשרד, לפיהם לא היו בידי קצא"א בעת האירוע כל האמצעים למניעת הנזק וצמצומו. אירוע דליפת הדלק גרם לנזק סביבתי רב לסביבה ולשמורת הטבע בנחל צין.

מועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה הקמת תחנת כוח חדשה במתחם רוטנברג באשקלון. התחנה תפעל במתכונת דו-דלקית, כלומר גז או פחם. משרדי התשתיות והגנת הסביבה שאפו להכריז שהתחנה תעבוד בגז טבעי באופן שוטף ותעבור לעבודה על פחם רק במקרים חריגים, אולם בלחץ משרד האוצר הנושא לא עוגן בהחלטה, כך שמשטר ההפעלה במדויק ייקבע בהמשך. בנוסף, הוועדה העורכים שתתכנן את הקמת התחנה תצרף אליה את נציג משרד האוצר.

המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה היום (ג') לתכנן הקמת תחנת כוח חדשה במתחם רוטנברג באשקלון. התחנה תפעל במתכונת דו-דלקית, כלומר גז או פחם. משרדי התשתיות והגנת הסביבה שאפו להכריז שהתחנה תעבוד בגז טבעי באופן שוטף ותעבור לעבודה על פחם רק במקרים חריגים, אולם בלחץ משרד האוצר הנושא לא עוגן בהחלטה, כך שמשטר ההפעלה במדויק ייקבע בהמשך. בנוסף, הוועדה העורכים שתתכנן את הקמת התחנה תצרף אליה את נציג משרד האוצר. בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט תחנת הכוח באשקלון תוכננה ב-2002 והיתה אמורה להתחיל לעבוד לפני כשלוש שנים, ולספק 1,260 מגה וואט חשמל, שהם כ-10% מכושר הייצור הנוכחי של חברת החשמל. עם זאת, בלחץ ארגונים ירוקים ותושבי הסביבה הבנייה נדחתה פעם אחר פעם, בעיקר בשל החשש שהפעלת התחנה על בסיס פחם בלבד תגדיל באופן משמעותי את זיהום האוויר באזור. לפני כשנה וחצי עלתה האפשרות להקים אותה במתכונת דו-דלקית, ההיגיון: מחיר הגז זול ממחיר הפחם ושריפתו נקייה משמעותית, כך שהשימוש בפחם יעשה רק במקרים של כשל בהולכה דוגמת הפיצוץ בצינור הגז המצרי.   לנדאו מפציר   בשבוע שעבר נדחה אישור הקמת התחנה בשל לחץ משרד האוצר שביקש להוריד את הנושא מעל סדר יומה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה. היום (ג') הפתיע שר התשתיות עוזי לנדאו את ח

מבנים בישראל אחראים על למעלה מ- 60% מצריכת החשמל במשק. בעזרת תכנון נבון ויישום שיטות, טכנולוגיות וחומרים ירוקים בבניה, ניתן לצמצם כ 70% מפסולת הבניין, כ 10% מצריכת המים וכ- 30% מצריכת החשמל. בניה ירוקה תצמצם משמעותית את הוצאות החשמל והמים של משקי הבית והתעשייה. אדם המתגורר בבית או במשרד הבנויים על פי תקן בניה ירוקה נהנה מתכנון המאפשר איכות חיים גבוהה יותר גם במרחב הציבורי, מחוץ לכותלי הדירה או המשרד: שטח פתוח ומגונן בצמחיה חסכנית במים, נגישות לתחבורה ציבורית, מסלולי וחניית אופניים ועוד. חשוב לזכור: במאה ה -21, מבלה האדם למעלה מ 90% מזמנו בין קירות, ולאיכות פנים המבנה השפעה מכרעת על בריאותו. זיהום האוויר בתוך המבנים עשוי להיות גרוע פי 100 מזיהום האוויר החיצוני ומבנים ירוקים הם מבנים בריאים וטובים יותר.

עוד 5 שנים ייכנסו לתוקף תקנות חדשות שנועדו להקטין את זיהום האוויר ממכוניות ולהגביל את תצרוכת הדלק שלהן, אבל הסוכנות הממשלתית להגנת הסביבה בארה"ב, EPA, לא קופאת על שמריה: בספטמבר תציג תקנות נוספות, מחמירות אף יותר, שייכנסו לתוקף רק בעוד 14 שנים. ההכרזה מכניסה כבר עכשיו את יצרני המכוניות ברחבי העולם לקדחת הכנות לקראת המרוץ לפיתוח מכוניות ירוקות עם מנועים חסכוניים עד כדי אפס זיהום אוויר לתעשיית הרכב העולמית, שתיאלץ להיערך לתקנות מיד לאחר פרסומן, מדובר בקו פרשת מים - רף שידרוש מאמצים כלכליים אדירים והשקעה מסיבית בפיתוח טכנולוגיות חדשות, שישפיעו גם על מחירי המכוניות שנרכוש בעתיד. מהנדסי רכב, כמו ארגוני איכות הסביבה באמריקה, טוענים שהטכנולוגיה שמאפשרת לחברה להגיע ל"תצרוכת דלק צי רכב ממוצעת" של 26.4 ק"מ לליטר קיימת כבר כיום, אך יצרני הרכב נמנעים מלהשתמש בה מסיבות כלכליות בלבד. חסרונות ההנעה החשמלית טמונים במחיר הגבוה של הסוללות, אשר תכולת האנרגיה הקטנה שלהן מגבילה מאוד את טווח הנסיעה ויוצרת חשש בקרב המשתמשים מפני אובדן האוטונומיה שקיימת במכונית רגילה.

שני סוגי ההנעה הנוספים מצטרפים בהדרגה למערכת התחבורה, אבל הם יהפכו למוצרים מוכנים לשיווק רק בעוד כמה שנים. הנעה באמצעות מימן מצריכה שימוש בגז במקום בחשמל ומנצלת את האנרגיה שטמונה במימן בתוך "תאי דלק" על גבי כלי רכב או בהבערה ישירה בתוך מנועי בעירה פנימית. ההערכה היא שבשלב הראשון ישמש המימן להנעת כלי רכב כבדים כמו משאיות ואוטובוסים.

בדרך לאסון אקולוגי במפרץ אילת? נופשים רבים הזעיקו את פקחי רשות שמורות הטבע והמשרד להגנת הסביבה, לאחר שהבחינו בדליפה של מזוט למימי השמורה. נכון לעכשיו, מעריכים כי בין טון לשניים של הנוזל הסמיך זרמו לים. בעקבות הדליפה נפתחה חקירה במטרה למצוא את מקור הדליפה.

בשעות הבוקר של יום ד' 22/6/2011 נצפה כתם של חומר מזהם ברציף כרמל בנמל חיפה. למקום הוזעק מפקח אגף ים וחופים של משרד להגנת הסביבה שהחל בבדיקת האירוע. מהבדיקה עולה, כי מתחנת הכוח של חברת חשמל לישראל בחוף שמן הוזרמו לים חומרים אורגניים בעלי ריכוזים גבוהים של כלור, במסגרת פעולות אחזקה שבוצעו.

שני טון שמן זיהמו את חוף האלמוגים באילת-כשני טון שמן שכנראה דלפו מאונייה, גרמו לזיהום מי הים בחוף האלמוגים באילת, הסמוך לשמורת האלמוגים. הזיהום התגלה הבוקר (שישי) כאשר פקחי התחנה למניעת זיהום ים הבחינו בגושים של שמן מסוג מזוט שצף ברצועת חוף

השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן:"הצבנו לנו כמטרה לפעול להפחתת השימוש בחשמל המיוצר מפחם ומדלקים מזהמים כדוגמת המזוט. המאבק שאנו מובילים נגד עמדת האוצר סביב השימוש בפחם בתחנת הכח שתוקם באשקלון הינו חלק מהותי מכך. חשוב שהציבור יהיה מודע לעובדה ששימוש בדלקים מזהמים מסכן את בריאותו ושבכל שנה מתים בישראל כ-1,000 איש כתוצאה מזיהום אוויר."

"בקשה לקיים דיון עקרוני במדיניות הוועדה לשמירת הסביבה החופית (הוולחו"ף) ביחס לקידוחי גז ונפט בים טרם דיון פרטני בקידוח מסוים, כך עולה ממכתב ששלחו 7 מתוך 17 חברי הוועדה לרונית מזר, יו"ר הוועדה לשמירת הסביבה החופית. החתומים כוללים את נציגי המשרד להגנת הסביבה, נציג משרד החקלאות ונציג הארגונים הציבוריים שעניינם איכות הסביבה. מיו"ר הוועדה טרם התקבלה תשובה ומחר בישיבה מתוכנן לעלות לדיון קידוח גבריאלה לחיפוש נפט. קידוח גבריאלה של חברת אדירה ימוקם 19 ק"מ מערבית לחופי הרצליה בעומק מים של 180 מטרים.  לפי חוות דעת שהוכנה על ידי היועץ המדעי סביבתי של מינהל התכנון במשרד הפנים, ד"ר דרור צוראל, עיקר הבעייתיות של הקידוח שהופקד לפני למעלה מחודש, נובעת מכך שהוא נמצא בלב שמורה ימית מוצעת של רשות שמורות הטבע והגנים. בשמורה שונית עמוקה של ספוגים, מינים נדירים על סף הכחדה. צוראל גם מדגיש כי נראה שהניטור הימי מתוכנן להתבצע רק לאחר שנה של עבודות באזור, שזהו גם הזמן המותר לקידוח זה. ניטור אמור להתבצע תוך כדי העבודה במטרה למנוע נזק בזמן שהנזק מתחיל לקרות, מדגיש צוראל בחוות דעתו, ולכן מציע כי הניטור יעשה פעם בשלושה חודשים. בחברה להגנת הטבע המייצגת את הארגונים הציבוריים יחד עם אדם טבע ודין מסבירים כי אין בקשה לדחות את הדיו�

""ממשלת ישראל נוטלת על עצמה סיכון כלכלי וסיכון סביבתי אדיר בכך שהיא מתירה לחברות הגז והנפט לקדוח בים התיכון לפני קביעת רגולציה בתחום זה, לפני הסדרת הליכי פיקוח ואכיפה ולפני השלמת המוכנות הלאומית למקרה של אסון דליפה", כך קובעת העבודה "השוואת רגולציה לקידוחי גז ונפט במדינות השונות  בעולם, ומה ישראל צריכה ללמוד ממנה", שהכין עבור עמותת "צלול", עו"ד תומר מירז, המתמחה בנושא רגולציה של קידוחי גז ונפט. מהעבודה עולה, שמדינת ישראל אינה צריכה "להמציא את הגלגל" בכל נושא החקיקה וקביעת הרגולציה, אלא ללמוד מנסיונן של מדינות  כדוגמת ארה"ב, אנגליה, נורבגיה ושוודיה, שבחלקן התמודדו בשנים האחרונות עם לא מעט אסונות, להימנע מהטעויות שנעשו על ידן ולאמץ את התיקונים שביצעו כלקח מאסונות אלה. דליפת הנפט המפורסמת והגדולה ביותר הינה אסון "מקונדו", מאפריל 2010 במפרץ מקסיקו, דרומית ללואיזיאנה, אשר גבתה חיי של 11 בני אדם וגרמה להזרמת למעלה מ-800 מיליון ליטר נפט למימי המפרץ. מהעבודה עולה, כי כל המדינות שנבדקו מתירות לקדוח גז ונפט בים רק לאחר שהן מוודאות שהיזם עומד בכל הדרישות הרגולטוריות הקפדניות ביותר. מאחר ובישראל דרישות אלה טרם נקבעו, היזמים אינם נדרשים לעמוד בהן. אך לא רק זאת. בניגוד לשאר המדינות, מדינת ישראל נכנסת לעידן הקידוח

ארגון גרינפיס מותח ביקורת על חברות המפעילות חוות ענק של שרתים המבוססות על מקורות אנרגיה כמו פחם או אנרגיה גרעינית עודד ירון 17.04.2012 23:34 אפל, מיקרוסופט ואמזון הן המזהמות הגדולות ביותר מבין החברות הבולטות המפעילות מרכזי מחשוב ענן ענקיים, כך קובע דו"ח גרינפיס שהתפרסם היום. מנגד מציין הדו"ח כי בין החברות ה"ירוקות" נמצאות גוגל, יאהו ופייסבוק. חברות אלה "מתחילות להוביל את התעשייה בנתיב האנרגיה הנקייה, באמצעות התייעלות אנרגטית ושימוש באנרגיה נקייה ומתחדשת", נכתב בדו"ח. הדוח שכותרתו "עד כמה נקי הענן שלך?" (לחצו לדו"ח המלא) בוחן 14 חברות ואת שרשראות אספקת החשמל שלהן, הכוללת למעלה מ-80 חוות ענק של שרתים. בגרינפיס הסבירו כי הם בחרו באותן 14 חברות מפני שהן הבולטות והמובילות בתחום, והן גם אלה אלו "שביכולתן, הן הכלכליות והן המסחריות, לשנות את דפוסתן ולהשפיע על תעשיית האינטרנט והמחשוב כולה". גרינפיס פתח בעצומה שמכוונת להשפיע על החברות הללו, ודרכן מקווה הארגון להשפיע גם על אחרות. המדובר במרכזי נתונים אדירים בגודלם, שבגרינפיס מציינים שאת חלקם ניתן לראות מהחלל. הם מכילים אלפי מחשבים וצורכים חשמל בכמויות אדירות. צריכת החשמל של חלק מהם שווה לזו של 250,000 בתים באירופה. בגרינפיס מציינים כי אילו רשת האינטרנט הייתה מדינה, צר�

חברת חשמל הודיעה, כי חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת לקסטרן הישראלית, המפתחת טכנולוגיית קלינטק ייחודית המאפשרת סילוק מלא של הרעלים המצויים בגזים הנפלטים מתחנות כח. במסגרת שיתוף הפעולה, יוקם מתקן ניסויי לסילוק רעלים באתר "אורות רבין", שהינו אתר ייצור החשמל באמצעות פחם הגדול במדינה. המתקן אשר יטפל בתחילה בכמות מצומצמת של גזים, נועד לצבירת מדידות סטטיסטיות. חברת לקסטרן פיתחה קטליסט כימי לספיגת המזהמים מגזי הפליטה שהייחודיות שבו הינה האפשרות לסילוק בו זמני של מספר קבוצות רעלים ומזהמים ובכך מאפשרת סילוק אפקטיבי וכלכלי של הרעלים המצויים בדלקים פחמניים, ובמיוחד בפחם, בתהליך יחיד שמוריד את עלויות ההקמה ועלויות התפעול בעשרות אחוזים. החברה חתמה לאחרונה על עסקאות שונות להתקנת הטכנולוגיה הייחודית בסין בהיקף של מילוני שקלים. טכנולוגיות קיימות לניקוי הפליטות הרעילות מתחנות כוח וממתקני תעשייה מספקות פתרונות נפרדים לכל מזהם ומזהם- תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן ואדי כספית. הפוטנציאל הגלום והנבחן בטכנולוגיה הוא ביטול הצורך במתקנים נפרדים - מגדל הספיגה שפיתחה לקסטרן מקנה טיפול ופתרון כולל לשלושת החומרים הרעילים במתקן אחד בלבד. מהנתונים עולה, כי - לצד חיסכון של 40% בעלות ההקמה ו - 50% בעלות התפעול הפית�

כלכלני משרדי הממשלה דנים בחודשים האחרונים במשמעויות עלות סבסוד האנרגיות המתחדשות על המשק ותעריפי החשמל. כלכלני המשרד להגנת הסביבה הוציאו בתחילת אפריל דו"ח הטוען כי סך התועלות המצטברות של האנרגיה הסולארית משתלם למשק. מסקנות המחקר מוכיחות למעשה כי אין צורך לממן את ייצור החשמל הסולארי על ידי סובסידיות ממשלתיות ובכך למעשה סותר את טענות משרד האוצר, לפיהן ההשקעה במתקנים הסולאריים אינה מוצדקת, שכן אין הוא מסוגל להתחרות עם דלקים אחרים ולהתמודד בשוק ללא סובסידיות. לטענת המשרד להגנת הסביבה, משרד האוצר מתעלם לחלוטין מן התועלות השונות הנובעות משילוב מתקנים סולאריים במשק החשמל, ביניהן: חסכון בעלות ייצור חשמל המיוצר מדלקים, חסכון בתשתית חלופית, חסכון בעלויות חיצוניות בגין זיהום אוויר, בטחון אנרגטי וגיוון תמהיל הדלקים, פיתוח תעשיה ישראלית ותעסוקה ירוקה. לטענת המשרד, פיתוח התעשייה הסולארית מציע תועלות נוספות בהיבט יצירת מקומות עבודה ו"תעסוקה ירוקה". על פי נתוני המחקר, בענף הסולארי מועסקים כ-50 עובדים בשנה לכל מגה וואט מותקן. יתרה מכך, מכיוון שרוב התעשייה מתרכזת באזור הנגב והערבה, הרי שמדובר למעשה בענף המסייע לפיתוח הפריפריה.

משרד להגנת הסביבה פותח נגד מפעלים מזהמים חזית חדשה ומנסה לסגור להם את צינור הכספים: מחר (ה') יחשוף המשרד שורה של הנחיות חדשות לניהול סיכונים סביבתיים למשקיעים מוסדיים שאמורות להם לחשוב פעמיים אם לבצע השקעה רחבת היקף במפעל מזהם שעתיד להיות חשוף לסנקציות כלכליות קשות או להליכים משפטיים. בשלוש השנים האחרונות התרחבה מלאכת החקיקה הסביבתית, שנועדה לצמצם באופן משמעותי את היקף פליטת המזהמים לאוויר, למקורות מים או לקרקע של מפעלי תעשייה. המשרד להגנת הסביבה מגיש מדי שנה עשרות כתבי אישום נגד מפעלים שלא עומדים בחוק.

"סימביוטיק" היא החברה הראשונה והיחידה בעולם המגדלת מיקרו-אצות, תוך שימוש בגז מסוג דו-תחמוצת הפחמן (CO2). מדובר בטכנולוגיה ייחודית המנצלת את הגזים הנפלטים מארובת תחנת הכוח באשקלון, לטובת ייצור מקורות מזון, תוך כדי הורדת זיהום האוויר. החברה הוקמה בשנת 2003, על ידי קבוצת יזמים שבראשם אמנון בכר (COO), הרמן וייס (CTO) אותם מלווה המדען פרופ' עמי בן אמוץ, מומחה עולמי בתחום האצות והיועץ המדעי של מפעל האצות באילת (NBT), שבבעלות קונצרן יפני. "סימביוטיק" מפעילה מזה 5 שנים מתקן בריכות לגידול אצות בשטח של 1,000 מ"ר (1 דונם) ומעבדות מחקר, הממוקמות בשטח תחנת הכוח רוטנברג באשקלון, תוך שיתוף וקבלת סיוע מחברת החשמל הישראלית. סימביוטיק מחזיקה בפטנט רשום על הטכנולוגיה הייחודית וצפויה להציע אותה למגוון חברות בעלות מתקנים הפולטים CO2, דוגמת מפעלי מלט, מבשלות בירה, בתי זיקוק ועוד. כיום מיועדת הטכנולוגיה של "סימביוטיק" לשני תחומים מרכזיים: 1. גידול מספר סוגי מיקרו אצות ים (ובהן זן אצה, המכילה ריכוז גבוה של אומגה 3) לשוק תוספי המזון, תוספי התזונה ומזון לבעלי חיים. 2. גידול אצות לטובת ביו אנרגיה: כתחליף לדיזל, בהתאם למגמה העולמית הפונה לתחום ביודלקים ממיקרו אצות: מקור עשיר בשומן שניתן לגידול על אדמות שאינן פוריות, בעלות תפוקה גדולה למ"ר ועמ

המשרד להגנת הסביבה ניסח לאחרונה טיוטת הנחיות לפיקוח על קידוחי גז ונפט קרקעיים. במסמך שהגיע לידי "כלכליסט" מפורטים לראשונה כללי פיקוח, השמים דגש על הגנת הסביבה, בריאות הציבור ומניעת זיהום קרקע ומקורות מים. בין השאר, מפורטים במסמך הכימיקלים המותרים לשימוש במסגרת הקידוח, אופן סילוק הפסולת הנוצרת במהלכו ונהלים לטיפול באירועי דליפה. נוסף על כך, צוין במסמך כי כל בקשה לביצוע קידוח תוגש למתן התייחסות של הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה וכי הקידוח יותנה, לראשונה, בקבלת אישור מהמשרד להגנת הסביבה.

ל-TheMarker נודע כי במהלך דיון שנערך ביום ראשון בלשכת שר התשתיות, עוזי לנדאו, בהשתתפות כלל המעורבים במשבר הדלק, טענה אחת ממנהלות המעבדות הכימיות שבודקות את החומר הלא מזוהה - כי נתגלו בו שרידי ביו-דיזל. מדובר בתרכובת המיובאת בידי בתי הזיקוק, בין היתר, כדי למהול אותה בבנזין המיוצא לאירופה. חומר זה אסור במגע עם הדלק הסילוני (דס"ל).

ועדת הסביבה והבריאות, בראשותו של ח"כ דב חנין, קיימה היום דיון בנושא הסיכונים מקידוחי גז בים. בדיון נטלו חלק נציגי ארגונים סביבתיים ונציגי המשרד להגנת הסביבה ומשרד התשתיות.

לאחר למעלה מעשר שנות מאבק וויכוחים על הקמת תחנת הכח, אימצה הממשלה את המתווה שגיבשו משרדי הסביבה והתשתיות, מתווה ששר האוצר עצמו הביע בו תמיכה. דיון המועצה הארצית היום אמור לאפשר את יציאתה לדרך של התוכנית החדשה, אך משרד האוצר דורש בשעה זו ממש להוריד מסדר היום את אישור התחנה בכדי לעבור למתווה הפעלה של שריפת דלקים לפי המחיר הזול. השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן: "חוצפתם של פקידי האוצר לא יודעת גבול. שרי הממשלה, כולל שר האוצר אימצו מתווה מסוים וכעת הפקידים מנסים לתקוע שוב מקלות בגלגלים. לכולנו מטרה משותפת - ביטחון באספקת אנרגיה תוך שמירה על בריאות הציבור והגנה על הסביבה וכדי לספק זאת מוכרחים להתחיל בהליך הקמת התחנה. אם שר האוצר אכן שולט במשרדו - עליו להורות מיידית לפקידיו להפסיק ולחבל בהחלטה ולמנוע את זיהום האוויר באזור אשקלון והדרום".

ישראל לא ערוכה להתמודד עם אסון סביבתי בים התיכון. לישראל אין כל תשתית חוקית-משפטית לטיפול באסונות סביבתיים הנובעים מקידוחי גז או נפט בים התיכון. הוועדה המשותפת (פנים-עבודה) לנושא סביבה ובריאות ערכה היום (ג') דיון בנושא. בדיון התברר כי שלמשרד להגנת הסביבה אין כוח אדם מיומן שיכול להתמודד עם הנושא. כמו כן, להבדיל ממדינות אירופה בהן חובה על חברת הקידוח תסקיר סביבתי לפני הפעולה, בישראל אין כזו חובה.